אבג'קט, בְּזוּת

היסוד המוקצה, המשפיל, המלוכלך והמבוזה בהוויה האנושית; מושג מרכזי בהגותה של הפסיכואנליטיקאית וחוקרת הספרות ז'וליה קריסטבה (Kristeva). המונח מתייחס למצב של האני השרוי בפאזה הטרום-לשונית שלו. האבג'קט מזוהה עם הווייתו הנרקיסיסטית של האורגניזם, עם התוהו ובוהו שהוא שרוי בו בעת הסימביוזה שלו עם האם. האבג'קט הוא תחושת הפניקה שמשדר לנו הגוף לפני שהתגבש לכלל אני; הנוכחות המשפילה של האחר בתוך מה שיכול היה להיות "אני". … קיראו עוד

אדיפוס/אנטי אדיפוס

מושג מרכזי בפסיכואנליזה. תסביך אדיפוס, המעוגן בסיפור המיתי היווני, מוצג על-ידי פרויד כתסביך הגרעין של הנוירוזה. הקונפליקט האדיפלי, שמקורו בשלב מוקדם של ההתפתחות הפסיכו-מינית (גיל שלוש עד חמש), מתרחש בלא-מודע בשל דחפים מיניים שהילד חש כלפי אמו, ובשל רגשי הקנאה והתחרות שהוא רוחש לאביו. תסביך מקביל אך שונה במידת מה מתרחש ביחסי בת-אב והוא מכונה תסביך אלקטרה. מנקודת מבט פוסט-סטרוקטורליסטית נמתחת ביקורת על הממד הדטרמיניסטי של המושג. עמדה זו מובילה לדיון מחודש בגבולות התשוקה. … קיראו עוד

אובייקט a קטנה

מונח מרכזי בפסיכואנליזה של ז'ק לאקאן (Lacan) המתאר את האיווי לאחֵר (a מסמנת את האות הראשונה של המילה autre: אחר). אובייקט a קטנה הוא היעד של האיווי וגם המקור שלו, הדבר שגורם לאיווי לנוע. בו בזמן, אובייקט a קטנה מוגדר גם כאובייקט מעורר חרדה – הפוטנציאל הבלתי ניתן למימוש של הליבידו. למונח תפקיד מפתח בטיפול הפסיכואנליטי: המטפל מוצב במקומו של אובייקט a קטנה והופך למושא התשוקה של המטופל. … קיראו עוד

אוכל

צורך קיומי המספק אנרגיה לגוף ומאפשר את הפעילות הטבעית של האורגניזם. פעילות מענגת שהיא חלק מחייו החושניים של האדם. טקס בתרבות המאפשר תקשורת סימבולית בתחומים רחבים של הניסיון האנושי: זהות אישית וקולקטיבית, סדר יום אידאולוגי ופסיכולוגי, הגדרת טעם, סגנון חיים ועוד. לאורך ההיסטוריה, השגת המזון, הכנתו והגשתו היו לתופעה חברתית מרכזית: בתרבות ההמונים של ימינו הפך המזון לתחום חברתי מועדף, מושא לייצוג אמנותי ותקשורתי, ציר מרכזי של דיון וביקורת. המזון משמש אמצעי ליצירת זהות ולייצוג של זיכרון עבור קבוצות משתמשים המתבדלות ביניהן על רקע גזעי, אידאולוגי, דתי, לאומי, מעמדי, מגדרי, דורי ועוד. האוכל מופיע אפוא לא רק כישות גשמית אלא גם כמטאפורה לקיום הרוחני של האדם; המזון הוא תמיד "מזון למחשבה". ברמה הבסיסית ביותר הוא מייצג את גבולות המוכרות והזרות האנושית. המגוון העצום של מזונות ומאכלים הוא תמונת ראי של הרב-גוניות האנושית המוטמעת בחיים עצמם. … קיראו עוד

אופנה

גילויי תרבות בולטים, המתקבלים בחברה לפרק זמן נתון ואחר-כך מפנים את מקומם לגילויים אחרים. הפרשנות הרווחת והמוסכמת לנושאים של טעם בנקודת זמן נתונה. הנורמה שמעניקה תיווי וזיהוי ל"נכון". נורמה זו, הנתונה לשינויים מתמידים, משמשת כסוכן מרכזי של תקשורת וחִברות. חילופי האופנות יכולים להתבטא בהרגלי לבוש, דיבור, סגנונות חיים ועוד. האופנה מהווה כלי מרכזי של פרשנות תרבותית ל"עכשווי" ולקומוניקטיבי. בגילוייה השונים היא צירוף מיוחד במינו של דחף אמנותי וגירוי מסחרי קפיטליסטי, שמזרימים ביקוש מתמיד לבורסה של "החדש". האופנה היא אפוא האמונה ב"חוק השינויים", ביכולת האנושית להגדיר מחדש את האידאל של הזמן באמצעות חילופי האופנות. לעתים נדמה כי הזיהוי ההיסטורי של תקופה קשור בקשר הדוק לזיהוי הלבוש והטעם האופנתי של אותה עת. כך הופכת האופנה למסמן תקופתי; דרך ייצוגיה אנו מתוודעים לזרימת הזמן החולף. … קיראו עוד

איווי/חֶסֶר

התבנית איווי/חסר תופסת מקום מרכזי בפסיכואנליזה של ז'ק לאקאן. החוויה נחווית כאיווי אל מישהו או אל משהו אחר, ולכן קיומו של האיווי לובש צורה פרדוקסלית: הוא מיוצג על-ידי גלישה מתמדת בין חסך אחד לאחר. החיפוש אחר המלאות האינסופית נחווה באמצעות סובייקטים סופיים וזמניים; הוא מיוצג לפיכך רק כמצב של פרצה וחסר. … קיראו עוד

איידס

מגפת תסמונת הכשל החיסוני הנרכש (HIV – Human Immunodeficiency Virus), שהתפשטה במהירות בעולם המערבי, החל מראשית שנות השמונים של המאה ה-20. מטאפורה תרבותית כואבת לתהליך ההתפרקות הסימבולית של הגוף בימינו. מסמן תרבותי המציין את היחס אל האחר. כביטוי לתקופה, האיידס הוא תוצר של פירוק הקשרים החברתיים – מורשת המאה ה-20. השילוב שבין הליברליזציה המינית לבין אמצעי הפיקוח והשליטה שהפעילה הרפואה המודרנית – באמצעות הטכנולוגיה של זריקות ועירויי דם – תרם להתפרצותה של המגפה ההרסנית. בשנת 1995 דווח לראשונה על קוקטיל תרופות חדש המעכב את התפשטות הנגיף. כך או כך, המגפה מבטאת באופן סימבולי את הרס יכולתו הפנימית של האדם להגנה עצמית. … קיראו עוד

אסון – ייצוגים וטכנולוגיות ניהול

אירוע היוצר סבל אנושי בקנה מידה חריג, שתוצאתו הרס החיים. ייצוגי האסון וניהולו הינם קנה מידה להגדרת האנושי. טכנולוגיות אסון משמשות להצלת חיים ולהקלת הסבל של האוכלוסייה הנפגעת בעת האסון; אלה מנוהלות על-ידי מדינות, ובחלקן על-ידי ארגונים הומניטריים גלובליים. "ניהול אסון" הוא חלק בלתי נפרד ממערך כללי של "ניהול חיים" המסור בידי השלטון: הריבון חייב לנהל את הטיפול באסון כדי לייצב מחדש את גבולות הסדר שהופר (פיקוח, מניעה, היגיינה, שיקום וכדומה). ניהול אסון הוא פרקטיקה המציינת את יחסה הפוליטי והמוסרי של החברה הכללית לאדם שנותר חסר כול, "אדם חשוף" – בניסוחו של ההיסטוריון ג'ורג'יו אגמבן (Agamben, 1998). סובייקט זה – פליט, ניצול, חי-מת, אדם שזכויותיו האזרחיות הופקעו – מציב בעצם קיומו תביעה מוסרית לפני האדם: הצורך לסייע בהצלת חיים; המחויבות לסייע לזולת – כל זולת – השרוי במצוקה (אופיר, 2003א). יחד עם זאת, מצבים היסטוריים מלמדים, כי בתנאים של קונפליקט לאומי, למשל הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, כאשר נפגעי האסון ההומניטרי שייכים למחנה האוייב, חל תהליך של התנתקות נפשית מסבלו של האחר. הסבל של האחר הופך לשקוף; הוא מוכחש בתהליך של אלימות מכוננת ומתגוננת הננקטת על ידי מוסדות המדינה. בחברת המדיה העכשווית הופכים הטלויזיה וגולשי האינטרנט לקהל יעד שאל תודעתו המוסרית מכוונים המראות והקולות. התוצאה אמביוולנטית: מחד גיסא התעוררות המצפון הקולקטיבי ותחושה של סולידריות אנושית, מאידך גיסא הכחשת האסון על-ידי מחזורו והפיכתו ל"ספקטקל טלוויזיוני", הדבר שקורה "שם"; אירוע שאינו מאיים על יציבותם וחוסנם של החיים הנורמליים, הרגילים, "כאן". … קיראו עוד

אקסטרים

כינוי לסגנון חיים המבוסס על הסתכנות אישית. סגנון זה בא לידי ביטוי בספורט, בתקשורת ובפוליטיקה של התרבות. בעידן של אי-ודאות הופך האקסטרים לאופנה מקובלת המאזרחת את הבלתי ייאמן והופכת אותו למרכיב חשוב בתרבות הפנאי. … קיראו עוד

אקספרסיוניזם

זרם אמנותי המתאר את המציאות באופן סימבולי, מתוך העדפת העולם הרגשי הפנימי, הסוער והמעוות של האמן על פני תיאור המציאות הריאליסטית החיצונית. הזרם, שצמח בגרמניה בראשית המאה ה-20 והתפשט אחר-כך לארצות אחרות באירופה, מצא את ביטויו באמנות הפלסטית, במוזיקה, בתאטרון, בספרות ובקולנוע. בשנות הארבעים של המאה שעברה התגבש בניו יורק סגנון "האקספרסיוניזם המופשט", שהתמקד בממד הרוחני של הציור והבליט ערכים ניאו-רומנטיים הקשורים בלא-מודע ובנשגב. מאה שנה לאחר הולדתו המשיך הדימוי האקספרסיוניסטי להזין את אווירת הפניקה והחרדה שליוותה את המאה ה-20 כמעט לכל אורכה. הפואטיקה האקספרסיוניסטית בולטת בתחומים שונים של התקשורת והתרבות הפופולרית בימינו, החל משגשוגו של גיבור-העל בקומיקס, דרך "החזרה לציור" בשנות השמונים ועד ל"פילם נואר" בקולנוע של אותה עת. … קיראו עוד

ביוטכנולוגיה

כינוי לאוסף של טכניקות העושות שימוש באורגניזמים חיים כדי לייצר או להסב מוצרים, לשפר צומח או חי ולפתח מיקרו-אורגניזם למטרה ספציפית. מהפכה תעשייתית שרישומה ניכר במציאות הטכנולוגית והתרבותית של ימינו. … קיראו עוד

