רעיונות לפי תחום : אידאולוגיה

אדם חד-ממדי

"אי-חופש נוח, ללא-חיכוך, הגיוני ודמוקרטי שורר בציוויליזציה התעשייתית המפותחת", כותב הפילוסוף הרברט מרקוזה (Marcuse) ובכך מגדיר את נקודת המוצא של האדם החד-ממדי (מרקוזה, [1964] 1971: 19). אדם זה הוא תוצר מובהק של עידן הקפיטליזם הצרכני וחלק בלתי נפרד מן הרציונליות הטכנולוגית שלו. זו מבשרת את כינונה של טוטליטריות חדשה: יעילה, דכאנית, "חיובית". רציונליות זו מנכסת לעצמה את התיאוריות של מתנגדיה, יוצרת האחדה מרחיקת לכת של מערכות ומונעת מחשבה ביקורתית ואופוזיציונית. כל אלה סותמים את הגולל על אפשרות של שינוי. אף כי המונח מעוגן בתרבות השמאל החדש בארצות הברית של שנות השישים, הוא עשוי להיות רלוונטי גם בימינו – בסימון תהליכים של שכפול, שעתוק, האחדה, אנונימיות ופיקוח בעידן הגלובליזציה. … קיראו עוד

אוטופיה

תוכנית לחברה אידאלית שאינה קיימת במציאות. מודל חשיבה המכוון אל הטוב התועלתי או המוסרי. אוטופיה היא אתר א-היסטורי, שאינו בנמצא (או-טופיה, ביוונית: "שום-מקום"), מקום ששורר בו סדר אידאלי, שאינו ניתן להגשמה בתנאי החברה הרגילים; סדר יחידאי, מוחלט וגואל, פרי הדמיון והמחשבה החופשית, המכוון ליצירתה של הרמוניה מושלמת. האוטופיה יכולה ללבוש צורה של מקום טופוגרפי (למשל עיר), או לשרטט סדר סימבולי המכונן מוסדות אידאליים של צדק ושיתוף, שבהם באים לידי ביטוי הערכים האישיים והחברתיים של תושבי האוטופיה. אוטופיות יכולות לשקף תכנים פוליטיים, מוסריים או אסתטיים מגוונים באמצעות ספרי מסעות, מדע בדיוני או הגות חברתית. עוצמתה של האוטופיה נעוצה בתמונה המושלמת של המציאות שהיא מציירת; חולשתה טמונה בהנחה בדבר נמנעוּת הטעות – ומכאן, הטרור המחשבתי והפוליטי שהיא מפעילה כנגד מתנגדיה. … קיראו עוד

אומה

(מלטינית:Natio , יליד, נולד). קטגוריה במדעי המדינה, בהיסטוריה ובלימודי תרבות. המושג אומה מתאר את סיפור לידתה של זהות אתנית קולקטיבית. טקסים ופולחנים מרכזיים, המגבשים את ההיסטוריה של זהות זו, יוצרים הבדלים חברתיים בינה לבין אומות אחרות. … קיראו עוד

אופרת סבון, טלנובלה

אופרת סבון היא סוגה מרכזית בתחום הבידור הטלוויזיוני הפופולרי. סדרה מלודרמטית בעלת עלילה מפותלת ורבת פרקים, שלה אורך פוטנציאלי כמעט אינסופי. הסוגה מבליטה את הממד הרגשני-רומנטי של המציאות באמצעות "אריזה" אסתטית קבועה: ריבוי בצילומי תקריב, תנועות זום של המצלמה, הבלטת הדיאלוג והמיזנסצנה, קיטוע ברגעי שיא ועוד. הטלנובלה דומה במרכיביה הבסיסיים לאופרת הסבון אך היא מוגבלת במספר פרקיה, ממוקדת בדרך כלל בעלילה מרכזית אחת ובכמה דמויות המופיעות לאורך הסדרה. חתונה מסמנת פעמים רבות את סופה. מבחינה אידאולוגית, שתי הסוגות נותנות ביטוי לזרמי עומק בתרבות העכשווית: סנטימנטליות וקיטש, תשוקה לכסף, התמקדות בספֵרה הביתית ובריחה מן הפוליטי. … קיראו עוד

