רעיונות לפי רגש : הכרת תודה

אוכל

צורך קיומי המספק אנרגיה לגוף ומאפשר את הפעילות הטבעית של האורגניזם. פעילות מענגת שהיא חלק מחייו החושניים של האדם. טקס בתרבות המאפשר תקשורת סימבולית בתחומים רחבים של הניסיון האנושי: זהות אישית וקולקטיבית, סדר יום אידאולוגי ופסיכולוגי, הגדרת טעם, סגנון חיים ועוד. לאורך ההיסטוריה, השגת המזון, הכנתו והגשתו היו לתופעה חברתית מרכזית: בתרבות ההמונים של ימינו הפך המזון לתחום חברתי מועדף, מושא לייצוג אמנותי ותקשורתי, ציר מרכזי של דיון וביקורת. המזון משמש אמצעי ליצירת זהות ולייצוג של זיכרון עבור קבוצות משתמשים המתבדלות ביניהן על רקע גזעי, אידאולוגי, דתי, לאומי, מעמדי, מגדרי, דורי ועוד. האוכל מופיע אפוא לא רק כישות גשמית אלא גם כמטאפורה לקיום הרוחני של האדם; המזון הוא תמיד "מזון למחשבה". ברמה הבסיסית ביותר הוא מייצג את גבולות המוכרות והזרות האנושית. המגוון העצום של מזונות ומאכלים הוא תמונת ראי של הרב-גוניות האנושית המוטמעת בחיים עצמם. … קיראו עוד

אינפוטיינמנט, בידורידע

טשטוש הגבולות שבין מידע לבידור הופך למאפיין בולט בתקשורת ההמונים ובתפיסת המציאות של האדם בימינו. מה שנוצר הוא ז'אנר חדש: מידע (Information) ובידור (Entertainment) העשויים מקשה אחת. אלה תורמים לטשטוש הגבול שבין עיקר לטפל, בין בדיה למציאות, ומייצרים סביבה דרמטית ופתיינית שהיא הבסיס לייצוגי המציאות במדיה. … קיראו עוד

אלוהים, דת

אלוהים הוא מושג מרכזי בדת, בפילוסופיה, בפסיכולוגיה ובתרבות. כוח רוחני שלמעלה מן האדם, הפורץ לתוך תודעתו ומגדיר את עולמו. ישות מופשטת המזוהה עם השלם והמוחלט, עם מידת החסד והרחמים, עם הסיבה הראשונית לקיום העולם והתהליכים המתרחשים בו. המחלוקת על קיומו ועל אופן קיומו של האל היא סוגיה מרכזית בתרבות. היא נוגעת לשאלה האם אלוהים הוא מושג אימננטי המצוי בתוך העולם, בתוך התודעה האנושית החושבת אותו (כפי שגורסות חלק מן הדתות של המזרח), או מושג אוטונומי וטרנסצנדנטי השרוי מחוץ לתודעה ולזמן (כפי שגורסות הדתות במערב). עליונותו המוחלטת של האל מגדירה את היחס בינו לבין האדם: הכרת דרכי האל היא מטרת האנושות, והיא גם אמצעי מרכזי לתיקון עולם. הדת יכולה להתגלות כחוויה אישית של היחיד הניצב מול האל או כחוויה חברתית המתבטאת בפולחן הדתי ובדת המוסדית. בתפיסה היהודית, הכרת האל מתממשת בתוך ההיסטוריה. שיאה של הכרה זו היא אהבת אלוהים. בניגוד לדת, העוסקת בהבנת השלמות והגאולה באמצעות הפולחן הדתי, הפילוסופיה עוסקת בהבנה עיונית ותבונית של מקום האל בעולם. אלוהים נתפס כמקור לסדר ולידיעת האמת. בפילוסופיה המודרנית, מעמנואל קאנט ואילך, מסתמנת נטייה לזהות את אלוהים עם הטוב המוסרי העליון. השקפה זו מתערערת בעקבות זרמים תאולוגיים, אקזיסטנציאליים ופוסטמודרניים המותחים ביקורת על האפשרות להגיע לאידאלים אלה ומציבים חלופה דתית שעיקרה הוא יחס דיאלוגי עם האחר. האל הוא ישות הנוכחת בכל התרבויות לאורך ההיסטוריה. כאן יידון המושג אלוהים כהיבט מרכזי של הציוויליזציה היהודית-נוצרית. … קיראו עוד

אלילות, אלילים (בתרבות הפופולרית)

חברת הראווה של ימינו מכוננת את עצמה באמצעות מודלים של התנהגות דתית-אלילית, ויוצרת יחסי סגידה בין ה"מאמינים" לאלילים. האקסטזה הדתית של העבר עוברת טרנספורמציה חילונית הדוניסטית, אך מאפשרת לאדם "לצאת מעבר לעצמו" (Ex-Stasis) אל עבר מושאי הערצתו. אלילות ואלילים בני ימינו הופכים לסלבריטאים: מושאים להערצה, להזדהות, לרכילות, לקנאה ולפולחני סגידה מצד ההמונים. אלילים אלה זוכים לזוהר המיוצג שוב ושוב באמצעות הסימולציה הקולנועית, הטלוויזיונית והתקשורתית. הזוהר – 'האושר שנובע מקנאתם של אחרים', כמאמרו של ג'ון ברגר (Berger) – הוא חלק מאסטרטגיה קפיטליסטית שנועדה לעורר ולעודד יחס של צריכה כלפי אובייקטים "חלומיים", שהם מעין דימויים העוטפים את הגוף ומעידים על חשיבותו. … קיראו עוד

אמונה

"מה אנו עושים כשאנו מאמינים?" שואל פילוסוף התרבות מישל דה סרטו (de Certeau). כשאנו מאמינים, הוא טוען, אנו "נותנים קרדיט" למושא האמונה שלנו. אקט האמונה (בלטינית: Credo – "אני מאמין") קשור באופן אטימולוגי ל-Credit, כלומר להענקת אשראי. מי שנותן קרדיט מקווה ביום מן הימים לקבלו חזרה. אנו מאמינים כי האדם שלווה מאיתנו כסף ברבות הימים יחזירנו. ראוי להבחין בין טענות לאמונות. האחרונות אינן עומדות למבחן של אישוש או דחייה. הן קשורות יותר לאופן של פעולה. המאמין חי באמונתו ואינו נדרש לתת הסברים או להגן על ההכרות בהן הוא מחזיק. האמונה אינה מצטמצמת רק לפרקטיקה הדתית, והיא מקרינה על אופיים של חיי היומיום בחברת הצריכה העכשווית. … קיראו עוד

