רב-לאומיות
Multinationality
הכלכלה והתרבות הרב-לאומיות הן פרי של תהליכי הגלובליזציה המואצים שהתחוללו בשליש האחרון של המאה ה-20. בעקבות תהליכים אלה מסיגה מדינת הלאום את מנגנוני הפיקוח שלה ומפנה מקום למסגרות רב-לאומיות הנשלטות בידי הקפיטליזם התאגידי.
בסוף המאה ה-20 התחולל מעבר מתפיסת עולם לאומית, המאפיינת את הקפיטליזם הקלאסי ואת מדינת הלאום הבורגנית, למבנה רב-לאומי חדש, המוצא את ביטוייו בכלכלה החדשה, בבידור, בספורט ובתחומים נוספים. מבנה זה מאפיין את הקפיטליזם הצרכני בימינו. התהליך משתלב באווירה פוסטמודרנית כללית, התורמת לפרגמנטציה של תהליכי הייצור ומדרבנת את התשוקה לצריכת יתר של מותגים (ע"ע לאומיות/פוסט-לאומיות ; מרחב - זמן - טריטוריה).
בד בבד מתרחשים גם תהליכים נגדיים. בתגובה לגלובליזציה הגורפת – המתאפיינת באנונימיות, באחידות ובשעתוק של סחורות, של שירותים ושל אופני קישור – אנו עדים לתחייתה של המסגרת הלאומית. תהליכים אלה ניכרים בעולם השלישי, הרואה בעצמו הנפגע העיקרי של המצב הרב-לאומי, במרכז אירופה (ביוגוסלביה לשעבר) ובמערבה (בחבל הבסקים בספרד). באירופה ניכרת מגמה חדשה של יצירת זהות אירופאית, שהיא זהות על-לאומית או רב-לאומית. לזהות זו יש מטבע משלה, גבולות פתוחים, מוסדות שלטון משותפים ועוד. זוהי דוגמה לניסיוניות המאפיינת את לידתן של מסגרות רב-לאומיות חדשות בימינו.
מכאן לאן?
מקורות
ג'יימסון, פ' [1984] 2002: פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר, תרגום: ע' גינצבורג-הירש, תל אביב: רסלינג.
רם א' 2004: הגלובליזציה של ישראל, תל אביב: רסלינג.