רעיונות לפי תחום : תקשורת המונים

אופרת סבון, טלנובלה

אופרת סבון היא סוגה מרכזית בתחום הבידור הטלוויזיוני הפופולרי. סדרה מלודרמטית בעלת עלילה מפותלת ורבת פרקים, שלה אורך פוטנציאלי כמעט אינסופי. הסוגה מבליטה את הממד הרגשני-רומנטי של המציאות באמצעות "אריזה" אסתטית קבועה: ריבוי בצילומי תקריב, תנועות זום של המצלמה, הבלטת הדיאלוג והמיזנסצנה, קיטוע ברגעי שיא ועוד. הטלנובלה דומה במרכיביה הבסיסיים לאופרת הסבון אך היא מוגבלת במספר פרקיה, ממוקדת בדרך כלל בעלילה מרכזית אחת ובכמה דמויות המופיעות לאורך הסדרה. חתונה מסמנת פעמים רבות את סופה. מבחינה אידאולוגית, שתי הסוגות נותנות ביטוי לזרמי עומק בתרבות העכשווית: סנטימנטליות וקיטש, תשוקה לכסף, התמקדות בספֵרה הביתית ובריחה מן הפוליטי. … קיראו עוד

אימפריאליזם תרבותי

תיאוריה הטוענת שהעברה של טכנולוגיות, שירותים ומוצרים מן המערב המבוסס אל העולם השלישי מנציחה תלות ומונעת פיתוח של תרבויות מקומיות. על-פי טענה זו, מעבר של סחורות ממדינות או מתרבויות הגמוניות לשווקים תלותיים מביא ליצירת דפוסים ייחודיים של ביקוש וצריכה, הנקבעים ונשלטים על-ידי הערכים התרבותיים והפרקטיקות של התרבות הדומיננטית. כך הופכת התרבות המקומית לנשלטת על-ידי התרבות הזרה. אימפריאליזם תרבותי הוא בעיקרו אימפריאליזם של אמצעי התקשורת: הבעלות על כלי התקשורת, המבנה, ההפצה והתכנים של המדיה, מצויים תחת השפעתה של מדינה אחת (בעיקר ארצות הברית); למדינה המושפעת לא נשמרת הזכות להדדיות. ריכוז השליטה בידי "תעשיית התרבות" והתקשורת האמריקאית מביא להחדרת נורמות וערכים המשפיעים על תרבויות ועל תהליכי חִברות מקומיים. בטווח הארוך נהרסת התרבות המקומית. גישת האימפריאליזם התרבותי עוררה ביקורת בטענה שהתרבות המקומית יכולה לפרש את התבנית האימפריאליסטית המיובאת על-פי צרכיה וערכיה. … קיראו עוד

אינדי

מאנגלית: עצמאי, Independent. כינוי לתעשייה עצמאית וחלופית לתעשיה הממסדית, הפועלת בשטחי התרבות הפופולרית, בעיקר בתחומי המוזיקה והקולנוע. האינדי הוא גם תפיסת עולם המחברת בין אותנטיות לבין אנטי-ממסדיות: מנגנון שיווקי מתוחכם המוכר מוצרים תוך שימוש בערכים כגון ראשוניות, נאמנות ללא פשרות ליצירה וחופש הפצה. בתחום המוזיקה תיאר המושג ז'אנרים וסגנונות מוזיקליים מסוימים, בעיקר בבריטניה. בקולנוע מזוהה האינדי בעיקר עם הסרטים המופקים ומופצים בארצות הברית שלא באמצעות אולפני הענק המסורתיים של הוליווד. … קיראו עוד

אינפוטיינמנט, בידורידע

טשטוש הגבולות שבין מידע לבידור הופך למאפיין בולט בתקשורת ההמונים ובתפיסת המציאות של האדם בימינו. מה שנוצר הוא ז'אנר חדש: מידע (Information) ובידור (Entertainment) העשויים מקשה אחת. אלה תורמים לטשטוש הגבול שבין עיקר לטפל, בין בדיה למציאות, ומייצרים סביבה דרמטית ופתיינית שהיא הבסיס לייצוגי המציאות במדיה. … קיראו עוד

איקונולוגיה

מדע האיקונולוגיה עוסק בחקר איקונות (Icones) – היסודות התמוניים של הסימן. האיקונולוגיה מתבוננת באופן שבו תמונות יוצרות משמעות והופכות בתוך כך להיות פרשנות של העולם. במובן המצומצם, האיקונולוגיה עוסקת בחקר התמונות ובחקר יצירות האמנות. במובן הרחב, היא עוסקת בשאלת הדמיון בין מושגים לבין העולם (יוונית:Eikon – Likness). במישור זה, האיקונולוגיה עוסקת באדם כבורא דימויים וכנברא בצלמם. האיקונוגרפיה פירושה כתיבה באמצעות תמונות. היא מעין שפה משנית של האיקונולוגיה: עניינה זיהוי מרכיבי התמונות ונושאיהן. האיקונולוגיה, לעומת זאת, עוסקת בפרשנות ובחקר המשמעות של תמונות. … קיראו עוד

אירוע

שינוי בפרספקטיבה של החשיבה בעקבות התרחשות פוליטית או תרבותית רדיקלית המשנה את מושגינו על אודות המציאות – מושג שטבע הפילוסוף הצרפתי ז'ן פרנסואה ליוטאר (Lyotard). על-פי ז'ק דרידה (Derrida), האירוע הוא "פצע" במהלך הרגיל של ההיסטוריה; ערעור בחזרתיות הצפויה של הניסיון. האירוע מבטא מצב של עודפות, חריגה, יציאה מן הכלל שמוכל בתוכו. … קיראו עוד

אירוע מדיה, אירוע תקשורתי

אירוע מדיה הוא טקס ייחודי האופייני לתקשורת הטלוויזיונית של ימינו. שידור חי ההופך את ההיסטוריה לריטואל גלובלי. אירועי מדיה יוצרים שינוי בתפיסת ההיסטוריה עצמה, באשר הם תורמים לראייתה כסדרה של אירועי שיא חזותיים ולא כתהליך ליניארי, הדרגתי, סימבולי ביסודו. אירוע תקשורתי הוא כינוי למהלך המכוון על ידי גורמים פוליטיים, מסחריים, ציבוריים או עיתונאיים, והחותר לקביעתו של סדר יום. אנטי-אירוע הוא אירוע תקשורתי מתוכנן שהסתיים בכישלון. … קיראו עוד

אלטרנטיבה, חלופה

שינוי שאינו גורס את ביטול המצב הקיים אלא מוסיף לו אופציה או גרסה נוספת, בתנאים המאפשרים פעפוע והשפעה הדדית. שגשוגם של תחומי דעת כגון רפואה משלימה, רוק אלטרנטיבי, ניו-אייג', אנטי-אייג'ינג, ייעוץ פילוסופי ועוד הוא מאפיין בולט של הקפיטליזם העכשווי. … קיראו עוד

אלילות, אלילים (בתרבות הפופולרית)

חברת הראווה של ימינו מכוננת את עצמה באמצעות מודלים של התנהגות דתית-אלילית, ויוצרת יחסי סגידה בין ה"מאמינים" לאלילים. האקסטזה הדתית של העבר עוברת טרנספורמציה חילונית הדוניסטית, אך מאפשרת לאדם "לצאת מעבר לעצמו" (Ex-Stasis) אל עבר מושאי הערצתו. אלילות ואלילים בני ימינו הופכים לסלבריטאים: מושאים להערצה, להזדהות, לרכילות, לקנאה ולפולחני סגידה מצד ההמונים. אלילים אלה זוכים לזוהר המיוצג שוב ושוב באמצעות הסימולציה הקולנועית, הטלוויזיונית והתקשורתית. הזוהר – 'האושר שנובע מקנאתם של אחרים', כמאמרו של ג'ון ברגר (Berger) – הוא חלק מאסטרטגיה קפיטליסטית שנועדה לעורר ולעודד יחס של צריכה כלפי אובייקטים "חלומיים", שהם מעין דימויים העוטפים את הגוף ומעידים על חשיבותו. … קיראו עוד

אם-טי-וי

רשת טלוויזיה עולמית המשדרת מוזיקה 24 שעות ביממה. תת-תרבות נוער עולמית ("דור האם-טי-וי"). סמל לפורמט טלוויזיוני עכשווי. האם-טי-וי משדרת בעיקר וידיאו קליפים, בתוך מכלול של פרסומות, ראיונות, חדשות פופ וכדומה. השפה המיוחדת לווידיאו קליפ מתאפיינת בקיטועים מהירים ואיננה דורשת מן הצופה ריכוז לאורך זמן. תכונת הפרגמנטציה מגיעה באם-טי-וי לידי הקצנה: היעדר ההמשכיות הנרטיבית, אי-רציפות בחלל/זמן, הרס הצורות הקנוניות של בידור טלוויזיוני והנחתן של צורות לא מתאימות לכאורה זו בצד זו – כל אלה הפכו לסימן היכר אופייני של התודעה הפוסטמודרנית המוצאת את האפיק הצרכני שלה באם-טי-וי וברשתות טלוויזיה דומות. … קיראו עוד

אסון – ייצוגים וטכנולוגיות ניהול

אירוע היוצר סבל אנושי בקנה מידה חריג, שתוצאתו הרס החיים. ייצוגי האסון וניהולו הינם קנה מידה להגדרת האנושי. טכנולוגיות אסון משמשות להצלת חיים ולהקלת הסבל של האוכלוסייה הנפגעת בעת האסון; אלה מנוהלות על-ידי מדינות, ובחלקן על-ידי ארגונים הומניטריים גלובליים. "ניהול אסון" הוא חלק בלתי נפרד ממערך כללי של "ניהול חיים" המסור בידי השלטון: הריבון חייב לנהל את הטיפול באסון כדי לייצב מחדש את גבולות הסדר שהופר (פיקוח, מניעה, היגיינה, שיקום וכדומה). ניהול אסון הוא פרקטיקה המציינת את יחסה הפוליטי והמוסרי של החברה הכללית לאדם שנותר חסר כול, "אדם חשוף" – בניסוחו של ההיסטוריון ג'ורג'יו אגמבן (Agamben, 1998). סובייקט זה – פליט, ניצול, חי-מת, אדם שזכויותיו האזרחיות הופקעו – מציב בעצם קיומו תביעה מוסרית לפני האדם: הצורך לסייע בהצלת חיים; המחויבות לסייע לזולת – כל זולת – השרוי במצוקה (אופיר, 2003א). יחד עם זאת, מצבים היסטוריים מלמדים, כי בתנאים של קונפליקט לאומי, למשל הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, כאשר נפגעי האסון ההומניטרי שייכים למחנה האוייב, חל תהליך של התנתקות נפשית מסבלו של האחר. הסבל של האחר הופך לשקוף; הוא מוכחש בתהליך של אלימות מכוננת ומתגוננת הננקטת על ידי מוסדות המדינה. בחברת המדיה העכשווית הופכים הטלויזיה וגולשי האינטרנט לקהל יעד שאל תודעתו המוסרית מכוונים המראות והקולות. התוצאה אמביוולנטית: מחד גיסא התעוררות המצפון הקולקטיבי ותחושה של סולידריות אנושית, מאידך גיסא הכחשת האסון על-ידי מחזורו והפיכתו ל"ספקטקל טלוויזיוני", הדבר שקורה "שם"; אירוע שאינו מאיים על יציבותם וחוסנם של החיים הנורמליים, הרגילים, "כאן". … קיראו עוד

אסכולת פרנקפורט

אסכולה ביקורתית בתחום מדעי החברה והתרבות שנוסדה בשנת 1930 בידי מקס הורקהיימר (Horkheimer) במכון למחקר חברתי בפרנקפורט. עם חבריה הבולטים נמנו תיאודור אדורנו (Adorno), הרברט מרקוזה (Marcuse), אריך פרום (Fromme) ואחרים. בשוליה פעל מבקר התרבות ולטר בנימין (Benjamin) ובין ממשיכיה המרכזיים אפשר להצביע על הפילוסוף והסוציולוג יורגן הברמאס (Habermas). אסכולת פרנקפורט הציגה עמדה מרקסיסיטית ייחודית בחקר התרבות, שנודעה בשם "תיאוריה ביקורתית" (Critical Theory). עיקריה: חשיפת המבנה הדכאני של תרבות הצריכה הקפיטליסטית וניתוח היסטורי של אופן הכינון והייצור של הסובייקט הכפוף והפסיבי בחברת ההמונים. … קיראו עוד

בידור

מערכת תעשייתית ומסחרית, שיטה כלכלית ואידאולוגיה הסובבות סביב רעיון הסחת הדעת מדאגה או משעמום. הצורך בבידור, המוכר בתור צורך טבעי וחיוני של האדם, הפך במחצית השנייה של המאה ה-20 לגורם המעצב פרקטיקות מרכזיות בחיי היומיום, בפוליטיקה, במסחר, באמנות ולמעשה בתרבות כולה. הבידור בולט במיוחד באמצעי תקשורת ההמונים. הוא חודר לתחומי תוכן שבעבר נחשבו "אמיתיים" – חדשות, לדוגמה – ועל כן חפים מכל ממד בידורי. … קיראו עוד

ביזור

חלוקה ופיזור. הפקעת סמכותו של המרכז והעברת כמה מתפקידיו המשמעותיים ליחידות שונות של המערכת. פרקטיקה מרכזית של העידן בן זמננו, הבולטת בתחומי המשק והארגון ובאה לידי ביטוי בטכנולוגיה הדיגיטלית לסוגיה, באינטרנט ובתקשורת האינטראקטיבית. … קיראו עוד

בלוג

יומן רשת, קיצור של Web-log. יומן אישי באינטרנט. יומן מקוון המתפרסם באתרים אישיים ומוסדיים באינטרנט ובו מביע הכותב את דעותיו בנושאים מגוונים: הוא מדווח בסגנון אישי על חוויותיו האינטלקטואליות והיומיומיות, פורש את משנתו הפוליטית או האסתטית, מפרסם את סיפוריו ושיריו, חולק את ניסיונו המקצועי עם קהל קוראים, המוזמנים בתורם להגיב על הדברים המתפרסמים. היומן המקוון הוא ז'אנר אינטרנטי מובהק: הכותב עשוי להופיע בזהות גלויה או בדויה. האינטרנט מעודד כתיבה וידויית, לעתים בוטה, הפורחת בחסות המדיום; הבלוג מספק לבעליו במה בלתי מצונזרת לביטוי אישי וכן הכרה מיידית ומתגמלת מצד קהל קוראים, אנונימי או מזוהה, התורם בתגובתו לחוויה הנרקיסיסטית של הכותב. … קיראו עוד

גיבור תרבות

מה המשותף לאלביס פרסלי, ללודוויג ויטגנשטיין, לג'ון קנדי, למרילין מונרו, לאלברט איינשטיין, לדלאי לאמה, לעמוס עוז, לאלבר קאמי, לז'ן פול גוטייה, לא.ב. יהושע, למדונה, לדוד בן-גוריון, למשוררת רחל, לז'ק דרידה ולאנדי וורהול? את כולם אפשר להגדיר גיבורי תרבות, אנשים מפורסמים שתרמו תרומה יוצאת דופן לתרבות הכללית. הם הצליחו לחרוג מן התחום הצר של אמנותם, מעמדם ועיסוקם והפכו לדמויות מתוקשרות המציתות את הדמיון הכללי. בהיותם מושא להערכה, להערצה ולהזדהות הם מתקבעים בזיכרון הציבורי כאייקונים תקופתיים, המייצגים לעתים קרובות את עצם זרימתו של הזמן והשינויים ההיסטוריים שהוא מחולל. … קיראו עוד