ביופוליטיקה

פוליטיקה של ניהול חיים. מונח שטבע הפילוסוף מישל פוקו בספרו תולדות המיניות I, הרצון לדעת (1976) ובסדרת הרצאות שנשא בקולז' דה-פראנס בשנים 1979-1978. מאוחר יותר זוהה המונח עם ההיסטוריון ג'ורג'יו אגמבן (Agamben). ביופוליטיקה היא סך הפרקטיקות הרציונליות המשמשות את השלטון כדי לפקח על האוכלוסייה ולנהל את צורכי החיים שלה. ביופוליטיקה עוסקת בפרקטיקות כגון בריאות, מיניות, היגיינה, ריבוי טבעי, תוחלת חיים, חינוך וגזע. מדובר בניהול החיים של הגוף החברתי, בכלל זאת אכיפה של נוהלי מניעה והפרדה, ריפוי, שליטה כלכלית וכיוצא באלה. במובן רחב יותר, הביופוליטיקה עוסקת בהפעלה של ידע/כוח על הגוף הפרטי, המשפחתי או הציבורי. הנחת היסוד היא כי ניהול החיים על-ידי הריבון (למשל המדינה) הוא "קשר דם" ראשוני המגדיר את היחסים בין השלטון לבין הפרט, וכי קשר פוליטי זה הנו מהותי להגדרת האדם. הזכות לנהל חיים מציבה את הריבון בעמדה של אלימות מובנית, הפועלת על גופם של נתיניו. לריבון שמורה הזכות להחיות או להמית, להגן על החיים או להפקירם. האתר המייצג של הביופוליטיקה הוא המחנה (camp); בקיצוניותו הוא יכול להתגלם במרחב של מחנה הריכוז, שם מושעים החוק והסדר האזרחי לטובת שליטה ישירה של הריבון בגופם ובחייהם של הנשלטים. … קיראו עוד

ברבי

בובת משחק ואייקון מרכזי בתרבות הפופולרית מאז אמצע המאה ה-20 המסמנת נורמות של יופי מערבי. הביקורת הפמיניסטית יצאה נגד נורמות אלה וראתה בהן הנצחה של הסטריאוטיפ הנשי, שלפיו האישה היא יצור תלותי הסוגד למבט הגברי. הברבי היא סמל מובהק להשפעה הגלובלית של התרבות האמריקאית. … קיראו עוד

ג'אז

סגנון אמנותי מרכזי במוזיקה של המאה ה-20. הג'אז מבליט יסודות הרמוניים מיוחדים, קצב "קרוע" בעל דגש מיוחד (בִּיט), אלתור וסינקופיזציה (העתקת ההתאמות הקצביות היסודיות למקומות ריתמיים בלתי צפויים). הג'אז מתמקד בביצוע "חי" הניזון מהרגש הספונטני של הנגנים. הסגנון שהחל את דרכו כאלטרנטיבה חושנית, עממית ומסחרית למוזיקה הקלאסית הגבוהה, הפך במרוצת מאה שנות קיומו למוזיקה אמנותית מתוחכמת, המנוגנת הן במועדונים והן באולמות קונצרטים. סגנון הג'אז מבטא באופן עמוק ויוצא דופן מגוון רגשות אנושיים, בעזרת הנגינה החופשית והדמיון היוצר של המוזיקאים. התוצאה היא סגנון מורכב, המבוסס על חוויה של אלתור ושל דיאלוג מענג בין המוזיקאים; דיאלוג מקביל מתקיים בין הנגנים לבין הקהל, המוצא את עצמו שותף פעיל להופעה. … קיראו עוד

גבריות חדשה

מונח הטוען לכינונה של זהות גברית השונה מהסטריאוטיפ הגברי המסורתי. מודעות חדשה לדרכי הייצוג והמימוש של גבריות בימינו. תוצאה מובהקת של עליית הקול הנשי בתרבות ושל השיח המגדרי המתלווה אליו. התביעות הסותרות המוצגות בפני הגבר: עליו להתפייס עם תכונות וערכים הנחשבים נשיים – סבל, פצע, טראומה, חֶסר, מאזוכיזם, אמפתיה ודמיון – אולם בו בזמן עליו לשרוד בעולם קפיטליסטי המציג דרישות מנוגדות, כגון תחרותיות, תוקפנות, ביצועיות, אינסטרומנטליות ורציונליות. הגבר החדש נושא את גבריותו כמצב של משבר. … קיראו עוד

גבריות/נשיות

בתפיסה המסורתית, אוסף קבוע ומהותי של תכונות ביולוגיות או צורות דיבור והתנהגות המאופיין כ"נשי" או כ"גברי". תכונות אלה יכולות להופיע אצל גברים ואצל נשים כאחד. מנקודת מבט ביקורתית, נטען כי עצם הניגוד הוא פרי הבניה תרבותית ומגדרית: יש לבדוק את הלגיטימיות של הניגוד ולשאול את מי הוא משרת. … קיראו עוד

גודל

מושג המתייחס לקנה מידה (scale, size) כמפתח לקריאה של המציאות. הטענה כי במציאות האורבנית והטכנולוגית של ההווה, גודלם ומורכבותם של מקומות ושל אתרים מחייבים תפיסה חדשה של זמן-מרחב. תפיסה זו מבשרת שיתוף פעולה בין גורמי תכנון, עיצוב וביצוע העוסקים בעירוניות. בעקבות זאת הארכיטקטורה מופיעה כהיפר-ארכיטקטורה ומגלמת בתוכה מרקם חברתי וסימבולי עשיר. … קיראו עוד

גוף

מונח מרכזי בביולוגיה, בפילוסופיה ובאמנות במהלך הדורות. מושא לדיון בהקשרים שונים: גוף ונפש, אובייקט וסובייקט, טבע והיסטוריה, טריטוריה וגוף פרטי. הגוף הוא בעל קיום פרדוקסלי: מצד אחד זהו עצם התופס מקום בחלל ומסמן גבולות בין הקרוב לרחוק, בין המעוצב לעמום; מצד אחר זהו מכשיר של ידע המגדיר את אופן קיומנו בתוך החלל-זמן של העולם, מכשיר של זיהוי בתוך מרחב, אך גם מכשיר ומושא כאחד של הזיכרון ("הגוף זוכר"). מטאפורה מרכזית להגדרת הנבדלות של הסובייקט בתוך החלל הפיזי והמנטלי שלו. מושג מפתח בפוסטמודרניזם, בפוסט-סטרוקטורליזם, בפמיניזם, בתיאוריה קולנועית ועוד. … קיראו עוד

גוף נטול איברים

מונח המזוהה עם הפילוסופים הפוסט-סטרוקטורליסטים ז'יל דלז (Deleuze) ופליקס גואטרי (Guattari), אף שמקורו אצל התיאורטיקן והמחזאי אנטונן ארטו (Artaud). גוף זה הוא מעין לוח חלק, מישורי, שזרימת התשוקה עוברת בו בחופשיות. איברי הגוף הם מרכזים עוצמתיים עצמאיים שאינם פועלים במתואם. הם אינם מהווים "אורגניזם" שלם הפועל לשם תכלית נתונה. הגוף נטול האיברים הוא אפוא מטאפורה לאינטנסיביות של התשוקה האימננטית, זו הפועלת לשם עצמה. המודל מבטא פוליטיזציה של התשוקה. זוהי פעילות מודעת הניצבת מול מנגנונים דוגמת הקפיטליזם, המעקרים את התשוקה האינדיווידואלית מיסודה. … קיראו עוד

גזע, גזענות

גזע הוא מושג המגדיר את השוני בין קבוצות של בני אדם במונחים של הבדלים בהתפתחות הביולוגית והגנטית. השוני הביולוגי בין הגזעים הוא תוצאה של תכיפות ההופעה של גן דומיננטי בגזע נתון. גזענות היא ביטוי לפרקטיקות חברתיות ממשיות ותיאורטיות המבססות את יחסן לבני אדם אחרים על הבדלים ביולוגיים ותרבותיים, הנתפסים כיסודות דטרמיניסטיים שאינם ניתנים להמרה. הפיכת הביולוגי (צבע עור), החברתי (ארץ מוצא) או התרבותי (הרגלי אכילה) לבלתי ניתן לשינוי (שנהב ויונה [2008]). מצבים בלתי ניתנים להמרה אלה, מוכיחים כביכול את נחיתותו של השונה והאחר ומשמשים בסיס לאפלייתו המתמדת. … קיראו עוד

גזע-מעמד-מגדר (ניתוח של -)

שיטה של ניתוח טקסטים המבוססת על יחסי הגומלין בין גזע, מעמד ומגדר. יחסי הגומלין בין משתנים אלה מעצבים את המבנה החברתי של הסובייקט. ניתוח זה מופעל על מגוון נושאים, ובהם טקסטים ספרותיים, תרבות פופולרית ואופני שיח פוליטיים וחברתיים. ביקורת משולשת זו באה משלושה כיוונים – לימודי התרבות השחורים (Black Cultural Studies), מרקסיזם ופמיניזם – וכל אחת מהקבוצות מבליטה יסוד אחד הקרוב ללבה. … קיראו עוד

גסטוס, מחווה

מונח מתחום האמנות הפלסטית, הצילום והתאטרון, המציין תיאור החושף באופן חזותי את המהות והופך אותה למראית עין. הגסטוס מבטא מיזוג של תנועה ותוכן, גישה וכוונה, המתגלמים בייצוג חזותי מסוים. בעברית, המילה "מחווה", קשורה אטימולוגית למילה "חוויה", והיא אכן מעין החצנה תאטרלית של מהות כלשהי. זוהי הקפאה חזותית של הכַּוונה: הפיכת הכוונה למסמן גלוי, שניתן לזהותו מתוקף המסורת התרבותית שבה הוא ממוקם. המונח הופיע לראשונה אצל גוטהולד לסינג ביצירתו דרמטורגיה המבורגרית (Lessing, [1767] 1923). … קיראו עוד

גרמטולוגיה

מדע הכתיבה (gramme=אות; logos=מדע). מדע העוסק בעליונותה של הכתיבה ובריבוי המשמעויות שלה. על-פי הגרמטולוגיה, המזוהה עם מפעלו של הפילוסוף ז'ק דרידה, השפה אינה נתפסת כייצוג אובייקטיבי של המציאות, אלא כאוסף של הבדלים היוצרים "משחק חופשי" של משמעויות. … קיראו עוד

דיוניסיות / אפוליניות

צמד מונחים שהציע פרידריך ניטשה כדי לייצג שתי השקפות עולם ושני אופני עיצוב מתחרים בתולדות התרבות. האפוליניות, המזוהה עם האל אפולו, מייצגת קוטב של רציונליות, צורניות ואיזון. הדיוניסיות נקשרת לדיוניסוס, אל היין והפריון, ומייצגת קוטב של אי-רציונליות, חריגה מגבולות ומשליטה עצמית. דומה כי בתרבות הנרקיסיזם של ימינו, ידה של האופציה הדיוניסית היא על העליונה: הפנטזיה המוקצנת, המונעת על-ידי התשוקה לכוח, היא חלק בלתי נפרד ממבנה התרבות. … קיראו עוד

דימוי

ייצוג חזותי של אובייקט או תמונה מנטלית של הנראה. צורה מיוחדת של דיבור או חשיבה באמצעות תמונות. דימוי יכול להופיע כתמונה קונקרטית, הניתנת לתיאור באופן ישיר כמו במשפט: "פרחים אדומים כיסו את החומה" או באופן פיגורטיבי מושאל, כמו במשפט: "היא שושנה". הדימוי מצטיין באופיו הרווי והחושני ובקונוטציות הרגשיות שהוא מעורר. חברת המדיה והצריכה מעודדת חשיבה באמצעות דימויים; שליטת הדימויים בחיינו משקפת את הממד הריגושי והדמיוני של תרבות ההווה. … קיראו עוד

דראג

פרקטיקה שבמרכזה גבר או אישה המאמצים לבוש והתנהגות של המין השני לצורכי הופעות או בידור. צורת אמנות המשויכת בדרך כלל לתרבות ההומוסקסואלית ומבוצעת בדרך כלל באמצעות לבישת פריטים נשיים על-ידי מי שזהותו מוגדרת כהומוסקסואלית. ביטוי בולט לדינמיקה של חציית גבולות המגדר. גורם מרכזי בתרבות הפופולרית, בבידור ובשיח הפמיניסטי כיום. … קיראו עוד

