רעיונות לפי תחום : פרסום ושיווק

אינדי

מאנגלית: עצמאי, Independent. כינוי לתעשייה עצמאית וחלופית לתעשיה הממסדית, הפועלת בשטחי התרבות הפופולרית, בעיקר בתחומי המוזיקה והקולנוע. האינדי הוא גם תפיסת עולם המחברת בין אותנטיות לבין אנטי-ממסדיות: מנגנון שיווקי מתוחכם המוכר מוצרים תוך שימוש בערכים כגון ראשוניות, נאמנות ללא פשרות ליצירה וחופש הפצה. בתחום המוזיקה תיאר המושג ז'אנרים וסגנונות מוזיקליים מסוימים, בעיקר בבריטניה. בקולנוע מזוהה האינדי בעיקר עם הסרטים המופקים ומופצים בארצות הברית שלא באמצעות אולפני הענק המסורתיים של הוליווד. … קיראו עוד

אינטראקטיביות, הידוּדיות

מונח המציין את יכולתה של מערכת לנהל דו-שיח עם מפעיליה. טכנולוגיה מתפתחת וחוויה מרכזית בחיי היומיום בתחילת המאה ה-21. סימני התופעה ניכרים בטלוויזיה, באינטרנט ובמרחב הבידורי של התקשורת הסלולרית. התהליך שם דגש על "תוכן משתמשים" כמקור מרכזי ליצירת טקסטים ומשמעות. … קיראו עוד

אינטרנט, מרשתת

שם כולל ליישומי רשת כלל-עולמית של תקשורת בין מחשבים. טכנולוגיה המדגימה את כינונה של תרבות אי-ליניארית ונעדרת היררכיה. בתחילת המאה ה-21 מסתמן האינטרנט כאמצעי תקשורת מוביל הקובע את סדר היום של הפוליטיקה והתרבות. המידע המורכב והבלתי מצונזר המצוי בו, הפתיחות והנגישות לקבוצות משתמשים הטרוגניות, האופן שבו הוא תורם לכלכלה ולסחר העולמי בעידן קפיטליסטי מואץ – כל אלה הופכים אותו למדיום גלובלי ולשוק עולמי, המתווך בין רעיונות, סחורות ותשוקות בקנה מידה שהאנושות לא הכירה קודם לכן. האינטרנט מבשר את כינונה של תרבות חדשה המגדירה מחדש מושגי יסוד כגון מהירות, מורכבות, זהות ודמיון. תרבות זו מעלה שאלות ביחס לזהויות ולתחפושות, יוצרת שפה חדשה ומרחב וירטואלי חדש המשפיעים על התקשורת הבין-אישית ברשת. חלק ניכר מן התנועה שברשת מתבצע באמצעות פלטפורמות של רשתות חברתיות כגון Facebook, Twitter ועוד. רשתות אלה משפיעות באופן מהותי על אופיו של האינטרנט כמקום מפגש מתוכנן או מקרי בין בני אדם על פני הכדור. … קיראו עוד

אירוע מדיה, אירוע תקשורתי

אירוע מדיה הוא טקס ייחודי האופייני לתקשורת הטלוויזיונית של ימינו. שידור חי ההופך את ההיסטוריה לריטואל גלובלי. אירועי מדיה יוצרים שינוי בתפיסת ההיסטוריה עצמה, באשר הם תורמים לראייתה כסדרה של אירועי שיא חזותיים ולא כתהליך ליניארי, הדרגתי, סימבולי ביסודו. אירוע תקשורתי הוא כינוי למהלך המכוון על ידי גורמים פוליטיים, מסחריים, ציבוריים או עיתונאיים, והחותר לקביעתו של סדר יום. אנטי-אירוע הוא אירוע תקשורתי מתוכנן שהסתיים בכישלון. … קיראו עוד

אלטרנטיבה, חלופה

שינוי שאינו גורס את ביטול המצב הקיים אלא מוסיף לו אופציה או גרסה נוספת, בתנאים המאפשרים פעפוע והשפעה הדדית. שגשוגם של תחומי דעת כגון רפואה משלימה, רוק אלטרנטיבי, ניו-אייג', אנטי-אייג'ינג, ייעוץ פילוסופי ועוד הוא מאפיין בולט של הקפיטליזם העכשווי. … קיראו עוד

אלילות, אלילים (בתרבות הפופולרית)

חברת הראווה של ימינו מכוננת את עצמה באמצעות מודלים של התנהגות דתית-אלילית, ויוצרת יחסי סגידה בין ה"מאמינים" לאלילים. האקסטזה הדתית של העבר עוברת טרנספורמציה חילונית הדוניסטית, אך מאפשרת לאדם "לצאת מעבר לעצמו" (Ex-Stasis) אל עבר מושאי הערצתו. אלילות ואלילים בני ימינו הופכים לסלבריטאים: מושאים להערצה, להזדהות, לרכילות, לקנאה ולפולחני סגידה מצד ההמונים. אלילים אלה זוכים לזוהר המיוצג שוב ושוב באמצעות הסימולציה הקולנועית, הטלוויזיונית והתקשורתית. הזוהר – 'האושר שנובע מקנאתם של אחרים', כמאמרו של ג'ון ברגר (Berger) – הוא חלק מאסטרטגיה קפיטליסטית שנועדה לעורר ולעודד יחס של צריכה כלפי אובייקטים "חלומיים", שהם מעין דימויים העוטפים את הגוף ומעידים על חשיבותו. … קיראו עוד

