אבג'קט, בְּזוּת

היסוד המוקצה, המשפיל, המלוכלך והמבוזה בהוויה האנושית; מושג מרכזי בהגותה של הפסיכואנליטיקאית וחוקרת הספרות ז'וליה קריסטבה (Kristeva). המונח מתייחס למצב של האני השרוי בפאזה הטרום-לשונית שלו. האבג'קט מזוהה עם הווייתו הנרקיסיסטית של האורגניזם, עם התוהו ובוהו שהוא שרוי בו בעת הסימביוזה שלו עם האם. האבג'קט הוא תחושת הפניקה שמשדר לנו הגוף לפני שהתגבש לכלל אני; הנוכחות המשפילה של האחר בתוך מה שיכול היה להיות "אני". … קיראו עוד

אדיפוס/אנטי אדיפוס

מושג מרכזי בפסיכואנליזה. תסביך אדיפוס, המעוגן בסיפור המיתי היווני, מוצג על-ידי פרויד כתסביך הגרעין של הנוירוזה. הקונפליקט האדיפלי, שמקורו בשלב מוקדם של ההתפתחות הפסיכו-מינית (גיל שלוש עד חמש), מתרחש בלא-מודע בשל דחפים מיניים שהילד חש כלפי אמו, ובשל רגשי הקנאה והתחרות שהוא רוחש לאביו. תסביך מקביל אך שונה במידת מה מתרחש ביחסי בת-אב והוא מכונה תסביך אלקטרה. מנקודת מבט פוסט-סטרוקטורליסטית נמתחת ביקורת על הממד הדטרמיניסטי של המושג. עמדה זו מובילה לדיון מחודש בגבולות התשוקה. … קיראו עוד

אוכל

צורך קיומי המספק אנרגיה לגוף ומאפשר את הפעילות הטבעית של האורגניזם. פעילות מענגת שהיא חלק מחייו החושניים של האדם. טקס בתרבות המאפשר תקשורת סימבולית בתחומים רחבים של הניסיון האנושי: זהות אישית וקולקטיבית, סדר יום אידאולוגי ופסיכולוגי, הגדרת טעם, סגנון חיים ועוד. לאורך ההיסטוריה, השגת המזון, הכנתו והגשתו היו לתופעה חברתית מרכזית: בתרבות ההמונים של ימינו הפך המזון לתחום חברתי מועדף, מושא לייצוג אמנותי ותקשורתי, ציר מרכזי של דיון וביקורת. המזון משמש אמצעי ליצירת זהות ולייצוג של זיכרון עבור קבוצות משתמשים המתבדלות ביניהן על רקע גזעי, אידאולוגי, דתי, לאומי, מעמדי, מגדרי, דורי ועוד. האוכל מופיע אפוא לא רק כישות גשמית אלא גם כמטאפורה לקיום הרוחני של האדם; המזון הוא תמיד "מזון למחשבה". ברמה הבסיסית ביותר הוא מייצג את גבולות המוכרות והזרות האנושית. המגוון העצום של מזונות ומאכלים הוא תמונת ראי של הרב-גוניות האנושית המוטמעת בחיים עצמם. … קיראו עוד

אופנה

גילויי תרבות בולטים, המתקבלים בחברה לפרק זמן נתון ואחר-כך מפנים את מקומם לגילויים אחרים. הפרשנות הרווחת והמוסכמת לנושאים של טעם בנקודת זמן נתונה. הנורמה שמעניקה תיווי וזיהוי ל"נכון". נורמה זו, הנתונה לשינויים מתמידים, משמשת כסוכן מרכזי של תקשורת וחִברות. חילופי האופנות יכולים להתבטא בהרגלי לבוש, דיבור, סגנונות חיים ועוד. האופנה מהווה כלי מרכזי של פרשנות תרבותית ל"עכשווי" ולקומוניקטיבי. בגילוייה השונים היא צירוף מיוחד במינו של דחף אמנותי וגירוי מסחרי קפיטליסטי, שמזרימים ביקוש מתמיד לבורסה של "החדש". האופנה היא אפוא האמונה ב"חוק השינויים", ביכולת האנושית להגדיר מחדש את האידאל של הזמן באמצעות חילופי האופנות. לעתים נדמה כי הזיהוי ההיסטורי של תקופה קשור בקשר הדוק לזיהוי הלבוש והטעם האופנתי של אותה עת. כך הופכת האופנה למסמן תקופתי; דרך ייצוגיה אנו מתוודעים לזרימת הזמן החולף. … קיראו עוד