האוס

מוזיקת ריקודים אלקטרונית שנולדה בשיקגו באמצע שנות השמונים של המאה ה-20. זרם מוזיקלי מרכזי בסצנת המועדונים, המאופיין בפשטות החוזרת על עצמה ובשילוב של קולות וצלילים המועתקים ממקורות שונים, מעובדים במחשב (סִמְפוּל) ומשולבים בקטע המוזיקלי (שירי נשמה [סול] ודיסקו בעיקר), תוך יצירת עולם צלילים חדש לחלוטין. בסוף שנות השמונים התפצל ההאוס לתת-סוגות כגון אסיד האוס, דיפ האוס ופרוגרסיב האוס. … קיראו עוד

הומופוביה

פחד פתולוגי מפני הומוסקסואלים ולסביות. אחד מנושאי המחקר של לימודים הומו-לסביים. שורשי הפוביה נעוצים ביחסה של התרבות ההטרוסקסואלית הדומיננטית לשאלות של כוח ושל הבדלים בין המינים. הקישור בין התרבות ההומוסקסואלית למחלת האיידס הגביר את ההומופוביה: היות שהומוסקסואלים הם קבוצת סיכון מרכזית להידבק במחלה, הם כביכול מזמינים יחס הומופובי מצד הרוב ההטרוסקסואלי. … קיראו עוד

היפ-הופ

תרבות אופוזיציונית שהתפתחה במהלך שנות השבעים במסיבות רחוב שנערכו ברובע הברונקס בניו יורק. דרך חיים ומצב תודעתי המאפיינים בעיקר קהילות עירוניות של שחורים בארצות הברית. תרבות ההיפ-הופ מתאפיינת בארבעה יסודות המשולבים ביניהם: אמנות הגרפיטי, הריקוד (Break Dancing), מוזיקת הראפ וה-DJing. כיום הפך ההיפ-הופ לסגנון מקובל במוזיקה ובתרבות הפופולרית הכללית. … קיראו עוד

המאוים, אל-ביתי, מצמרר, מבעית

מונח פרוידיאני המציין צירוף פרדוקסלי של המבעית והביתי, המוכר והזר, וכן רגישות תרבותית ואמנותית עכשווית הקשורה במבט. המאוים משרטט את גבולות החרדה: הגבול שבין המת לחי, בין המדומה לממשי, בין האורגני לאנאורגני, בין הביתי לחסר הבית. הוא מתאר מצב של חרדה מפני המת העלול להערים על החי ולמשוך אותו למחוזות המסוכנים, חסרי הגבול, של הווייתו. המונח מקרין על תחומים רחבים בפסיכואנליזה ובאסתטיקה המושפעים מן הרוח ה"גותית" הנושבת בתרבות ימינו. … קיראו עוד

התקה/עיבוי

מונחים הופכיים המתארים את המנגנון הנפשי של עבודת החלום על-פי פרויד. מנגנון ההתקה יוצר הסטה, הפקעה, פירוק, הוצאה מהקשר, דה-טריטוריאליזציה ומיקום מחדש של המשמעות. המונח מתאר את השרשרת המטונימית של הלא-מודע בפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד וז'ק לאקאן. מנגנון העיבוי יוצר כיווץ של חומרים רבים (או אידאות רבות) של הלא-מודע לכדי אידאה אחת. לפי לאקאן, העיבוי לובש צורה של מטאפורה המופיעה כסימפטום בתוך השפה. העיבוי וההתקה מייצגים את עקרון ההתחפשות וההסוואה של האמת, ולכן משמשים כנקודת מוצא לניתוח פוסט-סטרוקטורליסטי של המציאות. … קיראו עוד

וידיאו

מלטינית, Vidēre – אני רואה. המרכיב החזותי של הטקסט הטלוויזיוני; טכנולוגיה אלקטרונית המשמשת לצילום, הקלטה, שימור ושידור של תכנים וטקסטים חזותיים. מהפכת הווידיאו יצרה נגישות המונית לתקשורת והביאה לשינוי רדיקלי באופני הייצוג של המציאות. הווידיאו מאפשר להקרין אובייקט או דימוי על המסך בד בבד עם צילומו והפקתו, וכן להקליט ולשדר את הדברים בכל עת. הווידיאו מתכתב עם שני מדיומים גובלים: הטלוויזיה, שבתוך ההיגיון התרבותי שלה הוא פועל, והווידיאו ארט – וידיאו ניסיוני הבוחן את המדיום באופן ביקורתי. … קיראו עוד

וידיאו ארט

מדיום אמנותי המבוסס על טכנולוגיות הטלוויזיה והווידיאו, ובה בעת חותר תחת משטר הצפייה שהם מכתיבים. הופעתן של מצלמות הווידיאו באמצע שנות השישים סיפקה לאמנים אפשרויות ביטוי שחסרו באמנות הפלסטית הקונבנציונלית. מדיום זה הגיע לפריחתו בשנות השמונים ובתחילת שנות התשעים של המאה ה-20, בזכות אמנים כגון נאם ג'ון פאיק (Paik), מתיו ברניי (Barney), גרי היל (Hill), ביל ויולה (Viola), וטוני אורסלר (Oursler). הווידיאו ארט עוסק בגבולות שבין הפרטי לציבורי, בין האינטימי למנוכר, בין הצופה לנצפה ובין הזמן האמנותי לזמן הטלוויזיוני. הוא מאתגר את מבטו של הצופה ועוסק באופן ביקורתי בצורות התבוננות ופיקוח בעידן המדיה האלקטרונית. במסגרת זו עשוי המדיום להתייחס לאופיה של האינטימיות החדשה המתפתחת בצילן ובהשפעתן של מצלמות המעקב. האיתור הביקורתי של מרחב העונג שנוצר על-ידי חווית הנצפות עשוי לסמן גבולות אמנותיים חדשים. … קיראו עוד

חור שחור

בפיזיקה, כוכב מסיבי ודחוס בעל שדה כבידה אדיר הבולע כל עצם אחר הנמצא בסביבתו. בשל כוח המשיכה העצום שלו, האור נבלע בתוכו ולכן אי-אפשר לצפות בו. ג'ון וילר (Wheeler) טבע את המונח ב-1969 ככינוי לעצמים הקורסים כליל לתוך עצמם מכוח הכבידה שלהם. תופעה זו, כך נטען, מאפיינת כוכבים בשלב האחרון של מחזור חייהם. בתרבות הפופולרית רווח השימוש המטאפורי במונח לציון מצבי כאוס ואי-ודאות; דימוי לאזור מסתורי, בלתי חדיר, אזור "רצחני" שיש בו סכנה סופנית. … קיראו עוד

חִפְצוּן, ראיפיקציה

מונח מרכזי בביקורת המרקסיסטית והניאו-מרקסיסטית מגיאורג לוקץ' (Lukács) ועד פרדריק ג'יימסון (Jameson). גיאורג לוקץ', בעקבות קרל מרקס (Marx) ומקס ובר (Weber), משתמש במונח כדי לתאר תהליך קפיטליסטי שבו היחסים והפעולות האנושיים מתגשמים או מתפרשים במונחים של יחסים כלכליים בין אובייקטים. זהו תהליך מתמיד של החפצת היחסים הרוחניים הנוהגים בחברה. … קיראו עוד

טופולוגיה

ענף בגיאומטריה העוסק בתכונות הגוף בחלל שאינן משתנות בעקבות שינויים בגודל ובצורה. התכונות שאינן משתנות הן המשכיות, סמיכות, קרבה ותיחום. החלל הטופולוגי אדיש למשתנים כגון מרחק, גודל, צורה, אזור וזווית ראייה, ומתבסס רק על עקרונות הקִרבה והשכנות. בפסיכולוגיה של פרויד, הטופולוגיה משמשת לתיאור מטאפורי של ה"מקום" שבו שוכנת הנפש. זהו "המודל הטופוגרפי" – המודע, התת-מודע (הסמוך למודע), והלא-מודע. בפסיכואנליזה של ז'ק לאקאן, הטופולוגיה אינה רק מטאפורה למבנה הנפשי, אלא היא תיאור של המבנה עצמו. בתאוריות פוסט-קולוניאליות נדונות סוגיות טופולוגיות הנוגעות ליחסי הכוח במרחב בין האני לבין האחר. … קיראו עוד

טכנוגותיקה

צירוף מטאפורי המצביע על חזרתה של הגותיקה בעידן המדע והטכנולוגיה המתקדמת. ז'אנר אקלקטי בספרות ובאמנות החל מסוף המאה ה-20. יצירתם של סופרים רבים ספוגה באווירה גותית, וביניהם ולטר סקוט (Scott), אדגר אלן פו (Poe) ודפנה דה-מורייה (du Maurier). בימינו אנו עדים לתחייתה של אסתטיקה גותית זו, המביעה אי-אמון בקדמה ומצטרפת להשגבה טכנולוגית ומכנית, שתוצאותיה הן אימה וצחוק. … קיראו עוד

טכנולוגיה

יישום של ידע מדעי ואחר למטרות מעשיות, באמצעות מערכות מורכבות הכוללות אנשים וארגונים, מכשירים ומכונות. נקודת המפגש בין ידע מדעי תאורטי לבין ידע שימושי, שנועד לסיפוק צרכיו האינסטרומנטליים של האדם. נקודת המבט הטכנולוגית גורסת כי העולם מותקן לשימושנו; משמעותם של דברים נובעת מן התוצאות שהם מייצרים, והטבע הוא משאב שאנו צורכים לתועלתנו. הטכנולוגיה איננה מכשיר ניטרלי, אלא צורת ראייה הקושרת בין הכרה אובייקטיבית לבין הכרעה ערכית וסובייקטיבית הנגזרת מאמונות חברתיות. פולמוס מתנהל סביב השאלה האם הטכנולוגיה כובלת את האדם ומרחיקה אותו מן הישות הבלתי אמצעית של העולם, או שהיא מחברת אותו לנשגב חדש ומאפשרת צורות התבוננות חלופיות? … קיראו עוד

טלגניות

טלגניות היא הכישרון "לעבור מסך" בטלוויזיה, כשם שפוטוגניות היא הכושר להופיע היטב בתצלום. המונח טלגניות עוסק בשאלות כגון: מי ניחן בהופעה כריזמטית? אילו כלים נדרשים ליצירת דימוי יעיל במדיום? בעידן שבו מתעצם מעמדה של הטלוויזיה בחיים החברתיים גובר העניין בכלים המייצרים הופעה טובה, הנחשבת תנאי הכרחי להצלחה. מקצת מן הכלים ידועים ונראים לעין, אולם ישנם גורמי כריזמה, שאינם ניתנים לשליטה ולתרגול, המשפיעים על גורלה הטלגני של הדמות. … קיראו עוד

טראומה, פוסט-טראומה

ביוונית: פצע, חבלה. מונח בפסיכולוגיה, בפסיכואנליזה ובתרבות, המתייחס לתגובת הפרט לאירוע או לסדרת אירועים מכאיבים, חריגים וקשים לעיכול. כמונח מתחום הנפש, המילה טראומה היא למעשה מטאפורה: זהו הפצע שאינו נגלה; הפצע של הנפש הבלתי נראית. ניתן לראות בטראומה דימוי חיצוני: תמונה קשה החודרת למוחנו ושאותה אנו שואפים למחוק. גישה אחרת גורסת כי הטראומה היא גם אירוע פנימי: התמונה הקשה היא רק גירוי המחולל את התהליך הטראומטי ויוצר מגוון של רגשות כגון חרדה, בושה ואשמה. השיח הפוסט-טראומטי אינו מוגבל רק להתנסות הקלינית של הפרט, אלא חל גם על תופעות בהקשרים תרבותיים כללים – תוצאה מובהקת של הזוועות שחוותה האנושות במאה ה-20. שיח זה נוגע בגבולות העדות הפוסט-טראומטית, ב"זיכרון השכחה" שאנו חווים ברמה האישית או הקבוצתית. השיח הפוסט-טראומטי נקשר לאירועים על רקע לאומי, אסונות טבע, קטסטרופות אישיות, מעשי זוועה (השואה), אונס ועוד. הוא נוגע לקורבנות התוקפנות, אך גם למקרבנים שהם מחולליה. … קיראו עוד