אם-טי-וי

רשת טלוויזיה עולמית המשדרת מוזיקה 24 שעות ביממה. תת-תרבות נוער עולמית ("דור האם-טי-וי"). סמל לפורמט טלוויזיוני עכשווי. האם-טי-וי משדרת בעיקר וידיאו קליפים, בתוך מכלול של פרסומות, ראיונות, חדשות פופ וכדומה. השפה המיוחדת לווידיאו קליפ מתאפיינת בקיטועים מהירים ואיננה דורשת מן הצופה ריכוז לאורך זמן. תכונת הפרגמנטציה מגיעה באם-טי-וי לידי הקצנה: היעדר ההמשכיות הנרטיבית, אי-רציפות בחלל/זמן, הרס הצורות הקנוניות של בידור טלוויזיוני והנחתן של צורות לא מתאימות לכאורה זו בצד זו – כל אלה הפכו לסימן היכר אופייני של התודעה הפוסטמודרנית המוצאת את האפיק הצרכני שלה באם-טי-וי וברשתות טלוויזיה דומות. … קיראו עוד

אסכולת פרנקפורט

אסכולה ביקורתית בתחום מדעי החברה והתרבות שנוסדה בשנת 1930 בידי מקס הורקהיימר (Horkheimer) במכון למחקר חברתי בפרנקפורט. עם חבריה הבולטים נמנו תיאודור אדורנו (Adorno), הרברט מרקוזה (Marcuse), אריך פרום (Fromme) ואחרים. בשוליה פעל מבקר התרבות ולטר בנימין (Benjamin) ובין ממשיכיה המרכזיים אפשר להצביע על הפילוסוף והסוציולוג יורגן הברמאס (Habermas). אסכולת פרנקפורט הציגה עמדה מרקסיסיטית ייחודית בחקר התרבות, שנודעה בשם "תיאוריה ביקורתית" (Critical Theory). עיקריה: חשיפת המבנה הדכאני של תרבות הצריכה הקפיטליסטית וניתוח היסטורי של אופן הכינון והייצור של הסובייקט הכפוף והפסיבי בחברת ההמונים. … קיראו עוד

אקסטרים

כינוי לסגנון חיים המבוסס על הסתכנות אישית. סגנון זה בא לידי ביטוי בספורט, בתקשורת ובפוליטיקה של התרבות. בעידן של אי-ודאות הופך האקסטרים לאופנה מקובלת המאזרחת את הבלתי ייאמן והופכת אותו למרכיב חשוב בתרבות הפנאי. … קיראו עוד

אריזה, עטיפה

"חליפת המוצר". מוצר נלווה הצמוד לכל סחורה, שירות או רעיון ומקדם את הפצתם, שיווקם או מכירתם. תכונה מרכזית של הסחורה התקנית בעידן של קפיטליזם גלובלי; מקור מתמיד לפיתוי ולמניפולציה רגשית, תקשורתית ואמנותית בחברת הצריכה והמדיה של ימינו. דיון במקומה של האריזה בתרבות מוביל לדיון ביחסי ההיררכיה המיוחדים שמתפתחים בין גוף למעטפת, בין עיקר לטפל, בין פנים לחוץ, בין ראשוני לנלווה, בין הקנקן לבין מה שבתוכו. הדיון מקרין על שטחים רחבים: "אריזות מתנה" בחיי היומיום, אריזה כמיצוב רטורי מסחרי, "חבילת נתונים" המשמשת פיתוי לרכישת המוצר, שימוש באריזה לצורך אמירה אמנותית ביקורתית ועוד. … קיראו עוד

בחירה

השקפת עולם רווחת בקפיטליזם הליברלי, הרואה באדם אדון לגורלו; הפרט מממש את גורלו האישי באמצעות זכות הבחירה. הבחירה היא פעולה אוטונומית הנותנת ביטוי לחירותו של האני. זכות הבחירה מוצגת כזכות יסוד שבאמצעותה הפרט קובע את תוכנית חייו: האדם עצמו "יוצר את מזלו". נקודת מבט זו היא צרכנית ביסודה: הוד מעלתו הצרכן מוזמן לבחור בין חלופות שונות המתחרות על תשומת לבו בתחום הפוליטי, האישי, הכלכלי וכן הלאה. אולם האם הבטחה זו ניתנת למימוש? לעתים קרובות השיטה משתמשת בטענת הבחירה רק לשם מירוב רווחים וייעול מערכת השיווק. במקרים אלה הבחירה היא באידאולוגיה הליברלית והדמוקרטית של הקפיטליזם, שתפקידה הממשי הוא להרדים את תודעת ההמונים ולהסיט את תשומת לבם ממנגנוני שוק דטרמיניסטיים, הקובעים בעבור הפרט את "בחירתו" ואת "גורלו". … קיראו עוד

בידול

מונח מפתח בתורת השיווק. גישה ניהולית השואפת ליצור הבדל שיטתי בין מותג כלשהו לבין מתחריו. הבדל זה אמור להפוך ליתרון תחרותי בעיני הצרכן. בעידן הקפיטליזם המאוחר, המתאפיין בצפיפות ובתחרותיות גואות, הופך מאמץ הבידול לפרקטיקה מרכזית הבאה לידי ביטוי במגוון תחומים, כגון חינוך, תקשורת ופוליטיקה. … קיראו עוד