איווי/חֶסֶר

התבנית איווי/חסר תופסת מקום מרכזי בפסיכואנליזה של ז'ק לאקאן. החוויה נחווית כאיווי אל מישהו או אל משהו אחר, ולכן קיומו של האיווי לובש צורה פרדוקסלית: הוא מיוצג על-ידי גלישה מתמדת בין חסך אחד לאחר. החיפוש אחר המלאות האינסופית נחווה באמצעות סובייקטים סופיים וזמניים; הוא מיוצג לפיכך רק כמצב של פרצה וחסר. … קיראו עוד

איידס

מגפת תסמונת הכשל החיסוני הנרכש (HIV – Human Immunodeficiency Virus), שהתפשטה במהירות בעולם המערבי, החל מראשית שנות השמונים של המאה ה-20. מטאפורה תרבותית כואבת לתהליך ההתפרקות הסימבולית של הגוף בימינו. מסמן תרבותי המציין את היחס אל האחר. כביטוי לתקופה, האיידס הוא תוצר של פירוק הקשרים החברתיים – מורשת המאה ה-20. השילוב שבין הליברליזציה המינית לבין אמצעי הפיקוח והשליטה שהפעילה הרפואה המודרנית – באמצעות הטכנולוגיה של זריקות ועירויי דם – תרם להתפרצותה של המגפה ההרסנית. בשנת 1995 דווח לראשונה על קוקטיל תרופות חדש המעכב את התפשטות הנגיף. כך או כך, המגפה מבטאת באופן סימבולי את הרס יכולתו הפנימית של האדם להגנה עצמית. … קיראו עוד

אלילות, אלילים (בתרבות הפופולרית)

חברת הראווה של ימינו מכוננת את עצמה באמצעות מודלים של התנהגות דתית-אלילית, ויוצרת יחסי סגידה בין ה"מאמינים" לאלילים. האקסטזה הדתית של העבר עוברת טרנספורמציה חילונית הדוניסטית, אך מאפשרת לאדם "לצאת מעבר לעצמו" (Ex-Stasis) אל עבר מושאי הערצתו. אלילות ואלילים בני ימינו הופכים לסלבריטאים: מושאים להערצה, להזדהות, לרכילות, לקנאה ולפולחני סגידה מצד ההמונים. אלילים אלה זוכים לזוהר המיוצג שוב ושוב באמצעות הסימולציה הקולנועית, הטלוויזיונית והתקשורתית. הזוהר – 'האושר שנובע מקנאתם של אחרים', כמאמרו של ג'ון ברגר (Berger) – הוא חלק מאסטרטגיה קפיטליסטית שנועדה לעורר ולעודד יחס של צריכה כלפי אובייקטים "חלומיים", שהם מעין דימויים העוטפים את הגוף ומעידים על חשיבותו. … קיראו עוד

אנדרוגיניות

זיווג בין המילים היווניות andros – זכר ו-gyne – נקבה. במובן הביולוגי, הימצאות של איברי רבייה נשיים וגבריים באורגניזם אחד. במובן התרבותי, עמדה המשתלבת בתיאוריה הפמיניסטית ומוצגת כחלופה אפשרית לסקסיזם הגברי. … קיראו עוד