טרנסג'נדר

מונח מטרייה המתייחס לפרקטיקות שמערפלות או חוצות גבולות של מין ומגדר באופן המאתגר קטגוריות מקובלות. המונח מתייחס לטרנסקסואלים, טרנסווסטיטים, קרוס דרסרז, בי ג'נדרז, דראג קווינז, קרוס ג'נדרז, הרמאפרודיטים, בודי בילדרס ועוד. הזהות הטרנסג'נדרית מערערת על הניגוד הבינארי בין "גבר" ל"אישה". הטענה היא כי ההבדלים הביולוגיים והחברתיים שבין המינים אינם מהותיים, אלא הם תוצאה של הבניה והסכמה תרבותיות. הזהות הטרנסג'נדרית היא זהות נזילה, משחקת ופרפורמטיבית. היא מערערת על גבולות הטבעי והנורמלי וממירה אותם בגבולותיה הפרומים של הפנטזיה. בכך מתערער המבנה המסורתי של התרבות: נוצר טשטוש גבולות בין האחד, השלם והנורמלי, לבין האחר, הדחוי והמבוזה. … קיראו עוד

טרנסגרסיה

מונח בביקורת התרבות המתאר מצבים של חריגה, הסגת גבול, חטא, איום על הסדר הציבורי, הפוליטי או האסתטי. הטרנסגרסיה עוסקת ברצון האנושי לחצות גבולות אסורים, בכללם גבולות הטאבו. היא בודקת באופן ביקורתי את השלמות והקוהרנטיות של הגוף האנושי הפיזי ושל הגוף החברתי, התקני, שבתוכו הוא משתקף. טרנסגרסיה היא אסטרטגיה של עודפות והקצנה המבקשת להרחיב את גבולות הניסיון האנושי. … קיראו עוד

טרנסווסטיזם, טרנסקסואליות

טרנסווסטיזם – הפקת עונג מיני מלבישת בגדיו של המין השני. מדובר בדרך כלל בגברים הנהנים ללבוש בגדי נשים. ההתחפשות היא חלקית ומטרתה להסוות את המין שמתחת למעטה התחפושת. טרנסקסואליות – תשוקה עזה לחוות את חוויית המין השני. ביטויי התשוקה: התנהגות חברתית המזוהה עם המין השני (התחזות טרנסג'נדרית), וכן הרצון לעבור ניתוח כירורגי לשינוי מין. … קיראו עוד

כוכב

סוכן תרבות נערץ ובעל מוניטין. אחד מגיבוריה של תרבות ההמונים. דמות המזוהה יותר מכול עם אמצעי התקשורת המרכזיים, הקולנוע והטלוויזיה. הכוכב הוא אדם שפניו מבטאות ומחיות את רגש ההזדהות הקולקטיבי. במרחב הקפיטליסטי, תפקיד הכוכב לשווק את המוצר הנקשר בשמו ולמכור אותו לקהלים רחבים. כדי שהקהל יזהה את המוצר-כוכב, סוכנויות שונות דואגות לפרסם את סימני הכוכבות שלו. הן יוצרות את דימויו של הכוכב הנתמך על ידי הופעתו הבימתית, סגנון חייו, "הפרסונה" שלו, סגנונו האמנותי וכו'. סגנונו הייחודי של הכוכב זוכה לבידול מול סגנונם של אמנים אחרים ומאפשר את זיהויו כמותג. … קיראו עוד

כתיבה, אקריטור

יותר משאנו שולטים בשפה, אנו נשלטים בידיה ובידי הלא-מודע הלשוני שלה, טוען פילוסוף הדקונסטרוקציה ז'ק דרידה (Derrida). הכתיבה היא המשחק שבתוך השפה; היא אירוע יותר מאשר תוצאה, התרחשות יותר מאשר מושג. זוהי הרפתקה רב-קולית, המגלה לכותב יותר מכפי שהוא מוכן לדעת. הכתיבה מבליטה את ההבדלים הנוצרים בתהליך הזרימה החופשית של המשמעות בטקסט. כפועל יוצא מכך הופך הטקסט לישות הטרוגנית המאפשרת קריאות שונות של המציאות, לעתים קרובות קריאות חתרניות. … קיראו עוד

לימודי מגדר

תחום ידע או מחלקה באוניברסיטה המתמקדים בחקר ההבדלים התרבותיים שבין המינים ובוחנים את מעמדו ואת תרומתו של הסובייקט הנשי לאורך ההיסטוריה בתחומים מגוונים כגון ספרות, אמנות, פוליטיקה וחיי היומיום. ללימוד זה שלוש מטרות מרכזיות: (א) לחשוף את שורשי הדיכוי הפטריארכלי במהלך ההיסטוריה; (ב) לעמוד על המשמעויות הפוליטיות, החברתיות והטקסטואליות הנובעות מדיכוי זה; (ג) למנף את המחקר האקדמי לשינוי פוליטי, להעצים את הקול הנשי ולעגן לו לגיטימציה בתרבות, כבסיס לשוויון זכויות בכל מגזרי החברה. … קיראו עוד

מדיום

תאורטיקן התרבות פרדריק ג'יימסון (Jameson) מגדיר את המונח "מדיום" בשלושה מישורים: (א) מודוס אמנותי או צורה מסוימת של ייצור אסתטי; (ב) טכנולוגיה ספציפית המעוגנת במכשיר מרכזי; (ג) מוסד חברתי. מנקודת מבט אסתטית, המדיום הוא אמצעי חומרי: כלי הולכה להעברת כוונות האמן. המדיום מתאפיין בתכונות ייחודיות שבאמצעותן מתפענחת המציאות. המילה מדיום מקובלת בצורת הרבים שלה – מדיה (Media). שפת המדיה, שפת התקשורת, כוללת בתוכה סוגי מדיה מסורתיים שקדמו לעידן האלקטרוני, כגון ספרות, תאטרון, מוזיקה ועוד. סוגי מדיום אלה ניתנים לסיווג על-פי חומרי הגלם המשמשים לשם יצירת הטקסט (מילה, דמות, צבע, צליל, גוף, צילום, תמונה נעה), אך אפשר גם למיין אותם על-פי טיב הפעולה הסמיוטית (פעולת הסימנים), על-פי אופייה של התקשורת שנוצרת באמצעותם עם הנמען או על-פי הפרשנות שהמדיום מכתיב. בעקבות מגמות מודרניסטיות ופוסטמודרניסטיות הפך המדיום מכלי המגדיר והמסווג גבולות חיצוניים לכלי רפלקסיבי המתבונן פנימה והמתייחס לעצמו כאל מושא של ייצוג. באופן כזה הופך המדיום למכשיר נרקיסיסטי המרוכז בעצמו, ומשמעותו הופכת נזילה. … קיראו עוד

מטריאליזם תרבותי

שיטה ביקורתית מרקסיסטית לניתוח טקסטים בספרות, בתרבות ובתקשורת. פותחה על-ידי חוקר התרבות והתקשורת ריימונד ויליאמס (Williams) ועל-ידי תאורטיקנים שהושפעו ממנו, כגון ג'ונתן דולימור (Dollimore) ואלן סינפילד (Sinfield). המטריאליזם התרבותי קורא את התרבות כמסמך פוליטי המייצג את יחסי הכוח בחברה. טקסטים תרבותיים ותקשורתיים יוצרים הבניה של המציאות שעליה הם מדברים. הם מקפלים בתוכם הן את האידאולוגיה השלטת והן את הניגודים והקונפליקטים הסמויים המצביעים על אפשרויות לקריאה חתרנית של הערכים המקובלים. … קיראו עוד

מיניות

פרקטיקה מרכזית בקיום הביולוגי והתרבותי של האדם; פרקטיקה המייצרת זהות. מבנה המחולל את החיים ומסביר את הזיקה בין אינטימיות, עונג ותרבות. המיניות היא הבסיס לכל קשר בין-אישי, שיעדו המפגש עם האחר. הזהות המינית מתייחסת למין ביולוגי, לתפקוד מגדרי (גבר, אישה, טרנסג'נדר), לנטייה מינית (הטרוסקסואליות, הומוסקסואליות, ביסקסואליות) ולתשוקה (עוצמת המיניות המעוגנת בלא-מודע). בפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד (Freud), בולט הממד הדטרמיניסטי בהגדרת ההתפתחות המינית של האדם. המונח מאגד בתוכו התייחסות למיניות ילדית, לצורות שונות של פרוורסיה מינית, לתסמינים המייצגים את החיים המיניים, להעדפה של אובייקט מיני ועוד. המיניות אינה מוגבלת להתנהגות האינסטינקטואלית שהנה שרירותית ביסודה, אלא נוגעת בבחירות ובהעדפות האנושיות. בתור שכזו היא לא רק מסבירה את התסמינים אלא אף מאפשרת חקירת עומק של הסיבות שהולידו אותם. ז'ק לאקאן (Lacan), שממשיך את דרכו של פרויד אך גם מאתגר אותו, מציג תאוריה שבמרכזה חרדת הסירוס, שאותה חווה הסובייקט ברמה הסימבולית בשעה שהוא ניצב מול אובייקט האיווי. הדרמה האדיפלית מתרחשת בשעה שהסובייקט עובר תהליך של ניכור המרחיק אותו מאובייקט התשוקה. על פי לאקאן, המיניות היא העיסוק המתמיד בנעדר, באסור, בבלתי אפשרי. על-פי מישל פוקו (Foucault), המיניות היא טכנולוגיה שבאמצעותה פועל הכוח בתרבות: שליטה במיניותו של הגוף הפרטי והקולקטיבי היא חלק בלתי נפרד מסוגיית "ניהול החיים" הנתונה בידי הריבון. … קיראו עוד

ממשק

אמצעי קישור בין אביזרי חומרה או תוכנה, בינם לבין עצמם או בינם לבין בני אדם. מושג מרכזי בעידן הדיגיטלי המתייחס לאופן התקשורת שבין אדם למחשב. בתוך כך מוגדרת מחדש מערכת היחסים בין הטכנולוגיה לבין האדם. ההשקעה המתמדת בשכלול הממשק צפויה להביא לצימצום רדיקלי של הפער בין אדם למכונה, בין האורגני לאנאורגני. … קיראו עוד

מסמן צף

מונח שנועד להבליט את תלותו של הסימן בהקשר התרבותי המקנה לו מובן. המונח מציין את אי-יציבותו של המסמן בקשרי הגומלין שלו עם המסומן, וכפועל יוצא מכך – את אי-יציבותו של הסימן. הוא מופיע בהקשרים סמיוטיים, פסיכואנליטיים ואמנותיים, והוא אחד ממונחי המפתח בביקורת הפוסט-סטרוקטורליסטית. … קיראו עוד