בידור

מערכת תעשייתית ומסחרית, שיטה כלכלית ואידאולוגיה הסובבות סביב רעיון הסחת הדעת מדאגה או משעמום. הצורך בבידור, המוכר בתור צורך טבעי וחיוני של האדם, הפך במחצית השנייה של המאה ה-20 לגורם המעצב פרקטיקות מרכזיות בחיי היומיום, בפוליטיקה, במסחר, באמנות ולמעשה בתרבות כולה. הבידור בולט במיוחד באמצעי תקשורת ההמונים. הוא חודר לתחומי תוכן שבעבר נחשבו "אמיתיים" – חדשות, לדוגמה – ועל כן חפים מכל ממד בידורי. … קיראו עוד

ביזור

חלוקה ופיזור. הפקעת סמכותו של המרכז והעברת כמה מתפקידיו המשמעותיים ליחידות שונות של המערכת. פרקטיקה מרכזית של העידן בן זמננו, הבולטת בתחומי המשק והארגון ובאה לידי ביטוי בטכנולוגיה הדיגיטלית לסוגיה, באינטרנט ובתקשורת האינטראקטיבית. … קיראו עוד

גבריות חדשה

מונח הטוען לכינונה של זהות גברית השונה מהסטריאוטיפ הגברי המסורתי. מודעות חדשה לדרכי הייצוג והמימוש של גבריות בימינו. תוצאה מובהקת של עליית הקול הנשי בתרבות ושל השיח המגדרי המתלווה אליו. התביעות הסותרות המוצגות בפני הגבר: עליו להתפייס עם תכונות וערכים הנחשבים נשיים – סבל, פצע, טראומה, חֶסר, מאזוכיזם, אמפתיה ודמיון – אולם בו בזמן עליו לשרוד בעולם קפיטליסטי המציג דרישות מנוגדות, כגון תחרותיות, תוקפנות, ביצועיות, אינסטרומנטליות ורציונליות. הגבר החדש נושא את גבריותו כמצב של משבר. … קיראו עוד

גוף

מונח מרכזי בביולוגיה, בפילוסופיה ובאמנות במהלך הדורות. מושא לדיון בהקשרים שונים: גוף ונפש, אובייקט וסובייקט, טבע והיסטוריה, טריטוריה וגוף פרטי. הגוף הוא בעל קיום פרדוקסלי: מצד אחד זהו עצם התופס מקום בחלל ומסמן גבולות בין הקרוב לרחוק, בין המעוצב לעמום; מצד אחר זהו מכשיר של ידע המגדיר את אופן קיומנו בתוך החלל-זמן של העולם, מכשיר של זיהוי בתוך מרחב, אך גם מכשיר ומושא כאחד של הזיכרון ("הגוף זוכר"). מטאפורה מרכזית להגדרת הנבדלות של הסובייקט בתוך החלל הפיזי והמנטלי שלו. מושג מפתח בפוסטמודרניזם, בפוסט-סטרוקטורליזם, בפמיניזם, בתיאוריה קולנועית ועוד. … קיראו עוד

גיבור/אנטי-גיבור

הגיבור הוא אינדיווידואל נערץ. אדם בעל אומץ ותושייה יוצאי דופן. לוחם גדול שחייו ראויים להיכתב בספר; סיפור חייו ראוי להישמר לדורות. הגיבור הוא אדם המייצג אידאל, מנהיג כריזמטי המצטיין במוסריותו ובגבורתו. סוכן תרבות המכונן את הזהות החברתית. דמות מפתח שאיתה מזדהה הקהל ברומן, במחזה או בסרט. רכיב מרכזי במיתוס התהילה והכוח מימי קדם ועד ימינו. הגיבור הוא תלוי תרבות, ועם זאת הוא אחד היסודות המכוננים אותה. התהייה איזהו גיבור, והתשובה עליה, משמעותיות בכל תקופה ומצביעות על מערכת הערכים של החברה בזמן נתון. הגיבור הקלאסי הוא סוכן נעלה של סדר חדש הנולד בעקבות ניסיון חייו. הגיבור המודרני פועל בעולם שוחר שינויים וקדמה. הגיבור הפוסטמודרני פועל בחלל רוחני שטוח, מפורק, הניזון מסימנים ומדימויים של המדיה. האנטי-גיבור, ששורשיו נטועים בעולם האבסורד, הופך לגיבור המוגבל של דורנו. הוא מופיע בארשת גרוטסקית ואירונית ומגלם את התרסקותם של האידאלים החברתיים בימינו. … קיראו עוד

גיבור תרבות

מה המשותף לאלביס פרסלי, ללודוויג ויטגנשטיין, לג'ון קנדי, למרילין מונרו, לאלברט איינשטיין, לדלאי לאמה, לעמוס עוז, לאלבר קאמי, לז'ן פול גוטייה, לא.ב. יהושע, למדונה, לדוד בן-גוריון, למשוררת רחל, לז'ק דרידה ולאנדי וורהול? את כולם אפשר להגדיר גיבורי תרבות, אנשים מפורסמים שתרמו תרומה יוצאת דופן לתרבות הכללית. הם הצליחו לחרוג מן התחום הצר של אמנותם, מעמדם ועיסוקם והפכו לדמויות מתוקשרות המציתות את הדמיון הכללי. בהיותם מושא להערכה, להערצה ולהזדהות הם מתקבעים בזיכרון הציבורי כאייקונים תקופתיים, המייצגים לעתים קרובות את עצם זרימתו של הזמן והשינויים ההיסטוריים שהוא מחולל. … קיראו עוד