גלובליזציה/אנטי-גלובליזציה

נסיגתו של הגבול המגדיר טריטוריה לאומית, קהילתית ואחרת מפני כוחות ותהליכים כלל-עולמיים. תהליך האצה בהיווצרותן של רשתות כלכליות ותרבותיות בקנה מידה עולמי. הטענה כי חיי היומיום והשקפות העולם של בני אדם רבים יותר, במקומות מרוחקים ובארצות שונות, הופכים לדומים. תהליכי הגלובליזציה מאפיינים את התרבות מאז הרבע האחרון של המאה ה-20. הגלובליזציה מתאפיינת בתבניות של שעתוק, בתוך מערכת סבוכה ומסונכרנת, המבוססת על קישוריות, סטנדרטיזציה ודמיון הדדי. החשיבה הגלובלית, החוצה את גבולות מדינת הלאום, היא חלק בלתי נפרד מהקפיטליזם התאגידי של המערב. ההתנגדות לגלובליזציה לובשת לעתים אופי מיליטנטי ובאה לידי ביטוי בהפגנות נגד תאגידים ומוסדות פיננסיים בינלאומיים, במבצעים נגד צרכנות כפייתית ובמחאה נגד התקשורת הגלובלית, הפרסומות ועולם הדימויים שהן מייצרות. התנגדות אחרת עולה מקרב קבוצות פונדמנטליסטיות וטרוריסטיות דוגמת אל-קאעידה, הנושאות את דגל הג'יהאד העולמי וקוראות תיגר על האידאולוגיה הרציונלית, החילונית והקפיטליסטית העומדת מאחורי הגלובליזציה. … קיראו עוד

גלוקליות, עולמקומיות

השקפה הגורסת כי אחד המאפיינים הבולטים של זמננו הוא שילוב בין שתי מגמות סותרות לכאורה: גלובליות ולוקליות (Axford, 1995). מגמות מנוגדות אלה מופיעות בגרסאות אחרות כגון ביזור ומרכוז (Hall, 1991) או הומוגניות והטרוגניות (Appadurai, 1990). … קיראו עוד

גרינפיס

תנועה אקולוגית בינלאומית שקמה בקנדה ב-1971. התנועה, המתנגדת לניסויים באנרגיה גרעינית ובבעלי חיים ולזיהום אוויר ומים, מהווה ראש חץ במאבק המיליטנטי למען איכות הסביבה בעולם. … קיראו עוד

דוגמנות

דוגמנים: מוזות של צריכה, מלאכי הקפיטליזם, מושאים של תשוקה והזדהות. הפיכת הדוגמנים לגיבורי תרבות משקפת את תרבות הזוהר הגופני של ימינו. דימוייהם המתחלפים במהירות מספקים לחברה הצצה מוחשית בפנטזיות הכמוסות ביותר שלה. הדוגמן מייצג דימוי טהור של הגוף. הדִגמוּן אינו מופרע על-ידי תוכן כלשהו, מלבד המסר הפשוט: "אתם רוצים את זה". … קיראו עוד

דוקו-אקטיביזם, וידאו-אקטיביזם

מגמה בקולנוע, בטלוויזיה ובאינטרנט, המבקשת לנצל את זמינותה של טכנולוגיית הווידיאו כדי להתערב במציאות החברתית והפוליטית ולחולל בה שינוי. אלטרנטיבה לתוצרי התקשורת הממוסדת, המערערת על ה"אמת" המונפקת בידי המדיה ועוסקת בנושאים שנדחקו לקרן זווית. לנוכח הצלחתה של התדמית הפרובוקטיבית של הז'אנר, ביקשו אמצעי התקשורת הממוסדים לנצל את הנוסחה החתרנית לצורכיהם, וכך הערעור על עוולותיה של השיטה הפך מכשיר לשגשוגה. עם זאת, אין לשלול מן הז'אנר את מעמדו הביקורתי. בסופו של דבר זו אחת הצורות להציג את "האתיקה של החלש" ולעמת אותה באופן ביקורתי עם רצונם של בעלי הכוח להתמיד בססטוס קוו של הרוע המנורמל. … קיראו עוד

דטרמיניזם טכנולוגי

הטענה שכל שינוי טכנולוגי חשוב כרוך בארגון מחדש של הנחות היסוד המוסריות, של ההרגלים הנפשיים ושל הנהגים הפוליטיים, ולמעשה בשינוי רדיקלי של הספֵרה התרבותית כולה. גישה מרכזית בדיון באמצעי התקשורת ובהשפעתם. אמרתו המפורסמת של מרשל מקלוהן (McLuhan), "המדיום הוא המסר", הפכה למטבע לשון אופייני ולסמל של הגישה כולה. … קיראו עוד

דיגיטלי / אנלוגי

בתרבות ימינו הפכה המהפכה הדיגיטלית למציאות מובנת מאליה. האינפורמציה האנלוגית היא אופן ייצוג ישיר של הניסיון הממשי. לעומת זאת, האינפורמציה הדיגיטלית מייצגת מציאות מלאכותית במובהק: הניסיון מתווך באופן בלעדי על-ידי מערכות מתמטיות ספרתיות האופייניות לעולם המחשבים. האינפורמציה האנלוגית ניתנת למדידה, היא ליניארית והמשכית. האינפורמציה הדיגיטלית, הפועלת באמצעות הצירוף הבינארי (0/1), היא א-ליניארית, בלתי המשכית ומתאפיינת במהירות ובדחיסות בלתי משוערות. אינפורמציה זו ניתנת גם למניפולציה. היא זורמת ברשת ונגישה למספר עצום של משתמשים. חסרונה של האינפורמציה הדיגיטלית הוא שאין היא מתייחסת במישרין לעולם הערכים האמיתי, המורכב וההטרוגני שהיא מייצגת. … קיראו עוד

דימוי

ייצוג חזותי של אובייקט או תמונה מנטלית של הנראה. צורה מיוחדת של דיבור או חשיבה באמצעות תמונות. דימוי יכול להופיע כתמונה קונקרטית, הניתנת לתיאור באופן ישיר כמו במשפט: "פרחים אדומים כיסו את החומה" או באופן פיגורטיבי מושאל, כמו במשפט: "היא שושנה". הדימוי מצטיין באופיו הרווי והחושני ובקונוטציות הרגשיות שהוא מעורר. חברת המדיה והצריכה מעודדת חשיבה באמצעות דימויים; שליטת הדימויים בחיינו משקפת את הממד הריגושי והדמיוני של תרבות ההווה. … קיראו עוד

הגמוניה

מיוונית, הגמון: מנהיג, מפקד, מדריך. במחשבה המרקסיסטית: שליטה פוליטית או מנהיגות. אידאולוגיה הגמונית מוזרמת להמונים באמצעות האמנות, החינוך והמדיה ומוצגת כטבעית, כמובנת מאליה, כמופת ראוי לחיקוי. לאינטלקטואלים תפקיד מרכזי ביצירת ההגמוניה, משום שהם אחראים לעיצוב מבנה-העל שבאמצעותו ניתן להשפיע על עיצוב השקפת העולם של ההמונים. … קיראו עוד

הדרה

הרחקה, דחיקה לשוליים, הוצאה מן הכלל. תרבות הרוב ההגמונית מפלה ודוחקת במכוון קבוצות מיעוט בחברה ממוקדי השיח הפוליטי, החברתי והתרבותי, במטרה למנוע מהן שותפות שוויונית במשאבים או בנכסים סמליים השייכים לכלל. התרבות ההגמונית חוסמת את נגישותן של קבוצות מיעוט למוקדי נִרְאוּת והשפעה, מנציחה סטריאוטיפים שליליים ומאפשרת להן שותפות מוגבלת ומבוקרת המנציחה את נחיתותן ואת זרותן. השיח ההגמוני הישראלי הוא מערבי, רציונלי, אשכנזי, חילוני, גברי והטרוסקסואלי. קבוצות המיעוט, הכוללות נשים, מזרחים, חרדים, רוסים, אתיופים וערבים, אינן זוכות לייצוג ייחודי וראוי באמצעי התקשורת, באקדמיה, בכלכלה, במוסדות התרבות ובתוצריהם המרכזיים. … קיראו עוד

הון סימבולי

כמות הידע והמוניטין המגדירים את מעמדו של אדם בחברה. במודל המרקסיסטי, ההון הוא ההתגלמות החומרית של העבודה. הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה (Bourdieu) מרחיב את ההגדרה וטוען כי הון הוא גם מכשיר סמלי של שליטה בעתידו של המחזיק בהון ובעתידם של אחרים. העולם החברתי הוא מרחב רב-ממדי, המובנה על-ידי התפלגות ההון לצורותיו השונות. היחידים פועלים למִירוב הונם הממשי, הסמלי או התרבותי. כמות ההון הנצבר קובעת את הזדמנויות החיים שלהם ויוצרת התבחנות מעמדית חדשה. … קיראו עוד

הייפ , באזז

הייפ הוא כינוי להצגה של מציאות מוגזמת ומוקצנת של "הדבר הגדול הבא". מונח מתחום השיווק המגדיר את המוצר במושגים אופנתיים וכריזמטיים, המופנים לקהל יעד מפולח ושוחר חידושים. ההייפ מכוון לקידום אינטנסיבי ואקסטרווגנטי של מוצרים בעידן של טכנולוגיה רוויה וקפיטליזם מואץ. ההייפ מבטא סגנון חיים עדכני, אנרגטי, יוצא דופן, המשווק תחת הכותרת "העתיד כבר כאן". כך הופכות הנבואות והתחזיות למוצרי הצריכה של ההווה. הבאזז היא מילת מפתח עכשווית הקרובה במשמעותה להייפ. המונח מבליט את הרעש התקשורתי שמייצר המוצג, את השתלטותו האגרסיבית על השדה החברתי. … קיראו עוד

היסטוריציזם חדש

שיטה לניתוח טקסטואלי של ההיסטוריה. ההיסטוריציזם החדש נולד בארצות הברית בשנות השמונים של המאה ה-20 והתבסס בכתבי עת כגון New Literary History ו-Representations. הוא הבליט את הממד התרבותי-פרשני של כתיבת ההיסטוריה. בדומה למטריאליזם התרבותי, גם ההיסטוריציזם החדש מעוגן במחשבה מרקסיסטית ופוסט-סטרוקטורליסטית, וכמוהו החל את דרכו בהתבוננות חדשה בהיסטוריה ובפואטיקה של הרנסנס. עיקרי התפיסה החדשה: ביקורת על הרעיון שקיימת היסטוריה אוניברסלית ובדיקת תהליכי הקבלה והדחייה של היסטוריות מתחרות, תוך חשיפת מנגנוני הכוח הפוליטיים המעצבים את הממד החברתי והאסתטי של המציאות. … קיראו עוד

היעלמות (תקשורת של -)

תופעה בתרבות המתארת את בחירתם של יוצרים ואמנים לשקוע אל ריק תקשורתי ולהיעלם מהעין הציבורית. היעדרם הופך לערך אסתטי ותקשורתי. אסטרטגיה של היעלמות פעילה מקבעת באופן אירוני את נוכחותם של הנעלמים בזירה התרבותית וגורמת לתקשורת לגלות בהם עניין ולהתייחס אל חלקם כאל גיבורי תרבות. … קיראו עוד

היפר-ריאליזם

המונח היפר-ריאליזם, שטבע הפילוסוף והסוציולוג ז'ן בודריאר (Baudrillard), מציין את האופן שבו המציאות מתוּוכת לצרכניה. בחברה הפוסט-תעשייתית שלאחר מלחמת העולם השנייה מתאפיינים הדימויים והסימנים בבולטות המעלימה את המרחק בין האובייקטים לבין ייצוגיהם. דימויים שנוצרו בחסות המדיה משפיעים באופן רדיקלי על שיפוטי המציאות שלנו. סימנים ומשמעויות צפים בתוך מערכת סגורה, המפנה אל עצמה, ויוצרים מציאות היפר-ריאלית חדשה. … קיראו עוד

וידיאו

מלטינית, Vidēre – אני רואה. המרכיב החזותי של הטקסט הטלוויזיוני; טכנולוגיה אלקטרונית המשמשת לצילום, הקלטה, שימור ושידור של תכנים וטקסטים חזותיים. מהפכת הווידיאו יצרה נגישות המונית לתקשורת והביאה לשינוי רדיקלי באופני הייצוג של המציאות. הווידיאו מאפשר להקרין אובייקט או דימוי על המסך בד בבד עם צילומו והפקתו, וכן להקליט ולשדר את הדברים בכל עת. הווידיאו מתכתב עם שני מדיומים גובלים: הטלוויזיה, שבתוך ההיגיון התרבותי שלה הוא פועל, והווידיאו ארט – וידיאו ניסיוני הבוחן את המדיום באופן ביקורתי. … קיראו עוד

זהות

מונח מרכזי בפסיכולוגיה ובלימודי תרבות. זהות נוצרת כאשר קבוצות או פרטים מגדירים את גבולות ההבנה העצמית שלהם ומוכנים להגן עליהם. מנקודת מבט פסיכולוגית, תחושת הזהות היא סך ההזדהויות של האני שתוצאתו היא יצירת עצמי בעל משמעות. התפיסה הפילוסופית האורתודוקסית של המערב הניחה כי העצמי הוא ישות אוטונומית יציבה שאינה מושפעת מכוחות חיצוניים. זוהי הנחתו של אבי הפילוסופיה החדשה, רנה דקארט (Descartes), וממנה היא מקרינה על הגדרתו הפילוסופית, הפוליטית והפסיכולוגית של הסובייקט המודרני. הליברליזם המודרני מגדיר את הסובייקט כמי שמממש באופן פעיל את זכותו לקדמה ולאושר. בתפיסה ביקורתית, המאפיינת את לימודי התרבות, האני נוצר כתגובה למשהו חיצוני לו ואחר ממנו, ולכן הזהות היא ערך נזיל שנקבע באמצעות דיאלוג מתמיד עם אחרים. … קיראו עוד

זמן אמת

הזמן שלוקח למחשב לפתור בעיה מרגע סיום הזנת הנתונים או הזמן הממשי שלוקח לתהליך פיזיקלי להתרחש. המונח "זמן אמת" מציע להתייחס לרעיון המיידיות כאל מדע מדויק. בעידן של תקשורת מיידית, מהירות התגובה הופכת להכרחית ולמדד מרכזי של איכות. תגובה בזמן אמיתי, או יכולת שליטה והתערבות בזמן אמיתי, היא קריטריון מקובל בהתייחסות למערכות טכנולוגיות, ארגוניות ואנושיות בתרבות בת זמננו. … קיראו עוד

זפינג, שלטוט, זפזופ

דילוג מהיר ונוח בין ערוץ טלוויזיה אחד למשנהו באמצעות שלט רחוק. ממאפייני סגנון החיים העכשווי. גורם המשפיע על עיצוב הנרטיב הטלוויזיוני ועל תחום הפרסומת. טכניקה של צפייה היוצרת פרגמנטציה של הטקסט הטלוויזיוני ומכוננת תחביר חדש שהוא פרי יוזמתו של הצופה. … קיראו עוד