ארבע על ארבע, ג'יפ

כלי תחבורה ואייקון תרבותי. רכב שטח בעל הנעה קדמית, עבירות גבוהה, עוצמת מנוע גבוהה והילה הרפתקנית וספורטיבית. אף כי המילה ג'יפ נולדה כשם לרכב המיוצר על-ידי חברת "Jeep" מאז ראשית שנות הארבעים של המאה ה-20, היא הפכה לשם גנרי המגדיר רכב שטח לסוגיו. הדגמים השונים של 4X4 נעים מג'יפים בעלי אופי של משוריין זעיר ועד לרכבים אלגנטיים, מאובזרים היטב, לנשים ולגברים עירוניים. ה-4X4 אינו מספק רק את הצורך בפונקציונליות: רבות מן התכונות שעושות אותו לרכב נחשק הן תכונות סימבוליות צרופות. רמז לתכונות אלו אפשר למצוא בעובדה כי חלק ניכר מכלי הרכב הללו גודש דווקא את הנופים האורבניים, שלכאורה לא נועד להם. במקורו הג'יפ הוא אובייקט גברי המזוהה עם שדות הקרב; בחברת הצריכה הדימוי הלוחמני עובר מטמורפוזה אך ממשיך לשרת בצורה חדשה את כלכלת התשוקה הישנה. … קיראו עוד

ביופוליטיקה

פוליטיקה של ניהול חיים. מונח שטבע הפילוסוף מישל פוקו בספרו תולדות המיניות I, הרצון לדעת (1976) ובסדרת הרצאות שנשא בקולז' דה-פראנס בשנים 1979-1978. מאוחר יותר זוהה המונח עם ההיסטוריון ג'ורג'יו אגמבן (Agamben). ביופוליטיקה היא סך הפרקטיקות הרציונליות המשמשות את השלטון כדי לפקח על האוכלוסייה ולנהל את צורכי החיים שלה. ביופוליטיקה עוסקת בפרקטיקות כגון בריאות, מיניות, היגיינה, ריבוי טבעי, תוחלת חיים, חינוך וגזע. מדובר בניהול החיים של הגוף החברתי, בכלל זאת אכיפה של נוהלי מניעה והפרדה, ריפוי, שליטה כלכלית וכיוצא באלה. במובן רחב יותר, הביופוליטיקה עוסקת בהפעלה של ידע/כוח על הגוף הפרטי, המשפחתי או הציבורי. הנחת היסוד היא כי ניהול החיים על-ידי הריבון (למשל המדינה) הוא "קשר דם" ראשוני המגדיר את היחסים בין השלטון לבין הפרט, וכי קשר פוליטי זה הנו מהותי להגדרת האדם. הזכות לנהל חיים מציבה את הריבון בעמדה של אלימות מובנית, הפועלת על גופם של נתיניו. לריבון שמורה הזכות להחיות או להמית, להגן על החיים או להפקירם. האתר המייצג של הביופוליטיקה הוא המחנה (camp); בקיצוניותו הוא יכול להתגלם במרחב של מחנה הריכוז, שם מושעים החוק והסדר האזרחי לטובת שליטה ישירה של הריבון בגופם ובחייהם של הנשלטים. … קיראו עוד

ברבי

בובת משחק ואייקון מרכזי בתרבות הפופולרית מאז אמצע המאה ה-20 המסמנת נורמות של יופי מערבי. הביקורת הפמיניסטית יצאה נגד נורמות אלה וראתה בהן הנצחה של הסטריאוטיפ הנשי, שלפיו האישה היא יצור תלותי הסוגד למבט הגברי. הברבי היא סמל מובהק להשפעה הגלובלית של התרבות האמריקאית. … קיראו עוד