מרחב – זמן – טריטוריה

מרחב וזמן הם קטגוריות המארגנות את הניסיון האנושי. הטריטוריה היא מרחב מזוהה שבו מסומנים גבולות ונוצרות זהויות קולקטיביות ופרטיות; הטריטוריאליות היא בעלות שחש ומפגין הפרט כלפי מרחב, אובייקט או רעיון. על-פי קאנט (ביקורת התבונה הטהורה), מרחב וזמן הן קטגוריות הטבועות בסובייקט. תפקידן להפוך רשמים חושיים לעצמים תבוניים הניתנים להגדרה. הזמן הוא אמצעי להגדרת השינוי שחל במרחב. המרחב והזמן אינם מנותקים מן התודעה החושבת אותם. הם אינם נתונים, או מובנים, מחוץ לתהליכים החומריים והסימבוליים המתארים אותם. המרחב נתון בדרך כלל בתוך הקשר של סיפור אנושי; הוא תוצאה מובהקת של כלי המדידה והפרשנות שלנו; המרחב מופיע כגורם אישי, חברתי, לאומי, נפשי או דמיוני. הוא נקשר למושגים כגון טריטוריה, כוח ומקום, ומהווה כמותם אמצעי ליצירת זהות, לשרטוט גבולות, לכתיבת היסטוריה. המרחב הרב-לאומי, המבוסס על שיטה כלכלית ותקשורתית כוללת, מאפיין את עידן הגלובליזציה. הזמן יכול להיות קווי, מעגלי, מיתי, תודעתי או וירטואלי. הוא יכול להיות פתוח, נצפה, אטום, מעברי, המשכי, מפורק, מכיל ומייצג את הזיכרון (הזמן הלאומי או המעמדי) הנאגר בתוכו. קטגוריית הזמן מרכזית לחשיבה המודרנית: הזמן נתפס כסוכן מרכזי המוציא מן הכוח אל הפועל תבנית היסטורית גואלת (למשל במרקסיזם). קטגוריית המרחב היא קטגוריה פוסטמודרנית העוקבת אחר הלוגיקה של הרשת. זו קושרת בו-זמנית אופני שיח שונים המתרחשים במרחב. … קיראו עוד

משפחה, משפחה חדשה

המשפחה היא הקבוצה הראשונה שלתוכה נולד או נקלט הפרט. יחידת משמעות בתרבות, העומדת בין היחיד לבין החברה. יחידה חברתית וכלכלית, רגשית וסימבולית, שבה נוצרות זהויות ובה נולדת האישיות האינדיווידואלית. על פי הגל, המשפחה הגרעינית מדמה את המשפחתיות במובנה הרחב, כפי שהיא מתגלמת בחברה האזרחית ובמדינה. בצירופיה השונים, המשפחה היא יחידה חברתית ו/או גנטית המקיימת קשרי קרבה קבועים בין חבריה. יחידה זו נועדה ליצור מבנה בעל יציבות המספק ביטחון לחבריו, מאפשר את גידול הצאצאים ומעודד צמיחה אישית. על-פי תפיסה אידיאלית זו, האינטימיות המשפחתית מתבטאת ביחסי האהבה של העומדים בראש המשפחה וביחסים הפנימיים בין חבריה. המשפחה הגרעינית כוללת אם, אב וילדים, ואולם המשפחה הסימבולית המורחבת כוללת גם "קרובי משפחה" נוספים כגון חברים. המשפחה החדשה, המאפיינת את העידן הפוסטמודרני, פועלת בתנאים של רלטיביזם תרבותי המעודד צורות ארגון מגוונות. כתוצאה מכך מוגדרות מחדש סוגיות כגון מיניות, מגדר, אחריות, הורות, שותפות, מיקום, תנועה ועוד. כמו כן נוצרות יחידות משפחתיות חדשות: משפחות חד-הוריות, חד-מיניות, משפחות המתקיימות על בסיס שיתוף בנושאים מוגדרים ועוד. יחידות אלו נותנות ביטוי לשאלות מפתח כמו אינטימיות, זוגיות, ביטחון, ערבות הדדית, שותפות כלכלית, מגורים משותפים וכיוצא בזה. דומה כי חרף השינויים הרבים שעברה, צורת ההתאגדות המשפחתית, בגרסאותיה השונות, נתפסת בעיני רבים כצורה חברתית שאין לוותר עליה, דווקא על רקע אווירת התחרות והניכור המאפיינת את היחיד במעגלים אחרים של חייו. … קיראו עוד

ניכור

תחושת זרות ומרחק נפשי שחווה הסובייקט כלפי סביבתו. תיאוריה חברתית המזוהה בעיקר עם כתיבתו המוקדמת של קרל מרקס (בקובץ כתבים כלכליים ופילוסופיים, 1844). במשטר קפיטליסטי, האדם חש מנוכר לעצמו משום שהוא משרת רק את הפונקציה האינסטרומנטלית של הייצור. הפועל מנוכר למוצר שייצר משום שאינו בעליו. המוצר לובש צורה של סחורה ומתחיל בחיים מנוכרים וזרים משל עצמו. תהליך העבודה אינו נחווה כאקט של הנאה ויצירתיות, אלא כהליך של אובדן וניתוק מעולם המציאות. רק ביטול הבעלות הפרטית על אמצעי הייצור, וכן ביטול השיטה המבוססת על הקסם הפטישיסטי של הסחורה, יובילו למחיקת הניכור וישיבו את האדם למעמדו כסובייקט בעל תודעה, המתחבר מחדש למציאות האנושית שנותק ממנה. המושג "ניכור" מופיע גם בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה החברתית, שם הוא משמש לתיאור חוויית החיים בעולם האורבני: עבודה, מגורים, סביבה, סטרס וכדומה. … קיראו עוד

ננו-טכנולוגיה

טכנולוגיה בממד מולקולרי. ננו הוא מיליארדית המטר. ננו-טכנולוגיה – ענף העוסק בחלקיקיו הבסיסיים של החומר, בניסיון לארגנם ולשלוט בהם. הננו-טכנולוגיה מבקשת לפתח חומרים שאת תכונותיהם ניתן יהיה לקבוע במדויק בזכות התערבות ברמה המולקולרית. טכנולוגיה מהפכנית במושגים של ימינו, העתידה להשפיע על כל תחומי החיים. … קיראו עוד

סיטקום, קומדיית מצבים

ז'אנר טלוויזיוני. קומדיית מצבים (Situation Comedy) המבוססת על סדרה עוקבת של פרקים: 23 דקות בדרך-כלל, המציגות לרוב מצבים ריאליסטיים מחיי המשפחה ומקום העבודה. החל משנות הארבעים ועד ימינו ממשיך הסיטקום להיות ז'אנר פופולרי ורווחי ביותר. נראה שסוד הצלחתו טמון במתח שבין שמירה על חוקיו הבסיסיים של הז'אנר לבין ניסיונות של חידוש ועדכון, הן מבחינת התוכן – תיאור המסגרת המשפחתית המשתנה בחברה – והן מן הבחינות הצורנית והנרטיבית. … קיראו עוד

סייבורג

קיצור מקובל בספרות המדע הבדיוני לצירוף "אורגניזם קיברנטי" (Cybernetic Organism). הסייבורג הוא שעטנז של גוף חי ומכונה. האובייקט/הסובייקט הסייבורגי מציג אסתטיקה של טשטוש גבולות בין הטבעי למלאכותי, בין החייתי לאנושי, בין הזכרי לנקבי, בין המושגי למוחשי, בין הריאליסטי לבדוי. הסייבורג הוא מטאפורה מרכזית של העולם ההיברידי, עולם הכלאיים המגדיר את הזהות המינית, הפוליטית והפילוסופית של האדם בסביבה הטכנולוגית של ראשית המאה ה-21. … קיראו עוד

סייברפאנק

מונח שמקורו בשתי מילים: סייבר – מונח הלקוח ממדע הקיברנטיקה ועוסק במחשוב; ופאנק – תנועת מחאה שזכתה לביטוי גם בתחומי האופנה והמוזיקה. הסייברפאנק הוא זרם ספרותי עכשווי הקרוב לז'אנר המדע הבדיוני. הוא מתאר פיצול רדיקלי למיקרו-עולמות וירטואליים, ומשרטט את אזורי הממשק ביניהם. ספרות הסייברפאנק מתמקדת בממשק שבין בני אדם לטכנולוגיות חדשות כגון מציאות מלאכותית, וכן בהשלכות הפסיכולוגיות והפילוסופיות הנובעות מטשטוש התחומים שבין אדם למכונה, בין אשליה למציאות. … קיראו עוד

סימולקרה, סימולציה

מונח המציין העתק שאין לו מקור, ואשר הופך לתחליף הבדוי המועדף של המקור. הסימולקרה אינה שייכת לא לרשות של האמת (או המקור), ולא לרשות של השקר. היא מבטלת את הניגוד ביניהם ובכך מפרקת את הסימן מזהותו. מה שבא במקום הסימן הוא דבר שלישי: "הסימן הרווי", כלומר הסימן המתחזה, שמסתיר את טבעו האמיתי וטוען כי הוא מוסמך לדבר בשמו של האמיתי. סימולקרה היא פרקטיקה מרכזית בתרבות הווירטואלית העכשווית. זוהי מציאות שאיבדה מן האותנטיות שלה, שמקורותיה הבדויים טושטשו ונבלעו בתוך הקצב ועוצמת הזרימה של הדימויים המפוברקים במדיה, בפרסומת וכדומה. … קיראו עוד

סלבריטי, ידוען

מקור המונח בלטינית: Celebritus, ומשמעו מפורסם, בעל מוניטין, מתויר, המוני, ידוע ברבים. כיום הכוונה היא בפרט לדמות מפורסמת, מושא להערצה ולהזדהות, מי שאזכור שמו באמצעי התקשורת אינו מחייב כל תוספת, תואר או הסבר. נוכחותו היא טבעית, לו ולקהלו. הסלבריטי הוא חלק בלתי נפרד מן התרבות הפופולרית ומשיטת הסימנים הפועלת בה. הוא נתפס כמוביל תרבותי ומשפיע על ציבורים רחבים המזדהים עם אישיותו ועם סיפור חייו. בניגוד לגיבור תרבות, הזוקף לזכותו הישג יוצא דופן בתחום המדע, האמנות, הפוליטיקה או חיי הרוח, עוצמתו של הסלבריטי נובעת אך ורק מן ההון התרבותי שנצבר מעצם פרסומו. … קיראו עוד

סמים

מוצר טבעי או מעבדתי המשנה את מצבם הפיזיולוגי של אורגניזמים חיים, לרבות האדם. הסם משנה את תודעתו של המשתמש ובמקרים רבים עלול ליצור אצלו תלות והתמכרות. סוגים מסוימים של סמים משמשים לטיפול במחלות. חלקם נועד לשיכוך כאבים עזים. סמים אחרים נצרכים בשל הנעימות והעונג שהם משרים על המשתמשים. תרבות הסמים הגיעה לתודעה הציבורית החל משנות השישים של המאה ה-20, ואולם ניתן לעקוב אחר קיומה משחר ההיסטוריה. השימושים הפוליטיים והחברתיים של הסם ואופני ייצוגו באמנות נוגעים לדילמות מרכזיות בתרבות: שליטה והנאה מיידית מן הגוף, גבולות הידע והדמיון האנושי, אסקפיזם או מחאה, אוטונומיה או התמכרות. בתרבות ההווה, המבליטה את עקרון העונג, הופכים הסמים לבני בית בשכבות חברתיות רחבות ומהווים חלק בלתי נפרד מסגנון חיים שנוי במחלוקת. … קיראו עוד