הגמוניה

מיוונית, הגמון: מנהיג, מפקד, מדריך. במחשבה המרקסיסטית: שליטה פוליטית או מנהיגות. אידאולוגיה הגמונית מוזרמת להמונים באמצעות האמנות, החינוך והמדיה ומוצגת כטבעית, כמובנת מאליה, כמופת ראוי לחיקוי. לאינטלקטואלים תפקיד מרכזי ביצירת ההגמוניה, משום שהם אחראים לעיצוב מבנה-העל שבאמצעותו ניתן להשפיע על עיצוב השקפת העולם של ההמונים. … קיראו עוד

הון-עבודה

בכלכלה, שניים מגורמי הייצור. גורמי הייצור האחרים הם אדמה, שיטת ארגון ויזמות. ההון אינו משאב העומד בפני עצמו: חשיבותו טמונה בעובדה שאפשר להפיק ממנו סחורות ושירותים. הון הוא משאב או פריט שמשתמשים בו כדי להפיק פעילות מכוונת של עבודה; זו בתורה מייצרת סחורות ממשיות/סמליות חדשות. בתפיסה ביקורתית, ההון איננו רק משאב או חפץ; התכונות הסימליות של ההון מתפענחות כמכלול של יחסים חברתיים. … קיראו עוד

הון סימבולי

כמות הידע והמוניטין המגדירים את מעמדו של אדם בחברה. במודל המרקסיסטי, ההון הוא ההתגלמות החומרית של העבודה. הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה (Bourdieu) מרחיב את ההגדרה וטוען כי הון הוא גם מכשיר סמלי של שליטה בעתידו של המחזיק בהון ובעתידם של אחרים. העולם החברתי הוא מרחב רב-ממדי, המובנה על-ידי התפלגות ההון לצורותיו השונות. היחידים פועלים למִירוב הונם הממשי, הסמלי או התרבותי. כמות ההון הנצבר קובעת את הזדמנויות החיים שלהם ויוצרת התבחנות מעמדית חדשה. … קיראו עוד

הילה

מונח מפתח בתיאוריה האסתטית של ולטר בנימין (Benjamin). ההילה הפולחנית ליוותה את הגדרת האמנות הקלאסית. היא הציבה את האובייקט האמנותי כיצירה אותנטית וחד-פעמית שיש לעלות אליה לרגל. מאז ימי הרנסנס החליפה הסגידה החילונית ליופי את הסגידה הדתית לאל וסיפקה לאדם המודרני פולחן חלופי. אולם בעידן הטכנולוגי אבדה ההילה: יצירת האמנות שוב אינה נתפסת כיצירה פולחנית (הילתית). היא הפכה לאובייקט משוכפל ומשועתק, פרי טכנולוגיות השעתוק של הצילום והקולנוע. באופן פרדוקסלי, טוען בנימין, כי דווקא השכפול ההמוני הקנה למוצר האמנותי ערך פוליטי והפך אותו לכלי המאפשר להמונים להשפיע על התרבות. מצד שני, הזיווג בין היופי לבין ההמון הוליד גם תוצאות שליליות: הוא אפשר חיבור בין יופי לאלימות ופרץ פתח למהלך הפשיסטי של האדרת המלחמה. … קיראו עוד

היפר-ריאליזם

המונח היפר-ריאליזם, שטבע הפילוסוף והסוציולוג ז'ן בודריאר (Baudrillard), מציין את האופן שבו המציאות מתוּוכת לצרכניה. בחברה הפוסט-תעשייתית שלאחר מלחמת העולם השנייה מתאפיינים הדימויים והסימנים בבולטות המעלימה את המרחק בין האובייקטים לבין ייצוגיהם. דימויים שנוצרו בחסות המדיה משפיעים באופן רדיקלי על שיפוטי המציאות שלנו. סימנים ומשמעויות צפים בתוך מערכת סגורה, המפנה אל עצמה, ויוצרים מציאות היפר-ריאלית חדשה. … קיראו עוד

היפרטקסט

מוצר לא ליניארי המורכב מגושי טקסטים שאפשר לחבר ביניהם בכל סדר או צורה העולים על הדעת. ההיפרטקסט מטשטש את הגבולות בין יצירות שונות, מערבב את תפקידי המחבר והקורא ומאפשר אופני קריאה מרובים. ההיפרטקסט יכול להופיע כטקסט מילולי או כטקסט אלקטרוני; הוא אינו קשור בטכנולוגיה, בתוכן או במדיום, אולם ביטויו המובהק מצוי באינטרנט. בצורתו הבסיסית – באינטרנט – הוא מכיל מסכי מידע שניתן לקשור ביניהם בקישורים אסוציאטיביים (links). בצורתו המתוחכמת, ההיפרטקסט מתפקד כתוכנה, שהיא סביבת עבודה משתפת המאפשרת תקשורת, רכישת מידע וחשיבה אסוציאטיבית. הדבר מתבצע באמצעות חיבורים מהירים הכוללים גם טקסטים מילוליים ואודיו-ויזואליים. … קיראו עוד

הרמנויטיקה

האמנות והמתודולוגיה של תורת הפרשנות. להבין פירושו לפרש, לומר מה שהובן, לשאול כיצד המובן מפרש עצמו בלשון. בתפיסה מודרנית, ההרמנויטיקה מופיעה כתיאוריה מטאפיזית על אודות האמת: הדרך המוליכה להבנה הנכונה של משמעות הטקסט. בתפיסה פוסטמודרנית, ההרמנויטיקה מוצגת כריבוי של "אמיתות". המתח בין שתי הגישות מצייר את מעגל הקסמים ההרמנויטי: מצד אחד, הפרשן מנסה לצמצם את אינסוף האפשרויות הגלומות בטקסט במטרה להגיע אל הגרעין הקשה שלו, אל משמעותו ה"נכונה"; מצד אחר, הטקסט נוטה לעתים להתייצב כנגד פרשניו, משל היה ריבוי הקם על המבקשים לצמצמו. "המעגל ההרמנויטי" נובע מאי קיומו של עוגן חיצוני שעליו יכולה להישען פעולת הפרשנות. הפרשן פועל על הטקסט אך גם נפעל על-ידו ומושפע מעוצמתו הטרנספורמטיבית. באמצעות המשחק האמנותי הפנימי שלו, הטקסט משנה את כוונות פרשניו והופך את התהליך הפרשני למשחק רב-פנים בין עולמות רבים. … קיראו עוד