אוריינטליזם

הבניית המזרח כאוסף של מאפיינים תרבותיים, נפשיים ואסתטיים התואמים את האידאולוגיה המערבית ואת ערכיה. מונח זה, שטבע אדוארד סעיד (Said) בספרו אוריינטליזם ([1978] 2000), מבקש לקרוא תהליכים של כוח פוליטי ותרבותי בהקשר למאבק בין אופני שיח ושיטות ייצוג בתרבות. השיח האוריינטליסטי משתלב בשיחים ביקורתיים גובלים: פוסט-קולוניאליזם, פוסטמודרניזם ולימודי תרבות. יחד איתם הוא מבקר את העמדה הדכאנית שנקט המערב ביחס לכל ה"אחרים" שלו, ברמה הפוליטית, הנפשית והתרבותית. … קיראו עוד

אחר גדול

מונח שטבע הפסיכואנליטיקאי ז'ק לאקאן. האחר הגדול מייצג אחרות מוחלטת המצויה מחוץ לאני. אחרות זו מזוהה עם האמת ועם החוק. בניגוד לאחר הקטן, שהוא בבחינת השלכה מדומיינת של האני, האחר הגדול מצוי מחוץ לטווח ההזדהויות של האני ואינו ניתן להטמעה. זהו אחר רדיקלי המזוהה עם הסדר הסימבולי בשפה. בתחילת ההתפתחות, האֵם מהווה מושא להזדהות ובה תלוי גורל התינוק – היא מהווה לגביו את האחר הקטן – ואילו בהמשך עובר התפקיד אל האב – האחר הגדול. האב (הסדר, החוק, המוחלט, האמת, המדינה וכן הלאה) מייצג את הממד החסר, הלא מודע בשפה ובתרבות. הלא-מודע, המובנה בשפה, הוא השיח של האחר הגדול. … קיראו עוד

אי-נחת בתרבות

מטבע לשון המזוהה עם ביקורת התרבות של אבי הפסיכואנליזה, זיגמונד פרויד (Frued). התרבות מבוססת על תהליכים של הדחקה, ואולם היא מאוימת תדיר על-ידי אינסטינקטים תוקפניים שהם חלק בלתי נפרד מיצרי העונג. כניסה אל תוך התרבות כרוכה באי-נחת ידועה: אלה הם תהליכים מרסנים הגורמים כאב, סבל ורגשי אשמה המרחיקים את האדם מאושרו. להיות בתוך התרבות פירושו לבחור במפח נפש בלתי נמנע. זוהי תוצאה של ההדחקה הרגשית והאינסטינקטואלית הנגזרת על האדם. הפופולריות של המונח מוצאת את ביטוייה בהקשרים רבים במדעי החברה והרוח; הוא משמש בניתוח תהליכי עומק בתרבות המרחיקים את האדם ממימוש אישי או קולקטיבי של מאווייו כפועל יוצא מפעילותן של אידאולוגיות דכאניות. מקורות אי-הנחת בתרבות ההווה קשורים לכינונה של חברת צריכה נרקיסיסטית המגביהה מעת לעת את רף האושר. יצרי עונג בלתי מסופקים, מצד אחד, ואופוזיציה רדיקלית של האחר הלא-מערבי, מצד אחר, מסמנים את גבולותיה של תחושת אי-הנחת בתרבות ימינו. … קיראו עוד

אינטרפלציה, הסבה, מעינה

כינונו וייצורו של הסובייקט באמצעות ההבניה האידאולוגית שלו. מושג המזוהה עם הגותו של הפילוסוף המרקסיסטי הצרפתי לואי אלתוסר (Althusser), שביקש להצביע על התפקיד שממלאת האידאולוגיה בייצורו של הסובייקט ובהתאמתו לעולם החברתי שבו הוא פועל. הסובייקט מיוצר על-ידי השתלה של אידאולוגיה וערכים בתוך מרקם הפרקטיקות שלו. מעשה זה הופך אינדיווידואל נתון לסובייקט קונקרטי, המופעל הן על-ידי מנגנוני הדיכוי הגלויים של המדינה והן על-ידי מנגנונים אידאולוגיים סמויים הפועלים לשם הבנייתו. … קיראו עוד