ספורט

פעילות גופנית אישית או קבוצתית; פעילות פנאי ופעילות תחרותית שבמסגרתה עומדים למבחן כשרים (יכולות) כגון מהירות, חוזק, סבולת, אומץ, יוזמה ומיומנויות פיזיות ונפשיות נוספות. הספורט הוא כיום גם ענף של בידור ופרסום המשתלב בקפיטליזם העכשווי: "הדת החלופית המובהקת של המאה ה-20"; ז'אנר פופולרי בתקשורת ההמונים וגורם חשוב בעיצוב חיי היומיום. רבות מן הנורמות הספורטיביות ובייחוד מושג "הניצחון" מקרינים על התרבות הניאו-ליברלית של ההווה ומשפיעים על האופן שבו הפרט מעריך את ביצועיו. … קיראו עוד

פאלוגוצנטריזם

מונח המורכב משני מונחי משנה: "פאלוצנטריות" ו"לוגוצנטריות". פאלוצנטריות היא מאפיין של שיח הרואה בפאלוס הגברי התגלמות סימבולית של החוק והכוח בתרבות. "לוגוצנטריות", במובן שטבע ז'ק דרידה (Derrida), היא הטענה כי הפילוסופיה המערבית ממוקדת כולה בשאלת הלוגוס, המקור והאמת (חוק, סדר, סימן, אל). הפאלוגוצנטריזם הוא על-כן מונח המבליט את הזיקה שבין פטריארכליות לבין שיטה מטאפיזית רציונלית החותרת אל האמת. … קיראו עוד

פאלוס/פאלוצנטריזם

פאלוס – פין ביוונית. בתפיסה הפסיכואנליטית המסורתית (פרויד ותלמידיו) הפאלוס הוא מסמן ביולוגי ישיר של תשוקה וכוח. בפסיכואנליזה של ז'ק לאקאן (Lacan) זהו מבנה סימבולי המתייחס הן לגברים והן לנשים. הוא אינו נתפס כאובייקט ביולוגי אלא כדימוי, כפונקציה סימבולית הממלאת תפקיד מרכזי בהבניית הסובייקט. הפאלוס הוא מסמן מועדף הקובע את אופיו הסימבולי של האיווי. הפאלוצנטריזם מגדיר על-כן את מעמדו הסימבולי המועדף של איבר המין הזכרי בקביעת מערכות של כוח בשפה ובתרבות. הוא מבליט את המחשבה ההגמונית הגברית ואת השפעתה הגורפת על ההתפתחות הסובייקט. המונח מגדיר אידאולוגיה של יחסי כוח הנגזרת ממעמדו המועדף של הפאלוס כמושא של תשוקה בתרבות. אידאולוגיה פאלוצנטרית מזדהה עם נקודת מבט רציונלית, מודרנית וגברית. ביקורת הפאלוצנטריזם מהווה ציר מרכזי של דיון בפמיניזם ובדקונסטרוקציה. … קיראו עוד

פגאניזם

למציאות שבה אנו נתבעים לערוך שיפוטים ללא קריטריונים מנחים קורא הפילוסוף ז'ן פרנסואה ליוטאר (Lyotard) בשם "פגאניזם". מטאפורה זו נועדה לציין מציאות המאופיינת בריבוי "אֵלים" (ריבוי אמונות). בעידן הפוסטמודרני אנו נותרים ללא תיאוריה אוניברסלית של אמת. בלא שיהא בידינו עיקרון שיפוט אוניברסלי, אנו מתקדמים רק באמצעות יצירת שיפוטים מקומיים, המתייחסים למקרים מבודדים שנדונים לגופם. ליוטאר מוצא תקדים לתפיסה זו כבר באתיקה של אריסטו, שבו הוא רואה דמות מרכזית הקשורה בתפיסה הפגאנית של המציאות. בנוסף, המונח נקשר למגמות רווחות של העידן החדש: בהקשר זה הוא מתאר "אדם נטול דת" המאמין באלים (אלות) של העידן הפגאני, הטרום-יהודי-נוצרי-מוסלמי. … קיראו עוד

פוֹעֲלוּת (סוכנות), מבנה

הפעולה האינדיווידואלית והאוטונומית היא פועלות ש"דרכה" פועל הסובייקט. ואולם פעולה זו מושפעת מן המבנה של הסדר החברתי שקובע את אופייה. דוגמה ליחס בין פועלות למבנה היא תיאוריית "היד הנעלמה" של הכלכלן הליברלי אדם סמית (Smith): הטענה כי פעולות אוטונומיות המבוצעות על-ידי פרטים מצייתות לחוקיות כלכלית בלתי מורגשת, היוצרת תיאום ואיזון בין ביקושים והיצעים. … קיראו עוד

פורדיזם/פוסט-פורדיזם

מונחים המתארים שלבים בהתפתחות הקפיטליזם. את המונח "פורדיזם" (על שמו של יצרן הרכב האמריקאי הנרי פורד) טבע הפילוסוף המרקסיסטי אנטוניו גרמשי (Gramsci). הוא מתאר את הקפיטליזם הקלאסי כשיטה כלכלית המבוססת על פס ייצור. כדי ליצור רציונליזציה ומקסום של רווחים יש ליצור סטנדרטיזציה של תהליך הייצור: פועלים בלתי מיומנים יבצעו רצף אוטומטי של פעולות חוזרות בתוך פרקי זמן מוגבלים (שאותם מאפשרת התנועה האיטית של פס הייצור). התוצאה היא הפקעת המוצר השלם מרשותו של העובד, ניכורו לתהליך העבודה וניכוס המיומנויות שלו על-ידי מנהלי עבודה ומהנדסי ייצור. שינוי בתנאים הכלכליים בשנות השבעים של המאה ה-20 מסמן מעבר למשטר ייצור חדש הכולל פרגמנטציה בתהליך העבודה, פיצול הייצור למקומות ולזמנים שונים ועוד. משטר הייצור החדש – הפוסט-פורדיזם – תואם את רוח הקפיטליזם המאוחר והגלובליזציה. משטר זה יוצר נתק בין גורמי הייצור המרכזיים – ההון והעבודה. ההון שוב אינו מחויב למדינת הלאום והוא נודד בין השווקים על-פי צרכים של כדאיות. כוחה היחסי של העבודה יורד מול עלייתו של ההון. התוצאה היא כינונה של מדיניות ניאו-ליברלית שעיקריה הם הפרטה, ליברליזציה של ההון והשווקים, דה-רגולציה משקית, צמצום שירותי הרווחה וירידה בכוחם של העובדים. התוצאה החברתית ניכרת לעין: העמקת הפער המעמדי והחרפת אי-השוויון החברתי. … קיראו עוד

פורנוגרפיה

יצירה מילולית, חזותית או צלילית או כל טקסט אחר שנועדו לעורר גירוי מיני באמצעות תיאור ישיר של פעילות איברי המין. נושא לאין-ספור דיונים הנוגעים בגבולות התשוקה המינית ובגבולות חופש הביטוי. הפורנוגרפיה מעלה לדיון דילמות מרכזיות של התרבות כגון מלוכלך ונקי, מגונה ובזוי, ראוי ומהוגן. סוגיות אלה מופיעות בהקשרים תרבותיים שונים, תובעות הכרעות מוסריות, משמשות כסיסמאות קרב מזדמנות. כל תרבות מסמנת בצורה שונה את גבולות הלגיטימיות של התיאור והחשיפה הגופנית ובכך מגדירה את ערכיה. אף כי ימי הפורנוגרפיה עתיקים כימי האדם, ראוי להבליט את הזיקה המיוחדת שנוצרה בין הפורנוגרפיה למודרניות. הדימוי הקפיטליסטי הרווח הוא הדימוי האנונימי, המנוכר, של המכונה: האדם כ"מכונת מין" (Sex Machine). אדם זה חורג מן הכלא המשפחתי הבורגני ומבקש למקסם את תשוקתו. העידן הפוסטמודרני משקף יחס אמביוולנטי כלפי החוויה הפורנוגרפית. מצד אחד, תעשיית הפורנו חודרת לכל פינה של החיים: טלוויזיה, קולנוע, פרסומת, מועדונים ועוד. בצורתה המוקצנת, היא משקפת את החיבור המאיים בין קפיטליזם, ארגוני פשע, זנות וסחר בנשים. מצד שני, הפורנוגרפיה יכולה לחבור לכיוונים מתקדמים ולשרת את החופש האינדיווידואלי ואת הזכות להיות "מישהו אחר". בצורתה זו, היא יכולה להניע מרד אידאולוגי של קבוצות שוליים נגד כוחנותו של הממסד החברתי הקפוא. … קיראו עוד

פטישיזם

האמונה בכוחם של עצמים דוממים לשמש תחליף מאגי ומלאכותי למקור האמיתי. מקור המונח במילה הפורטוגזית Feitico – מלאכותי, שנגזרה מן המילה הלטינית Facticius – עשוי. מדובר אפוא בהעמדת פנים, בהסטה מן הטבעי אל המלאכותי. ההיסטוריה של המונח מתחילה בשיח האנתרופולוגי במחצית השנייה של המאה ה-19: הפֵטיש נתפס כאובייקט מאגי שרוח שוכנת בו. זהו עצם חומרי המהווה מוקד לסגידה ולפולחן. אף כי ההגדרה כוונה לדתות פרימיטיביות, היא עונה גם על תמונת המצב בחברות מודרניות ופוסטמודרניות: תבנית פטישיסטית זו באה לידי ביטוי בתחומים שונים, כגון פסיכואנליזה, מרקסיזם ("הפטישיזם של הסחורות"), פוסט-קולוניאליזם, מיניות, זהות ומגדר, קולנוע, צילום, אמנות ועוד. … קיראו עוד

פיתוי, תיאוריית הפיתוי

(1) מכלול אמצעים המשדלים אדם לצרוך מוצר, שירות, רעיון או ריגוש, בהבטחה לאושר, עונג וסיפוק מיידי. כמצב תרבותי, הפיתוי פועל בשירותן של פרקטיקות רבות: מדיה, פרסומת, אמנות, תיאולוגיה, פוליטיקה, סגנון חיים, פורנוגרפיה ועוד. באווירה עתירת הפנטזיות של ההווה הופך הפיתוי למרכיב שיווקי מרכזי בחוויה של היומיום; (2) "תיאוריית הפיתוי": תיאוריה המזוהה עם שלב מוקדם בפסיכואנליזה של פרויד (Freud), ועל-פיה מקורן של הנוירוזות בטראומות מיניות שחוו המטופלים בילדות. תיאוריה זו נזנחה מאוחר יותר לטובת ההנחה כי הפנטזיות של הפיתוי מקורן במציאות הקונפליקטואלית הפנימית של המטופלים. הפיתוי תופס מקום מרכזי בפילוסופיה של סרן קירקגור (Kierkegaard) ושל עמנואל לוינס (Lévinas) . אצל הראשון, הפיתוי מזוהה עם השלב האסתטי שבו הכרת המציאות קשורה בהנאה, ברצון לברוח משעמום, בצורך להיחשף להתנסויות חדשות. אצל האחרון, פיתוי מזוהה עם התשוקה הפילוסופית של המערב להרחבה אינסופית של גבולות ההנאה והידיעה. על-פי לוינס, הפיתוי המערבי עומד כנגד החוק והמנהג ביהדות. … קיראו עוד

פנאי

פרק זמן מובחן, פנוי מעבודה וממחויבויות אחרות. אחד ממושאי התשוקה של האדם העכשווי. גורם מרכזי המסביר את תפקידם ותוכניהם של אמצעי התקשורת. שתי שאלות עומדות לדיון: האחת מתייחסת לקריטריונים להגדרת "זמן איכות", שהפנאי אמור לשקף; השנייה מתייחסת לאיתור המנגנונים ההגמוניים הבונים את הפנאי ויוצרים האחדה של דפוסי הצריכה שלו. הדילמה שבפניה אנו ניצבים היא האם נוכל ליצור "פנאי פרטי", שיחזק מגמות של חופש והתבוננות, הנאה, מימוש עצמי ועידון רגשי, או ניכנע לדפוסים הדכאניים של "חרושת הפנאי" המותירה את האדם בבדידותו ובניכורו. … קיראו עוד