חברת הסיכון

מונח המתאר את משטר החשיבה ואת אורח החיים בעידן הגלובליזציה. חברת הסיכון פועלת על-פי עקרונות של אי-ודאות, חוסר ביטחון והיעדר גבולות. משטר הסיכון מעצב את תמונת העבודה, החברה והפוליטיקה בעידן הפוסט-פורדיסטי. בניגוד לסטנדרטיזציה המאפיינת את קו הייצור נוסח הנרי פורד, חברת הסיכון מעודדת אנשים לתכנן את חייהם באופן אישי, לאלתר, להגביר את ניידותם ולהתפרנס בדרכים מגוונות. משטר הסיכון מופיע באופן אמביוולנטי, הן כהרפתקה דינמית ויצירתית והן כהליכה מתמדת על פי תהום. השאלה היא באיזו מידה יכולות יצירתיות וחירות פוליטית לדור בכפיפה אחת עם ביטחון ועם יציבות חברתית לטווח ארוך. … קיראו עוד

חיי היומיום

מונח מתחום האתנולוגיה, הפולקלור וחקר התרבות הפופולרית. סך ההרגלים (habits), המנהגים (manners), הטקסים והפולחנים של היומיום. התנסות של היחיד בסדר היום הכללי שמציעה החברה לצורך הסדרת הניסיון שבשגרה. התנסות של משתמשים רבים, בתרבות נתונה ובפרק זמן היסטורי ידוע, בחוויית מרחב-זמן משותפת. פרקטיקה הנעה בין קונפורמיזם מערכתי והתאמה לאסטרטגיה השלטת לבין יצירתיות חריגה וטקטית המאפשרת ביטוי אינדיווידואלי וצירופים חדשים של חומרי הניסיון. … קיראו עוד

חרושת התרבות

מונח מרכזי בהגותם של תאודור אדורנו (Adorno) ומקס הורקהיימר (Horkheimer), אנשי אסכולת פרנקפורט, הגורסים כי בעידן הקפיטליזם העכשווי, מוצרי התרבות המשוּוקים להמונים הופכים חלק ממנגנון דיכוי פוליטי ואסתטי, וזאת חרף יומרתם להיענות לביקושים ולאפשר לכאורה בחירה חופשית. חרושת התרבות מחסלת את מעמדה האוטונומי של יצירת האמנות ומתארת את ההיגיון של קיומה כהיגיון מסחרי, שעניינו שכפול קונפורמי של הסדר הקיים. … קיראו עוד

טלוונגליזם

מונח מתחום התקשורת, המתאר חיבור בין מגמות דתיות שמרניות לבין כוחה הגורף של התקשורת האלקטרונית בכלל ושל הטלוויזיה בפרט. כתוצאה מכך נוסדו "כנסיות טלוויזיוניות" שהפכו את המטיף הטלוויזיוני לכוכב. המגמה, שהחלה בארצות הברית בשנות השישים, התפשטה בהדרגה אל העולם הנוצרי כולו. … קיראו עוד

טרנד

נטייה. מגמה. מהלך. כיוון. גל שבא ונעלם כלעומת שבא, כדי לפנות מקום לגל הבא, ל"דבר הבא". הטרנד הוא "הדבר שהולך". הדבר שאליו אנו מתחברים כדי להיות "בעניינים". "מה שרץ בימים אלה" (קסטל-בלום). זוהי הנטייה החברתית לאמץ מחוות, דפוסים של התנהגות מעשית או מילולית, משום שהדבר נחשב ל"מחובר", "איני", מתוקשר. הטרנד יוצר מסביבו קהילת משתמשים יודעי ח"ן, המנסים להשיג הכרה וסטטוס באמצעות הקהילה. הטרנד יכול להופיע, וכזה הוא לעתים קרובות, כיוזמה פרסומית-שיווקית המייצרת את הטרנד כ"סחורה חמה". … קיראו עוד

לגיטימציה, משבר הלגיטימציה

מנגנון אידאולוגי המייצר ערכים, כוח וסמכות וטוען להצדקתם. תהליך הלגיטימציה ממסד ערכים במערכות ובמוסדות שזכו להכרה. סוגיית הלגיטימציה של תיאוריה או של שיטה פוליטית מעלה את השאלה: מהו הדבר המעניק לה סמכות וכוח? מהו הדבר המביא לכך שהכוח נתפס כדבר טבעי, כיסוד שאינו זקוק להוכחה? מהו המנגנון המביא את הנמענים להכרה ולציות? משבר הלגיטימציה של המודרניות הוא נושא מרכזי בתרבות מאז סוף מלחמת העולם השנייה והוא מעורר פולמוסים ערים בין הוגים כגון הנס בלומנברג (Blumenberg), יורגן הברמאס (Habermas), ז"פ ליוטאר (Lyotard), פייר בורדייה (Bourdieu) ואחרים. … קיראו עוד

מותג, מיתוג

סימן או שם המזוהה באופן בלעדי עם מוצר או עם פירמה. המוצר בשמו הפרטי. ייחוס תכונות ייחודיות לאובייקט שהוא חלק מתוך קטגוריה כללית. פעולת המיתוג שנוקט המפרסם נועדה ליצור למוצר בולטות, זיהוי והתבחנות. המיתוג הוא פרקטיקה שיווקית היוצרת דפוסי פעולה רגשיים ותרבותיים. אלה יוצרים הבניה של הניסיון החברתי. ההון הסימבולי האצור במותג הופך אותו לסוכן מרכזי של תקשורת. … קיראו עוד

מנהיג דעה

תאוריה המייחסת לאמצעי תקשורת ההמונים השפעה מוגבלת על ציבור נמעניהם; קיומן של רשתות יחסים ותקשורת בין-אישיים הן גורם מרכזי המתערב, מסנן ומחליש את השפעתם הישירה של אמצעי תקשורת ההמונים על בני אדם. מנהיגי הדעה, הנחשפים למקורות המידע, נתפסים כמומחים בעיני סביבתם, ולכן הם יכולים לתווך את המסרים לציבור הרחב. … קיראו עוד