גלוקליות, עולמקומיות

השקפה הגורסת כי אחד המאפיינים הבולטים של זמננו הוא שילוב בין שתי מגמות סותרות לכאורה: גלובליות ולוקליות (Axford, 1995). מגמות מנוגדות אלה מופיעות בגרסאות אחרות כגון ביזור ומרכוז (Hall, 1991) או הומוגניות והטרוגניות (Appadurai, 1990). … קיראו עוד

גרינפיס

תנועה אקולוגית בינלאומית שקמה בקנדה ב-1971. התנועה, המתנגדת לניסויים באנרגיה גרעינית ובבעלי חיים ולזיהום אוויר ומים, מהווה ראש חץ במאבק המיליטנטי למען איכות הסביבה בעולם. … קיראו עוד

דוגמנות

דוגמנים: מוזות של צריכה, מלאכי הקפיטליזם, מושאים של תשוקה והזדהות. הפיכת הדוגמנים לגיבורי תרבות משקפת את תרבות הזוהר הגופני של ימינו. דימוייהם המתחלפים במהירות מספקים לחברה הצצה מוחשית בפנטזיות הכמוסות ביותר שלה. הדוגמן מייצג דימוי טהור של הגוף. הדִגמוּן אינו מופרע על-ידי תוכן כלשהו, מלבד המסר הפשוט: "אתם רוצים את זה". … קיראו עוד

דור ה-X, דור ה-Y

כינויים לתרבויות נוער. דור ה-X – מושג שנטבע בעקבות ספרו רב המכר של הקנדי דגלס קופלנד (1991). הספר, שתיאר את חייהם של שלושה צעירים הנמצאים בשולי החיים, זוהה עם התבוננות צינית, אירונית וסרקסטית על העולם. אף-על-פי שהמושג נשחק במהרה וגבולותיו המדויקים היטשטשו, הוא נותר מושג פופולרי העולה בכל דיון המבקש להגדיר את תת-תרבות הנוער בימינו. בני דור ה-X פועלים במציאות ניהיליסטית שאיבדה את אמונהּ הן בשיטה הקפיטליסטית והן במסרים האנטי-ממסדיים נוסח שנות השישים. הם אינם רואים את עצמם מחויבים לקנון של המערב ומעדיפים על פניו את עולם הטלוויזיה והאינטרנט. דור ה-Y לא יצר מהפכה ולא ערער על מאפייניו המרכזיים של דור ה-X. נשענים על המחשב, האינטרנט והטלפון הסלולרי, מבקשים בני הדור לנצל את זמינות הטכנולוגיה כדי לא לחרוג ממסגרת שעות העבודה המקובלות; העבודה מן הבית הופכת לפעילות רב-משימתית – אלטרנטיבה למסגרת העבודה הישנה. … קיראו עוד

הייפ , באזז

הייפ הוא כינוי להצגה של מציאות מוגזמת ומוקצנת של "הדבר הגדול הבא". מונח מתחום השיווק המגדיר את המוצר במושגים אופנתיים וכריזמטיים, המופנים לקהל יעד מפולח ושוחר חידושים. ההייפ מכוון לקידום אינטנסיבי ואקסטרווגנטי של מוצרים בעידן של טכנולוגיה רוויה וקפיטליזם מואץ. ההייפ מבטא סגנון חיים עדכני, אנרגטי, יוצא דופן, המשווק תחת הכותרת "העתיד כבר כאן". כך הופכות הנבואות והתחזיות למוצרי הצריכה של ההווה. הבאזז היא מילת מפתח עכשווית הקרובה במשמעותה להייפ. המונח מבליט את הרעש התקשורתי שמייצר המוצג, את השתלטותו האגרסיבית על השדה החברתי. … קיראו עוד

היפר-ריאליזם

המונח היפר-ריאליזם, שטבע הפילוסוף והסוציולוג ז'ן בודריאר (Baudrillard), מציין את האופן שבו המציאות מתוּוכת לצרכניה. בחברה הפוסט-תעשייתית שלאחר מלחמת העולם השנייה מתאפיינים הדימויים והסימנים בבולטות המעלימה את המרחק בין האובייקטים לבין ייצוגיהם. דימויים שנוצרו בחסות המדיה משפיעים באופן רדיקלי על שיפוטי המציאות שלנו. סימנים ומשמעויות צפים בתוך מערכת סגורה, המפנה אל עצמה, ויוצרים מציאות היפר-ריאלית חדשה. … קיראו עוד

ז'אנר, סוגה

אוסף של תבניות רעיוניות וצורניות, המוסכמות על המחבר ועל הקורא. מכשיר המסייע להגדיר ולמיין טקסטים במדיום או באמנות מסוימת. הז'אנר מגדיר את הסוג הכללי שהיצירה משתייכת אליו. זהו מכשיר רטורי ראשון במעלה היוצר אצל הנמען סכמה של ציפיות רגשיות וקוגניטיביות, שמימושן מסב תחושות ביטחון והנאה. הז'אנר הוא מוסד הנוטה לסגירות, משום שהוא מגביל את פוטנציאל המשמעות של הטקסט ומשמש סוכן של אידאולוגיה מסוימת המוצעת לקורא. היצירה הז'אנריסטית פועלת בטווח שבין הפנמת חוקי הז'אנר וציות להם לבין רצון לעצמאות, לחידוש ולשחרור ממרותו הכובלת. דינמיקה זו מכוננת את הז'אנר כמוסד בתרבות. … קיראו עוד