גבריות חדשה

מונח הטוען לכינונה של זהות גברית השונה מהסטריאוטיפ הגברי המסורתי. מודעות חדשה לדרכי הייצוג והמימוש של גבריות בימינו. תוצאה מובהקת של עליית הקול הנשי בתרבות ושל השיח המגדרי המתלווה אליו. התביעות הסותרות המוצגות בפני הגבר: עליו להתפייס עם תכונות וערכים הנחשבים נשיים – סבל, פצע, טראומה, חֶסר, מאזוכיזם, אמפתיה ודמיון – אולם בו בזמן עליו לשרוד בעולם קפיטליסטי המציג דרישות מנוגדות, כגון תחרותיות, תוקפנות, ביצועיות, אינסטרומנטליות ורציונליות. הגבר החדש נושא את גבריותו כמצב של משבר. … קיראו עוד

גבריות/נשיות

בתפיסה המסורתית, אוסף קבוע ומהותי של תכונות ביולוגיות או צורות דיבור והתנהגות המאופיין כ"נשי" או כ"גברי". תכונות אלה יכולות להופיע אצל גברים ואצל נשים כאחד. מנקודת מבט ביקורתית, נטען כי עצם הניגוד הוא פרי הבניה תרבותית ומגדרית: יש לבדוק את הלגיטימיות של הניגוד ולשאול את מי הוא משרת. … קיראו עוד

גוף

מונח מרכזי בביולוגיה, בפילוסופיה ובאמנות במהלך הדורות. מושא לדיון בהקשרים שונים: גוף ונפש, אובייקט וסובייקט, טבע והיסטוריה, טריטוריה וגוף פרטי. הגוף הוא בעל קיום פרדוקסלי: מצד אחד זהו עצם התופס מקום בחלל ומסמן גבולות בין הקרוב לרחוק, בין המעוצב לעמום; מצד אחר זהו מכשיר של ידע המגדיר את אופן קיומנו בתוך החלל-זמן של העולם, מכשיר של זיהוי בתוך מרחב, אך גם מכשיר ומושא כאחד של הזיכרון ("הגוף זוכר"). מטאפורה מרכזית להגדרת הנבדלות של הסובייקט בתוך החלל הפיזי והמנטלי שלו. מושג מפתח בפוסטמודרניזם, בפוסט-סטרוקטורליזם, בפמיניזם, בתיאוריה קולנועית ועוד. … קיראו עוד

גייז (הפוליטיקה של ה-)

הפוליטיקה של הגייז התפתחה כחלק מהתנועה לזכויות האזרח שפעלה בארצות הברית בשנות השישים, ומאוחר יותר כחלק מהגל השני של הפמיניזם הרדיקלי. חברי הקהילה אימצו את התואר "גיי" בניסיון לשנות את הקונוטציות השליליות של המושג "הומוסקסואליות" בעיני התרבות ההטרוסקסואלית השלטת. במסגרת ניסיון זה אומצה גם מילת מפתח חדשה: גאווה. מפגש של גייז לזכר הזמרת ג'ודי גרלנד, שהתקיים בגריניץ' וילג' ב-27 ביוני 1969 ולווה בהתנגשויות עזות עם המשטרה, סימן את רגע הולדתה הפוליטי של התנועה בארצות הברית, באנגליה ובשאר מדינות המערב. … קיראו עוד

דוגמנות

דוגמנים: מוזות של צריכה, מלאכי הקפיטליזם, מושאים של תשוקה והזדהות. הפיכת הדוגמנים לגיבורי תרבות משקפת את תרבות הזוהר הגופני של ימינו. דימוייהם המתחלפים במהירות מספקים לחברה הצצה מוחשית בפנטזיות הכמוסות ביותר שלה. הדוגמן מייצג דימוי טהור של הגוף. הדִגמוּן אינו מופרע על-ידי תוכן כלשהו, מלבד המסר הפשוט: "אתם רוצים את זה". … קיראו עוד