אסכולת פרנקפורט

אסכולה ביקורתית בתחום מדעי החברה והתרבות שנוסדה בשנת 1930 בידי מקס הורקהיימר (Horkheimer) במכון למחקר חברתי בפרנקפורט. עם חבריה הבולטים נמנו תיאודור אדורנו (Adorno), הרברט מרקוזה (Marcuse), אריך פרום (Fromme) ואחרים. בשוליה פעל מבקר התרבות ולטר בנימין (Benjamin) ובין ממשיכיה המרכזיים אפשר להצביע על הפילוסוף והסוציולוג יורגן הברמאס (Habermas). אסכולת פרנקפורט הציגה עמדה מרקסיסיטית ייחודית בחקר התרבות, שנודעה בשם "תיאוריה ביקורתית" (Critical Theory). עיקריה: חשיפת המבנה הדכאני של תרבות הצריכה הקפיטליסטית וניתוח היסטורי של אופן הכינון והייצור של הסובייקט הכפוף והפסיבי בחברת ההמונים. … קיראו עוד

אקולוגיה

ביוונית: OIKOS –הבית, השלם; LOGOS – לימוד, מדע. מדע החוקר את היחסים שבין הגוף החי לבין סביבתו הדוממת, החיה והאנושית. האקולוגיה עוסקת אמנם בחקר כדור-הארץ והסביבה, ואולם עניינה העיקרי הוא האדם: החברה האנושית, צרכיה ומשאבי הטבע העומדים לרשותה. הפוליטיקה האקולוגית קוראת להתגייסות הציבור כדי להגן על האיזון הסביבתי ולהבטיח חיים לדורות – כנגד אינטרסים קצרי טווח המונעים על-ידי הרצון לצמיחה, לרווחים מהירים ולהתפתחות מיידית, על חשבון העתיד. … קיראו עוד

ארכיב, ארכיון

מכשיר מרכזי להבניית ידע באמצעות מערכת כללים, הממיינים, מווסתים ומייצגים משטרים שונים של משמעות. מונח המזוהה עם שיטת החשיבה ה"ארכיאולוגית" של מישל פוקו (Foucault) ועם שיטת הדקונסטרוקציה שהגה ז'ק דרידה (Derrida). הַמְשָׂגָה של הארכיב מאפשרת לעקוב אחר השינויים ההיסטוריים החלים בשדה הידע ולבדוק כיצד מתורגם הידע למבנים הומוגניים הלובשים צורה של מדע, תיאוריה, זיכרון או טקסט. הארכיב נועד "להקפיא את החיים", להפריד באופן אלים בין מה שייזכר לבין מה שיישכח. פעולת האישור הגלויה של הארכיב מעלימה את פעולת הטשטוש וההשכחה המתבצעת באמצעותו. … קיראו עוד

אתנוצנטריות

נטייה להעריך את המציאות מתוך העדפה ברורה של קבוצת ההשתייכות האתנית או התרבותית של הדובר; גישה של בוז כלפי חברי קבוצה, קהילה או תרבות אחרת מזו שאליה הוא שייך; ההנחה הלא ביקורתית כי תרבותו של הדובר נעלה מהן ושהיא קנה המידה הנכון והבלעדי לשיפוטי מציאות. … קיראו עוד

אתניות

מודעות פוליטית של קבוצה תרבותית להבדלים שבינה לבין קבוצות אחרות. גישה נגדית לעמדה האתנוצנטרית הגורסת עליונות ועדיפות של קבוצה אחת ביחס לאחרות. העמדה האתנית נובעת מן ההנחה בדבר קיומם של הבדלים בין פרקטיקות תרבותיות שונות ובין מערכות סימון שונות, שאינן ניתנות לצמצום לכדי מרכז שולט אחד. האתניות מברכת על השוני התרבותי והנפשי שבתוך הפסיפס. היא משתלבת בתוך סדר היום של החברה הרב-תרבותית, המגינה על זכויותיהן של קבוצות מיעוט מפני הלחץ שמפעיל עליהן המרכז להיטמע בתוך המערכת ההומוגנית שהוא מציע. התפיסה האתנית מניחה כי במבנה פוליטי דמוקרטי משותף, במדינת הלאום המערבית, אפשר לשמר את האופי התרבותי הנבדל של כל קבוצה, לרבות המיתוסים והמנהגים המכוננים שלה. … קיראו עוד