פניקה

מצב פסיכולוגי שביסודו תגובת בהלה לנוכח סיטואציה מעוררת חרדה. בימינו הפניקה מצטיירת כקוד התנהגות רווח: אופן קריאה של מציאות בחברת המדיה והצריכה, מרכיב תרבותי מרכזי בפולחנים של חיי היומיום. פניקה מוקצנת נקשרת למצבים של טרור, ומהווה חלק בלתי נפרד מתמונת היומיום. … קיראו עוד

פפראצי

כינוי לצלם, בדרך כלל עצמאי, המתמחה בחשיפת חייהם הפרטיים של מפורסמים. הפפראצי נמצא במוקד הדיון שעוסק בגבול שבין חשיפה לגיטימית לבין חדירה חושפנית לתחום הפרט. המושג, במקורו באיטלקית, נולד בעקבות דמותו של פפראצו, צלם עיתונות בסרטו של פרדריקו פליני, לה דולצ'ה ויטה (1960). במחצית השנייה של המאה ה-20 היו צלמי הפפראצי לַסַּמָּן הקיצוני של עולם העיתונות. עליית כוחם ביטאה שינויים ביחסה של החברה לדמויות כמו הסלבריטי, הכוכב וגיבור התרבות. היא גם שיקפה עלייה בכוחה של התקשורת המסחרית בימינו. … קיראו עוד

פרפורמנס, פרפורמטיביות

פרפורמנס – מופע, הצגה, ביצוע. הפרפורמנס הוא פעולה או סדרת פעולות דרמטיות, צליליות או מילוליות, המבוצעות בזמן ובמקום נתון מול קהל. אמנות המופע, המשלבת תחומי מדיה שונים, נעשתה בולטת החל משנות השישים של המאה ה-20, אך הפרפורמנס היה מאז ומעולם חלק בלתי נפרד מן התרבות, מימי יוון העתיקה ועד לפרפורמרים בזירת המדיה והרוק העכשווית. המופע מבליט מרכיבים חזותיים וגופניים על חשבון המרכיבים הקוגניטיביים. תבנית זו מופיעה בתקשורת בין-אישית, בחיי היומיום, בתקשורת ההמונים, בדרמה החברתית, בפולחן הדתי ובאמנויות (תאטרון, מיצג ועוד). הז'אנרים הפרפורמטיביים מורכבים מצירופים של משחק חופשי (Free Play), משחק מובנה (Game) וטקס (Ritual) שחוקיו והתפתחותו קבועים מראש. לפעולה הפרפורמטיבית משמעות ייחודית: זוהי פעולה תקשורתית רב-תחומית שבה המשמעות היא תוצאה ישירה של הצגה, הופעה, אלתור או ביצוע. לשון פרפורמטיבית היא לשון המנכיחה את עצמה ומעניקה קיום לדברים שהיא קוראת בשמם; לשון זו אוכפת את החוק הנסתר שבשמו היא דוברת. … קיראו עוד

קוויר, חריג (תיאוריית ה-)

תיאוריה ביקורתית הדנה במושגי המוזר והחריג בחברה, כשהיא מנגחת את הגדרותיה של האידאולוגיה השלטת למושגים כגון מין, גזע ומגדר. קוויר פירושו משונה, מוזר, מטורף, תימהוני, מפוקפק, חשוד, הומוסקסואלי. טווח הקונוטציות הרחב של המושג מלמד על הרצון לתאר את הזהות הקווירית כאוסף של הבדלים ביחס לסובייקט ה"נורמלי". זהו מקבץ של פרקטיקות העוסקות בקריאת התשוקה ההומוסקסואלית ובהתבוננות ביקורתית בזהויות ובהבדלים מיניים בפוליטיקה, בתרבות ובאמנות. פרקטיקות אלה כוללות התנסויות טרנס-מגדריות, סאדו-מאזוכיזם ועוד. המונח יוצר זהות נזילה שמשמעותה נגזרת מהקשרה הפרפורמטיבי. זהות זו מאפשרת הכרה בסובייקט החריג כסובייקט בעל כוח המתייצב כנגד העמדה ההומופובית בתרבות. … קיראו עוד

קוּל, קוּליות

Cool – קריר, צונן. בהשאלה: מילת קוד אופנתית לסגנון חיים צעיר המתאפיין באדישות, בנונשלנטיות, בשוויון נפש כלפי אידאולוגיות, בתחכום ובאנטי-רגשנות. אף שהעמדה הקוּלית מתריסה כנגד היענות חפוזה מדי למקובל, היא עצמה משקפת גישה מותגית לחיים. להיות קול פירושו להיות מתוקשר, מעודכן, אופנתי, אך לא ידידותי או מעוניין מדי. למראה הקולי סממנים קבועים: הדיבור הקולי מבליט שקט נפשי ושליטה עצמית; הסגנון הקולי רווי אירוניה ומבטא מרחק ממוסדות ומסמכויות. כל אלה משקפים את הסובייקט הקולי, גיבורה העכשווי של חברת הצריכה הקפיטליסטית. … קיראו עוד

קונבנציה, מוסכמה

הסכמה הנתפסת כמובנת מאליה בעיני חברי קבוצה תרבותית נתונה. הקונבנציה משקפת פרקטיקות ודרכים מקובלות של ראייה ועשייה בתרבות, ונוצרת מתוך ניסיונם המשותף וציפיותיהם המשותפות של חברי הקבוצה. הקונבנציה פועלת באופן דומה לפעולת הטקסט בחיים החברתיים: הטקסט או צורת התנהגות כלשהי, המצייתים לקונבנציה, מפוענחים בקלות ומופיעים בתפוצה רחבה. שבירת הקונבנציה עשויה לעורר אי-הבנות והתנגדות. … קיראו עוד

קונוטציה/דנוטציה

תבנית בינארית הדנה במשמעותה של המשמעות. מונחים ניגודיים המצביעים על מתח המתקיים בתוך המילה בין הוראתה הישירה והסגורה לבין ההוראה האסוציאטיבית, הפתוחה. המונח "דנוטציה" מציין את המשמעות המילולית, את ההגדרה המילונית. המונח "קונוטציה" מציין את המשמעויות הנוספות, את ההשלכות ואת האסוציאציות התרבותיות הנלוות למשמעות הישירה בהקשרים שונים. שפת המיתוס מרוקנת את השפה הדנוטטיבית ממשמעותה ושותלת במקומה שפה קונוטטיבית התובעת סמכות וציות. … קיראו עוד

קיברנטיקה

מדע השוואתי העוסק בשליטה, בבקרה ובתקשורת בקרב בני אדם, בעלי חיים ומכונות. מושג המזוהה עם עולם המידע, התקשוב, האינטרנט ורשתות המחשבים. מאז סוף שנות הארבעים, עם פרסום ספרו של נורברט וינר (Wiener, [1948] 1967), מציין המושג בקרה התלויה בזרימת מידע, בקרה שחלים עליה חוקים אוניברסליים שאינם תלויים בהפרדות הקלאסיות בין מערכות אורגניות וא-אורגניות. מקור המילה "קיברנטיקה" במילה היוונית kybernetike, שפירושה קברניטאות, אמנות האחיזה בהגה. המילה מופיעה בכתבי אפלטון הן במשמעותה המילולית והן במשמעות המטאפורית: אמנות ההנהגה של אנשים בחברה; אמנות השלטון. … קיראו עוד

קלוז אפ, תקריב

צילום תקריב, בדרך כלל של פני אדם. יסוד רווח בתקשורת החזותית ומאפיין מרכזי של תרבות המדיה והראווה העכשווית. תחביר חזותי, קולנועי וטלוויזיוני היוצר דימוי של תשוקה. מכשיר אסתטי המבטיח גילוי של סודות ושקרים. הפנים האנושיות זוכות להבלטה מיוחדת; הקלוז-אפ חושף את צפונותיהן. הפנים המוגדלות על המסך, מעבר לכל פרופורציה אנושית, יוצרות אפקט החושף את הלא-מודע. הן מצויות בתנועה מתמדת: אפשר "להסביר פנים", "לגָלות פנים", "להסתיר פנים", לערוך "קבלת פנים". אף כי אנו מתקשים לראות את פנינו, הרי עבור מבטו של הזולת הפנים הן האובייקט הראשון באמצעותו הוא מזהה את האינדיווידואליות שלנו. … קיראו עוד

ראפ

סגנון מוזיקלי שהוא חלק מתרבות אופוזיציונית שצמחה בניו יורק במסגרת תרבות הנגד של ההיפ הופ. קצב חדש וקופצני ושירים בעלי תוכן לוחמני, שביקשו לחנך את המאזין לנקוט עמדה פוליטית בשאלות הנוגעות לחיים האישיים, ליחסים בין הגזעים ולהשפעתה המכרעת של המדיה בתרבות. … קיראו עוד

ריאליזם מלוכלך

סוגה ספרותית העוסקת בפריטים מקומיים, בניואנסים, בהפרעותיו הקטנות של האדם, באי-הנחת המסתתרת בתוך השפה והמחווה האנושית. גיבורי הז'אנר הם אנשים החיים בצל החלום האמריקאי, בצל האובייקטים של חברת השפע, בצל דעיכת האני והחברתי, במציאות של עלבונות קטנים הנחווים כעובדות זניחות בשוליים. הכינוי "Dirty" (מלוכלך) מתייחס למעמד החברתי-כלכלי הנמוך של הדמויות, אך גם לממד ה"זבל" של חברת השפע הקפיטליסטית, שאחד ממאפייניה הוא כמות הלכלוך הנערמת כתוצר לוואי של הצריכה. בניגוד לריאליזם, המעוניין בתיאור עומק סמלי של חיי אדם, הריאליזם המלוכלך מתמקד בפני השטח של המציאות. השפה אינה מסוגלת עוד לייצג את כאבם של ה"לוזרים" שנפלטו ממעגל האושר הבורגני, והיא מתמקדת בתיאור ביהביוריסטי של התנהגותם. נציגים מובהקים של הזרם הם סופרים כגון ריימונד קארבר וצ'רלס בוקובסקי. … קיראו עוד

ריבוי

בתרבות זמננו, הן הריבוי (Multiplicity) והן הריק (Void) זוכים ליוקרה חדשה; למעשה הם שני צדדיו של מטבע אחד. הריבוי מתאפיין באופן חשיבה מולטי-ליניארי, המציע קישוריות פתוחה בין אגפיו. מצב של ריבוי אינו מאפשר לכונן מבנה הנוצר בעקבות מכנה משותף בין חלקיו. הריבוי הוא שיטת חשיבה שאינה חותרת לשעתק את עצמה, אלא עוסקת בתהליכים של בֵינִיות (in-betweeness). היא אינה יוצרת מבנים, אלא מתמקדת בתהליכי היעשוּת (becoming). הריבוי משתלב במצבי אי-קביעות הרווחים בתרבות. מונח מרכזי בפילוסופיה של ז'יל דלז (Deleuze). … קיראו עוד