די. ג'יי

שמאן ופרפורמר בתרבות הפופולרית. מוזיקאי הפועל בסצנת הטראנס, ההאוס, הטכנו, ההיפ-הופ ועוד. אמן יוצר ואמן מבצע כאחד. אישיותו הכריזמטית והמוזיקה האלקטרונית שהוא מנגן בפני קהל חוגג ומשולהב מייצרים את אווירת האקסטזה של המסיבה. הדי-ג'יי חורג מתפקידו של התקליטן המסורתי. הוא אינו מצוי מאחורי הקלעים אלא בקדמת הבמה. הוא כוכב הערב: מוזיקאי טוטלי השולט ללא מצרים ברגשות ובתשוקות הקורנות מן הקהל. … קיראו עוד

דראג

פרקטיקה שבמרכזה גבר או אישה המאמצים לבוש והתנהגות של המין השני לצורכי הופעות או בידור. צורת אמנות המשויכת בדרך כלל לתרבות ההומוסקסואלית ומבוצעת בדרך כלל באמצעות לבישת פריטים נשיים על-ידי מי שזהותו מוגדרת כהומוסקסואלית. ביטוי בולט לדינמיקה של חציית גבולות המגדר. גורם מרכזי בתרבות הפופולרית, בבידור ובשיח הפמיניסטי כיום. … קיראו עוד

הומופוביה

פחד פתולוגי מפני הומוסקסואלים ולסביות. אחד מנושאי המחקר של לימודים הומו-לסביים. שורשי הפוביה נעוצים ביחסה של התרבות ההטרוסקסואלית הדומיננטית לשאלות של כוח ושל הבדלים בין המינים. הקישור בין התרבות ההומוסקסואלית למחלת האיידס הגביר את ההומופוביה: היות שהומוסקסואלים הם קבוצת סיכון מרכזית להידבק במחלה, הם כביכול מזמינים יחס הומופובי מצד הרוב ההטרוסקסואלי. … קיראו עוד

טרנסג'נדר

מונח מטרייה המתייחס לפרקטיקות שמערפלות או חוצות גבולות של מין ומגדר באופן המאתגר קטגוריות מקובלות. המונח מתייחס לטרנסקסואלים, טרנסווסטיטים, קרוס דרסרז, בי ג'נדרז, דראג קווינז, קרוס ג'נדרז, הרמאפרודיטים, בודי בילדרס ועוד. הזהות הטרנסג'נדרית מערערת על הניגוד הבינארי בין "גבר" ל"אישה". הטענה היא כי ההבדלים הביולוגיים והחברתיים שבין המינים אינם מהותיים, אלא הם תוצאה של הבניה והסכמה תרבותיות. הזהות הטרנסג'נדרית היא זהות נזילה, משחקת ופרפורמטיבית. היא מערערת על גבולות הטבעי והנורמלי וממירה אותם בגבולותיה הפרומים של הפנטזיה. בכך מתערער המבנה המסורתי של התרבות: נוצר טשטוש גבולות בין האחד, השלם והנורמלי, לבין האחר, הדחוי והמבוזה. … קיראו עוד

טרנסווסטיזם, טרנסקסואליות

טרנסווסטיזם – הפקת עונג מיני מלבישת בגדיו של המין השני. מדובר בדרך כלל בגברים הנהנים ללבוש בגדי נשים. ההתחפשות היא חלקית ומטרתה להסוות את המין שמתחת למעטה התחפושת. טרנסקסואליות – תשוקה עזה לחוות את חוויית המין השני. ביטויי התשוקה: התנהגות חברתית המזוהה עם המין השני (התחזות טרנסג'נדרית), וכן הרצון לעבור ניתוח כירורגי לשינוי מין. … קיראו עוד

לימודים הומו-לסביים

מסגרת לימודים אקדמית המעמידה במרכזה את ההומוסקסואל ואת הלסבית וכן בעלי זהות מינית אחרת. תחום העוסק בתרומתם לפוליטיקה, לפילוסופיה ולאמנויות. הדיון הביקורתי נסב על אופני הייצוג, ובעקבות זאת על אופני הדיכוי, של הומוסקסואלים ולסביות בידי תרבות הרוב ההטרוסקסואלית. לימודים הומו-לסביים מציעים קריאה מחודשת של טקסטים הומואיים, וכן טקסטים שקריאה מחודשת בהם מגלה את שורשיהם ההומו-לסביים. תהליכים אלה הופכים למקור כוח והעצמה לקהילה ההומו-לסבית. … קיראו עוד