משפחה, משפחה חדשה

המשפחה היא הקבוצה הראשונה שלתוכה נולד או נקלט הפרט. יחידת משמעות בתרבות, העומדת בין היחיד לבין החברה. יחידה חברתית וכלכלית, רגשית וסימבולית, שבה נוצרות זהויות ובה נולדת האישיות האינדיווידואלית. על פי הגל, המשפחה הגרעינית מדמה את המשפחתיות במובנה הרחב, כפי שהיא מתגלמת בחברה האזרחית ובמדינה. בצירופיה השונים, המשפחה היא יחידה חברתית ו/או גנטית המקיימת קשרי קרבה קבועים בין חבריה. יחידה זו נועדה ליצור מבנה בעל יציבות המספק ביטחון לחבריו, מאפשר את גידול הצאצאים ומעודד צמיחה אישית. על-פי תפיסה אידיאלית זו, האינטימיות המשפחתית מתבטאת ביחסי האהבה של העומדים בראש המשפחה וביחסים הפנימיים בין חבריה. המשפחה הגרעינית כוללת אם, אב וילדים, ואולם המשפחה הסימבולית המורחבת כוללת גם "קרובי משפחה" נוספים כגון חברים. המשפחה החדשה, המאפיינת את העידן הפוסטמודרני, פועלת בתנאים של רלטיביזם תרבותי המעודד צורות ארגון מגוונות. כתוצאה מכך מוגדרות מחדש סוגיות כגון מיניות, מגדר, אחריות, הורות, שותפות, מיקום, תנועה ועוד. כמו כן נוצרות יחידות משפחתיות חדשות: משפחות חד-הוריות, חד-מיניות, משפחות המתקיימות על בסיס שיתוף בנושאים מוגדרים ועוד. יחידות אלו נותנות ביטוי לשאלות מפתח כמו אינטימיות, זוגיות, ביטחון, ערבות הדדית, שותפות כלכלית, מגורים משותפים וכיוצא בזה. דומה כי חרף השינויים הרבים שעברה, צורת ההתאגדות המשפחתית, בגרסאותיה השונות, נתפסת בעיני רבים כצורה חברתית שאין לוותר עליה, דווקא על רקע אווירת התחרות והניכור המאפיינת את היחיד במעגלים אחרים של חייו. … קיראו עוד

ניגוד הופכי, ניגוד בינארי

מונח מרכזי בלוגיקה הדיאלקטית. יחס הופכי ובלעדי בין שני קטבים כגון מינוס/פלוס במעגל חשמלי, 0/1 בשפה הדיגיטלית של המחשב, סינכרוני/דיאכרוני בבלשנות הסטרוקטורלית, מסמן/מסומן בתורת הסמיוטיקה, טבע/תרבות באנתרופולוגיה, סובייקט/אובייקט בפילוסופיה ועוד. שני הקטבים הדיאלקטיים מהווים שלמות אחת שנוצרת מתוך המתח המתמיד והבלעדי שבין הניגודים. … קיראו עוד

נשגב/יפה

שתי קטגוריות אסתטיות המגדירות אובייקטים המייצרים עונג. קטגוריות פילוסופיות ותרבותיות היוצרות קריאה נבדלת של המציאות: היפה הוא חוויה של רגש ושל דמיון, התחומה בגבולות השיפוט הרציונלי ומטרתה להפיק עונג ללא מטרה שימושית כלשהי. הנשגב חותר לעונג פרדוקסלי, הנחווה מול העצום מאיתנו. זוהי התפעלות הכורכת יחד הנאה וחרדה מפני אובייקטים הנחשבים על-אנושיים, מוחלטים ובלתי ניתנים לייצוג, כגון אוקיינוס או פסגה מושלגת. בניגוד לחוויית היפה, התואמת את גבולות הניסיון האנושי, הנשגב פונה אל העל-אנושי ואל הבלתי ניתן להגדרה. הנשגב נוגע באלימות של הממשי ומתכתב עם יצרי המוות. … קיראו עוד

סלבריטי, ידוען

מקור המונח בלטינית: Celebritus, ומשמעו מפורסם, בעל מוניטין, מתויר, המוני, ידוע ברבים. כיום הכוונה היא בפרט לדמות מפורסמת, מושא להערצה ולהזדהות, מי שאזכור שמו באמצעי התקשורת אינו מחייב כל תוספת, תואר או הסבר. נוכחותו היא טבעית, לו ולקהלו. הסלבריטי הוא חלק בלתי נפרד מן התרבות הפופולרית ומשיטת הסימנים הפועלת בה. הוא נתפס כמוביל תרבותי ומשפיע על ציבורים רחבים המזדהים עם אישיותו ועם סיפור חייו. בניגוד לגיבור תרבות, הזוקף לזכותו הישג יוצא דופן בתחום המדע, האמנות, הפוליטיקה או חיי הרוח, עוצמתו של הסלבריטי נובעת אך ורק מן ההון התרבותי שנצבר מעצם פרסומו. … קיראו עוד

עדות

מסירת דברי העד. במסורת הפילוסופית והמשפטית של העולם המערבי העדות מבוססת ומוגדרת פורמלית מתוקף נוכחותו של העד באירוע. עדות ראייה, עדות ממקור ראשון הנמסרת במילים או עדות שמיעה מבססות ראָיה בבית המשפט, לצד כללים משפטיים וגורמים נוספים. אולם בימינו, בעידן המשדר טראומה, שתיקה וקושי לייצג את הנראה, חל משבר ביכולתו של העד לגולל את סיפורו ולקבל עליו אחריות למען הכלל. שיח העדות ממלא מקום מרכזי במחשבה על הקשר בין היסטוריה לזיכרון לאחר השואה. העדות מופיעה בפרקטיקות של השפה העוסקות בשאלת האמת, בין אם מדובר בעדות מודעת (בשיח ההיסטורי) ובין אם מדובר בעדות בלתי מודעת (בשיח הפסיכואנליטי). … קיראו עוד

עונג חזותי

מונח המזוהה עם עבודתה של תיאורטיקנית הקולנוע לורה מלווי (Mulvey), העוסקת בייצוגה של האישה בקולנוע ההוליוודי הקלאסי ובאופני העונג המופקים בתהליך הצפייה הקולנועי. זוהי תיאוריה פמיניסטית שמטרתה לחשוף את הלא-מודע הפטריארכלי המתורגם לצורה של סרט. מלווי מציעה לבחון את מנגנון העונג הנוצר במהלך הצפייה, מתוך הנחה שניתוח העונג, כמו ניתוח היופי, יוצר דה-מיסטיפיקציה של מושאי החקירה. הפסיכואנליזה של העונג אמורה לשמש נשק רדיקלי כנגד המבט הגברי בקולנוע ובתרבות. … קיראו עוד