חברה אזרחית

סך ההתאגדויות החברתיות העומדות בין הפרט והמשפחה לבין המדינה. החברה האזרחית מורכבת מארגונים התנדבותיים שאינם נתונים למרות המדינה ולמרותן של קבוצות אינטרס בתוכה. בתצורתה האידאלית, החברה האזרחית יוצרת ספֵרה ציבורית המבוססת על חירות אינדיווידואלית, על סולידריות מרצון ועל ריבוי זהויות, הבדלים וערכים בחברה. ספרה זו מנוגדת למדינה: בעוד המדינה דואגת לאינטרס הכללי של הקהילה, החברה האזרחית מתייחסת בראש ובראשונה לצרכים האינדיווידואליים ה"אנוכיים" של חבריה. … קיראו עוד

חדשות

מוצר תקשורת מרכזי. מסגרת מוסכמת ומקובלת של הצגת שינויים החלים במציאות ודיון בהם. השינויים נתפסים כאוסף של עובדות אובייקטיביות שראוי לדווח עליהן. טקס מחזורי וקבוע המבשר על החדש, על השונה ועל החריג. טקסט תקשורתי בעל קודים רטוריים מובהקים, החותר להשגת סמכות ושליטה. החדשות מתיימרות לדווח על אירועים בולטים המשפיעים על אורח חיינו ועל הבנתנו את העולם, ואולם שיקולי הבחירה של "העובדות החדשותיות" נוגעים לעתים קרובות לאינטרסים פוליטיים וכלכליים של בעלי עניין. הרטוריקה החדשותית מנסה ככל יכולתה להעלים את מנגנוני הכוח הניצבים מאחוריה; ייעודה הוא להעניק לצופה תחושה של שקיפות ואובייקטיביות, לספק לו מטריה של השגחה פרטית חילונית שתָקְנֶה לו אחיזה ובטחון בקיים. מוסד החדשות הישראלי הוא לרוב כלי המשמש להבלטת הקונצנזוס; הוא עוסק תדיר בטיפוחה של "מדורת השבט", ומבחינה מהותית אינו חושף את צופיו לקריאה הטרוגנית של המציאות. … קיראו עוד

חיי היומיום

מונח מתחום האתנולוגיה, הפולקלור וחקר התרבות הפופולרית. סך ההרגלים (habits), המנהגים (manners), הטקסים והפולחנים של היומיום. התנסות של היחיד בסדר היום הכללי שמציעה החברה לצורך הסדרת הניסיון שבשגרה. התנסות של משתמשים רבים, בתרבות נתונה ובפרק זמן היסטורי ידוע, בחוויית מרחב-זמן משותפת. פרקטיקה הנעה בין קונפורמיזם מערכתי והתאמה לאסטרטגיה השלטת לבין יצירתיות חריגה וטקטית המאפשרת ביטוי אינדיווידואלי וצירופים חדשים של חומרי הניסיון. … קיראו עוד

טוק שואו

תוכנית אירוח. מפגש טלוויזיוני בין מנחה למרואיינים במסגרת תוכנית ייעודית, המצטלמת בדרך כלל באולפן. סוגה ותיקה ופופולרית, הנחשבת גורם מרכזי בכינון המרחב הציבורי החדש. ישנם שני סוגים עיקריים של טוק שואו: האחד עוסק בדיון ציבורי ופוליטי והאחר מתמקד בבידור ובחשיפה ציבורית של תחום הפרט. יש המייחסים לטוק שואו תפקיד מפתח ברידוד השיח הפוליטי ובטישטוש הגבול שבין אקטואליה ובידור. עם זאת, לצד הסוגה הרווחת, קיימות בשוליים גם תוכניות אירוח הנוטות לרפלקטיביות ולאירוניה עצמית ביקורתית. … קיראו עוד

טלגניות

טלגניות היא הכישרון "לעבור מסך" בטלוויזיה, כשם שפוטוגניות היא הכושר להופיע היטב בתצלום. המונח טלגניות עוסק בשאלות כגון: מי ניחן בהופעה כריזמטית? אילו כלים נדרשים ליצירת דימוי יעיל במדיום? בעידן שבו מתעצם מעמדה של הטלוויזיה בחיים החברתיים גובר העניין בכלים המייצרים הופעה טובה, הנחשבת תנאי הכרחי להצלחה. מקצת מן הכלים ידועים ונראים לעין, אולם ישנם גורמי כריזמה, שאינם ניתנים לשליטה ולתרגול, המשפיעים על גורלה הטלגני של הדמות. … קיראו עוד

טֶלֶה

מיוונית: מרחק, רחוק. תחילית המציינת שינוי בקנה המידה ביחסים שבין קרוב לרחוק. הרצון להפוך את הרחוק לקרוב ואת הזר לנגיש ולאינטימי מביא להתערבות מלאכותית במציאות: הטכנולוגיה המודרנית מייצרת מכשירי טֶלֶה רבי עוצמה, כגון טלפון, טלסקופ וטלוויזיה. הפילוסופיה של הטֶלֶה מסמנת היענות תרבותית למניפולציה של מרחב-זמן חדש, המאפיינת את תרבות ההווה. … קיראו עוד

טלוויזיה

ראייה מרחוק (Tele: רחוק, Vision: ראייה). מדיום תקשורתי ואמנותי מרכזי בתרבות זמננו. מערכת אלקטרונית המשדרת תמונות נעות בשילוב קול באמצעות מכשור הממיר אור וקול לגלים אלקטרוניים. אלה מומרים בתורם לתמונה ולקול בר השמעה. האותות משודרים למסכים רחוקים שאליהם מרותקים מיליוני צופים. הדומיננטיות של הטלוויזיה בולטת בחיי היומיום, משום שיותר מכל אמצעי תקשורת אחר היא יוצרת זרימה טוטלית של "תמונת המציאות", המתקבלת בו בזמן מרחבי העולם כולו. כוחה של הטלוויזיה נובע מהיותה מדיום סמכותי וחד-כיווני, המשדר לקהל צופים פסיבי יחסית, במתכונת דרמטית ובעלת השפעה. עולם הדימויים הטלוויזיוני, האופי החזותי של ייצוגי המידע ויכולתה של הטלוויזיה לחבר בין המנוכר לאינטימי ובין הציבורי לפרטי – כל אלה משרטטים עבור הצופה את המרחב החזותי שבו נעים ומתפענחים חייו. … קיראו עוד

טלפוליטיקה, פוליטיקה טלוויזיונית

מעורבותה הגוברת של התקשורת בכלל ושל הטלוויזיה בפרט בזירה הפוליטית יוצרת פוליטיקה מסוג חדש – פוליטיקה חזותית ומיידית. עידן הייצוגים החזותיים פועל במישור הרגשי, ולא במישור השכלי והאנליטי. אף כי המושג קשור בטבורו לשדה הפוליטי, יש לראות בו כלי מרכזי לייצוג סוגסטיבי של המציאות הכללית, באמצעות שפת הדימויים הטלוויזואליים. … קיראו עוד

טעם

עקרון המיון, הבחירה וההעדפה שננקט ביחס לחפץ, התנהגות או אובייקט סימבולי. המונח מופיע בהקשרים רבים ושונים מאוד זה מזה: חוש הטעם כמציין רגישות פיזיולוגית ועונג גסטרונומי; הטעם כעיקרון של מיון או שיפוט אסתטי; הטעם כנימוק, סיבה או הסבר, כתכלית המבוססת על סדר רציונלי; הטעם כנכס כלכלי, כמוצר, כהון סימבולי ועוד. … קיראו עוד

טרור, טרוריזם

המילה terror מקורה בשורש הלטיני terrere (לרעוד, לפחוד, to tremble). מטרת הטרור היא לגרום חרדה, לזרוע בהלה, ליצור תחושת כאוס וחוסר אונים. הטרור הוא אקט של אקסטזה אלימה, חזיון ראווה מרגש ומפחיד הפועל בשירותה של אידאולוגיה פוליטית. אף כי שיטות הפעולה של הטרור דומות לפעולות אלימות אחרות כגון הרס רכוש, רצח או מלחמה, הטרור מהווה פרקטיקה ייחודית שמשמעותה חורגת מן המשמעות המיידית של קורבנוּת וסבל. לטרור מטרות סימבוליות שעניינן להעביר לקהל רחב מסר פוליטי קיצוני באמצעות האפקט הדרמטי של המוות האלים. לזוועה שמחולל הטרור יש כוח של נשק הכרעה אסטרטגי, שאמור להביס מבחינה פסיכולוגית את היריב. הטרוריסטים עושים שימוש באלימות גדושה שאינה מכירה בחפים מפשע; הם פועלים מחוץ לנורמות המקובלות של חוקי המלחמה או המאבק המזוין. טרור מודרני הוא טרור מהפכני או טרור מדינה שמכוון להשגת יעדים פוליטיים מוגדרים. טרור פוסטמודרני הוא בעיקרו טרור סימבולי המתפשט בצורה נגיפית תוך ניצול אמצעי המדיה החדשים כמו הטלוויזיה והאינטרנט. טרור פוסטמודרני פוגע במערכות תקשורת ואינפורמציה, אך הוא גם משגשג בחסותן. מנקודת מבט תרבותית, הטרור משקף את "חזרת המודחק" – המפגש הטראומטי של המערב עם "הדבר האחר" – האלמנט המוכחש של המוות הקורבני. … קיראו עוד

ידידותיות

תכונה של מוצר, של שירות או של טקסט המדגישה את אופיו הנגיש והתקשורתי למשתמש. מניפולציה שיווקית מְפַתָּה, המרגיעה את הצרכן בהבטחה מוקדמת להנאה ולסיפוק קל ומיידי. מטאפורה שיווקית רווחת בשפת הפרסום בימינו. … קיראו עוד

יחסי ציבור, יחצנות

תחום מקצועי שעניינו הבניית מציאות תקשורתית לטובת הלקוח. מאמץ מתמשך להבטיח הבנה הדדית בין הארגון לבין הציבור. היחצן, איש יחסי הציבור, הוא גורם מרכזי במנגנון ההפעלה של הקפיטליזם בן זמננו וחלק בלתי נפרד ממרקם החיים הפוליטיים, המסחריים והציבוריים. למעשה, במציאות התקשורתית הקיימת נודעת ליחסי הציבור השפעה אדירה על עיצוב סדר היום הציבורי; חלק עיקרי מן התכנים המופיעים באמצעי תקשורת ההמונים הם פרי מאמץ שיווקי של היחצן. … קיראו עוד

ייצוג

תהליך של יצירת זיקה בין הדבר הנעדר (שאותו אנו מייצגים) לבין הדבר הנוכח. הסימן המייצג עומד במקום הדבר האמיתי, הדבר המיוצג. הייצוג הוא כלי שבאמצעותו אנו הופכים את רצוננו לגלוי ולידוע. תהליך זה מתקיים כאשר אנחנו משתמשים בסימנים לשוניים במקום בדבר עצמו. שאלת הייצוג הופכת לסוגיה מרכזית בכל דיון בגבולות השפה, ככלי המשקף את המציאות או מבנה אותה. … קיראו עוד

כוח, כוח-ידע

הקשר בין כוח לידע מופיע כבר בפילוסופיה של פרנסיס בייקון (Bacon) ושל תומס הובס (Hobbes). הפילוסוף מישל פוקו (Foucault), המושפע מניטשה, מבקש לקרוא את המציאות הפוליטית במונחים טקסטואליים; הוא מבליט את הזיקה בין טקסטים לבין הכוח החברתי המייצר טקסטים אלה. הכוח אינו בא מלמעלה ואינו נכפה בידי מוסדות הכוח, אלא מגיע מלמטה, כמצב אסטרטגי המייצר יחסים בין דברים ובורא את הסובייקט בצלמו. הכוח נקשר למצבים של ידע ומתממש דרכם. האמירה הפופולרית "ידע = כוח", משתקפת בתחומי מחקר מגוונים, כגון היסטוריה, תקשורת, ספרות, פמיניזם, לימודים פוסט-קולוניאליים ולימודי תרבות. … קיראו עוד

כוכב

סוכן תרבות נערץ ובעל מוניטין. אחד מגיבוריה של תרבות ההמונים. דמות המזוהה יותר מכול עם אמצעי התקשורת המרכזיים, הקולנוע והטלוויזיה. הכוכב הוא אדם שפניו מבטאות ומחיות את רגש ההזדהות הקולקטיבי. במרחב הקפיטליסטי, תפקיד הכוכב לשווק את המוצר הנקשר בשמו ולמכור אותו לקהלים רחבים. כדי שהקהל יזהה את המוצר-כוכב, סוכנויות שונות דואגות לפרסם את סימני הכוכבות שלו. הן יוצרות את דימויו של הכוכב הנתמך על ידי הופעתו הבימתית, סגנון חייו, "הפרסונה" שלו, סגנונו האמנותי וכו'. סגנונו הייחודי של הכוכב זוכה לבידול מול סגנונם של אמנים אחרים ומאפשר את זיהויו כמותג. … קיראו עוד

כפר גלובלי

ב-1959 טען תיאורטיקן המדיה והתרבות מרשל מקלוהן (McLuhan) כי טכנולוגיות חדישות מבטלות גבולות והבדלים בין בני אדם. חזונו מתממש בעידן האינטרנט והלוויין והופך למונח רווח בפי כול. חוויית הכפר הגלובלי מתמצית בעובדה שכל העולם, בו בזמן, יכול להיות עד לאותם אירועים, בעיקר באמצעות הטלוויזיה. הביקורת על המונח נשמעת משני כיוונים: האחד, מעמיד בספק את עצם ישימותו; האחר, מטיל ספק בקיומה של חברה בעלת קודים אוניברסליים והומוגניים: בעידן רב-תרבותי יש ואינטרסים מקומיים דוחקים הצידה את פרקטיקות של הקפיטליזם המערבי, תוך הצגתן כגורם דכאני. … קיראו עוד

לאומיות/פוסט-לאומיות

לאומיות היא תחושת זהות המאחדת קבוצה גדולה של אנשים, התופסים עצמם כקשורים זה לזה על בסיס קהיליית דם או קהיליית גורל המאמינה בסיפור-על מכונן. הסיפור המשותף יוצר מערכת של סמלים, מנהגים, זיכרונות קולקטיביים ואייקונים תרבותיים, התורמים לתחושה של סולידריות ושל אחדות גורל בקרב חברי הקבוצה. הלאומיות נתפסת כיחידת שייכות וזהות מעין זו. על-פי התפיסה הקלאסית, שנוסחה במאה ה-19, כל עם מבקש לעצמו קיום אוטונומי בטריטוריה מסוימת – מדינת לאום (Nation State) – מסגרת שבה יובטח עתידם של חברי הקולקטיב. על-פי תפיסה אחרת שמנסחיה הבולטים הם ארנסט גלנר (Gellner) ובנדיקט אנדרסון (Anderson), הלאומיות אינה מענה לצרכי הקולקטיב אלא הבניה של צרכים אלה: הלאומיות היא המצאה אידאולוגית שנועדה לברוא ולכונן את הקולקטיב עצמו. היחלשותה של מדינת הלאום בסוף המאה ה-20 פילסה את הדרך למציאות פוסט-לאומית, הנשלטת על-ידי תהליכי הגלובליזציה. תגובת הנגד למציאות זו היא עלייה ברגש הזהות הלאומית ובכוחן של ציוויליזציות אנטי-מערביות. המציאות הפוסט-לאומית מעודדת פוליטיקה של זהויות המתבססת על הדגשת ההבדלים בין הקבוצות האתניות המרכיבות את החברה. … קיראו עוד