מאזוכיזם

שימוש בכאב כדי להשיג הנאה מינית; על שמו של הסופר האוסטרי לאופולד פון זאכר-מאזוך (Sacher-Masoch, 1836-1895) שתיאר יחסים כאלה בספריו. התאוריה הפרוידיאנית רואה במאזוכיזם חלק מהתבנית הבינארית סאדו-מאזוכיזם וקושרת אותה עם השלב האדיפלי. תאוריה מאוחרת של הפילוסוף הפוסט-סטרוקטורלי ז'יל דלז (Deleuze) טוענת כי הפרוורסיה המאזוכיסטית היא סטרוקטורה שמקורה בשלב הטרום-אדיפלי ועניינה הזדהות עם האם הפאלית (הגברית), תוך התעלמות מן הסמכות הגברית שבזירה. כמטאפורה בתרבות, מאזוכיזם פירושו מרד בסדר הפטריארכלי ההטרוסקסואלי והצעת סדר חלופי, נשי וחתרני, שיתפוס את מקומו. … קיראו עוד

מבט

מונח מרכזי בשיח הפרשני של התרבות. מופיע בתחומי דעת שונים: פסיכואנליזה, פמיניזם, לימודי קולנוע, תרבות חזותית, תקשורת ועוד. בניגוד למבט הפיזיולוגי, ה"רואה" את הזולת, בשיח הפרשני, המבט קשור לתהליך ההבטה; זהו פרי היחס הרפלקסיבי שנוצר עם האחר: משטר של התבוננות המצוי מחוץ לאני ונקבע על-ידי התרבות. התרבות היא מעין מסך שעליו מוקרנים הסימנים שאותם אנו "רואים" ושאותם אנו מפענחים על-פי ידע הסימנים המוקדם שברשותנו. האירוטיזציה של המבט הכול יכול – מבטה של המצלמה – באה לידי ביטוי במרחב הפרטי ובמרחב הציבורי. מצלמות הטלוויזיה, מצלמות הרשת ומצלמות הבקרה מנכיחות את המבט והופכות אותו לחלק בלתי נפרד מחווית הצפייה. … קיראו עוד

מגדר

בשונה מהמיניות, שהנָה סכום התכונות הביולוגיות המגדירות "גבר" או "אישה", המגדר עוסק באופן שבו מובנית ומתפרשת הביולוגיה באמצעות השפה והתרבות. מושג מרכזי בביקורת הפמיניסטית והפוסט-פמיניסטית. לימודי מגדר עוסקים בהבדלים התרבותיים שבין המינים ובאופני הייצוג של זהויות נשיות וגבריות לאורך ההיסטוריה. … קיראו עוד

