טוטליזציה, מִחלוט
Totalization
תהליך הגמוני שבאמצעותו אידאולוגיה שלטת נכפית על פרשנותו של טקסט חזותי, פוליטי או פילוסופי. מונח שגור בפי פוסט-סטרוקטורליסטים בביקורתם על תפיסות הטוענות לשלמות פנימית של הטקסט ולתקפותו האוניברסלית. הביקורת מופנית כלפי הרצון לשליטה, המובלע בכל שיטה או הליך אחדותי. הפוסט-סטרוקטורליסטים טוענים כי ההליך הטוטלי מתעלם מן הפרצות שבטקסט ומקולות המיעוט המובלעים בו. בעזרת פרצות אלה אפשר לגלות תובנות חדשות על המנגנונים האידאולוגיים המייצרים את הטקסט.
לשם המחשה, נביא שתי דוגמאות. הדוגמה הראשונה נוגעת לשיח הציבורי בישראל: הכינוי "עדות" מתייחס בדרך כלל ל"עדות המזרח", ואילו האשכנזים אינם נחשבים "עדה". הכינוי הטוטלי "עדות" נועד לטשטש את ההבדלים בתוך הקבוצה הגדולה והמגוונת של המזרחים (ע"ע שוליים (פריפריה) / מרכז). תהליך זה מבצר את שלטונה של הקבוצה הדומיננטית האשכנזית, העומדת בקוטב הנגדי של המשוואה ושקולה כנגד כל ה"עדות" כולן. שלטונה של הקבוצה הדומיננטית האשכנזית מובטח, תוך מחיקת ההבדלים הן בקרב הקבוצה המזרחית והן בקרב הקבוצה האשכנזית עצמה. המגמה המפלה של כינויים אלה נחשפת ומשמשת מושא לביקורת ולגינוי (Belsey, 1980) (ע"ע הדרה).
הדוגמה השנייה היא מתחום הספרות. בחינה ביקורתית של סיפורי שרלוק הולמס מגלה כי השיטה הלוגית של הבלש המפורסם היא אבן יסוד במחשבה הפוזיטיביסטית. זוהי שיטת הדדוקציות הטהורות, שבה עובדות והיקשים פרטיים מתגלים באמצעות הנחות כלליות. השיטה הבלשית מגלה אפוא את הרוח המודרניסטית הטוטלית שעליה מבוסס הטקסט. חיפוש אחר הפרצות ו"נקודות העיוורון" (האפוריות), שבהן השיטה הקלאסית אינה עובדת, מגלה, למרבה ההפתעה, דמות נשית. נשים אלה, המופיעות כדמויות בלתי צפויות ובלתי ניתנות לחיזוי לוגי, יוצרות בעצם קיומן מערכת סימנים החותרת תחת ההסבר הגברי-הטוטלי. הפרצות הנשיות, המעיבות על הלוגיקה הצרופה של הטקסט, רומזות על מגמה שוביניסטית טוטלית ומציגות אותה כמושא לביקורת (ע"ע דיפראנס) (Derrida, [1967] 1978).
לסיום, ניתן לקשור בין המושגים טוטליזציה וטוטליטריות. השיטה הטוטליטרית מביאה לידי התגבשות פוליטית את אופן החשיבה הטוטלי. השיטות הטוטליטריות, כגון השיטה הנאצית או השיטה הסטאליניסטית, יצאו מהנחת יסוד מוחלטת, ועליה בנו מגדל של הנחות לוגיות, בלתי ניתנות להזזה. הנחות טוטליות מסוג זה הן מושג "הטבע" בתורת הגזע הנאצית, ומושג "החוקיות ההיסטורית" בדיאלקטיקה המטריאליסטית ובמשנה הקומוניסטית. כידוע, במחצית הראשונה של המאה ה-20, השליטו שתי שיטות אלה פוליטיקה רצחנית על חלקים גדולים של העולם (ארנדט, [1951] 2010: 674-580).
מכאן לאן?
מקורות
ארנדט, ח' [1951] 2010: יסודות הטוטליטריות, תרגום: ע' זרטל, תל אביב: קו אדום, הקיבוץ המאוחד.
Belsey, C. 1980: Critical Practice, London: Methuen.
Derrida, J. [1967] 1978: Writing and Difference, trans. A. Bass, Chicago: Chicago University Press.
Foucault, M. [1977] 1984: Discipline and Punish: The Birth of Prison, trans. A. Sheridan, Harmondworth: Penguin Books.
תאור / מקור התמונה:
sistine chapel בקפלה הסיסטינית
www.randallpacker.com500