זפינג, שלטוט, זפזופ

דילוג מהיר ונוח בין ערוץ טלוויזיה אחד למשנהו באמצעות שלט רחוק. ממאפייני סגנון החיים העכשווי. גורם המשפיע על עיצוב הנרטיב הטלוויזיוני ועל תחום הפרסומת. טכניקה של צפייה היוצרת פרגמנטציה של הטקסט הטלוויזיוני ומכוננת תחביר חדש שהוא פרי יוזמתו של הצופה. … קיראו עוד

טלגניות

טלגניות היא הכישרון "לעבור מסך" בטלוויזיה, כשם שפוטוגניות היא הכושר להופיע היטב בתצלום. המונח טלגניות עוסק בשאלות כגון: מי ניחן בהופעה כריזמטית? אילו כלים נדרשים ליצירת דימוי יעיל במדיום? בעידן שבו מתעצם מעמדה של הטלוויזיה בחיים החברתיים גובר העניין בכלים המייצרים הופעה טובה, הנחשבת תנאי הכרחי להצלחה. מקצת מן הכלים ידועים ונראים לעין, אולם ישנם גורמי כריזמה, שאינם ניתנים לשליטה ולתרגול, המשפיעים על גורלה הטלגני של הדמות. … קיראו עוד

טעם

עקרון המיון, הבחירה וההעדפה שננקט ביחס לחפץ, התנהגות או אובייקט סימבולי. המונח מופיע בהקשרים רבים ושונים מאוד זה מזה: חוש הטעם כמציין רגישות פיזיולוגית ועונג גסטרונומי; הטעם כעיקרון של מיון או שיפוט אסתטי; הטעם כנימוק, סיבה או הסבר, כתכלית המבוססת על סדר רציונלי; הטעם כנכס כלכלי, כמוצר, כהון סימבולי ועוד. … קיראו עוד

טרנד

נטייה. מגמה. מהלך. כיוון. גל שבא ונעלם כלעומת שבא, כדי לפנות מקום לגל הבא, ל"דבר הבא". הטרנד הוא "הדבר שהולך". הדבר שאליו אנו מתחברים כדי להיות "בעניינים". "מה שרץ בימים אלה" (קסטל-בלום). זוהי הנטייה החברתית לאמץ מחוות, דפוסים של התנהגות מעשית או מילולית, משום שהדבר נחשב ל"מחובר", "איני", מתוקשר. הטרנד יוצר מסביבו קהילת משתמשים יודעי ח"ן, המנסים להשיג הכרה וסטטוס באמצעות הקהילה. הטרנד יכול להופיע, וכזה הוא לעתים קרובות, כיוזמה פרסומית-שיווקית המייצרת את הטרנד כ"סחורה חמה". … קיראו עוד

ידידותיות

תכונה של מוצר, של שירות או של טקסט המדגישה את אופיו הנגיש והתקשורתי למשתמש. מניפולציה שיווקית מְפַתָּה, המרגיעה את הצרכן בהבטחה מוקדמת להנאה ולסיפוק קל ומיידי. מטאפורה שיווקית רווחת בשפת הפרסום בימינו. … קיראו עוד

יחסי ציבור, יחצנות

תחום מקצועי שעניינו הבניית מציאות תקשורתית לטובת הלקוח. מאמץ מתמשך להבטיח הבנה הדדית בין הארגון לבין הציבור. היחצן, איש יחסי הציבור, הוא גורם מרכזי במנגנון ההפעלה של הקפיטליזם בן זמננו וחלק בלתי נפרד ממרקם החיים הפוליטיים, המסחריים והציבוריים. למעשה, במציאות התקשורתית הקיימת נודעת ליחסי הציבור השפעה אדירה על עיצוב סדר היום הציבורי; חלק עיקרי מן התכנים המופיעים באמצעי תקשורת ההמונים הם פרי מאמץ שיווקי של היחצן. … קיראו עוד

לוגו, סמליל

הלוגו הוא צורה של שפה פרסומית. פרט מזהה; אייקון שאפשר לזהותו במהרה. סמל מסחרי המייצג את התפיסה, את בית העסק, את הרעיון או את השירות. הלוגו עשוי להיות מרכיב גרפי כלשהו, סיסמה מילולית, קטע מסרט או תשדיר. מקור השם במילה לוגוטייפ, שפירושה סימן בודד המייצג מילה, למשל הסימן & למילה האנגלית V ,and לציון החברה "נייקי" (Nike), או תפוח לציון חברת המחשבים "אפל" (Apple). … קיראו עוד

מותג, מיתוג

סימן או שם המזוהה באופן בלעדי עם מוצר או עם פירמה. המוצר בשמו הפרטי. ייחוס תכונות ייחודיות לאובייקט שהוא חלק מתוך קטגוריה כללית. פעולת המיתוג שנוקט המפרסם נועדה ליצור למוצר בולטות, זיהוי והתבחנות. המיתוג הוא פרקטיקה שיווקית היוצרת דפוסי פעולה רגשיים ותרבותיים. אלה יוצרים הבניה של הניסיון החברתי. ההון הסימבולי האצור במותג הופך אותו לסוכן מרכזי של תקשורת. … קיראו עוד