ביופוליטיקה

פוליטיקה של ניהול חיים. מונח שטבע הפילוסוף מישל פוקו בספרו תולדות המיניות I, הרצון לדעת (1976) ובסדרת הרצאות שנשא בקולז' דה-פראנס בשנים 1979-1978. מאוחר יותר זוהה המונח עם ההיסטוריון ג'ורג'יו אגמבן (Agamben). ביופוליטיקה היא סך הפרקטיקות הרציונליות המשמשות את השלטון כדי לפקח על האוכלוסייה ולנהל את צורכי החיים שלה. ביופוליטיקה עוסקת בפרקטיקות כגון בריאות, מיניות, היגיינה, ריבוי טבעי, תוחלת חיים, חינוך וגזע. מדובר בניהול החיים של הגוף החברתי, בכלל זאת אכיפה של נוהלי מניעה והפרדה, ריפוי, שליטה כלכלית וכיוצא באלה. במובן רחב יותר, הביופוליטיקה עוסקת בהפעלה של ידע/כוח על הגוף הפרטי, המשפחתי או הציבורי. הנחת היסוד היא כי ניהול החיים על-ידי הריבון (למשל המדינה) הוא "קשר דם" ראשוני המגדיר את היחסים בין השלטון לבין הפרט, וכי קשר פוליטי זה הנו מהותי להגדרת האדם. הזכות לנהל חיים מציבה את הריבון בעמדה של אלימות מובנית, הפועלת על גופם של נתיניו. לריבון שמורה הזכות להחיות או להמית, להגן על החיים או להפקירם. האתר המייצג של הביופוליטיקה הוא המחנה (camp); בקיצוניותו הוא יכול להתגלם במרחב של מחנה הריכוז, שם מושעים החוק והסדר האזרחי לטובת שליטה ישירה של הריבון בגופם ובחייהם של הנשלטים. … קיראו עוד

ביקורת

פרקטיקה פוליטית וצורה של קריאה היוצרת זיקה אינטימית בין הנראה לעין בהווה, לבין התהליך ההיסטורי-חברתי שיצר את המבנים החברתיים, הפוליטיים והתקשורתיים. שיטה הבודקת את המתח שנוצר בין גישה המבוססת על התפתחות היסטורית לבין גישה המעוגנת בבדיקת הנורמות של הקיים; הביקורת היא הביקורת של ההווה מתוך התבוננות פנימית בתהליכים שהביאו לכינונו של אותו הווה. זוהי אפוא התבוננות דיאלקטית באובייקט המתואר, ולא תיאוריה נגדית המבקרת אותו מבחוץ. ההתבוננות הביקורתית עוסקת בתנאי הידיעה ובגבולותיה כפי שהם נתפסים על-ידי השכל והניסיון. … קיראו עוד

גבול

המילה גבול מציינת סימון ותיחום של המושא שאליו היא מתייחסת. הגבול מבחין את הגוף האורגני, הפונקציונלי או הטריטוריאלי מסביבתו הקרובה. ההבדל, או החלוקה בין שני גופים, מוגדרים על-ידי קו הגבול. גבול הוא קו החוסם ומכיל בתוכו דבר מה, ובה בעת מגדיר את הדבר האחר שמחוץ לו. מנקודת מבט פוליטית הגבול הוא קו תיחום שנקבע בהסכמה בין הצדדים. אפשר לדבר על גבולות גיאוגרפיים, על גבולות ההגדרה או על גבולות הגוף האורגני, המתבדל בדרכים שונות מגופים אחרים בחלל. המילה גבול קרובה למילים אחרות כגון סוף או התחלה. זהו מושג ביקורתי ומתודולוגי מרכזי בגיאוגרפיה, באדריכלות, בפילוסופיה, בתקשורת, בפוליטיקה, בפסיכולוגיה, באמנות, בלימודי תרבות, בשיח הפוסט-קולוניאלי ועוד. השיח של הגבול מכונן את התודעה הקולקטיבית הישראלית זה יותר מחצי מאה. במרכז השיח ניצב הגעגוע לגבול יציב ומוכר לצד ניסיונות מתמידים לפרוץ את הגבול, להעמידו במצב של צמיחה והשתנות ולהגדיר את משמעותו בכל פעם מחדש. … קיראו עוד