פאסט פוד, ג'אנק פוד

"מזון מהיר" (Fast Food) הוא שם כולל למזון שנתפס כמשביע, מוכן במהירות ובעיקר זול: פיצה, המבורגר, נקניקיות, צ'יפס ועוד. מחירו הזול יחסית עושה אותו "דמוקרטי" וזמין כמעט לכול. זהו מזונו הייעודי של האדם המיידי, העסוק מכדי לבזבז זמן בארוחות ארוכות ויקרות. פאסט פוד נמכר בדרך כלל ברשתות ענק, המבטיחות סטנדרטיזציה מלאה של תהליכי הייצור והשיווק של המוצר המוגמר. המזון המהיר מתקשר לתאגידי ענק כגון מקדונלד'ס, והוא חלק בלתי נפרד מן הנוף האורבני בעידן הגלובליזציה. … קיראו עוד

פואטיקה

(1) שם יצירתו של אריסטו (פואטיקה) – טקסט העוסק במהותה של השפה הספרותית, דן בז'אנרים השונים ומצביע על החיקוי (מימזיס) כעקרון יסוד שלה; (2) ענף בביקורת הספרות החוקר את ייחודה של לשון השירה; (3) תחום מחקר המגדיר את ייחודו של הטקסט הספרותי ביחס למערכות סמיוטיות אחרות; (4) חוקיות אסתטית החוזרת ביצירה או ביצירות מסוימות, וכן אצל יוצר או יוצרים מסוימים, למשל "הפואטיקה של עגנון". … קיראו עוד

פוטו-אופ, פוטו-אופורטיוניטי, הזדמנות צילום

הזדמנות צילום. כינוי לתיעוד צילומי, בדרך כלל של מנהיגים ומדינאים, בטרם או לאחר פגישה הסגורה לתקשורת. ריטואל מקובל בעידן הפוליטיקה הטלוויזיונית, שנועד ליצור דימוי של שליטה וניהול אחראי של ענייני העולם. … קיראו עוד

פופולרית (מוזיקה), מוזיקת פופ

מונחים המאגדים בתוכם סוגים שונים של מוזיקה שהגיון הייצור והצריכה שלהם הוא מסחרי: המוזיקה הפופולרית מיוצרת, מופצת ומשווקת לפי צורכי השוק. היא עשויה מנוסחאות קליטות וסגורות המבליטות יסוד סמכותי של קצב (ביט) ותנועה. מוזיקה זו נועדה לקלוע מראש לטעמם של קהלים שונים. כשם שהגיון הייצור של הפופ הוא כלכלי, כך גם הגיון הקליטה שלו על-ידי הקהל: הקהל צורך מוזיקה זו משום שהיא משרתת את תרבות הפנאי, וזו רותמת את ההמון להזדהות סבילה עם אידאולוגיה של ייצור ועבודה. כנגד עמדה שיפוטית ואליטיסטית זו, המאפיינת את מבקריה של המוזיקה הפופולרית, ניתן להציג עמדה הטוענת כי המוזיקה הפופולרית והמעטפת התרבותית-כלכלית המקיפה אותה (הופעות, פוסטרים, מגזינים, סרטים וכן הלאה) תורמות לפוליטיקה של זהויות בקרב תת-תרבות הנוער. ואולם, עמדה אופטימית זו עשויה להיגנז לנוכח העובדה כי תרבות הנוער, האלטרנטיבית כביכול, משווקת באפיקיה השונים של תעשיית התרבות. … קיראו עוד

פמיניזם/פוסט-פמיניזם

השיח הפמיניסטי מתמקד בחוויה הנשית בתרבות, בניסיון לבסס מודל חדש של קריאה וכתיבה, התנהגות וניתוח, לנוכח התרבות הפטריארכלית הגברית. בתפיסה זו, ה"אישה" מופיעה כקטגוריה מאוחדת וקוהרנטית, ולכן ניתן לתאר את פעולתה ודרכי ייצוגה ברמה המינית, הפוליטית, התרבותית והאמנותית. ניתן לזהות שלב זה של הפמיניזם עם המודרניזם, מכיוון שבשני המקרים ישנה חתירה למהפכה רבתי: הריסת הנרטיב הגברי הקיים לטובת נרטיב מסוג חדש המקנה לנשים זכויות שוות וקורא מחדש את תרומתן הייחודית והמרכזית לתרבות. השיח הפוסט-פמיניסטי נקט עמדה ביקורתית ביחס להנחות אלה. מושג הנשיות נתפס כהבניה תרבותית והיסטורית ולא כקטגוריה אוניברסלית מהותנית. שיח פמיניסטי רדיקלי זה, שהתפתח מתוך דיאלוג עם תחומי דעת אחרים כגון לימודי מגדר, לימודי תרבות, לימודים פוסט-קולוניאליים ועוד, פנה לעסוק באישה כסובייקט היסטורי המשקף הבדלים של גזע, מעמד, מגדר, צבע, לאום וכן הלאה. במישור הפופולרי, הפוסט-פמיניזם מציין עמדה ביקורתית המופנית כנגד דור שלם של פמיניסטיות שבודדו את האישה מן ההקשר המשפחתי והחברתי (הזכות לבית, למשפחה, לילדים) והציבו את ה"סינגל" כמופת בלעדי; ואולם לעמדה זו אורבת סכנת הניכוס על-ידי החשיבה הפטריארכלית המסורתית, זו שהפרויקט הפמיניסטי המקורי יוצא נגדה. … קיראו עוד

פניקה מוסרית

פניקה תקשורתית הנסובה על אדם, קבוצה, רעיון או פעילות שקיומם נתפס כאיום על מערכת הערכים המקובלת ועל הסדר החברתי. פולחן יומיומי שכיח בעידן של רטוריקה רוויה שעיקרה "הצפה" תקשורתית הממוקדת בבעיה חברתית. טיפול יתר תקשורתי בממד המאיים וה"סוטה" של המציאות, במטרה לעצב סדר יום ציבורי. … קיראו עוד