לימודי מוכפפות

Subaltern, מילולית: בעלי דרגה נחותה, מוכפפים, מוחלשים. מונח ביקורתי בלימודים פוסט-קולוניאליים ובלימודי דרום-מזרח אסיה, שמתייחס לקבוצות המצויות בעמדת נחיתות חברתית ביחס לקבוצות הגמוניות אחרות שבשלטון. קבוצות המוכפפים אינן מלוכדות או מאורגנות. דרכן נחסמת על-ידי הכוחות ההגמוניים והן אינן זוכות לגישה למרכזי הכוח הממסדיים. את המונח טבע התיאורטיקן המרקסיסטי אנטוניו גרמשי (Gramsci) בשנות השלושים של המאה ה-20 והוא זכה להמשגה חדשה בהיסטוריוגרפיה ההודית-אמריקאית הביקורתית. זהו מונח מפתח להבנת יחסי הכוחות בין תרבויות הגמוניות מערביות לתרבויות מקומיות של העולם השלישי, שהשתחררו מעול הקולוניאליזם הפוליטי והצבאי אך נותרו בעמדת נחיתות תרבותית ביחס לעולם הראשון. לימודי המוכפפים כוללים בתוכם מגמות שונות. בולטות במיוחד מגמות של התנגדות להיסטוריוגרפיה הקולוניאליסטית, מצד אחד, ולהיסטוריוגרפיה לאומנית אליטיסטית, מצד אחר. … קיראו עוד

מגדר

בשונה מהמיניות, שהנָה סכום התכונות הביולוגיות המגדירות "גבר" או "אישה", המגדר עוסק באופן שבו מובנית ומתפרשת הביולוגיה באמצעות השפה והתרבות. מושג מרכזי בביקורת הפמיניסטית והפוסט-פמיניסטית. לימודי מגדר עוסקים בהבדלים התרבותיים שבין המינים ובאופני הייצוג של זהויות נשיות וגבריות לאורך ההיסטוריה. … קיראו עוד

מודרניות, מודרניזם

מודרניות היא תקופה או תכונה המייצגת את המודרני. המילה "מודרני" מוצאה מן המילה הלטינית המאוחרת – modernus (שנגזרה מן השורש modo – "לאחרונה"). המודרני הוא "המילה האחרונה", הדבר שמשתנה כל העת. המודרניות מבצעת מהלך כפול: היא מקדשת את החדש ובה בעת מכריזה על פרידה הכרחית מן העולם ה"מסורתי", עולם העבר. מבחינה היסטורית, התודעה המודרנית נולדה בשלהי ימי הביניים ערב הרנסנס, התחזקה בעידן התגליות המדעיות של המאות ה-17 וה-18 והגיעה לידי פריחה בתקופת הנאורות (המחצית השנייה של המאה ה-18). בתקופה זו שורטטו קווי המתאר המרכזיים שלה: האמונה באור התבונה, הסגידה למדעי הטבע, ההתנגדות לצורות שונות של דיכוי פוליטי או דתי, הדבקות המשיחית בקדמה והחתירה אל האושר האישי והכללי. השאלה אם המודרניות סיימה את תפקידה ההיסטורי לאחר מלחמת העולם השנייה (כפי שסברו הפוסטמודרניסטים) או שמא היא עדיין בבחינת פרויקט שלא נשלם (כפי שסובר פילוסוף התרבות יורגן הברמאס [Habermas]) שנויה במחלוקת ומעוררת פולמוסים תרבותיים ערים. המונח מודרניזם מכוון בעיקרו לסגנון בספרות ובאמנות שרווח בתקופה המודרנית (1950-1850). סגנון זה, הנוטה להפשטה ולפירוק עולם הצורות של העבר, מנוגד לריאליזם והוא רווח החל מאמצע המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20. … קיראו עוד

מולטימדיה

המולטימדיה היא מאפיין מרכזי של – המדיה של עולם המחשבים וה. היא נשענת על טכנולוגיה המעניקה למשתמש תפקיד פעיל בקליטתה של החוויה החדשה (Meadows, 2002). המולטימדיה מספקת חבילה של אפשרויות המספקות רוויה וזרימה מתמדת בין (אודיו, , , גרפיקה, אנימציה). היא מאפשרת לומר "אותו דבר בדרכים שונות" או "להרחיב" חוש אחד באמצעות חוש אחר. כך […] … קיראו עוד

מותג, מיתוג

סימן או שם המזוהה באופן בלעדי עם מוצר או עם פירמה. המוצר בשמו הפרטי. ייחוס תכונות ייחודיות לאובייקט שהוא חלק מתוך קטגוריה כללית. פעולת המיתוג שנוקט המפרסם נועדה ליצור למוצר בולטות, זיהוי והתבחנות. המיתוג הוא פרקטיקה שיווקית היוצרת דפוסי פעולה רגשיים ותרבותיים. אלה יוצרים הבניה של הניסיון החברתי. ההון הסימבולי האצור במותג הופך אותו לסוכן מרכזי של תקשורת. … קיראו עוד

מזרק (תיאוריית ה-)

כינוי לגישה המייחסת לאמצעי תקשורת ההמונים השפעה חזקה על קהליהם. אמצעי התקשורת משולים למעין מזרק, המחדיר את מסריו היישר לתוך מוחו של הפרט. האחרון נתפס כישות גרעינית ופסיבית. המסר התקשורתי, מנגד, נתפס כנוכחות כוחנית, בלתי נמנעת. … קיראו עוד

מיידיות, מהירות

מאפייניו של האדם החדש, תוצר טכנולוגיות התקשורת המודרנית. אימוץ רדיקלי של ערכי המיידיות והמהירות מביא לחוויית חלל-זמן חדשה השואפת להכחיש את הייצוג הלינארי של המציאות (תחושת ההתרחשות של דברים הבאים בזה אחר זה) לטובת פנטזיה של סימולטניות "מאגית"; הווה נצחי המחסל את הזמן המסורתי וממליך תחתיו תבנית חדשה של מרחב-זמן מחובר, המשכי ומדומה, המאפיין את דופק התרבות בימינו. … קיראו עוד

מיתוס, מיתולוגיה

מיתוס: מיוונית – סיפור, דיבור, נרטיב, אגדה. מיתולוגיה: אוסף של מיתוסים הרווחים בתרבות נתונה ומשקפים את ערכיה. במשמעות הקלאסית, מיתוס הוא סיפור על אודות אלים או יצורים על-טבעיים אחרים, שנועד לספק הסבר לשאלות בסיסיות של הקיום: כיצד נברא העולם? מדוע הוא השתנה? מהי המשמעות של קיומו העכשווי? זהו האופן שבו תרבות מבינה, מסמנת, מסבירה ומביעה את עצמה בסיפורים המכוננים את זהותה. המיתוס נוטה להפוך מציאות היסטורית ויחסית למציאות "טבעית", נצחית וסמכותית. תפיסות סטרוקטורליסטיות ביקשו לתאר את המיתוס כשפה מיוחדת השונה מן השפה הרגילה. תפיסות פוסט-סטרוקטורליסטיות מרחיבות את תחולת המושג ומצביעות על מרכיבים מיתיים גם בתוך שפות קוגניטיביות לכאורה, כגון פילוסופיה, מדע ועוד. … קיראו עוד

ממשק

אמצעי קישור בין אביזרי חומרה או תוכנה, בינם לבין עצמם או בינם לבין בני אדם. מושג מרכזי בעידן הדיגיטלי המתייחס לאופן התקשורת שבין אדם למחשב. בתוך כך מוגדרת מחדש מערכת היחסים בין הטכנולוגיה לבין האדם. ההשקעה המתמדת בשכלול הממשק צפויה להביא לצימצום רדיקלי של הפער בין אדם למכונה, בין האורגני לאנאורגני. … קיראו עוד

מנגנון אידאולוגי של המדינה

מונח המזוהה עם מפעלו של הפילוסוף הפוסט-מרקסיסטי לואי אלתוסר (Althusser). המדינה מפעילה כוח דכאני ישיר באמצעות מוסדות כגון משטרה, צבא ועוד. במקביל, היא מפעילה גם כוח סמוי באמצעות מנגנון אידאולוגי העומד לרשותה. המנגנון האידאולוגי הזה פועל בתיווכם של מוסדות הדת, מערכת החינוך והמשפט, מפלגות פוליטיות, התקשורת, המשפחה וכן הלאה. מוסדות אלה משמשים כסוכנויות שדרכן זורמת האידאולוגיה וקובעת את גורל הסובייקט במערכת הייצור הקפיטליסטית. מנגנון זה יוצר נטורליזציה של האינטרסים המייצגים את המעמד השולט. המעמד ההגמוני פועל כדי לשעתק את תנאי הייצור במטרה לבצר את שלטונו גם בדור הבא. … קיראו עוד

מנהיג דעה

תאוריה המייחסת לאמצעי תקשורת ההמונים השפעה מוגבלת על ציבור נמעניהם; קיומן של רשתות יחסים ותקשורת בין-אישיים הן גורם מרכזי המתערב, מסנן ומחליש את השפעתם הישירה של אמצעי תקשורת ההמונים על בני אדם. מנהיגי הדעה, הנחשפים למקורות המידע, נתפסים כמומחים בעיני סביבתם, ולכן הם יכולים לתווך את המסרים לציבור הרחב. … קיראו עוד

מפה

הפשטה מדעית של המציאות. ייצוג על-פי סימנים מוסכמים וברמת פירוט נתונה של אזור, שדה או תחום. מכשיר להבניה של העולם וכלי למימוש של כוח. סוגיית המפה מרכזית בשיח הגיאוגרפי והפוסט-קולוניאלי שעניינו שרטוט וחצייה של גבולות. הדילמה המרכזית העולה לדיון היא, האם המפה מייצגת מציאות אובייקטיבית, או שמא היא כלי פרשני ואידאולוגי היוצר הבניה של המציאות? … קיראו עוד

מרחב – זמן – טריטוריה

מרחב וזמן הם קטגוריות המארגנות את הניסיון האנושי. הטריטוריה היא מרחב מזוהה שבו מסומנים גבולות ונוצרות זהויות קולקטיביות ופרטיות; הטריטוריאליות היא בעלות שחש ומפגין הפרט כלפי מרחב, אובייקט או רעיון. על-פי קאנט (ביקורת התבונה הטהורה), מרחב וזמן הן קטגוריות הטבועות בסובייקט. תפקידן להפוך רשמים חושיים לעצמים תבוניים הניתנים להגדרה. הזמן הוא אמצעי להגדרת השינוי שחל במרחב. המרחב והזמן אינם מנותקים מן התודעה החושבת אותם. הם אינם נתונים, או מובנים, מחוץ לתהליכים החומריים והסימבוליים המתארים אותם. המרחב נתון בדרך כלל בתוך הקשר של סיפור אנושי; הוא תוצאה מובהקת של כלי המדידה והפרשנות שלנו; המרחב מופיע כגורם אישי, חברתי, לאומי, נפשי או דמיוני. הוא נקשר למושגים כגון טריטוריה, כוח ומקום, ומהווה כמותם אמצעי ליצירת זהות, לשרטוט גבולות, לכתיבת היסטוריה. המרחב הרב-לאומי, המבוסס על שיטה כלכלית ותקשורתית כוללת, מאפיין את עידן הגלובליזציה. הזמן יכול להיות קווי, מעגלי, מיתי, תודעתי או וירטואלי. הוא יכול להיות פתוח, נצפה, אטום, מעברי, המשכי, מפורק, מכיל ומייצג את הזיכרון (הזמן הלאומי או המעמדי) הנאגר בתוכו. קטגוריית הזמן מרכזית לחשיבה המודרנית: הזמן נתפס כסוכן מרכזי המוציא מן הכוח אל הפועל תבנית היסטורית גואלת (למשל במרקסיזם). קטגוריית המרחב היא קטגוריה פוסטמודרנית העוקבת אחר הלוגיקה של הרשת. זו קושרת בו-זמנית אופני שיח שונים המתרחשים במרחב. … קיראו עוד

מרחב ציבורי (בתקשורת)

במשמעות סוציולוגית ותקשורתית – המקום והתנאי לקיומו של דיון ציבורי בחברה. מונח המגדיר את מרחב העבודה, הפוליטיקה והתקשורת שאינו כפוף למרות המדינה או ממסדים אחרים. המרחב הציבורי מאפשר דיון פתוח, רציונלי, חופשי מכפייה, בין מרכיביה השונים של החברה. תקשורת אוניברסלית זו מכוונת להשגת הבנה והסכמה בין הצדדים. המונח מזוהה עם מפעלו של הפילוסוף יורגן הברמאס (Habermas). … קיראו עוד

משפט (גישה ביקורתית), לימודי משפט ביקורתיים

גישה ביקורתית ללימודי משפט, המשמשת חלופה לשיח המשפטי הליברלי הרווח. גישה בעלת השלכות רב-תחומיות בשטחי תרבות שונים: משפט, שפה, תקשורת, ספרות, פילוסופיה ועוד. הנחת היסוד של לימודי המשפט הביקורתיים היא שהמציאות אינה נתונה לנו במישרין, אלא נקלטת מלכתחילה כהבניה תרבותית. על-פי גישה זו, מערכת החוק היא שפה הדורשת פרשנות ופענוח. הגישה רואה במקרה המשפטי (Case Study) מערכת הטרוגנית, שבה אסטרטגיות נרטיביות וטקסטואליות שונות מתנגשות זו בזו במסגרת רב-תרבותית רחבה. … קיראו עוד

נוסטלגיה

ביוונית: געגועים הביתה (Nostos: חזרה הביתה, Algos: כאב). מצב של עצבות הנובע מגעגועים לעבר הנתפס כשלם יותר מן ההווה. תשוקה עזה לשוב לתקופה בעבר, לערכים המזוהים עמה או לאובייקטים המייצגים את אווירתה, ויחד עם זאת, הכרה כאובה כי השיבה אינה אפשרית. פרקטיקה ההופכת למדד תרבותי בעידן של אי-ודאות ושל חוסר אמון בעתיד. אחד ממאפייניו של המצב הפוסטמודרני. … קיראו עוד

ניו-ג'ורנליזם, עיתונות חדשה

זרם בעיתונות הרואה בדיווח יצירה סובייקטיבית, המפגינה מודעות עצמית לתהליכי הכתיבה העיתונאית. העיתונות החדשה נעזרת בסגנונות כתיבה ספרותיים ובדיוניים כדי להעביר את מסריה. זוהי תגובת נגד לסגנון השואף לאובייקטיביות, לניטרליות ולנאמנות לעובדות, הדורש מן הכותב להעלים את נקודת מבטו האישית מן הכתיבה והדיווח. הניו-ג'ורנליזם ממקם את הכותב כגיבור הסצינה העיתונאית ומקנה לו תפקיד חשוב בתוך השיח הציבורי. נקודת המבט האישית, המקורית, הנרקיסיסיטית לעתים, מחליפה את היומרה לדיווח שתוצאתו פענוח "האמת". הניו-ג'ורנליזם הוא כתיבה המתענגת על עצמה שערכה נשפט על-פי עוצמתה הרטורית. … קיראו עוד