מיניות

פרקטיקה מרכזית בקיום הביולוגי והתרבותי של האדם; פרקטיקה המייצרת זהות. מבנה המחולל את החיים ומסביר את הזיקה בין אינטימיות, עונג ותרבות. המיניות היא הבסיס לכל קשר בין-אישי, שיעדו המפגש עם האחר. הזהות המינית מתייחסת למין ביולוגי, לתפקוד מגדרי (גבר, אישה, טרנסג'נדר), לנטייה מינית (הטרוסקסואליות, הומוסקסואליות, ביסקסואליות) ולתשוקה (עוצמת המיניות המעוגנת בלא-מודע). בפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד (Freud), בולט הממד הדטרמיניסטי בהגדרת ההתפתחות המינית של האדם. המונח מאגד בתוכו התייחסות למיניות ילדית, לצורות שונות של פרוורסיה מינית, לתסמינים המייצגים את החיים המיניים, להעדפה של אובייקט מיני ועוד. המיניות אינה מוגבלת להתנהגות האינסטינקטואלית שהנה שרירותית ביסודה, אלא נוגעת בבחירות ובהעדפות האנושיות. בתור שכזו היא לא רק מסבירה את התסמינים אלא אף מאפשרת חקירת עומק של הסיבות שהולידו אותם. ז'ק לאקאן (Lacan), שממשיך את דרכו של פרויד אך גם מאתגר אותו, מציג תאוריה שבמרכזה חרדת הסירוס, שאותה חווה הסובייקט ברמה הסימבולית בשעה שהוא ניצב מול אובייקט האיווי. הדרמה האדיפלית מתרחשת בשעה שהסובייקט עובר תהליך של ניכור המרחיק אותו מאובייקט התשוקה. על פי לאקאן, המיניות היא העיסוק המתמיד בנעדר, באסור, בבלתי אפשרי. על-פי מישל פוקו (Foucault), המיניות היא טכנולוגיה שבאמצעותה פועל הכוח בתרבות: שליטה במיניותו של הגוף הפרטי והקולקטיבי היא חלק בלתי נפרד מסוגיית "ניהול החיים" הנתונה בידי הריבון. … קיראו עוד
תחום:

מסקרייד, מסכה

תחפושת. התחזות. איפור. מסכה מטאפורית. אמצעי חתרני המשמש את האישה כנגד חוקי החברה הפטריארכלית, ומיועד להקשות על הסטרוקטורה של המבט הגברי. מונח בעל חשיבות בניתוח מגדרי-פסיכואנליטי של הקולנוע. המופע של הנשיות המוגזמת נועד להגן על האישה מפני נטיותיה הגבריות. … קיראו עוד

סאדיזם, סאדו-מאזוכיזם

סאדיזם הוא סטייה מינית המאופיינת בהפקת עונג מגרימת כאב לזולת. התבנית הסאדו-מאזוכיסטית מתארת דחפים תוקפניים שהאדם מפנה הן כלפי הזולת והן כלפי עצמו. במאזוכיזם, יצרי התוקפנות כלפי העולם החיצון מופנים אל האני. סאדו-מאזוכיזם הוא תבנית בינארית המבטאת את יצרי המוות בחייו החברתיים והמיניים של האדם. על-פי פרויד (Freud), יצרי המוות שואפים ליציבות המאפיינת מצב אנאורגני; הם פועלים בשירותו של איווי להפסיק את החיים או לפחות להתנסות בסבל מרבי. על-פי התיאוריות הנגדיות של ז'יל דלז (Deleuze), ושל מישל פוקו (Foucault) הממשיכות את דרכו של המרקיז דה-סאד (Sade), השימוש בכאב הוא מכשיר לשחרור רדיקלי, העשוי לגאול את האדם מזרותו הקיומית, לאפשר לו מרד פילוסופי בחוק או לייצר זהות מגדרית חדשה באמצעות העדפה מינית אחרת. … קיראו עוד

פאלוגוצנטריזם

מונח המורכב משני מונחי משנה: "פאלוצנטריות" ו"לוגוצנטריות". פאלוצנטריות היא מאפיין של שיח הרואה בפאלוס הגברי התגלמות סימבולית של החוק והכוח בתרבות. "לוגוצנטריות", במובן שטבע ז'ק דרידה (Derrida), היא הטענה כי הפילוסופיה המערבית ממוקדת כולה בשאלת הלוגוס, המקור והאמת (חוק, סדר, סימן, אל). הפאלוגוצנטריזם הוא על-כן מונח המבליט את הזיקה שבין פטריארכליות לבין שיטה מטאפיזית רציונלית החותרת אל האמת. … קיראו עוד