פסיכואנליזה

שיטה קלינית ומדע פרשני של התרבות המזוהים עם מפעלו של זיגמונד פרויד (Freud, 1856-1939). שיטה לטיפול בהפרעות נוירוטיות ופסיכוטיות ואסופת ידע פסיכולוגי המצטבר והופך, לדעת פרויד, למדע. הפסיכואנליזה היא תיאוריה כללית של התהליכים הנפשיים של הלא-מודע. החקירה הפסיכואנליטית מתמקדת בחשיפת המשמעות הלא מודעת של מילים, פעולות (טראומות) ותוצרי הדמיון (חלומות, פנטזיות, אשליות). כשיטת טיפול, הפסיכואנליזה הקלאסית מבוססת על אסוציאציות חופשיות של המטופל, שיוצרות מגע עם חומרי הנפש הלא-מודעים שלו ומאפשרות למטפל לבנות דגם פרשני המסביר את התנהגותו. הפסיכואנליזה כיום היא גוף ידע רחב, אוסף של תיאוריות, השואבות השראה מפרויד, אך גם מאתגרות אותו במובנים שונים; למשל, בשאלת ההשפעה ההדדית בין מטפל למטופל. הפסיכואנליזה הפוסט-פרוידיאנית פונה עורף לתיאוריית הדחפים של פרויד ומבליטה את כינונו של הסובייקט כתוצאה של הקשר שלו עם סביבתו הרגשית. הפסיכואנליזה חלחלה כמעט לכל תחום בתרבות והפכה לחלק בלתי נפרד מן השיח הפופולרי שלה. הפסיכואנליזה היא מרכיב אינטגרלי של הבנת העצמי שלנו, "אקלים של דעה" שבו מתנהלים חיינו מסוף המאה ה-19 ועד היום. … קיראו עוד

פעולה קומוניקטיבית

מונח מפתח בתורתו של הפילוסוף והסוציולוג יורגן הברמאס (Habermas). המונח נועד לספק בסיס ערכי לניתוח של נורמות ההבנה האפשריות בחברה. הפעולה הקומוניקטיבית יוצרת את הבסיס לדיבור רציונלי בספֵרה הציבורית. מטרתה היא הבנה בין בני אדם: שיח חופשי בין אנשים רציונליים ואוטונומיים, משוחררים מחרדות, דעות קדומות ובורות, השואפים לשיתוף פעולה. זוהי האידאה המורשת של המין האנושי: כינונו של דיאלוג תבוני בתוך מרחב הניסיון האנושי. הביקורת על עמדה זו טוענת כי מדובר בפרויקט אוטופי המנותק מאינטרסים ממשיים ומקהילות השיח והזהות שהדוברים משתייכים אליהן. בפועל יש לצפות כי הדיאלוג האידאלי בין הצדדים יופרע על-ידי גורמים חיצוניים כגון פחד, הזדהות, אי-ידיעה וכדומה. … קיראו עוד

פרופסיה, פרופסיונליזם (מקצוע, מקצוענות)

הפרופסיה מגדירה ידע והתנהגות תקניים של קבוצת אנשים בעלי מקצוע משותף. תכונותיו של האדם הפרופסיונלי: התמחות, ניטרליות, אובייקטיביות, אתיקה, שליטה, מיומנות, אוטונומיה, ניתוק מהקשרים פוליטיים, מוסריים ורגשיים. תכונות אלה נתפסות כתנאים מקדימים המכוננים את איש העבודה בעידן הקפיטליזם. התכנים המקצועיים נקבעים באופן אוטונומי על-ידי חברי המקצוע שהם קבוצת המומחים המקובלים בתחום מסוים. למקצוען שני יתרונות: הידע המוכח שלו ועמדתו הניטרלית בשאלות ערכיות. ואולם ניתן למתוח ביקורת על עמדה זו ולטעון כי תכונות אלה משמשות עלה תאנה שנועד לבלום דיון מוסרי בשאלות שנויות במחלוקת ולהצדיק עמדה כוחנית המציגה עצמה כניטרליות מקצוענית צרופה. … קיראו עוד

קאמבק

שיבה לפסגה. פרקטיקה שכיחה בתרבות הפופולרית, שעיקרה חזרה מתהום הנשייה אל מרכז הזירה. המונח מתייחס לכוכבי העבר, לסגנונות, לאופנות ולסחורות. הקאמבק הוא מרכיב בפרקטיקה השיווקית של מוצרי תרבות עכשוויים המתרפקים על העבר. … קיראו עוד

קהילייה מדומיינת

"מה מביא בני אדם לאהוב את אומותיהם עד כדי הנכונות למות בשבילן, וגם לשנוא ולהרוג בשְׁמָן; מה הופך אנשים זרים זה לזה, שלעולם לא ייפגשו, שאולי לא ישמעו איש על רעהו, למאוחדים בקשר אחווה קהילתי, כמעט משפחתי, ובנכונות למסור את נפשם למען אותו רעיון של האומה האחת, שהוא כולו המצאת דמיונם?", שואלת עדית זרטל (1996). המונח "קהילייה מדומיינת", שטבע ההיסטוריון בנדיקט אנדרסון (Anderson), מספק תשובה אפשרית לתהייתה. קהילייה מדומיינת נוצרת באמצעות סיפור מאחד שעל בסיסו ציבור של בני אדם מגבש את זהותו הלאומית. מדינת הלאום המודרנית היא ישות דמיונית שקיומה מותנה באמונות על אודותיה ובדימוייה הקולקטיביים. … קיראו עוד

קהילייה פרשנית

מונח שהציע מבקר הספרות סטנלי פיש (Fish). תפיסה ספרותית המתמקדת בטקסט כיצירתו הפרשנית של הקורא. הכרעותיו הפרשניות של הקורא מובנות על-ידי הקבוצה החברתית או האסתטית שאליה הוא משתייך. כל קבוצה מסגלת לעצמה אסטרטגיית קריאה התואמת את הקודים שלה; אלה באים לידי ביטוי בפרשנות המוצעת. … קיראו עוד