סאונדבייט

"נגיסת מלל": יחידת מידע מילולית בסיסית בעידן הטלוויזיה. מונח טכני בתחום הריאיון ועריכת הכתבה הטלוויזיונית; מונח ביקורתי ביחס לדפוסי התנהגות פוליטיים בעידן הטלוויזיה. "פוליטיקת הסאונדבייט" הוא כינוי לפוליטיקה טלוויזיונית המורכבת מסיסמאות קצרות וקליטות ומאמרות כנף מול המצלמה, שנועדו להרשים את הצופה. … קיראו עוד

סדר יום (עיצוב)

מונח המגדיר את כוח ההשפעה של התקשורת. זו קובעת אילו נושאים יעלו על סדר היום הציבורי ומדרגת את ערכם המשתנה. במובן רחב יותר, זהו מנגנון כוח מוסדי המעניק למנסחיו יכולת השפעה מכרעת באשר להחלטות המתקבלות בפורומים ובארגונים שונים. … קיראו עוד

סטנד-אפ

צורת יסוד אוניברסלית של אמנות במה, המבוססת על אלתור ועל קרבה פיזית בין האמן לקהלו. סוגה אמנותית בעלת תכנים הומוריסטיים וסאטיריים. הסטנד-אפ נתפס כפנייה "עירומה" לקהל, בלי תיווכם של סיפור, שיר או ריקוד, המשמשים חיץ בין המבצע לקהלו. במופע הסטנד-אפ הפרפורמר הוא המדיום. זוהי אמנות של האישיות הביקורתית, הניצבת מול היוהרה של העולם המאורגן ושל עולם הידע המקובל עליו. כז'אנר תאטרלי, הסטנד-אפ מסמן את עלייתו של התאטרון הפרפורמטיבי העממי כנגד צורות שמרניות וממסדיות של תאטרון מקובל. … קיראו עוד

סיטקום, קומדיית מצבים

ז'אנר טלוויזיוני. קומדיית מצבים (Situation Comedy) המבוססת על סדרה עוקבת של פרקים: 23 דקות בדרך-כלל, המציגות לרוב מצבים ריאליסטיים מחיי המשפחה ומקום העבודה. החל משנות הארבעים ועד ימינו ממשיך הסיטקום להיות ז'אנר פופולרי ורווחי ביותר. נראה שסוד הצלחתו טמון במתח שבין שמירה על חוקיו הבסיסיים של הז'אנר לבין ניסיונות של חידוש ועדכון, הן מבחינת התוכן – תיאור המסגרת המשפחתית המשתנה בחברה – והן מן הבחינות הצורנית והנרטיבית. … קיראו עוד

סלבריטי, ידוען

מקור המונח בלטינית: Celebritus, ומשמעו מפורסם, בעל מוניטין, מתויר, המוני, ידוע ברבים. כיום הכוונה היא בפרט לדמות מפורסמת, מושא להערצה ולהזדהות, מי שאזכור שמו באמצעי התקשורת אינו מחייב כל תוספת, תואר או הסבר. נוכחותו היא טבעית, לו ולקהלו. הסלבריטי הוא חלק בלתי נפרד מן התרבות הפופולרית ומשיטת הסימנים הפועלת בה. הוא נתפס כמוביל תרבותי ומשפיע על ציבורים רחבים המזדהים עם אישיותו ועם סיפור חייו. בניגוד לגיבור תרבות, הזוקף לזכותו הישג יוצא דופן בתחום המדע, האמנות, הפוליטיקה או חיי הרוח, עוצמתו של הסלבריטי נובעת אך ורק מן ההון התרבותי שנצבר מעצם פרסומו. … קיראו עוד

סלואו מושן, הילוך איטי

אפקט ומוסכמה מקובלים בז'אנרים טלוויזיוניים וקולנועיים רבים, אשר משתמשים בטכניקה של האטה מכוונת ומעוררת תשומת לב של קצב הפעולה ה"טבעי". פער בין הייצוג הריאליסטי של התנועה לבין התמשכותה בפועל של פעולה או של סדרת פעולות עוקבות על המסך. ההילוך האיטי הוא מרכיב רב משקל בתהליך האסתטיזציה המוקצנת של המציאות בימינו. … קיראו עוד

סלולר, תקשורת סלולרית

טכנולוגיה תקשורתית המבוססת על מכשירי טלפון זעירים וניידים. מכשירים אלה פועלים באמצעות תשתית הנמצאת בכל תא שטח. השיחה מועברת באמצעות אנטנות אל תאי שטח גובלים, עד הגעתה אל היעד. הטלפון הסלולרי הוא ביטוי מובהק לצורך תרבותי ונפשי בנגישות, במיידיות, בניידות ובשליטה. הטכנולוגיה החדשה מגדירה מחדש מצבי יסוד כגון מרחב פרטי וציבורי, אינטימיות וחשיפה, ספונטניות ותכנון. הטלפון הסלולרי משמש גם אביזר נלווה המעיד על סגנון חיים וסטטוס חברתי ומספק סביבה "רכה" המורכבת מאינפורמציה ובידור. הדור החדש ("הדור השלישי") של המכשירים הסלולריים מציג סביבה מולטימדיאלית המכילה מגוון שימושים: חיבור לרשתות חברתיות ולמערכת של מסרים מידיים (SMS), גלישה באינטרנט, צפייה בוידאו ובטלוויזיה, האזנה למוזיקה, גישה למשחקים וליישומים מבוססי מקום (GPS) ועוד. כך הפך הטלפון למרכז של מידע, בידור ותקשורת רב-תחומית. … קיראו עוד

ספוט

תשדיר פרסומת בטלוויזיה. יחידה בסיסית של זמן מסך, בדרך כלל שלושים שניות, במשבצת שידור שנקבעה מראש, העומדת לרשותו של המפרסם לצורך העברת מסריו. טקסט קצר וקליט ששידורו החוזר מצטבר לכדי מסה בעלת השפעה. הספוט מתאפיין בשימוש מוקצן בסטריאוטיפים, בכיווץ מושגי הזמן וביצירת נרטיב טפילי, מקביל ומתחרה, בתוך הרצף הטלוויזיוני שבתוכו משתלב התשדיר. … קיראו עוד

ספורט

פעילות גופנית אישית או קבוצתית; פעילות פנאי ופעילות תחרותית שבמסגרתה עומדים למבחן כשרים (יכולות) כגון מהירות, חוזק, סבולת, אומץ, יוזמה ומיומנויות פיזיות ונפשיות נוספות. הספורט הוא כיום גם ענף של בידור ופרסום המשתלב בקפיטליזם העכשווי: "הדת החלופית המובהקת של המאה ה-20"; ז'אנר פופולרי בתקשורת ההמונים וגורם חשוב בעיצוב חיי היומיום. רבות מן הנורמות הספורטיביות ובייחוד מושג "הניצחון" מקרינים על התרבות הניאו-ליברלית של ההווה ומשפיעים על האופן שבו הפרט מעריך את ביצועיו. … קיראו עוד

ספין

סיבוב, הטיה. בהשאלה, מהלך תקשורתי מכוון, שנועד לעורר קונוטציות חדשות לעובדה, טענה, האשמה או התנגדות, וזאת כדי לזכות ברווח תדמיתי, פוליטי או כלכלי. בעידן הטלוויזיוני, המתאפיין בשטף מידע ובשבריריותן של עובדות, הופך הספין לאבן יסוד בהתנהלות פוליטית וציבורית. הספין איננו צעד רגיל של יחסי ציבור אלא מהלך תדמיתי נקודתי ההופך מגננה למתקפה. הוא מהווה נקודת שיא בתהליך של הפיכת השדה הפוליטי לזירת התגוששות תקשורתית. ההנחה היא כי לא ניתן להפריד בין צעד פוליטי או ציבורי מתוכנן לבין המשמעות התקשורתית הפוטנציאלית שלו. משום כך המשא ומתן הפוליטי הוחלף במאבק של ספין בספין: המאבק מתנהל באמצעי התקשורת, והניסיון הוא להתגבר, תקשורתית, על היריב. במצב זה, האמירה התקשורתית, אמנות הספין, הופכת לרלוונטית יותר מיכולת הביצוע "בשטח". … קיראו עוד

עדות

מסירת דברי העד. במסורת הפילוסופית והמשפטית של העולם המערבי העדות מבוססת ומוגדרת פורמלית מתוקף נוכחותו של העד באירוע. עדות ראייה, עדות ממקור ראשון הנמסרת במילים או עדות שמיעה מבססות ראָיה בבית המשפט, לצד כללים משפטיים וגורמים נוספים. אולם בימינו, בעידן המשדר טראומה, שתיקה וקושי לייצג את הנראה, חל משבר ביכולתו של העד לגולל את סיפורו ולקבל עליו אחריות למען הכלל. שיח העדות ממלא מקום מרכזי במחשבה על הקשר בין היסטוריה לזיכרון לאחר השואה. העדות מופיעה בפרקטיקות של השפה העוסקות בשאלת האמת, בין אם מדובר בעדות מודעת (בשיח ההיסטורי) ובין אם מדובר בעדות בלתי מודעת (בשיח הפסיכואנליטי). … קיראו עוד

עובדה

בימינו מעמדה של העובדה נראה חלש מאי פעם. ההגדרה המקובלת, הרואה בעובדה דבר של ממש, בעל תוקף אמפירי, בניגוד לדעה, להשערה או להערכה, זוכה לביקורת נוקבת. ההכרה ביחסיותה של העובדה חודרת אל פרקטיקות ואל תחומי ידע העוסקים בעובדות: מדע, משפט ודיווח. בתרבות המדיה, המבוססת על שעתוק הדימוי, השליטה בהצגת העובדות היא חלק בלתי נפרד מן הרטוריקה של הכוח. … קיראו עוד

עודפות, יתרות

עודפות (Redundancy): מרכיב באקט תקשורתי. קוד או סמל שאינו מוסר מידע חדש, אלא חוזר על הידוע. בתורת המידע: שימוש בעודף של אותות בתהליך התקשורתי כדי להתגבר על רעש ולהבטיח העברה תקינה של המסר. מונח קרוב הוא המונח יתרות (גודש, Excess). בניגוד למונח הראשון, המשמש בהקשרים של תקשורת ושל קיברנטיקה, היתרות מוסבת אל התרבות. היא מזוהה עם הפילוסופיה של ז'ורז' בטאיי (Bataille), שראה בהתנסות בגודש וביתרות חוויה פורצת גבולות, מסע אל קצה האפשרי, המפגיש את הסובייקט עם "ההתנסות הפנימית". על-פי התיאוריה הפוסטמודרנית של ז'ן בודריאר (Baudrillard), העודפות מאפיינת את חברת הצריכה והמדיה ומבליטה את המסרים המוקצנים וההיפר-ריאליסטיים המפעילים אותה. … קיראו עוד

עונג חזותי

מונח המזוהה עם עבודתה של תיאורטיקנית הקולנוע לורה מלווי (Mulvey), העוסקת בייצוגה של האישה בקולנוע ההוליוודי הקלאסי ובאופני העונג המופקים בתהליך הצפייה הקולנועי. זוהי תיאוריה פמיניסטית שמטרתה לחשוף את הלא-מודע הפטריארכלי המתורגם לצורה של סרט. מלווי מציעה לבחון את מנגנון העונג הנוצר במהלך הצפייה, מתוך הנחה שניתוח העונג, כמו ניתוח היופי, יוצר דה-מיסטיפיקציה של מושאי החקירה. הפסיכואנליזה של העונג אמורה לשמש נשק רדיקלי כנגד המבט הגברי בקולנוע ובתרבות. … קיראו עוד

עיר (אגדה אורבנית)

סיפור בדיוני מודרני בעל מקור לא מזוהה, הנוגע בדרך כלל בחרדות הבסיסיות של החברה האנושית; אגדה קדומה שעברה תהליך של התאמה לחוויה האורבנית המודרנית. האגדה האורבנית מתייחסת לפולקלור הטכנולוגי-ריגושי שנוצר בסביבה העירונית. חומרי הפנטזיה המשמשים את הז'אנר מפגישים את הצרכן עם הממד המודחק בתת-מודע הקולקטיבי שלנו. באמצעות אימה והומור אנו מתנסים בטבע ובתרבות כמערכות המחוללות משבר. באופן אירוני, התפקיד החברתי של אגדות אורבניות הוא לאשר את הסדר הקיים. בשל אופיו הפתוח והאנרכיסטי, לאינטרנט תפקיד מרכזי בהפצתן של אגדות אורבניות. חקר אגדות אורבניות הוא כלי ביקורתי שבאמצעותו ניתן להשקיף על הפנטזיה החברתית של התקופה. … קיראו עוד

עיתונות צהובה, עיתונות סנסציונית

העיתונאות כסנסציה. פרקטיקה נפוצה בעיתונות הפופולרית בעולם כולו. אחד המושגים המרכזיים בדיון על דמותה של תקשורת ההמונים בעידן של הפרטה ותחרות. העיתונות הצהובה, העיתונות הטבלואידית, מזוהה בדרך כלל עם "עיתונות צעקנית, כותרות גדולות, כתבות סנסציוניות, איורים רבים, כתבות בנושאים פסידו-מדעיים ובעיקר – שפע של ידיעות בנושאי פשע, מין, ספורט ובעיות חברתיות" (לימור ומן, 1997). … קיראו עוד

פאלוס/פאלוצנטריזם

פאלוס – פין ביוונית. בתפיסה הפסיכואנליטית המסורתית (פרויד ותלמידיו) הפאלוס הוא מסמן ביולוגי ישיר של תשוקה וכוח. בפסיכואנליזה של ז'ק לאקאן (Lacan) זהו מבנה סימבולי המתייחס הן לגברים והן לנשים. הוא אינו נתפס כאובייקט ביולוגי אלא כדימוי, כפונקציה סימבולית הממלאת תפקיד מרכזי בהבניית הסובייקט. הפאלוס הוא מסמן מועדף הקובע את אופיו הסימבולי של האיווי. הפאלוצנטריזם מגדיר על-כן את מעמדו הסימבולי המועדף של איבר המין הזכרי בקביעת מערכות של כוח בשפה ובתרבות. הוא מבליט את המחשבה ההגמונית הגברית ואת השפעתה הגורפת על ההתפתחות הסובייקט. המונח מגדיר אידאולוגיה של יחסי כוח הנגזרת ממעמדו המועדף של הפאלוס כמושא של תשוקה בתרבות. אידאולוגיה פאלוצנטרית מזדהה עם נקודת מבט רציונלית, מודרנית וגברית. ביקורת הפאלוצנטריזם מהווה ציר מרכזי של דיון בפמיניזם ובדקונסטרוקציה. … קיראו עוד

פוטו-אופ, פוטו-אופורטיוניטי, הזדמנות צילום

הזדמנות צילום. כינוי לתיעוד צילומי, בדרך כלל של מנהיגים ומדינאים, בטרם או לאחר פגישה הסגורה לתקשורת. ריטואל מקובל בעידן הפוליטיקה הטלוויזיונית, שנועד ליצור דימוי של שליטה וניהול אחראי של ענייני העולם. … קיראו עוד