מיצוב

פרקטיקה שיווקית. קביעת מקומו של מותג מוחשי או סימבולי בתפיסת הצרכן. המיצוב אמור לתת תשובה לשאלה "מהם תפקיד/מהות המוצר ולמי הוא מיועד?". זהו שילוב בין התכונות הממשיות והתפעוליות של המוצר לבין ההיבט התקשורתי הנתפס שלו, הכולל שמות, סיסמאות, סמלים וכדומה. המיצוב יוצר את דימויו של המותג בתודעת הצרכן וקובע את מקומו (מצבו) לעומת מוצרים/מותגים אחרים. … קיראו עוד

מנהיג דעה

תאוריה המייחסת לאמצעי תקשורת ההמונים השפעה מוגבלת על ציבור נמעניהם; קיומן של רשתות יחסים ותקשורת בין-אישיים הן גורם מרכזי המתערב, מסנן ומחליש את השפעתם הישירה של אמצעי תקשורת ההמונים על בני אדם. מנהיגי הדעה, הנחשפים למקורות המידע, נתפסים כמומחים בעיני סביבתם, ולכן הם יכולים לתווך את המסרים לציבור הרחב. … קיראו עוד

נוסטלגיה

ביוונית: געגועים הביתה (Nostos: חזרה הביתה, Algos: כאב). מצב של עצבות הנובע מגעגועים לעבר הנתפס כשלם יותר מן ההווה. תשוקה עזה לשוב לתקופה בעבר, לערכים המזוהים עמה או לאובייקטים המייצגים את אווירתה, ויחד עם זאת, הכרה כאובה כי השיבה אינה אפשרית. פרקטיקה ההופכת למדד תרבותי בעידן של אי-ודאות ושל חוסר אמון בעתיד. אחד ממאפייניו של המצב הפוסטמודרני. … קיראו עוד

סגנון חיים

מונח מתחום השיווק, הפרסום וההתנהגות הצרכנית. סדרת דפוסים ומאפיינים של זהות חברתית-צרכנית. בשימוש הפופולרי, המאפיינים החומריים והגלויים של האדם כגון סגנון לבוש, צורת דיבור, הופעה בחברה, הרגלים ביתיים, בחירת חברים ותרבות הפנאי. המונח משקף את היחיד ביחס לעצמו וביחס ולסביבתו ומדגיש את קיומו כצרכן. … קיראו עוד

סדר יום (עיצוב)

מונח המגדיר את כוח ההשפעה של התקשורת. זו קובעת אילו נושאים יעלו על סדר היום הציבורי ומדרגת את ערכם המשתנה. במובן רחב יותר, זהו מנגנון כוח מוסדי המעניק למנסחיו יכולת השפעה מכרעת באשר להחלטות המתקבלות בפורומים ובארגונים שונים. … קיראו עוד

סלבריטי, ידוען

מקור המונח בלטינית: Celebritus, ומשמעו מפורסם, בעל מוניטין, מתויר, המוני, ידוע ברבים. כיום הכוונה היא בפרט לדמות מפורסמת, מושא להערצה ולהזדהות, מי שאזכור שמו באמצעי התקשורת אינו מחייב כל תוספת, תואר או הסבר. נוכחותו היא טבעית, לו ולקהלו. הסלבריטי הוא חלק בלתי נפרד מן התרבות הפופולרית ומשיטת הסימנים הפועלת בה. הוא נתפס כמוביל תרבותי ומשפיע על ציבורים רחבים המזדהים עם אישיותו ועם סיפור חייו. בניגוד לגיבור תרבות, הזוקף לזכותו הישג יוצא דופן בתחום המדע, האמנות, הפוליטיקה או חיי הרוח, עוצמתו של הסלבריטי נובעת אך ורק מן ההון התרבותי שנצבר מעצם פרסומו. … קיראו עוד

ספוט

תשדיר פרסומת בטלוויזיה. יחידה בסיסית של זמן מסך, בדרך כלל שלושים שניות, במשבצת שידור שנקבעה מראש, העומדת לרשותו של המפרסם לצורך העברת מסריו. טקסט קצר וקליט ששידורו החוזר מצטבר לכדי מסה בעלת השפעה. הספוט מתאפיין בשימוש מוקצן בסטריאוטיפים, בכיווץ מושגי הזמן וביצירת נרטיב טפילי, מקביל ומתחרה, בתוך הרצף הטלוויזיוני שבתוכו משתלב התשדיר. … קיראו עוד

פורנוגרפיה

יצירה מילולית, חזותית או צלילית או כל טקסט אחר שנועדו לעורר גירוי מיני באמצעות תיאור ישיר של פעילות איברי המין. נושא לאין-ספור דיונים הנוגעים בגבולות התשוקה המינית ובגבולות חופש הביטוי. הפורנוגרפיה מעלה לדיון דילמות מרכזיות של התרבות כגון מלוכלך ונקי, מגונה ובזוי, ראוי ומהוגן. סוגיות אלה מופיעות בהקשרים תרבותיים שונים, תובעות הכרעות מוסריות, משמשות כסיסמאות קרב מזדמנות. כל תרבות מסמנת בצורה שונה את גבולות הלגיטימיות של התיאור והחשיפה הגופנית ובכך מגדירה את ערכיה. אף כי ימי הפורנוגרפיה עתיקים כימי האדם, ראוי להבליט את הזיקה המיוחדת שנוצרה בין הפורנוגרפיה למודרניות. הדימוי הקפיטליסטי הרווח הוא הדימוי האנונימי, המנוכר, של המכונה: האדם כ"מכונת מין" (Sex Machine). אדם זה חורג מן הכלא המשפחתי הבורגני ומבקש למקסם את תשוקתו. העידן הפוסטמודרני משקף יחס אמביוולנטי כלפי החוויה הפורנוגרפית. מצד אחד, תעשיית הפורנו חודרת לכל פינה של החיים: טלוויזיה, קולנוע, פרסומת, מועדונים ועוד. בצורתה המוקצנת, היא משקפת את החיבור המאיים בין קפיטליזם, ארגוני פשע, זנות וסחר בנשים. מצד שני, הפורנוגרפיה יכולה לחבור לכיוונים מתקדמים ולשרת את החופש האינדיווידואלי ואת הזכות להיות "מישהו אחר". בצורתה זו, היא יכולה להניע מרד אידאולוגי של קבוצות שוליים נגד כוחנותו של הממסד החברתי הקפוא. … קיראו עוד