קיטש

מונח מתחום האסתטיקה המציין טעם רע. "אמנות זבל" שנועדה להיענות לטעם הפופולרי. מקור המונח בגרמנית – Kitcshen – פירושו "לזרוק דברים יחד", אשפה שנאספה מצדי הדרך. הקיטש הוא מאפיין בולט של חברת המדיה והצריכה. הוא מורכב מחפצים, ממקומות ומאופנות שהתיישנו. שפת הקיטש היא שפה מתה, שנתלשה מהקשריה ההיסטוריים האותנטיים ונשתלה מחדש בהקשרים המבליטים גודש, סנטימנטליות ופיתוי. הקיטש מפעיל מניפולציה על הנמען. הוא יוצר אפקט נוסחתי על חשבון תהליך ביקורתי המכונן את היצירה. עם זאת, קיטש הוא מושג תלוי תרבות: קיטש המודע לעצמו עשוי לשאת אופי ביקורתי, כחלק מגודש פוסטמודרני המתבונן על עצמו במראה. … קיראו עוד

קתרזיס

מונח בספרות, בתקשורת ובאמנות, שטבע אריסטו (בסביבות שנת 335 לפנה"ס). המונח, המופיע בפואטיקה לאריסטו כחלק מהדיון בסכמה של הטרגדיה, מציין תגובה רגשית עזה הנחווית כפורקן אל מול מאורעות מחוללי חמלה, צער ופחד. אמנים ופוליטיקאים משתמשים בקתרזיס כאמצעי רב עוצמה לניווט הקהל לצורכיהם. הקתרזיס הוא השלב האחרון של הסכֵמה הטרגית, הכוללת על-פי דורותיאה קרוק (1972) את "המעשה הנורא", "הסיבוך", "המפנה", "ההִוַדעות", "הקתרזיס" ו"אישור מחדש של ערכים אוניברסליים". הקתרזיס מוליך את המבנה כולו אל חוף מבטחים של פתרון, הכולל פורקן רגשי רב עוצמה אך מתוכנן בקפידה, לצד יכולת ללמוד ולהסיק מסקנות, שהיא חלק בלתי נפרד מהפתרון. האטימולוגיה של המונח אכן רומזת לכיוונים אלה: "קתרזיס" ביוונית פירושו מירוק, זיכוך, ניקוי, טיהור, התנקות מעודפי פסולת. משמעויות אלה מבליטות את תפקידו של הקתרזיס כסוכן מרכזי של המתודה הרציונלית, שאותה נועדה הטרגדיה לשרת. הקתרזיס הוא רגע של משבר ומתח עליון מצד אחד ורגע של פתרון ואיזון, הקלה והנאה, מצד אחר. פרדוקס זה מקנה לו את כוחו הייחודי. … קיראו עוד

ריאליזם

מיוונית, ריאליה (Realia), דברים מוחשיים. (1) בפילוסופיה הכללית, ההנחה כי דברים קיימים ללא קשר למתבונן אנושי וללא תלות באופן התיאור של הדברים; (2) בפילוסופיה של המדע, אי-התלות של האובייקטים במתודה המדעית החוקרת אותם: המדע מתקדם על-ידי בניית תיאוריות המתייחסות לאובייקטים בעולם; אף כי אלה אינם ניתנים לתצפית ישירה, הרי המודל מאפשר לנבא את התנהגותם של הרכיבים הניתנים לצפייה; (3) בספרות ובאמנויות, סגנון ייצוג היוצר דומות – Resemblance – בין יצירת האמנות לבין העולם (Verisimilitude). כזרם אמנותי, הריאליזם נולד במחצית השנייה של המאה ה-19, אך השפעתו הולכת ונמשכת עד ימינו. הסגנון הריאליסטי מנוגד לסגנון הרומנטי שקדם לו והוא מבקש לתאר באופן נאמן את המציאות החברתית והנפשית של הזמן ההיסטורי בלי לברוח לפנטסטי ולגרוטסקי כפי שעשתה הרומנטיקה. הריאליזם מנוגד גם למודרניזם, שהחל את דרכו כזרם אמנותי בתחילת המאה ה-20. המודרניזם מתכחש לאסתטיקה הריאליסטית הרואה ביצירת האמנות השתקפות של העולם האמיתי. … קיראו עוד

ריטואל

טקס, פולחן, פעולה או סדרת פעולות שבהם מתבצעת חזרה על אקטים סמליים. פרקטיקה המסמנת את המשמעות התרבותית של אירועים ושל שינויים בחיי יחיד ובחיי החברה. ההתנהגות הריטואלית נקשרת בדרך כלל לתחומי הדת והאנתרופולוגיה. רוב המחקרים בתחום עוסקים בטקסים ובפולחני מעבר קהילתיים בתרבויות ובדתות שונות. בשפת המדיה, מטאפורה שגורה לפולחן מחזורי וקלישאי המתקיים באמצעי התקשורת. בניתוח המדיה בת זמננו המונח מציין דפוסים של פוליטיקה טקסית ריקה מתוכן. … קיראו עוד

רפרנס, רפרנציאליות, הוריה

יחס קבוע שנוצר בין מבנים לשוניים לבין מציאות חוץ-לשונית. יחס בין שם לבין האובייקט שהוא מציין: השם נתפס כמייצג את האובייקט שאליו הוא מתייחס. בסופו של מאמר, למשל, אנו מוצאים רשימת מקורות (references) המציינים את האסמכתה שאליה מתייחס הידע המוצג במחקר. התפיסה הרפרנציאלית, המניחה קשר יציב וקבוע בין שמות לבין אובייקטים, בולטת בסגנון אמנותי הקרוי ריאליזם. גישה זו ממלאת גם מקום מרכזי בפילוסופיה האנליטית. … קיראו עוד

שִׁחזור

יצירה מחדש, הדמיה. הבניה מחודשת של סדר דברים כלשהו, בדרך כלל של מה שיצא משליטה ודורש תיקון. השחזור מניח שאפשר להתחקות אחר הסיבה האמיתית, ליצור מחדש את סדר האירועים המשוער, להחיות את העבר בצורה אמינה ומדויקת. פרקטיקה שכיחה בתקשורת, במשפט, באמנות ובתחומים נוספים. טקס חברתי מוסכם שנתמך בטכנולוגיה משוכללת ונועד לעורר תחושת אמון ושליטה באמיתי. ריטואל הכרוך במאמץ להשיב את הסדר החברתי על כנו. … קיראו עוד

