זמן אמת

טכנולוגיות המבוססות על הזמן האמיתי, ובראשן הטלוויזיה והמחשב, עיצבו מחדש את מושג הזמן. "החלל הקיברנטי מאפשר פרספקטיבה חדשה של 'זמן אמת', זמן גלובלי בו זורמת אינפורמציה בלתי מוגבלת ומיידית; מציאות מוחשית הופכת למציאות מדומה" (ויריליו, 1998: 54). פול ויריליו, תיאורטיקן טכנולוגיה מרכזי, גורס כי המצאת הזמן האמיתי היא אירוע היסטורי בקנה מידה יוצא דופן. לדידו, מדובר בהתבוננות חדשה העתידה לגבור על ההנחה בדבר קיומו של חלל אמיתי, פרספקטיבי, שאותו המציאו אמנים איטלקים במאה ה-14. אין מדובר רק בראייה ובשמיעה ממרחק. עכשיו, טוען ויריליו, מדובר במגע, "מגע ממרחק, טל-מגע" (שם: 54).

המונח "זמן אמיתי" קרוב ברוחו למונח גלובליזציה. הזמן האמיתי, החולש על החלל האמיתי, הופך את המרחקים ואת המשטחים גם יחד לחסרי משמעות. הוא משתלט על מסגרת הזמן המקומית. "בפעם הראשונה עומדת ההיסטוריה להיפרש במערכת חד-זמנית: זמן גלובלי. עד עתה, התקיימה ההיסטוריה במסגרת זמנים מקומיים, מסגרות מקומיות, אזורים ואומות. אבל היום, באופן מסוים, הגלובליזציה והווירטואליזציה חונכות זמן גלובלי, שמטרים צורה חדשה של עריצות" (שם). זמן מיידי זה, יציר כפיהם של התאגידים הבינלאומיים, משמש אמצעי מתוחכם של שליטה ושל בקרה מקוונות, שנועדו להשליט את ערכי הקפיטליזם בעולם כולו. ויריליו קורא לקבל את הטכנולוגיה החדשה תוך כדי התנגדות לדיקטטורה של החברה הגלובלית ושל התאגידים הבינלאומיים הפועלים בשמה (ע"ע און ליין ; מידע).