פוליסמיות

ריבוי של משמעויות הקיימות בטקסט ומתאפשרות בו. הריבוי הוא תוצאת המעבר ממצב של ודאות פרשנית למצב של אי-ודאות. הפרשנויות המרובות מוצדקות על-ידי אופני ארגון שונים הגלומים מלכתחילה בטקסט. בבלשנות – משמעויות השונות באופן רדיקלי זו מזו ומתייחסות למסמן צלילי אחד; בתקשורת – הפרשנויות השונות שאותן מעניקים קהלים שונים לטקסט אחד. … קיראו עוד

פופולרית (מוזיקה), מוזיקת פופ

מונחים המאגדים בתוכם סוגים שונים של מוזיקה שהגיון הייצור והצריכה שלהם הוא מסחרי: המוזיקה הפופולרית מיוצרת, מופצת ומשווקת לפי צורכי השוק. היא עשויה מנוסחאות קליטות וסגורות המבליטות יסוד סמכותי של קצב (ביט) ותנועה. מוזיקה זו נועדה לקלוע מראש לטעמם של קהלים שונים. כשם שהגיון הייצור של הפופ הוא כלכלי, כך גם הגיון הקליטה שלו על-ידי הקהל: הקהל צורך מוזיקה זו משום שהיא משרתת את תרבות הפנאי, וזו רותמת את ההמון להזדהות סבילה עם אידאולוגיה של ייצור ועבודה. כנגד עמדה שיפוטית ואליטיסטית זו, המאפיינת את מבקריה של המוזיקה הפופולרית, ניתן להציג עמדה הטוענת כי המוזיקה הפופולרית והמעטפת התרבותית-כלכלית המקיפה אותה (הופעות, פוסטרים, מגזינים, סרטים וכן הלאה) תורמות לפוליטיקה של זהויות בקרב תת-תרבות הנוער. ואולם, עמדה אופטימית זו עשויה להיגנז לנוכח העובדה כי תרבות הנוער, האלטרנטיבית כביכול, משווקת באפיקיה השונים של תעשיית התרבות. … קיראו עוד

פורנוגרפיה

יצירה מילולית, חזותית או צלילית או כל טקסט אחר שנועדו לעורר גירוי מיני באמצעות תיאור ישיר של פעילות איברי המין. נושא לאין-ספור דיונים הנוגעים בגבולות התשוקה המינית ובגבולות חופש הביטוי. הפורנוגרפיה מעלה לדיון דילמות מרכזיות של התרבות כגון מלוכלך ונקי, מגונה ובזוי, ראוי ומהוגן. סוגיות אלה מופיעות בהקשרים תרבותיים שונים, תובעות הכרעות מוסריות, משמשות כסיסמאות קרב מזדמנות. כל תרבות מסמנת בצורה שונה את גבולות הלגיטימיות של התיאור והחשיפה הגופנית ובכך מגדירה את ערכיה. אף כי ימי הפורנוגרפיה עתיקים כימי האדם, ראוי להבליט את הזיקה המיוחדת שנוצרה בין הפורנוגרפיה למודרניות. הדימוי הקפיטליסטי הרווח הוא הדימוי האנונימי, המנוכר, של המכונה: האדם כ"מכונת מין" (Sex Machine). אדם זה חורג מן הכלא המשפחתי הבורגני ומבקש למקסם את תשוקתו. העידן הפוסטמודרני משקף יחס אמביוולנטי כלפי החוויה הפורנוגרפית. מצד אחד, תעשיית הפורנו חודרת לכל פינה של החיים: טלוויזיה, קולנוע, פרסומת, מועדונים ועוד. בצורתה המוקצנת, היא משקפת את החיבור המאיים בין קפיטליזם, ארגוני פשע, זנות וסחר בנשים. מצד שני, הפורנוגרפיה יכולה לחבור לכיוונים מתקדמים ולשרת את החופש האינדיווידואלי ואת הזכות להיות "מישהו אחר". בצורתה זו, היא יכולה להניע מרד אידאולוגי של קבוצות שוליים נגד כוחנותו של הממסד החברתי הקפוא. … קיראו עוד

פיתוי, תיאוריית הפיתוי

(1) מכלול אמצעים המשדלים אדם לצרוך מוצר, שירות, רעיון או ריגוש, בהבטחה לאושר, עונג וסיפוק מיידי. כמצב תרבותי, הפיתוי פועל בשירותן של פרקטיקות רבות: מדיה, פרסומת, אמנות, תיאולוגיה, פוליטיקה, סגנון חיים, פורנוגרפיה ועוד. באווירה עתירת הפנטזיות של ההווה הופך הפיתוי למרכיב שיווקי מרכזי בחוויה של היומיום; (2) "תיאוריית הפיתוי": תיאוריה המזוהה עם שלב מוקדם בפסיכואנליזה של פרויד (Freud), ועל-פיה מקורן של הנוירוזות בטראומות מיניות שחוו המטופלים בילדות. תיאוריה זו נזנחה מאוחר יותר לטובת ההנחה כי הפנטזיות של הפיתוי מקורן במציאות הקונפליקטואלית הפנימית של המטופלים. הפיתוי תופס מקום מרכזי בפילוסופיה של סרן קירקגור (Kierkegaard) ושל עמנואל לוינס (Lévinas) . אצל הראשון, הפיתוי מזוהה עם השלב האסתטי שבו הכרת המציאות קשורה בהנאה, ברצון לברוח משעמום, בצורך להיחשף להתנסויות חדשות. אצל האחרון, פיתוי מזוהה עם התשוקה הפילוסופית של המערב להרחבה אינסופית של גבולות ההנאה והידיעה. על-פי לוינס, הפיתוי המערבי עומד כנגד החוק והמנהג ביהדות. … קיראו עוד

פנאופטיקון

טכנולוגיה של בקרה ופיקוח. מונח מרכזי בביקורת התרבות של מישל פוקו (Foucault). ה"פנאופטיקון" – תוכנית ארכיטקטונית שנותנת מענה לבעיות של פיקוח, משמעת ומעקב אחר ציבור גדול של אנשים – הוא המצאה אופיינית, פרי הרציונליזם של המאה ה-18, שהציע הפילוסוף ג'רמי בנתהם (1748-1832 ,Bentham) בספר שנשא שם זה (Bentham, [1787] 1995). בשיח הפוסט-סטרוקטורליסטי: מנגנון של פיקוח ודיכוי, גלוי או סמוי, שקיומו נמשך מן הרציונליזם המודרני ועד לקפיטליזם הליברלי של ימינו. … קיראו עוד

פניקה

מצב פסיכולוגי שביסודו תגובת בהלה לנוכח סיטואציה מעוררת חרדה. בימינו הפניקה מצטיירת כקוד התנהגות רווח: אופן קריאה של מציאות בחברת המדיה והצריכה, מרכיב תרבותי מרכזי בפולחנים של חיי היומיום. פניקה מוקצנת נקשרת למצבים של טרור, ומהווה חלק בלתי נפרד מתמונת היומיום. … קיראו עוד

פניקה מוסרית

פניקה תקשורתית הנסובה על אדם, קבוצה, רעיון או פעילות שקיומם נתפס כאיום על מערכת הערכים המקובלת ועל הסדר החברתי. פולחן יומיומי שכיח בעידן של רטוריקה רוויה שעיקרה "הצפה" תקשורתית הממוקדת בבעיה חברתית. טיפול יתר תקשורתי בממד המאיים וה"סוטה" של המציאות, במטרה לעצב סדר יום ציבורי. … קיראו עוד

פפראצי

כינוי לצלם, בדרך כלל עצמאי, המתמחה בחשיפת חייהם הפרטיים של מפורסמים. הפפראצי נמצא במוקד הדיון שעוסק בגבול שבין חשיפה לגיטימית לבין חדירה חושפנית לתחום הפרט. המושג, במקורו באיטלקית, נולד בעקבות דמותו של פפראצו, צלם עיתונות בסרטו של פרדריקו פליני, לה דולצ'ה ויטה (1960). במחצית השנייה של המאה ה-20 היו צלמי הפפראצי לַסַּמָּן הקיצוני של עולם העיתונות. עליית כוחם ביטאה שינויים ביחסה של החברה לדמויות כמו הסלבריטי, הכוכב וגיבור התרבות. היא גם שיקפה עלייה בכוחה של התקשורת המסחרית בימינו. … קיראו עוד

פרסומת

טקסט המכוון למשיכת תשומת לב וליצירת עמדות חיוביות ביחס למוצרים ולרעיונות. אחד מביטוייה של התקשורת השיווקית. שיח על אודות ובאמצעות אובייקטים; גורם מרכזי בכינונה של תרבות ההמונים וחלק בלתי נפרד מחיי היומיום. בעולם של נִראוּת, הנשלט על-ידי רגשות ותשוקות, הפרסומת מייצרת סגנון חיים ומגדירה מחדש מושגי מפתח כגון הגוף האנושי, הלשון שאנו דוברים, המציאות שאנו מפרשים ועוד. טשטוש הגבולות בין אמנות, פרסומת וחיי היומיום משקף את ממד התשוקה החודר לתוך הניסיון היומיומי בחברת הנרקיסיסטית של ימינו. … קיראו עוד

פרשנות, אינטרפרטציה

למילה "אינטרפרטציה" משמעות משולשת: קריאה (Reading), הסבר (Explicating) ויצירת משמעות, פשר (Making Sense). מקורה מן המילה הלטינית Interpretatio, שפירושה "לתרגם", נוסף על "מתן הסבר". מכאן המשמעות האחרת של המושג, שקושרת אותו למילה Interpre – איש ביניים, מתווך, מתרגם מלשונות זרות. ליצור פרשנות משמעו ליצור תרגום משוער של הכוונה המקורית הגלומה בטקסט עבור נמען כלשהו. האינטרפרטציה עומדת ביסוד הפענוח של תהליכים בתרבות. אנו נזקקים לה בתחום הספרות, הפסיכואנליזה, המשפט, התקשורת, חיי היומיום ועוד. … קיראו עוד

פתיחות/סגירות, טקסט פתוח/טקסט סגור

סגירות (Closure) הנה תכונה של הטקסט היוצרת אצל הקורא תחושה של סיום, סגירה, חתימה. זהו טקסט המופיע כשלם רציונלי בעל התחלה, אמצע וסוף. הפתיחות (Disclosure) היא תכונה של טקסט שאינו חותר לסיום מובהק אחד אלא לקריאה פרגמנטרית, ארעית וחלקית. טקסט "סגור" הוא טקסט המציג קריאה מועדפת אחת של הסיפור. טקסט "פתוח" הוא טקסט שנזקק לקריאות שונות ובו-זמניות, הנדרשות לשם מיצוי הפוטנציאל הסיפורי. … קיראו עוד

צנזורה

הצנזורה היא פעילות נפשית ומוסדית, פוליטית ותקשורתית, צבאית, דתית, חברתית ואמנותית, שנועדה למנוע פרסום מידע או ידע מסוג כלשהו: תיאורטי או שימושי, מילולי, חזותי או צלילי. הצנזורה פועלת באופן מניעתי לצמצום חופש המידע והבחירה. היא מבקשת לרכז כוח וידע כדי לשרת את האינטרסים של הצנזורים ולדכא באמצעים ביורוקרטיים את כוח ההתנגדות של בעלי אינטרסים אחרים. הצנזורים מעצבים, מסדירים וחוסמים מסרים, בין אם במישרין, על-ידי הפעלת כוח, ובין אם בעקיפין, על-ידי החדרת פחד לציבור ועידוד מנגנוני צנזורה עצמית. כמנגנון נפשי, בולט מקומה של הצנזורה בפסיכואנליזה. הטיפול הפסיכואנליטי מספק כלים שבאמצעותם ניתן להגיע אל הלא-מודע תוך פירוק החסמים שיצרה הצנזורה הנפשית. סוגיית הצנזורה מעלה לדיון את שאלת הגבולות: מיהם קובעי הגבולות? מיהם הצנזורים? דילמות אלה רלוונטיות במיוחד לדיון התקשורתי: מהם מנגנוני הדיכוי החיצוניים והפנימיים הפועלים בחברה ליברלית, המגנה לכאורה את הצנזורה מכול וכול? … קיראו עוד

צריכה, תרבות צריכה

גישה הרואה בשוק, על ארגוניו השונים – יצרנים, משווקים, פרסומאים, חוקרי שוק ועוד – מנגנון עיקרי בעיצוב זהותו החברתית של האדם. מטבע לשון שכיח המצביע על כך שהצורך לקנות וחוויית הרכישה הם התנסות מרכזית בתרבות בת זמננו. בניגוד לקפיטליזם הקלאסי, שבו אופני הייצור הכתיבו את היחסים החברתיים, בקפיטליזם המאוחר אופני הצריכה הם שמעצבים את היחסים החברתיים ואת דפוסי התקשורת בחיי היומיום. תרבות ההמונים מעודדת פניקה של צריכה באמצעות מסעות פרסומת ויחצ"נות. רכישת הסחורה מוצגת כאידאל חברתי התורם לאושר הפרטי והכללי: אני צורך משמע אני קיים. … קיראו עוד

קאמבק

שיבה לפסגה. פרקטיקה שכיחה בתרבות הפופולרית, שעיקרה חזרה מתהום הנשייה אל מרכז הזירה. המונח מתייחס לכוכבי העבר, לסגנונות, לאופנות ולסחורות. הקאמבק הוא מרכיב בפרקטיקה השיווקית של מוצרי תרבות עכשוויים המתרפקים על העבר. … קיראו עוד

קהילה וירטואלית, רשת חברתית

קבוצת אנשים בעלת כללי פעולה וקודים תקשורתיים מיוחדים, המוקמת ומוגדרת באמצעות רשת האינטרנט. הקהילה מתקיימת במרחב שאינו פיזי, במקום שאפשר לפגוש בו את האחר ברמה הטקסטואלית, ללא קשר לסטריאוטיפים לאומיים, מגדריים או גזעיים ולדעות קדומות. מצד אחר, הקהילה הווירטואלית עלולה להפוך ליעד נגיש ומפולח, טרף קל למניפולציה מסחרית. לקהילה הווירטואלית השלכות מרחיקות לכת על מושגי הזהות, הלאום והמגדר. קהילות וירטואליות נבנות על בסיס הצורך בהרחבת הקשרים החברתיים, העסקיים או האישיים. "הדחף הקהילתי" משקף מגמה כפולה. מצד אחד, הוא נותן ביטוי לצורך לרכוש חברים – חברים לדעה, למקצוע, ליחסים רומנטיים – בעידן המבליט את הקיום האינדיווידואלי המנותק של האדם. מצד אחר, הקהילתיות היא דרך נוספת להתכתב עם עצמך, במסלול העובר דרך בבואתו הממשית או הווירטואלית של האחר. הרשתות החברתיות באינטרנט משקפות היטב חוויה זו. האשליה הדמוקרטית הגלומה בהן לפיה "כל אחד יכול לתקשר עם כל אחד" מתנפצת אל מול יחסי הכוח המעמדיים והפוליטיים הממשיים המשתקפים גם ברשת; האוטופיה המשחררת של הרשת החברתית הופכת לעתים קרובות לצילום מצב של הדיכוי התרבותי הרווח בעולם שמחוץ לרשת. … קיראו עוד

קוד

שיטת סימון שנגזרים ממנה מסר או משמעות. הקוד נקבע באמצעות מערכת הסימנים המפקחת על אופן ההרכבה והפענוח שלו. הקוד יכול להיות פשוט, למשל איתות של אור, או מורכב – בגד אופנתי, יצירת אמנות או תיאוריה. … קיראו עוד