רשת

מרחב פעולה ומחשבה בעידן הפוסטמודרני. באינטרנט, פרקטיקה העוסקת בהעברת מידע בין מספר כלשהו של אתרים. הרשת היא מערך המאפשר גדילה שאינה קבועה מראש; המערך המזערי ביותר שאפשר להעניק לו מעמד של טקסטורה. הרשת משנה את פניה באופן מתמיד, היא מבוזרת, "משתבללת" ואינה נשלטת על-ידי מוקד הפעלה מרכזי. הרשת מצויה במצב של זרימה בלתי נשלטת (Flux) שתוצאותיה משפיעות על המשתמשים; היא מייצגת עידן לא ליניארי, אנרכיסטי, הרוצה לגעת בממשי, ב"אלף כניסות ויציאות". דימוי הרשת מופיע בהקשרים רבים: רשתות שידור (Networks), רשתות אינפורמציה, רשתות שיווק (Chains), רשתות חברתיות ועוד. רשתות חברתיות כגון Facebook ו-Twitter תופסות חלק ניכר מנפח התנועה ברשת האינטרנט. ההגיון של הרשת הוא הגיון ניאו-ליברלי, אנטי-ריכוזי, המבוסס על הפרטה מבנית: כל משתמש מסייע בפיתוח הרשת וקובע את אופיה. התהליך כמו מתבצע ללא תלות בארגון, בממשל או בכל גוף מפקח אחר. … קיראו עוד

שואה (ייצוגים בתרבות)

השואה היא הכינוי להשמדתו המדעית והשיטתית של כשליש מן העם היהודי בידי הנאצים ושותפיהם באירופה בשנים 1941-1945, מהפלישה הגרמנית לברית המועצות ועד שחרור מחנות המוות בידי בעלות הברית בתום מלחמת העולם השנייה. עד היום, כעבור עשרות שנים, נשאלת בעוצמה רבה השאלה: האם יש "דרך נכונה" לזכור את אושוויץ, ואם כן, מהי? סוגיית ייצוג השואה בתרבות עודנה שנויה במחלוקת והשלכותיה משפיעות ישירות על תחומי הזהות והזיכרון, האמנות והתרבות בזמננו. השאלה המרחפת מעל הדיון נוגעת ל"פופולריות החדשה" של שיח השואה בשנים האחרונות. האם עוצמת הדיון היא ביטוי אותנטי למהלך אוניברסלי של עיבוד הטראומה או שמא מדובר בעודף של ייצוגים המבשרים על צורה מתוחכמת של העלמה וגירוש: גירוש הכאב באמצעות השיח המשתלח והבלתי פוסק אודותיו, עד שהנושא כולו יהפוך לבנאלי? … קיראו עוד

שוביניזם, סקסיזם

שוביניזם הוא לאומנות קיצונית שיש בה יסודות של שנאת זרים (קסנופוביה). המילה גזורה משמו של ניקולה שובין (Chauvin), שהיה מחייליו של נפולאון והצטיין בנאמנות עיוורת למנהיגו. המונח מוּחָל על כל עמדה קיצונית, כוחנית ומפלה נגד אינטרסים של קבוצה לאומית, אתנית, דתית או מגדרית. אפשר לדבר על "שוביניזם לאומני", על "שוביניזם גברי" ועוד. סקסיזם הוא עמדה השופטת אדם על-פי מינו. המונח מתייחס בדרך כלל לסקסיזם גברי המניח את עליונותו ה"טבעית" של הגבר על האישה, מתייחס אליה כאל אובייקט מיני ומצדיק יחס מפלה ומדכא כלפיה. … קיראו עוד

שוטטות, פלאנריזם

משוטט עירוני – בצרפתית, Flâneur (מילולית, בטלן). גיבור תרבות בדיוני בעידן הקפיטליסטי. סוג של "בלש" העוסק בציד מבטים, סיפורי חיים ותשוקות מזדמנות. יסוד עולמו של הפלאנר הוא השיטוט הכפייתי, פרי החרדה מפני הישיבה בבית. המשוטט רואה ברחוב, בחלל הציבורי, את ביתו המזדמן. תחנות בהתפתחות המונח: אישיותו ויצירתו של המשורר שארל בודלר (Baudelaire); המשורר גיום אפולינר (Apollinaire), "הפלאנר של שתי הגדות"; "איש ההמון", גיבורו הבדיוני של אדגר אלן פו (Allan Poe); הפופולריזציה של דמות המשוטט בכתביו של ולטר בנימין (Benjamin), שראה בו את איש האינטליגנציה הקונה ומוכר עצמו כסחורה בשוק. גלגול רדיקלי של המשוטט הוא האקטיביסט הסביבתי הפועל באופן פרובוקטיבי במרחב הציבורי ומותח ביקורת על כללים והרגלים מקובלים. המשוטט האקטיביסט משרטט קווים אלטרנטיביים של ספונטניות ותשוקה המוּחלים על המרחב הציבורי. במרחב זה נעים בו-זמנית המשוטט הבורגני, נציגו הביקורתי של המרכז, לצד המשוטט האקטיביסט המבקש לייצג את השוליים המדוכאים בכרך. בתווך, נע המשוטט הבלתי מסומן, "השקוף", דייר הרחוב. הוא מתקיים בטווח שבין אומללות וחמלה מחד, לבין בחירה חופשית והתרסה, מאידך. … קיראו עוד

שומקום, לא-מקום

חלל אנונימי, נעדר זהות וניתן לשעתוק, שאינו מייצר מערכת יחסים יציבה וייחודית בין רכיביו. אתר שאין לו "זיכרון" והיסטוריה, אין לו "סיפור" לספרו ליושביו. שומקומות מופיעים הן כאתרים של רווחה ומותרות והן כאתרים של כאב, עוני ומחסור. בתי מלון ומועדוני נופש, קניונים ושדות תעופה הם דוגמאות מן הסוג הראשון. בתי חולים ומחנות פליטים יכולים לשמש דוגמאות לסוג האחר. "אנטי-מקומות" אלה נחווים בממד אקס-טריטוריאלי מובהק. אלה הם "מקומות מעבר" (מחנות מעבר), מנותקים מהקשר היסטורי ותרבותי, הניתנים לניוד תוך שמירה על המבנה האוטרקי והאוטונומי שלהם. … קיראו עוד

שׁוֹקְמֶנְטָרִי, טלוויזיית הלם

המסמך הטלוויזיוני והאינטרנטי בגרסתו המזעזעת: תמונות הלם וזוועה של קטסטרופות ומרדפים משטרתיים, פיגועי טרור ראוותניים, ניסיונות הצלה מסמרי שיער, וידויים קורעי לב ועוד. בהגדרה רחבה, שוקמנטרי הוא כינוי למוסד החדשות בעידן המחבר בין זוועה לבידור. השוקמנטרי משקף זרם יסוד בתרבות: אסטרטגיה פטאלית המטרימה את האסון. … קיראו עוד

שִׁחזור

יצירה מחדש, הדמיה. הבניה מחודשת של סדר דברים כלשהו, בדרך כלל של מה שיצא משליטה ודורש תיקון. השחזור מניח שאפשר להתחקות אחר הסיבה האמיתית, ליצור מחדש את סדר האירועים המשוער, להחיות את העבר בצורה אמינה ומדויקת. פרקטיקה שכיחה בתקשורת, במשפט, באמנות ובתחומים נוספים. טקס חברתי מוסכם שנתמך בטכנולוגיה משוכללת ונועד לעורר תחושת אמון ושליטה באמיתי. ריטואל הכרוך במאמץ להשיב את הסדר החברתי על כנו. … קיראו עוד

שיבוט, שכפול גנטי

מעשה השכפול המושלם של החי. טכנולוגיה בעלת השלכות רחבות על הגדרת האדם ועל סביבתו. נושא למחלוקות ולדיונים חוצי תחומים: אתיקה, טכנולוגיה, דת, אסתטיקה, חוק, כלכלה ועוד. ניסיונות ראשונים לשכפול גנטי נעשו כבר בשנות הארבעים של המאה ה-20, עם ראשיתם של ניסויי הפריית המבחנה, אולם היתה זו הכבשה המשובטת דולי שהגיחה לאוויר העולם ביולי 1996 והפכה את הסוגיה לדחופה ולאקטואלית. השיבוט מאפשר שליטה באקראיות הגנטית אך מעורר תהיות דתיות, אתיות ומשפטיות רציניות. לב הדילמה: האם לא התערער מעמדו האוטונומי של הייצור המשובט? מהי האחריות המוסרית שיישא בה? האם לא תיפגם הרבגוניות האנושית שבה בחר הטבע? האם נרצה לחיות בעולם שבו מתקיים פער בין סובייקטים "מקוריים" לבין סובייקטים משובטים "מיד שנייה"? … קיראו עוד

שם האב

מונח המזוהה עם הפסיכואנליטיקאי ז'ק לאקאן (Lacan). המונח מתאר את כוחם של המסמנים בתוך הסדר הסימבולי של השפה. דמותו החיה של האב במודל האדיפלי של פרויד מוחלפת בדמות סימבולית דומיננטית המתקיימת בתוך השפה: האב הממשי מוחלף ב"שם האב". … קיראו עוד

תרבות נעורים, תרבות נוער

הנחה חברתית-תרבותית הגורסת כי לקבוצת האנשים הצעירים תווי זיהוי תרבותיים, סגנוניים וצרכניים דומים. תרבות הנוער מזוהה עם תרבות הנגד, המציעה חלופה לתרבות הרשמית של דור המבוגרים. תרבות זו ניכרת בלבוש ייחודי, בסגנון חיים מרדני, באהבה לרוק ובנטייה לאידאליזם החותר לשנות דרכי עולם. בשנות השישים נודע לתרבות הנוער כוח פוליטי ואילו כיום, עם דעיכת הלהט המהפכני, מתאפיינת תרבות הנוער בעיקר בכוח צרכני. … קיראו עוד

תשוקה

המילה "תשוקה" מסמנת מכלול של תחושות המשפיעות על האני בצורה קיצונית, לעתים בלתי נשלטת. התשוקה כוללת מרכיבים סותרים של עונג, גאולה וייסורים. זוהי תנועה רבת כוח לעבר האובייקט. תשוקת האהבה, לפי פרויד, היא הצפת האובייקט בליבידו של האני במגמה לסלק את ההדחקות ולהעיר מרבצם את הדחפים החלקיים. התשוקה מוליכה למצבים מנוגדים של השתאות והשראה, אך גם למצבים אובדניים של פירוק ומוות. בתהליך הטיפולי, האנרגיה הליבידינלית של המטופל מושקעת במטפל (תהליך ה"העברה"), ואף זוכה למענה ליבידינלי מצדו ("העברה נגדית"). בפסיכואנליזה הלאקאניאנית התשוקה מוגדרת כ"איווי" בלתי מודע, שאותו חווה האני כלפי דמות האם. האיווי נחווה כגלישה מתמדת לעבר האובייקט, שאיתו לא ניתן ליצור איחוי שלם. התשוקה-האיווי נחווים אפוא כפרצה, כחֶסר, כניסיון בלתי אפשרי למצוא תחליף לאובייקט הנרקיסיסטי. תנועת האיווי היא תמיד לעבר האחר, משום שאנו משתוקקים אל מה שאינו ברשותנו ומשום שאנו מתאווים להתחבר לאובייקט תשוקתו של האחר. בתרבות ימינו בולטת כלכלת התשוקה והיא מופיעה בפרקטיקות מרכזיות כגון פרסומת, מדיה, ספורט, צריכה, פולחן היופי והנעורים ועוד. בתיאוריות חלופיות, התשוקה אינה מזוהה עם חֶסר המכוון אל האובייקט, אלא עם מלאות ויתֵרוּת של הסובייקט. כלכלת תשוקה מעין זו מופיעה בפילוסופיה של שארל פורייה, ארתור שופנהאואר ופרידריך ניטשה, ומאוחר יותר במשנתם של ז'יל דלז ופליקס גואטרי. במובנה זו, התשוקה מזוהה עם הרצון – כוח פנימי הדוחף לעבר דברים ההולמים את נשמתנו. כוח זה מניע את יכולתנו הרוחנית והגופנית ומאפשר לנו להטביע את חותמנו בעולם. … קיראו עוד

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×
;