גבריות חדשה

מונח הטוען לכינונה של זהות גברית השונה מהסטריאוטיפ הגברי המסורתי. מודעות חדשה לדרכי הייצוג והמימוש של גבריות בימינו. תוצאה מובהקת של עליית הקול הנשי בתרבות ושל השיח המגדרי המתלווה אליו. התביעות הסותרות המוצגות בפני הגבר: עליו להתפייס עם תכונות וערכים הנחשבים נשיים – סבל, פצע, טראומה, חֶסר, מאזוכיזם, אמפתיה ודמיון – אולם בו בזמן עליו לשרוד בעולם קפיטליסטי המציג דרישות מנוגדות, כגון תחרותיות, תוקפנות, ביצועיות, אינסטרומנטליות ורציונליות. הגבר החדש נושא את גבריותו כמצב של משבר. … קיראו עוד

גישור, יישוב סכסוכים

הליך של יישוב סכסוכים ומחלוקות ברמת הפרט, הארגון או המדינה, שלא באמצעות הליך השיפוט המסורתי. מהלך רצוני שבו הצדדים מקבלים החלטות משותפות בהתבסס על הבנת צורכיהם וצורכי זולתם. המגשר הוא גורם בלתי תלוי המסייע לצדדים בניהול משא ומתן בלתי פורמלי, סודי ומהיר לשם השגת הסכם. מטרתו להביא את הצדדים לידי הסכמה, ואין בידו הסמכות להכריע בסכסוך. בניגוד לשיטה המסורתית, השיטה האדוורסרית, שבה הצדדים מתעמתים ביניהם ומקבלים על עצמם את הכרעת השופט, השיטה החלופית אינה חותרת להכרעה מלמעלה והצלחתה תלויה בצדדים. השיטה נועדה להתגבר על אי-האמון בין הצדדים, לברר מהם האינטרסים והצרכים הרגשיים החיוניים שלהם ולסייע להם להגיע לפתרון משביע רצון, שיבטיח מערכת יחסים תקינה בעתיד. בצד יתרונותיה, חסרונה הגדול של השיטה טמון בעובדה כי מדובר בהליך שאינו פומבי, ולכן אינו חשוף לביקורת ציבורית או תקשורתית; תוצאות ההליך עלולות להיות מוטות לרעתו של הצד החלש מבין השניים. … קיראו עוד

גלובליזציה/אנטי-גלובליזציה

נסיגתו של הגבול המגדיר טריטוריה לאומית, קהילתית ואחרת מפני כוחות ותהליכים כלל-עולמיים. תהליך האצה בהיווצרותן של רשתות כלכליות ותרבותיות בקנה מידה עולמי. הטענה כי חיי היומיום והשקפות העולם של בני אדם רבים יותר, במקומות מרוחקים ובארצות שונות, הופכים לדומים. תהליכי הגלובליזציה מאפיינים את התרבות מאז הרבע האחרון של המאה ה-20. הגלובליזציה מתאפיינת בתבניות של שעתוק, בתוך מערכת סבוכה ומסונכרנת, המבוססת על קישוריות, סטנדרטיזציה ודמיון הדדי. החשיבה הגלובלית, החוצה את גבולות מדינת הלאום, היא חלק בלתי נפרד מהקפיטליזם התאגידי של המערב. ההתנגדות לגלובליזציה לובשת לעתים אופי מיליטנטי ובאה לידי ביטוי בהפגנות נגד תאגידים ומוסדות פיננסיים בינלאומיים, במבצעים נגד צרכנות כפייתית ובמחאה נגד התקשורת הגלובלית, הפרסומות ועולם הדימויים שהן מייצרות. התנגדות אחרת עולה מקרב קבוצות פונדמנטליסטיות וטרוריסטיות דוגמת אל-קאעידה, הנושאות את דגל הג'יהאד העולמי וקוראות תיגר על האידאולוגיה הרציונלית, החילונית והקפיטליסטית העומדת מאחורי הגלובליזציה. … קיראו עוד