קונספירציה, תיאוריית הקשר

השקפה מתחום המבנה והביצוע של יחסי הכוח לפיה הפעילות בארגונים, במוסדות ובחברה מכוונת ונשלטת בידי אליטה קטנה, מתואמת ובלתי נראית. אליטה זו חותרת להפיק רווחים ויוצרת תנאים חברתיים ופוליטיים שינציחו את שלטונה. תיאוריית הקשר מספקת גרסה אלטרנטיבית בעלת נופך אפל ומאיים המתייצבת מול הגרסה ההיסטורית הרשמית. העיסוק בתיאוריית הקשר הוא מוטיב פופולרי בתקשורת ההמונים ובתרבות הפופולרית. … קיראו עוד

קלוז אפ, תקריב

צילום תקריב, בדרך כלל של פני אדם. יסוד רווח בתקשורת החזותית ומאפיין מרכזי של תרבות המדיה והראווה העכשווית. תחביר חזותי, קולנועי וטלוויזיוני היוצר דימוי של תשוקה. מכשיר אסתטי המבטיח גילוי של סודות ושקרים. הפנים האנושיות זוכות להבלטה מיוחדת; הקלוז-אפ חושף את צפונותיהן. הפנים המוגדלות על המסך, מעבר לכל פרופורציה אנושית, יוצרות אפקט החושף את הלא-מודע. הן מצויות בתנועה מתמדת: אפשר "להסביר פנים", "לגָלות פנים", "להסתיר פנים", לערוך "קבלת פנים". אף כי אנו מתקשים לראות את פנינו, הרי עבור מבטו של הזולת הפנים הן האובייקט הראשון באמצעותו הוא מזהה את האינדיווידואליות שלנו. … קיראו עוד

קמפיין

מבצע או מערכה; בהשאלה, מסע בחירות או מסע פרסום. תהליך שכנוע מאורגן ומתואם, המנוהל בדרך כלל באמצעי תקשורת ההמונים ומכוון להשגת יעדים מוגדרים של עיצוב דעת הקהל והתנהגות הציבור. הקמפיין הוא הביטוי התקשורתי של החלטות השיווק והפרסום. בעידן המאופיין בזרימה בלתי פוסקת של מידע ובצפיפות גבוהה של מותגים הפכה המלחמה על תשומת לבו של הצרכן לשם המשחק. מאז כניסתה של הטלוויזיה לזירה המסחרית גבר העול הכספי שמעמיס הקמפיין על הארגון, על הפירמה, על המועמד ועל המפלגה. … קיראו עוד

קריאה מועדפת

קריאה הנשענת על האידאולוגיה ההגמונית, כפי שזו מתגלמת בהנחותיו וברצונותיו הסמויים של המוען. הצורה השכיחה של פענוח טקסטים בתרבות הפופולרית ובתקשורת ההמונים. המונח מזוהה עם עמדתו של חוקר התקשורת ג'ון פיסק (Fiske). … קיראו עוד

קתרזיס

מונח בספרות, בתקשורת ובאמנות, שטבע אריסטו (בסביבות שנת 335 לפנה"ס). המונח, המופיע בפואטיקה לאריסטו כחלק מהדיון בסכמה של הטרגדיה, מציין תגובה רגשית עזה הנחווית כפורקן אל מול מאורעות מחוללי חמלה, צער ופחד. אמנים ופוליטיקאים משתמשים בקתרזיס כאמצעי רב עוצמה לניווט הקהל לצורכיהם. הקתרזיס הוא השלב האחרון של הסכֵמה הטרגית, הכוללת על-פי דורותיאה קרוק (1972) את "המעשה הנורא", "הסיבוך", "המפנה", "ההִוַדעות", "הקתרזיס" ו"אישור מחדש של ערכים אוניברסליים". הקתרזיס מוליך את המבנה כולו אל חוף מבטחים של פתרון, הכולל פורקן רגשי רב עוצמה אך מתוכנן בקפידה, לצד יכולת ללמוד ולהסיק מסקנות, שהיא חלק בלתי נפרד מהפתרון. האטימולוגיה של המונח אכן רומזת לכיוונים אלה: "קתרזיס" ביוונית פירושו מירוק, זיכוך, ניקוי, טיהור, התנקות מעודפי פסולת. משמעויות אלה מבליטות את תפקידו של הקתרזיס כסוכן מרכזי של המתודה הרציונלית, שאותה נועדה הטרגדיה לשרת. הקתרזיס הוא רגע של משבר ומתח עליון מצד אחד ורגע של פתרון ואיזון, הקלה והנאה, מצד אחר. פרדוקס זה מקנה לו את כוחו הייחודי. … קיראו עוד

רב-תרבותיות

אף שגבולותיו של המונח אינם קלים להגדרה, מקובלת ההנחה כי הוא מציין דיאלוג בין זהויות תרבותיות שונות או בין זהויות אתניות המרכיבות תרבות נתונה. בניגוד לתיאוריות המתמקדות ביחידות לאומיות הומוגניות, ההתבוננות הרב-תרבותית חוצה את גבולות מדינת הלאום ובוחנת את התרבויות השונות החיות בתוכה ומחוצה לה. בניגוד למושג "תרבות", יציר רוחה של הנאורות, המנוסח בלשון יחיד ומציע דגם אוניברסלי ומהותני, הרב-תרבותיות דוברת בלשון רבים. היא מציעה מצבי הטרוגניות וריבוי כחלופה לתרבות הומוגנית, היררכית באופייה ודכאנית בפוליטיקה שלה. השקפת העולם הרב-תרבותית חוקרת כיצד מאבקי כוח והקשרים היסטוריים מַבְנים זהויות מגדריות, מעמדיות, גזעיות ולאומיות. מונחים כגון אחרוּת, שוליות, הבדלים ופוסט-קולוניאליזם משמשים מקור להעצמה ולהתחדשות. מבחינה פוליטית, ההשקפה הרב-תרבותית מבקשת להגן על זכותם של מיעוטים לדבוק בנורמות ובאורחות חיים ייחודיים, תוך בידול אידאולוגי מתרבות הרוב. נשאלת אפוא השאלה: האם הרב-תרבותיות היא תחום מחקר אקדמי או סדר יום פוליטי המכתיב חלוקה מחדש של נכסים חומריים וסמליים? … קיראו עוד

ריאיון

שיח דיאלוגי שבמרכזו שאלה ותשובה. כלי שכיח של מחקר, הערכה וטיפול וז'אנר מרכזי של תקשורת ההמונים מחדשות ואקטואליה ועד בידור. בריאיון מתגשמים רבים מתפקידיה המסורתיים של תקשורת ההמונים: המידע שהוא מספק נחשב בלתי אמצעי, פנימי ואישי, ועל כן אמין במיוחד (ריאיון = ראייה פנימית). הריאיון הוא אמצעי שכיח ליצירת קשר בין מנהיגים ונבחרים לבין הציבור הרחב. הריאיון האישי נועד לספר את סיפורו של המרואיין, תוך ניסיון להבליט יסודות כגון וידוי, חשיפה או עימות אירוני של המרואיין עם עולמו האישי. הריאיון מקובל גם בתחומים דיאלוגיים אחרים כגון אבחון פסיכולוגי ופסיכותרפיה ("הריאיון הטיפולי"). … קיראו עוד

ריאליטי, תוכנית מציאות

כינוי לקבוצה של ז'אנרים טלוויזיוניים המציבים אנשים מן השורה במצבים קיצוניים ומלאכותיים. השאיפה לחשיפה "ריאליסטית" הפכה לסממן מרכזי של הטלוויזיה בשנות התשעים של המאה ה-20, והשפעתה מקרינה גם על הקולנוע העלילתי. טלוויזיית המציאות עוסקת ברטוריקה של האמת, כלומר בניסיון לשכנע כי מדובר בתיעוד מלא, לא מצונזר ולא ערוך של חומרים מן החיים. למעשה, מדובר בבדיון מסוג אחר: תיעוד מלודרמטי מכוון שנועד להעצים את תחושת הריגוש של הצופה על-ידי התמקדות בצרכיו המציצניים והסנסציוניים. הז'אנר יוצר היפר-מציאות מסוגננת באמצעות טשטוש הגבולות בין הממשי לדמיוני, בין הדוקומנטרי למתוסרט. יסודות אלה נארזים לתוך תבנית טלוויזיונית בידורית שבמרכזה משחק של הישרדות ותחרות. משחק זה נותן ביטוי לאסתטיקה ניאו-ליברלית המציירת את המציאות כשדה קרב: ניצחון או מוות (הדחה). … קיראו עוד

ריטואל

טקס, פולחן, פעולה או סדרת פעולות שבהם מתבצעת חזרה על אקטים סמליים. פרקטיקה המסמנת את המשמעות התרבותית של אירועים ושל שינויים בחיי יחיד ובחיי החברה. ההתנהגות הריטואלית נקשרת בדרך כלל לתחומי הדת והאנתרופולוגיה. רוב המחקרים בתחום עוסקים בטקסים ובפולחני מעבר קהילתיים בתרבויות ובדתות שונות. בשפת המדיה, מטאפורה שגורה לפולחן מחזורי וקלישאי המתקיים באמצעי התקשורת. בניתוח המדיה בת זמננו המונח מציין דפוסים של פוליטיקה טקסית ריקה מתוכן. … קיראו עוד

רייטינג, מִדְרוּג

מידת חשיפתו של הקהל לאמצעי תקשורת אלקטרוניים. בהשאלה, כינוי לתפיסת עולם מסחרית בתחום תקשורת ההמונים; דיון בקשר שבין הפופולרי לאיכותי ובין ה"נמוך" ל"גבוה" בתרבות זמננו. "תרבות הרייטינג" מציינת את רתימתה הטוטלית של הספֵרה הפוליטית, התקשורתית והתעמולתית לעקרון ההצלחה המסחרית. מטאפורה זו משמשת בסיס לפולמוס המתקיים בתרבות בין רעיונות, כסף ואיכות. … קיראו עוד

רכילות

טקסט ופעילות חברתית; דיבור או כתיבה, בדרך כלל בלתי מחמיאים, על תכונותיהם ועל פעולותיהם של אחרים. מערכת בלתי רשמית של הפעלת כוח ומניפולציה של מידע. הנופך המציצני והסודי האופף את הרכילות נובע מן העובדה שמדובר בסיפור שלכאורה אין אישור לפרסומו. הסיפור מעורר אצל הנמען הסקרן מעורבות חזקה. טשטוש הגבולות שבין שמועה, רכילות וידיעה מוסמכת טוען את השיח התקשורתי בממד קונספירטיבי מענג, המעלה את הרייטינג ומשאיר את הנמען במצבו הקודם: להוט אך בלתי מרוצה. … קיראו עוד

רעש

מושג מפתח בתיאוריות של תקשורת ומידע. רעש פירושו אובדן מידע בצינור ההולכה; הפרעה או עיוות (distortion) מכל סוג המתלווה להליך התקשורתי. בתיאוריות פוזיטיביסטיות, הרואות בתקשורת תהליך מובנה של העברת מסרים, הרעש נחשב בעיה ומקור לטעות בפענוח המשמעות המדויקת של המסר. הגישה התרבותית בתקשורת רואה ברעש רכיב בלתי נפרד מהביטוי התקשורתי. הרעש הסמנטי נובע מריבוי אפשרי של קודים שהמסר טעון בהם: רעש בהקשר אחד עשוי להתגלות כאינפורמציה דחוסה, מורכבת ורבת ערך, בהקשר אחר. רעש הינו חלק בלתי נפרד מן המעטפת של חיי היומיום. הוא מלווה אותנו מבוקר עד ליל. הרעש מחבל בצלילות של רגשותינו ומחשבותינו, מרחיק אותנו ממצב של הרמוניה פנימית. ואולם אפשר גם אחרת: ייתכן כי הרעש קשור לתשוקות ולאנרגיות שלנו; אפשר שהוא משקף את הרצון האנושי בגולמיותו. השקט הוא ניגודו של הרעש ובדומה אליו הוא מוצג כמושא של כיסופים אך גם כמחוז של דממה, מנוחה, מוות. … קיראו עוד

שיבוש תרבות

מגמה אקטיביסטית בפוליטיקה של התרבות, המבקשת לשבש את סדר היום החברתי ולמוטט את שלטון הדימויים והמותגים בחברת הראווה והצריכה של הקפיטליזם המאוחר. מול הטרור הכלכלי והנפשי שמפעיל שלטון התאגידים הרב-לאומיים מתגבש שיבוש נגדי, המבקש לשחרר את האדם מן הקונפורמיזם הצרכני שכופים עליו תהליכי הגלובליזציה ולהשיב לו את חירותו הגזולה. משבשי התרבות נוקטים אסטרטגיות שיווק פוליטיות היוצרות היסט: היסט של דימויי ראווה, סביבות, אווירות ואירועים למסלול אחר, המעמיד אותם באור סרקסטי ואירוני. משבשי התרבות חותרים ליצור סחף שישחרר את האדם מן המעגל הכובל של עבודה-בידור. לשם כך הם מפעילים מגוון אמצעים, כגון הצגת אנטי-פרסומת בטלוויזיה המסחרית, הכרזה על יום ללא קניות או על שבוע של כיבוי טלוויזיה, השחתת מודעות של תאגידים, "ארגון מחדש" של סחורות בסופרמרקטים, מעורבות ושליטה במרחב הציבורי, שיבוש מפגשי הפסגה הכלכליים של ה-G-8 ושיבוש הכינוסים של ארגון הסחר העולמי. … קיראו עוד

שידור חי

העברת מידע על אירוע או על התרחשות בזמן אמיתי ברדיו, בטלוויזיה או באינטרנט. פורמט שכיח בתקשורת ההמונים, העשוי לייצר אירועי מדיה גלובליים. השידור החי משקף שינויים תפיסתיים עמוקים, שעיקרם העדפת העובדות וייצוגיהן על פני הניתוח והחיפוש אחר משמעות. … קיראו עוד

שידור ציבורי

תפיסת עולם ופרקטיקה תקשורתית הרואות בערוצי הרדיו והטלוויזיה משאב ציבורי. בעידן הטכנולוגיה הדיגיטלית ושפע הערוצים, בעידן שבו פורחת תקשורת מסחרית ונוצרת תחרות עזה על לבו של צרכן המידע – רעיון השידור הציבורי נמצא בעין הסערה. יש הרואים בו מוסד שאבד עליו הכלח. אחרים רואים בו מרכיב חיוני ברקמת החיים החברתיים: מוסד מרכזי המשמר את האינטרס הציבורי, תורם לאינטגרציה חברתית, בולם את ההידרדרות הערכית ומציע חלופה איכותית וביקורתית לשידור המסחרי. כינונו של שידור ציבורי, שאינו נתון לשליטתה של הממשלה, עשוי להבטיח חופש ופלורליזם דמוקרטי כנגד האינטרסים הצרים של בעלי ההון, המקדמים את האידאולוגיה הקפיטליסטית באמצעות המשאב הציבורי שהפקידה בידיהם המדינה. … קיראו עוד