תיאוריה

מערכת של רעיונות יסוד הקושרת בין חלקים של ידע בתחום נתון. הנחות והשערות, על סמך מחקרים וניסויים, המשמשות לשם הסברת עובדות או תופעות. התיאוריה עוסקת בתקפותה של אמת בתחום דעת מסוים. אריסטו מצביע על התיאוריה כאחת משלוש הדיסציפלינות האינטלקטואליות (השתיים האחרות הן "הדיסציפלינה היוצרת" ו"הדיסציפלינה המעשית"). התיאוריה מעוניינת בָּאמת, קרי בהתאמה הטובה ביותר בין משפטים לבין עובדות. היא ניצבת כנגד ה"פרקטיקה" – היישום המעשי של רעיונות בתחום נתון, או "האתיקה" המתמקדת בשאלה כיצד אפשר לרתום את חוקי הטבע לסוגיית הטוב והראוי. לפי השקפה אחרת, שבה מחזיק הפילוסוף הילרי פוטנם (Putnam), תיאוריה אינה משקפת עובדות אלא את הארגון המושגי של עובדות אלה. לדעת פילוסוף התרבות פרדריק ג'יימסון (Jameson), בימינו, השיח הקרוי "תיאוריה" משנה את פניו. כיום הוא מתייחס בעיקר למקבץ של רעיונות הלקוחים מהמרקסיזם, מהסטרוקטורליזם ומהפסיכואנליזה, אך גם מהסוציולוגיה, מהאנתרופולוגיה, מההיסטוריה, ממדעי התרבות, מהאמנויות ועוד. המונח מתייחס לממד הבינתחומי של הידע: יחסי הגומלין הנרקמים בין רעיונות יסוד בתחומים שונים. … קיראו עוד

תיירות

תנועה ואינטראקציה של בני אדם ושל שירותים לאורכו ולרוחבו של הגלובוס. תעשייה כלל-עולמית הכוללת תחומים רחבים של תקשורת חברתית כגון פנאי וספורט, קניות וכלכלה, תרבות ואמנות, צילום, אדריכלות וחינוך. כתופעה מודרנית, תיירות ההמונים מבטאת את הניידות החדשה של האדם: התשוקה לגלות ארצות, נופים, תרבויות ואייקונים חדשים המעצבים זהויות. במרכז החוויה התיירותית ניצב הרצון לצרוך את העולם באמצעות "המבט התיירותי" – מבט צילומי המקבע שוני וריבוי בתבניות חוזרות. בניגוד לחוויית הנוודות, המבוססת על סכנה ועל פירוק, התיירות מבוססת על צריכה ועל יציבות בורגנית המשמרת את הקיים. המבט התיירותי צמא למונומנטים ההופכים את העיר המתויירת למקום סטטי וניצחי, שתמיד ניתן לשוב אליו. תיירות ההמון בעידן הגלובלי הופכת את ה"מקומי" וה"אקזוטי" לסחורה מבוקשת המשוכפלת בעולם כולו. … קיראו עוד

תקינות פוליטית

פרקטיקה במאבק נגד הסטנדרטים הרווחים במשטר לשוני מסוים. הניסיון לעצב באמצעות הלשון סדר יום תרבותי חלופי, התומך בקבוצות מיעוט ונלחם נגד קיפוחן בחברה. ההנחה כי השפה וכן הסטריאוטיפים, המסורת, הקניין הספרותי והחדשות המקובלות הם אמצעים בידי הקבוצה השלטת להנחיל את ערכיה ההגמוניים בקרב קבוצות אחרות. התרבות השלטת נוטה להסוות את האינטרסים הכוחניים שלה תחת השמיכה הרחבה של "מצבים אוניברסליים", "טבעיים", מקובלים על הכול, וכך למנוע מקבוצות המיעוט, שאינן מיוצגות במשטר המשמעות שלה, לבוא לידי ביטוי ולהשמיע את קולן. האסטרטגיה של התקינות הפוליטית גורסת כי יש לערער את הבסיס האוניברסלי שעליו מבוססת שליטה זו על-ידי הצעות לשינויים ולתיקונים בשימוש הלשוני. אלה יקרינו על העולם החברתי והפוליטי ויעודדו שינויים מהותיים בתוכו. … קיראו עוד

תרבות עממית, פולקלור

תחום בתרבות העוסק בהתנסות קולקטיבית ואנונימית, בדרך כלל בעל פה, המיוחסת ל"עם" או למְסַפֵּר עממי אלמוני שהוא בא כוחו. התנהגות וסגנון חיים, דיבור, כתיבה וייצוג אמנותי. יצירה שאין לה מקור ואין לה יוצר, ולכן היא מפרקת את הסמכות הסיפורית. התרבות העממית והפולקלור הם השתקפויות עומק בלתי מצונזרות של הלא-מודע הקולקטיבי, הפותח צוהר להתבוננות במאוויים האידאולוגיים הסמויים של התרבות. התרבות העממית כוללת צורות מסוימות של לבוש, מוזיקה, ספרות, בישול, עיצוב ועוד. … קיראו עוד

תרגום

הליך של העברת טקסטים משפת מקור לשפת יעד, תוך יצירת שייכות, איזון ואקוויוולנציה (שקילות, שיוויון ערך) בין טקסט מקור לטקסט יעד. התרגום הוא מודוס ספרותי המפרה הן את שפת המקור והן את שפת התרגום. שיח התרגום חוקר את גבולות ההעברה בין משמעויות. הוא מתמקד בסוגיית מפתח בתרבות ובתקשורת: הוא שואל מהי משמעותה של המשמעות? (Steiner, [1973] 1992: X). פעולת התרגום אינה מוגבלת רק לפעולת הכתיבה או הדיבור והיא מוחלת על אירוע פוליטי, חברתי ונפשי, שבו יחיד או קבוצה הבאים מתרבות (משפה) אחת מבקשים לתקשר עם יחיד או קבוצה הבאים מתרבות אחרת. היכולת לתרגם טקסטים מתרבויות ומתקופות שונות מאפשרת את הזיכרון המצטבר של ההיסטוריה האנושית. מלאכת התרגום הופכת את העבר יעד לפרשנות, כשם שהיא משנה את משמעותו של המקור. פעולת התרגום משחזרת באופן מיתי את המטאפורה בבל: ריב הלשונות, כמו ריב התרבויות, מחייבים את התערבותו התכופה של הפרשן – המתרגם. האחרון נדרש לחצות גבולות תרבותיים ורגשיים, לדלג מעל מהמורות ודעות קדומות; הוא נתבע להיות רלוונטי. בצורתו זו מהווה התרגום בסיס לכל פעולה אנושית של הבנה, סליחה ואירוח הזולת, בין כותלי שפה שאינה שפתו, בבית שאינו ביתו. … קיראו עוד

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×