פטישיזם

האמונה בכוחם של עצמים דוממים לשמש תחליף מאגי ומלאכותי למקור האמיתי. מקור המונח במילה הפורטוגזית Feitico – מלאכותי, שנגזרה מן המילה הלטינית Facticius – עשוי. מדובר אפוא בהעמדת פנים, בהסטה מן הטבעי אל המלאכותי. ההיסטוריה של המונח מתחילה בשיח האנתרופולוגי במחצית השנייה של המאה ה-19: הפֵטיש נתפס כאובייקט מאגי שרוח שוכנת בו. זהו עצם חומרי המהווה מוקד לסגידה ולפולחן. אף כי ההגדרה כוונה לדתות פרימיטיביות, היא עונה גם על תמונת המצב בחברות מודרניות ופוסטמודרניות: תבנית פטישיסטית זו באה לידי ביטוי בתחומים שונים, כגון פסיכואנליזה, מרקסיזם ("הפטישיזם של הסחורות"), פוסט-קולוניאליזם, מיניות, זהות ומגדר, קולנוע, צילום, אמנות ועוד. … קיראו עוד

פיתוי, תיאוריית הפיתוי

(1) מכלול אמצעים המשדלים אדם לצרוך מוצר, שירות, רעיון או ריגוש, בהבטחה לאושר, עונג וסיפוק מיידי. כמצב תרבותי, הפיתוי פועל בשירותן של פרקטיקות רבות: מדיה, פרסומת, אמנות, תיאולוגיה, פוליטיקה, סגנון חיים, פורנוגרפיה ועוד. באווירה עתירת הפנטזיות של ההווה הופך הפיתוי למרכיב שיווקי מרכזי בחוויה של היומיום; (2) "תיאוריית הפיתוי": תיאוריה המזוהה עם שלב מוקדם בפסיכואנליזה של פרויד (Freud), ועל-פיה מקורן של הנוירוזות בטראומות מיניות שחוו המטופלים בילדות. תיאוריה זו נזנחה מאוחר יותר לטובת ההנחה כי הפנטזיות של הפיתוי מקורן במציאות הקונפליקטואלית הפנימית של המטופלים. הפיתוי תופס מקום מרכזי בפילוסופיה של סרן קירקגור (Kierkegaard) ושל עמנואל לוינס (Lévinas) . אצל הראשון, הפיתוי מזוהה עם השלב האסתטי שבו הכרת המציאות קשורה בהנאה, ברצון לברוח משעמום, בצורך להיחשף להתנסויות חדשות. אצל האחרון, פיתוי מזוהה עם התשוקה הפילוסופית של המערב להרחבה אינסופית של גבולות ההנאה והידיעה. על-פי לוינס, הפיתוי המערבי עומד כנגד החוק והמנהג ביהדות. … קיראו עוד

פמיניזם/פוסט-פמיניזם

השיח הפמיניסטי מתמקד בחוויה הנשית בתרבות, בניסיון לבסס מודל חדש של קריאה וכתיבה, התנהגות וניתוח, לנוכח התרבות הפטריארכלית הגברית. בתפיסה זו, ה"אישה" מופיעה כקטגוריה מאוחדת וקוהרנטית, ולכן ניתן לתאר את פעולתה ודרכי ייצוגה ברמה המינית, הפוליטית, התרבותית והאמנותית. ניתן לזהות שלב זה של הפמיניזם עם המודרניזם, מכיוון שבשני המקרים ישנה חתירה למהפכה רבתי: הריסת הנרטיב הגברי הקיים לטובת נרטיב מסוג חדש המקנה לנשים זכויות שוות וקורא מחדש את תרומתן הייחודית והמרכזית לתרבות. השיח הפוסט-פמיניסטי נקט עמדה ביקורתית ביחס להנחות אלה. מושג הנשיות נתפס כהבניה תרבותית והיסטורית ולא כקטגוריה אוניברסלית מהותנית. שיח פמיניסטי רדיקלי זה, שהתפתח מתוך דיאלוג עם תחומי דעת אחרים כגון לימודי מגדר, לימודי תרבות, לימודים פוסט-קולוניאליים ועוד, פנה לעסוק באישה כסובייקט היסטורי המשקף הבדלים של גזע, מעמד, מגדר, צבע, לאום וכן הלאה. במישור הפופולרי, הפוסט-פמיניזם מציין עמדה ביקורתית המופנית כנגד דור שלם של פמיניסטיות שבודדו את האישה מן ההקשר המשפחתי והחברתי (הזכות לבית, למשפחה, לילדים) והציבו את ה"סינגל" כמופת בלעדי; ואולם לעמדה זו אורבת סכנת הניכוס על-ידי החשיבה הפטריארכלית המסורתית, זו שהפרויקט הפמיניסטי המקורי יוצא נגדה. … קיראו עוד

