לא-מודע פוליטי

The Political Unconscious

מושג שטבע התיאורטיקן הניאו-מרקסיסטי פרדריק ג'יימסון (Jameson), המניח כי הטקסט התרבותי קשור באופן מורכב לסכמה פוליטית אידאולוגית שמונחת בבסיסו. סכמה זו מבטאת קונפליקט מעמדי המוצא את דרכו לרובד הגלוי של הטקסט. הקונפליקט, שלא הגיע לידי מיצוי ברובד ההיסטורי, זוכה לתיקון אסתטי באמצעות העולם המובנה של הסיפור. עיון עמוק מגלה את נקודות העיוורון שבטקסט, שמקורן בסימפטום ההיסטורי. פרשנות זו ממזגת בין שיטות שונות: הפרשנות האידאולוגית-מרקסיסטית, הפרשנות הסמיוטית והפרשנות הפסיכואנליטית, החושפת את הרובד הלא-מודע של הטקסט.

שיטת הניתוח של ג'יימסון מציעה קריאה אלגורית של הטקסט. אלגוריה, כפי שהראה ולטר בנימין (1996), היא שיטת סימון אידאולוגית היוצרת פער בין המסמן למסומן, בין האני לעולם המתואר. ג'יימסון חושף את הטקסטואליות כאקט חברתי-סימבולי מורכב. אקט זה מתגלה בשלושה מישורים, הנתפסים בדרך כלל כנבדלים זה מזה: המישור האידאולוגי, המישור הפסיכואנליטי והמישור הסמיוטי. מקוריותו של ג'יימסון טמונה בעובדה שהוא יוצר זיווג בין השלושה וקורא את התשתית ההיסטורית והפוליטית שהטקסט נסמך עליה כביטוי ללא-מודע הקולקטיבי, המוצא בסופו של דבר את דרכו אל הטקסט.

מאחר שמדובר בייצוג משני של הלא-מודע הפוליטי, התוצאה היא אמביוולנטית: הטקסט חושף את הקונפליקטים ההיסטוריים-מעמדיים המונחים בבסיסו (כאן נסמך ג'יימסון על המשנה המרקסיסטית הקלאסית). עם זאת, גם אלה עוברים תהליכי טרנספורמציה ושינוי: הטקסט חושף את הקונפליקט המעמדי המצוי בעומק הפוליטיקה של התרבות, אך זה זוכה לפתרון באמצעות ארגונו האסתטי בתוך הנרטיב. אולם התיקון אינו שלם: תמיד יבצבצו קצוות לשוניים פרומים המעידים על כך שהסימפטום חי ובועט, אף שעבר תהליך של הסטה ועיבוד (ע"ע מיעוט): "נטען שמנקודת מבט זו, אידאולוגיה אינה דבר שמעצב ייצור סימבולי; המעשה האסתטי הוא עצמו אידאולוגי, ואת ייצור הצורה האסתטית או הנרטיבית יש לראות כמעשה אידאולוגי בזכות עצמו, המתפקד כדמיון יוצר או כ'פתרונות' צורניים לסתירות חברתיות בלתי פתורות" (ג'יימסון, [1981] 2004: 77).

יוצא אפוא כי היצירה הספרותית או האובייקט התרבותי, אף שהם מחוללים את הסיטואציה עצמה, הם גם מגיבים עליה (שם: 80). נובע אפוא כי ההיסטוריה מכוננת את המציאות, ואולם היא אינה נגישה לנו מחוץ לצורה הטקסטואלית שבה היא מופיעה (ע"ע מטא-היסטוריה). לסיכום אפשר לומר כי ג'יימסון מציע מתודה פרשנית כוללת על התרבות. מקוריות השיטה טמונה בסינתזה המוצעת בין שיטות ניתוח מתחרות. החיסרון של השיטה קשור לממד הטוטלי והמהותני שלה, שאינו מותיר מקום לקריאות נוספות (ע"ע סיפור-על ; אלגוריה לאומית).

מקורות

בנימין, ו' 1996: "האלגוריה ומחזה-התוגה", בתוך: מבחר כתבים, כרך ב: הרהורים, תרגום: ד' זינגר, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, עמ' 31-8.

ג'יימסון, פ' [1981] 2004: הלא-מודע הפוליטי, על פרשנות הטקסט הספרותי כמעשה חברתי סימבולי, תרגום: ח' סוקר-שווגר, תל אביב: רסלינג.

תאור / מקור התמונה:

Art work of Regina Silveira (Brazil, 1939)

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×