דור ה-X, דור ה-Y

Generation X, Generation Y

כינויים לתרבויות נוער. דור ה-X – מושג שנטבע בעקבות ספרו רב המכר של הקנדי דגלס קופלנד (1991). הספר, שתיאר את חייהם של שלושה צעירים הנמצאים בשולי החיים, זוהה עם התבוננות צינית, אירונית וסרקסטית על העולם. אף-על-פי שהמושג נשחק במהרה וגבולותיו המדויקים היטשטשו, הוא נותר מושג פופולרי העולה בכל דיון המבקש להגדיר את תת-תרבות הנוער בימינו. בני דור ה-X פועלים במציאות ניהיליסטית שאיבדה את אמונהּ הן בשיטה הקפיטליסטית והן במסרים האנטי-ממסדיים נוסח שנות השישים. הם אינם רואים את עצמם מחויבים לקנון של המערב ומעדיפים על פניו את עולם הטלוויזיה והאינטרנט. דור ה-Y לא יצר מהפכה ולא ערער על מאפייניו המרכזיים של דור ה-X. נשענים על המחשב, האינטרנט והטלפון הסלולרי, מבקשים בני הדור לנצל את זמינות הטכנולוגיה כדי לא לחרוג ממסגרת שעות העבודה המקובלות; העבודה מן הבית הופכת לפעילות רב-משימתית – אלטרנטיבה למסגרת העבודה הישנה.

דור ה-X איננו דור כרונולוגי, אלא מונח המציין צורת התבוננות על העולם. בתחילת שנות התשעים של המאה ה-20 התאפיינו צעירים בשנות העשרים לחייהם בציניות, באירוניה ובסרקזם. לפיכך, זוהי תרבותם של ילידי העשור שבין 1961 ל-1971. גרסה אחרת מצביעה דווקא על 35 המיליונים שנולדו בצפון אמריקה בין 1965 ל-1977 כעל בני דור ה-X. בכל מקרה, מדובר בדור שנולד לאחר ה"בייבי-בומרס" של שנות השישים.

לבני דור ה-X מאפיינים דומים מבחינה חברתית: שיעור גירושים גבוה של ההורים, ציפיות נמוכות מן העבודה וסגנון חיים עירוני. נוסף על כך, הם נתקלים בבעיות כלכליות הנובעות מן המשכורות הנמוכות המשולמות למתחילים. הם נדרשים לשלם שכר לימוד גבוה ורבים מהם גרים בבית ההורים. למרות השיעור הגבוה של בני קבוצות מיעוט בשכבת הגיל האמורה, הסטריאוטיפ הרווח של דור ה-X מתייחס למעמד הבינוני הלבן, נוער שגדל בפרוורים, למד במכללה או באוניברסיטה ושואף לקריירה, אך נאלץ לעבוד בעבודות מזדמנות ("McJobs") (ע"ע ג'אנק פוד). המונח דור ה-X נקלט במהרה והפך לאפיון ברור בספֵרה השיווקית והאמנותית. בקולנוע מופיע דור ה-X מהמחצית הראשונה של שנות התשעים, בסרטים כגון רומן על אמת (טוני סקוט, 1993), המציאות נושכת (בן סטילר, 1994) וטריינספוטינג (דני בויל, 1996).

דור ה-X הוא תוצר מובהק של המצב הפוסטמודרני. נוכחותם המתמדת של מסך הטלוויזיה ושל רשת האינטרנט היא יסוד מרכזי להבנת סגנון החיים בדור זה. במובן מסוים, בני דור ה-X הם קורבנות של עידן המידע. קיים נתק בין הדור שהגיע לנעוריו בשנות השמונים – היאפים – לבין דור ה-X. היאפים הם קפיטליסטים צעירים ומרושתים היטב, בעלי מקצועות חופשיים וסגנון חיים בורגני, נהנתני וחופשי. אלה הם אנשי הבורגנות הצורכת וההגמונית, המשתלבים היטב בשיטה. בניגוד להם, בני דור ה-X מנסים למחות נגד השיטה, להאיר – כפי שעולה בסרט טריינספוטינג – את "היום המושלם" (Perfect Day) באור מלנכולי וביקורתי ולהצביע על אופני ההתמכרות המאפיינים את חיינו בעידן ניהיליסטי של קפיטליזם צרכני מואץ (שטרנגר, 2005: 51-46).

דור ה-X העלה על נס את ערך הפרטיות. בעידן שבו קרסו הנרטיבים הגדולים (ע"ע מטא-נרטיב) הפכה אי-המעורבות הפוליטית לאמירה פוליטית בעלת עוצמה. את המחאה ואת הרצון לשנות החליף הצורך בהשלמה, המלווה בהתמקדות בבית פנימה. השינוי ביחס לערכי המשפחה בא לידי ביטוי ברצון לנישואים מאוחרים ובכוונה מוצהרת לעצב מחדש, ובצורה טובה יותר, את היחסים בין הורים לילדים.

בעידן של פנייה ממוקדת ללקוח, כוח הקנייה המיוחס לבני דור ה-X הפך אותם למטרה מועדפת על מפרסמים, אולם עד מהרה חל פיחות בערכם. ב-1995 הכריזה התקשורת האמריקאית על מותו של דור ה-X. דומה שעצם הניסיון להתייחס לקבוצה של כ-50 מיליון אמריקאים כאל דור ולהגדיר את טעמיה ונהגיה היה מגוחך. עם זאת, הניסיון להגדרה דורית לא פסק: דור חדש – דור ה-Y – ילידי 2000-1980 – תפס את מקומו של דור ה-X כמושא תשוקתם של אנשי שיווק, פרסום ותקשורת. מאפייניו הכלליים של הדור לא היו שונים בהרבה מאלה של קודמו. יחד עם זאת, ההתמכרות לטכנולוגייה עלתה מדרגה; אורח החיים האון-לייני והרב משימתי עודד ניתוק ממסגרות נוקשות של מקום וזמן והפך לסימן היכר של בני הדור.

מקורות

קופלנד ד' [1991] 1997: דור האיקס, תרגום: ש'  פרקול, תל אביב: בבל.

שטרנגר, ק' 2005: העצמי כפרויקט עיצוב, תרגום: א' זילברשטיין, תל אביב: עם עובד, אופקים.

 

 

 

תאור / מקור התמונה:

RF123-47422240 – generation x, generation y – cartoon character

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×