פנאופטיקון

טכנולוגיה של בקרה ופיקוח. מונח מרכזי בביקורת התרבות של מישל פוקו (Foucault). ה"פנאופטיקון" – תוכנית ארכיטקטונית שנותנת מענה לבעיות של פיקוח, משמעת ומעקב אחר ציבור גדול של אנשים – הוא המצאה אופיינית, פרי הרציונליזם של המאה ה-18, שהציע הפילוסוף ג'רמי בנתהם (1748-1832 ,Bentham) בספר שנשא שם זה (Bentham, [1787] 1995). בשיח הפוסט-סטרוקטורליסטי: מנגנון של פיקוח ודיכוי, גלוי או סמוי, שקיומו נמשך מן הרציונליזם המודרני ועד לקפיטליזם הליברלי של ימינו. … קיראו עוד

פרסומת

טקסט המכוון למשיכת תשומת לב וליצירת עמדות חיוביות ביחס למוצרים ולרעיונות. אחד מביטוייה של התקשורת השיווקית. שיח על אודות ובאמצעות אובייקטים; גורם מרכזי בכינונה של תרבות ההמונים וחלק בלתי נפרד מחיי היומיום. בעולם של נִראוּת, הנשלט על-ידי רגשות ותשוקות, הפרסומת מייצרת סגנון חיים ומגדירה מחדש מושגי מפתח כגון הגוף האנושי, הלשון שאנו דוברים, המציאות שאנו מפרשים ועוד. טשטוש הגבולות בין אמנות, פרסומת וחיי היומיום משקף את ממד התשוקה החודר לתוך הניסיון היומיומי בחברת הנרקיסיסטית של ימינו. … קיראו עוד

צפון/דרום

ציון גיאוגרפי המשמש כמטאפורה מקובלת לפערים חברתיים ותרבותיים בחברה. "צפון" ו"דרום" מתארים זהות או מציירים התפלגות חברתית, מעמדית ותרבותית. מציאות זו מתקיימת במקומות שונים ברחבי העולם: "הצפון" הוא לרוב עשיר, מפותח ויוקרתי, ואילו "הדרום" הוא עני, לא מפותח ומוזנח. הקיטוב הבינארי צפון/דרום מסמן את הקשר בין אורח החיים, תנועות ההון והאדריכלות בשיח העכשווי. … קיראו עוד

צריכה, תרבות צריכה

גישה הרואה בשוק, על ארגוניו השונים – יצרנים, משווקים, פרסומאים, חוקרי שוק ועוד – מנגנון עיקרי בעיצוב זהותו החברתית של האדם. מטבע לשון שכיח המצביע על כך שהצורך לקנות וחוויית הרכישה הם התנסות מרכזית בתרבות בת זמננו. בניגוד לקפיטליזם הקלאסי, שבו אופני הייצור הכתיבו את היחסים החברתיים, בקפיטליזם המאוחר אופני הצריכה הם שמעצבים את היחסים החברתיים ואת דפוסי התקשורת בחיי היומיום. תרבות ההמונים מעודדת פניקה של צריכה באמצעות מסעות פרסומת ויחצ"נות. רכישת הסחורה מוצגת כאידאל חברתי התורם לאושר הפרטי והכללי: אני צורך משמע אני קיים. … קיראו עוד

קמפיין

מבצע או מערכה; בהשאלה, מסע בחירות או מסע פרסום. תהליך שכנוע מאורגן ומתואם, המנוהל בדרך כלל באמצעי תקשורת ההמונים ומכוון להשגת יעדים מוגדרים של עיצוב דעת הקהל והתנהגות הציבור. הקמפיין הוא הביטוי התקשורתי של החלטות השיווק והפרסום. בעידן המאופיין בזרימה בלתי פוסקת של מידע ובצפיפות גבוהה של מותגים הפכה המלחמה על תשומת לבו של הצרכן לשם המשחק. מאז כניסתה של הטלוויזיה לזירה המסחרית גבר העול הכספי שמעמיס הקמפיין על הארגון, על הפירמה, על המועמד ועל המפלגה. … קיראו עוד

קניון

ריכוז חנויות, בתי קפה ומקומות בילוי תחת קורת גג אחת, במבנה סגור בעל סימני היכר ייחודיים, המבדיל את עצמו מן העיר ומרקמת החיים האורגנית שלה. עיר מלאכותית בזעיר אנפין המאוכלסת ב"שדרות", "כיכרות", "רחובות", "גשרים", "גנים" ו"פינות חמד". מקדשה האולטימטיבי של תרבות הצריכה. חממה של תשוקה וכסף. הקניון, המזוהה עם האורבניות, הוא מרחב ציבורי השואב לתוכו חלק מהתפקידים החברתיים של מרכז העיר. ההיגיון הקניוני מתפשט לתחומי חיים רבים ומופיע ב"שומקומות" דומים. נוכל למצוא אותו בנמלי תעופה, במוזיאונים, בפארקי שעשועים, בתחנות רכבת, בבתי חולים – מוסדות הפועלים בתוך הכלכלה הסימבולית המניעה מידע, סחורות וצרכנים בתרשים זרימה מוקפד. … קיראו עוד

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×
;