גרינפיס

תנועה אקולוגית בינלאומית שקמה בקנדה ב-1971. התנועה, המתנגדת לניסויים באנרגיה גרעינית ובבעלי חיים ולזיהום אוויר ומים, מהווה ראש חץ במאבק המיליטנטי למען איכות הסביבה בעולם. … קיראו עוד

דיאלקטיקה

בפילוסופיה יוונית, טיעון לוגי הבנוי בצורה של שאלה ותשובה. בניגוד לרטוריקה, שהיא אמנות הטיעון המשכנע, הדיאלקטיקה היא שיטה הבנויה מסדרה של טענות סותרות המובילות אל האמת. השיטה הדיאלקטית היא לב לבה של הפילוסופיה האפלטונית, אולם השפעתה הגיעה לשיאה בעידן המודרני, בסוף המאה ה-18 ובמאה ה-19. פילוסופים כגון פיכטה (Fichte), הגל (Hegel) ומרקס (Marx) יצרו שיטות דיאלקטיות שביקשו לתת הסבר טוטלי להיסטוריה ולטבע האדם. במאה ה-20 חזרה ובלטה הדיאלקטיקה ההגליאנית במשנתו של תאודור אדורנו (Adorno) ("דיאלקטיקה שלילית") ובפסיכואנליזה של ז'ק לאקאן (Lacan). … קיראו עוד

דיסטופיה

סדר "מפלצתי", מעורר חרדה; מבנה דעת, תמונה או טקסט המערערים על עקרונות הסדר ההרמוני שטוותה האוטופיה ועומדים ביחס של ניגוד או השלמה אליה. הדיסטופיה היא אנטי-אוטופיה, כעין ראי עקום, מעורר חלחלה, של מציאות שפנתה עורף לשלמות, וככזו היא מעין מראה שלילית שלה. האוטופיה היא ניצחונה של החברה האידאלית. הדיסטופיה היא סבלו של היחיד בתוך המסגרת הטוטלית. … קיראו עוד

דיפרנד

מונח פילוסופי המציין מצב של הכרה במחלוקת הנוצרת כאשר כל צד מחזיק בשיח שאינו מתיישב עם השיח של הצד הנגדי; מצב שבו לא ניתן לתרגם מערכת חשיבה אחת למערכת חשיבה אחרת. ניתן להכיר בדיפרנד אם לא נעצרים בגבול המחלוקת בין השפות הבלתי מתיישבות ולא פועלים כדי לכפות דעה כוחנית, אלא נותנים למחלוקת להדהד. באותה שעה אנו מכירים בזכויותיהן של קבוצות מיעוט מנוצלות להשמיע קול, להיות ראויות לשפה משל עצמן. מונח המזוהה עם הגותו של הפילוסוף הצרפתי ז'ן פרנסואה ליוטאר (Lyotard). … קיראו עוד

הגמוניה

מיוונית, הגמון: מנהיג, מפקד, מדריך. במחשבה המרקסיסטית: שליטה פוליטית או מנהיגות. אידאולוגיה הגמונית מוזרמת להמונים באמצעות האמנות, החינוך והמדיה ומוצגת כטבעית, כמובנת מאליה, כמופת ראוי לחיקוי. לאינטלקטואלים תפקיד מרכזי ביצירת ההגמוניה, משום שהם אחראים לעיצוב מבנה-העל שבאמצעותו ניתן להשפיע על עיצוב השקפת העולם של ההמונים. … קיראו עוד

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×
;