שימושים וסיפוקים

תיאוריה בתקשורת, שלפיה הפרט וצרכיו הם גורמים מרכזיים המעצבים את דפוסי החשיפה לתקשורת ואת אופן השפעתה. תיאוריה זו תוחמת את השפעתם של אמצעי התקשורת ומעבירה את מוקד הכוח לנמען, המעצב את עמדתו באמצעות כלים חלופיים הנמצאים בחלקם מחוץ למדיית ההמונים. … קיראו עוד

שמועה

שיח בלתי רשמי. ידיעה סבירה אך בלתי בדוקה, לעתים סנסציונית, המופצת בעל-פה, ללא מקור מזוהה. ז'אנר של תרבות פופולרית. דפוס תקשורת אלטרנטיבי, לעתים חתרני, הזוכה לתפוצה גוברת באווירה התרבותית והתקשורתית של ימינו. השמועה היא צינור המוביל מידע בין אנשים שאינם מכירים את העובדות ומנסים להסביר אירוע לא ברור, שאמור להיות בעל חשיבות. השמועה ניזונה מדעה קדומה, מפחד ומחרדה, ולעתים מרשעות, משמחה לאיד ומיצר רכילות. … קיראו עוד

שעשועון

ז'אנר באמצעי התקשורת האלקטרוניים. חידון טריוויה המבוסס על הזדהות הקהל עם המתמודד – אדם מן השורה – העשוי לזכות בפרס כספי גבוה. באווירת הפניקה התקשורתית המוחצנת של ימינו הופך השעשועון לבידור טלוויזיוני המשחזר קרב גלדיאטורים אלקטרוני שנועד, כאז כן עתה, לספק להמון לחם ושעשועים. הערך הבידורי של השעשועון מגובה בערכים קפיטליסטיים הגמוניים כגון הצלחה, חשיפה וכסף, ידע וייעוץ, עבודת צוות ותחרות אישית, נחישות והישרדות. … קיראו עוד

שעתוק

שכפול מכני של המקור. מונח מפתח בתרבות ימינו המציין את אובדן המקור האותנטי ויצירת אינסוף וריאציות שוות ערך לו התופסות את מקומו. השעתוק הוא פרי עידן המכונה שבא לעולם עם המהפכה התעשייתית. על-פי ולטר בנימין (Benjamin), טכנולוגיית השעתוק הביאה לשינוים מרחיקי לכת באופן שבו אנו תופסים את היחס בין האמנות לבין העולם. על-פי ז'ן בודריאר, השעתוק מייצר משמעות חדשה שבה ההיפר-מלאכותי מתאחה עם ההיפר-אמיתי. בעידן הגלובליזציה מרחב השעתוק – סימנים, שלטים, אייקונים, קניונים, שדות תעופה – עוטף את חיי היומיום. הוא מייצג את קריסתה של ההנחה המטאפיזית בדבר האמת והמקור ואת החלפתה במציאות מכנית משנית, העוסקת בהדמיה ובהכפלה של הממשי במישור הביולוגי (שיבוט) ובמישור הסמלי (שכפול הדימויים). טכנולוגיות כגון צילום וקולנוע, טלוויזיה ומחשב מייצרות אין-ספור העתקים של ה"אמיתי"; הן מטביעות את חותמן על המשתמש ומעצבות את עולמו הסמלי והרגשי. סוגיה זו לובשת צורה רדיקלית בעידן השעתוק הדיגיטלי, המאפשר למשתמש להרכיב ולשעתק טקסטים חזותיים, צליליים ומילוליים על-פי הבנתו. … קיראו עוד

שקיפות

(1) עיקרון ארגוני ותנאי הפעולה של מערכת המקנים נגישות ויחס הוגן ושווה לכל המשתמשים. מנגנון המאפשר בקרה ושליטה ומבטיח שוויון הזדמנויות ונגישות לכול. מערכת המקפידה על שקיפות צוברת לזכותה הון סמלי המזוהה עם תכונות חיוביות כגון יושרה, פתיחות ומוכנות לחשיפה ולביקורת פומבית. השקיפות נועדה להבטיח מצב שבו המערכת פועלת רק לטובת מטרותיה המוצהרות ואינה מושפעת משיקולים זרים; (2) במובן אחר, למילה "שקיפות" מוצמדת קונוטציה שלילית. זוהי מילה נרדפת להתעלמות: "האנשים השקופים" שייכים לקבוצות המיעוט: חסרי בית, מהגרי עבודה, נטושים; שקופים לעין המתבוננת במרחב הציבורי. … קיראו עוד

תוכן

(1) מונח מפתח בזירה התרבותית-תקשורתית של ההווה. המונח משקף שיתוף בין פלטפורמות שונות של תקשורת, כגון טלוויזיה, אינטרנט, משחקי מחשב וסלולר, לבין תחומים נבדלים כגון פרסום, חדשות ואקטואליה, תרבות ובידור. מאפייניו הכפולים של התוכן נובעים מן העובדה שמצד אחד התוכן הוא משאב כלכלי בזירה קפיטליסטית הצמאה לסחורות חדשות, ומצד אחר, בתנאים מסוימים, התוכן עשוי להיות נקודת מוצא להתבוננות ביקורתית ואלטרנטיבית. במצב הנוהג הופך לרוב התוכן ל"תוכן שיווקי": היצירה הבדיונית או התיעודית משרתת אינטרסים כלכליים ומפרנסת, באופן ישיר או עקיף, פירמה, תאגיד, ארגון שלטוני, ארגון חברתי וכדומה. במצב זה – בו התוכן הוא סחורה הנמכרת למפרסמים והמיועדת לתמוך במטרות הרווח שלהם – מיטשטש הגבול בין יצירה אוטונומית, הפונה לחירותו של הנמען, לבין מהלך שיווקי ציני, שעניינו יצירת סובייקט צייתן וקונפורמיסטי. (2) במובן מסורתי, המונח קשור לסוגות עילית באמנות ובתרבות. הוא מציין את סך הרעיונות והמשמעויות הגלומים בטקסט. התוכן הוא חלק מן התבנית הבינארית צורה/תוכן. נוצר מתח בין התוכן כמשמעות לבין עיצוב התוכן באמצעים אסתטיים העומדים לרשותו של היוצר. הגדרות אלה נדחקות בימינו אל שולי התרבות בלחץ התביעה הקפיטליסטית להוון כל ערך תרבותי ולהופכו למוצר סחיר בשוק. … קיראו עוד

תיירות

תנועה ואינטראקציה של בני אדם ושל שירותים לאורכו ולרוחבו של הגלובוס. תעשייה כלל-עולמית הכוללת תחומים רחבים של תקשורת חברתית כגון פנאי וספורט, קניות וכלכלה, תרבות ואמנות, צילום, אדריכלות וחינוך. כתופעה מודרנית, תיירות ההמונים מבטאת את הניידות החדשה של האדם: התשוקה לגלות ארצות, נופים, תרבויות ואייקונים חדשים המעצבים זהויות. במרכז החוויה התיירותית ניצב הרצון לצרוך את העולם באמצעות "המבט התיירותי" – מבט צילומי המקבע שוני וריבוי בתבניות חוזרות. בניגוד לחוויית הנוודות, המבוססת על סכנה ועל פירוק, התיירות מבוססת על צריכה ועל יציבות בורגנית המשמרת את הקיים. המבט התיירותי צמא למונומנטים ההופכים את העיר המתויירת למקום סטטי וניצחי, שתמיד ניתן לשוב אליו. תיירות ההמון בעידן הגלובלי הופכת את ה"מקומי" וה"אקזוטי" לסחורה מבוקשת המשוכפלת בעולם כולו. … קיראו עוד

תעמולה

כלי לשכנוע ולהפצת דעת. מלטינית: propagare – לנטוע, לשתול, להפיץ ולמסור לדורות הבאים. השימוש הראשון במונח "פרופגנדה" תועד ב-1622, עם היווסדו של "החֶבֶר להפצת האמונה" ("Congregatio de Propaganda Fide"). אז נוצרה המשמעות המקובלת של המונח: השפה כמכשיר להפצת אמונה יחידה, שהיא פרשנות מוטית ואינטרסנטית של המאורעות. המונח נקשר לשני רובדים: (א) תקשורת חד-סטרית, פרשנות מומלצת של מאורעות במטרה להשיג הסכמה ושיתוף פעולה צייתני מצד הנמען; (ב) פוליטיקה של קונפליקט, של מצבי משבר ומלחמה. בהקשר זה השיח התעמולתי מזוהה לעתים קרובות עם פוליטיקה טוטליטרית. ואולם התעמולה היא גם חלק בלתי נפרד מן הקפיטליזם המערבי העכשווי; זיקה אפשרית בין פרסום לתעמולה מבליטה את המטען השלילי של המונח גם מנקודת המבט של ביקורת הקפיטליזם הצרכני. … קיראו עוד

תקינות פוליטית

פרקטיקה במאבק נגד הסטנדרטים הרווחים במשטר לשוני מסוים. הניסיון לעצב באמצעות הלשון סדר יום תרבותי חלופי, התומך בקבוצות מיעוט ונלחם נגד קיפוחן בחברה. ההנחה כי השפה וכן הסטריאוטיפים, המסורת, הקניין הספרותי והחדשות המקובלות הם אמצעים בידי הקבוצה השלטת להנחיל את ערכיה ההגמוניים בקרב קבוצות אחרות. התרבות השלטת נוטה להסוות את האינטרסים הכוחניים שלה תחת השמיכה הרחבה של "מצבים אוניברסליים", "טבעיים", מקובלים על הכול, וכך למנוע מקבוצות המיעוט, שאינן מיוצגות במשטר המשמעות שלה, לבוא לידי ביטוי ולהשמיע את קולן. האסטרטגיה של התקינות הפוליטית גורסת כי יש לערער את הבסיס האוניברסלי שעליו מבוססת שליטה זו על-ידי הצעות לשינויים ולתיקונים בשימוש הלשוני. אלה יקרינו על העולם החברתי והפוליטי ויעודדו שינויים מהותיים בתוכו. … קיראו עוד

תקשורת

בסיס כינונם וחווייתם המרכזית של היחיד והחברה. מונח הכולל בתוכו את כל סוגי הקשר האפשריים בקהילות חיות. מרחב שבו התרבות מיוצרת, מועברת ומשוכפלת. מדע התקשורת עוסק בהעברת מסרים מילוליים, חזותיים וצליליים בלשון הטבעית, אך גם במסרים דיגיטליים או פורמליים המתנסחים באמצעות שפות לא טבעיות. ניתן למיין את התקשורת האנושית לכמה סוגים: (א) תקשורת בין-אישית המתמקדת בהעברה ובפענוח של מסרים בין פרטים או קבוצות; (ב) טלקומוניקציה: טכנולוגיה המאפשרת תקשורת מרחוק (קווית וסלולרית) כמו טלפון ואינטרנט; (ג) תקשורת המונים, למשל עיתון, טלוויזיה ואינטרנט, שנודעת להם השפעה רבה על עיצוב פני המציאות. … קיראו עוד

תקשורת אלטרנטיבית, תקשורת עצמאית

מושג מטרייה המגדיר צורות שונות של תקשורת וקבוצות של פעילים העוסקים ביצירה תקשורתית מובחנת, המיועדת לצריכה אישית ומקומית. התקשורת האלטרנטיבית מאגדת תחת כנפיה את מרכזי התקשורת העצמאיים, את הדוקו-אקטיביזם הלא ממוסד, את התקשורת המקומית והקהילתית וסוגים נוספים של טקסטים המוגשים מטעם ארגוני טרור וקבוצות מחתרתיות אחרות. התקשורת האלטרנטיבית מאמצת את האתיקה של החלש. בעולמה אין סימטריה בין חלש לחזק. משום כך היא נוקטת לעתים קרובות טכניקות של עימות ישיר עם השררה, וזאת כדי לגייס את דעת הקהל לטובת הרעיונות שבהם היא דוגלת. … קיראו עוד

תקשורת המונים

מערכת חברתית מודרנית, שעניינה אספקת מידע ובידור לקהל גדול ולרוב בלתי ידוע. באופן, אידיאלי, התקשורת היא מרחב ציבורי שבו מתבצע משא ומתן על עמדות וערכים בחברה. אמצעי תקשורת ההמונים כוללים את הספרות לסוגיה, את העיתונות הכתובה והמשודרת (רדיו, טלוויזיה), את המדיום הקולנועי ורשת האינטרנט, וכן מרכיבים מסוימים של המרחב הפיזי. כל אלה מייצרים מגוון רחב של טקסטים מילוליים ואור-קוליים: מידע, בידור, פרסומת, דרמה, אקטואליה ועוד, במגוון צורות ודימויים, במוזיקה, בגרפיקה, בתמונות סטילס ובתמונות נעות. לאמצעי התקשורת מיוחסת השפעה על עיצוב דעת הקהל ועל הבניית המציאות, ואולם על אופן פעולתה ועוצמתה של התקשורת חלוקות הדעות. המחלוקת היא על המשקל שיש לייחס למרכיבי המסר, המדיום, המוען, ההקשר וקהל הנמענים. … קיראו עוד

תרבות ותקשורת חזותית

תחום עיון וביקורת העוסק באופני חשיבה באמצעות תמונות ודימויים חזותיים. התרבות החזותית עוסקת במכלול היחסים המתפתחים בין סובייקטים לאובייקטים ובין סובייקטים לבין עצמם במרחב הצפייה. מכלול ההיגדים החזותיים הנוצרים במרחב הציבורי: רחוב, כביש מהיר, שלט פרסומת, מסך וידאו. התרבות החזותית באה לידי ביטוי במרחב התצוגה האמנותי והתקשורתי: מוזיאון, גלריה, טלוויזיה, אינטרנט; במחוזות הזיכרון הקולקטיבי: ידיו המורמות של הילד היהודי בשואה, הפוסטר של הילד הבוכה, דיוקנאות של מרילין מונרו ושל מדונה, הצנחנים הבוכים לפני הכותל המערבי במלחמת ששת הימים. ההיבט החזותי אמנם נוכח בכל תקופה, אולם הוא זוכה למשנה תוקף בתרבות הראווה של ימינו, בעידן שהפנים את אופני הקריאה והשעתוק של המציאות שעיצבו הצילום, הקולנוע, הטלוויזיה והפרסומת. התקשורת החזותית עוסקת בדרכי ההתבוננות והראייה של העולם. היא נוטה לראייה איקונית של המציאות, כלומר להתבוננות בייצוגים תמוניים של רעיונות ושל תכונות מופשטות. היא מבליטה את תרומתם של מטאפורות חזותיות ושל דימויים המעוגנים בידע תרבותי להבניית המציאות ולפענוחה. … קיראו עוד

תרבות פופולרית

אוסף הסחורות, הפעילויות והמוסדות המכוננים את הפרקטיקות המקובלות בציבור. דבר השייך למגזר צרכנים רחב אך מובחן, קיים בעבורו או מיוצר על-ידו. המונח משמש להבחנה בין הציבור בהמוניו לבין מעמדות מסוימים בתוכו. המרחב הפופולרי נתפס לעתים קרובות כזירת מאבק על כוח פוליטי ואידאולוגי, אולם לא זו בלבד שאין הסכמה על הגדרתו, נוכחותו אף מעוררת חילוקי דעות בדבר המטען שהוא נושא. שאלת המפתח היא האם התרבות הפופולרית היא תוצר לוואי של האידאולוגיה השלטת או שמא היא בעלת מעמד אוטונומי המייצר פרשנות תרבותית עצמאית? … קיראו עוד

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×
;