פאלוס/פאלוצנטריזם

פאלוס – פין ביוונית. בתפיסה הפסיכואנליטית המסורתית (פרויד ותלמידיו) הפאלוס הוא מסמן ביולוגי ישיר של תשוקה וכוח. בפסיכואנליזה של ז'ק לאקאן (Lacan) זהו מבנה סימבולי המתייחס הן לגברים והן לנשים. הוא אינו נתפס כאובייקט ביולוגי אלא כדימוי, כפונקציה סימבולית הממלאת תפקיד מרכזי בהבניית הסובייקט. הפאלוס הוא מסמן מועדף הקובע את אופיו הסימבולי של האיווי. הפאלוצנטריזם מגדיר על-כן את מעמדו הסימבולי המועדף של איבר המין הזכרי בקביעת מערכות של כוח בשפה ובתרבות. הוא מבליט את המחשבה ההגמונית הגברית ואת השפעתה הגורפת על ההתפתחות הסובייקט. המונח מגדיר אידאולוגיה של יחסי כוח הנגזרת ממעמדו המועדף של הפאלוס כמושא של תשוקה בתרבות. אידאולוגיה פאלוצנטרית מזדהה עם נקודת מבט רציונלית, מודרנית וגברית. ביקורת הפאלוצנטריזם מהווה ציר מרכזי של דיון בפמיניזם ובדקונסטרוקציה. … קיראו עוד

פורנוגרפיה

יצירה מילולית, חזותית או צלילית או כל טקסט אחר שנועדו לעורר גירוי מיני באמצעות תיאור ישיר של פעילות איברי המין. נושא לאין-ספור דיונים הנוגעים בגבולות התשוקה המינית ובגבולות חופש הביטוי. הפורנוגרפיה מעלה לדיון דילמות מרכזיות של התרבות כגון מלוכלך ונקי, מגונה ובזוי, ראוי ומהוגן. סוגיות אלה מופיעות בהקשרים תרבותיים שונים, תובעות הכרעות מוסריות, משמשות כסיסמאות קרב מזדמנות. כל תרבות מסמנת בצורה שונה את גבולות הלגיטימיות של התיאור והחשיפה הגופנית ובכך מגדירה את ערכיה. אף כי ימי הפורנוגרפיה עתיקים כימי האדם, ראוי להבליט את הזיקה המיוחדת שנוצרה בין הפורנוגרפיה למודרניות. הדימוי הקפיטליסטי הרווח הוא הדימוי האנונימי, המנוכר, של המכונה: האדם כ"מכונת מין" (Sex Machine). אדם זה חורג מן הכלא המשפחתי הבורגני ומבקש למקסם את תשוקתו. העידן הפוסטמודרני משקף יחס אמביוולנטי כלפי החוויה הפורנוגרפית. מצד אחד, תעשיית הפורנו חודרת לכל פינה של החיים: טלוויזיה, קולנוע, פרסומת, מועדונים ועוד. בצורתה המוקצנת, היא משקפת את החיבור המאיים בין קפיטליזם, ארגוני פשע, זנות וסחר בנשים. מצד שני, הפורנוגרפיה יכולה לחבור לכיוונים מתקדמים ולשרת את החופש האינדיווידואלי ואת הזכות להיות "מישהו אחר". בצורתה זו, היא יכולה להניע מרד אידאולוגי של קבוצות שוליים נגד כוחנותו של הממסד החברתי הקפוא. … קיראו עוד

פטישיזם

האמונה בכוחם של עצמים דוממים לשמש תחליף מאגי ומלאכותי למקור האמיתי. מקור המונח במילה הפורטוגזית Feitico – מלאכותי, שנגזרה מן המילה הלטינית Facticius – עשוי. מדובר אפוא בהעמדת פנים, בהסטה מן הטבעי אל המלאכותי. ההיסטוריה של המונח מתחילה בשיח האנתרופולוגי במחצית השנייה של המאה ה-19: הפֵטיש נתפס כאובייקט מאגי שרוח שוכנת בו. זהו עצם חומרי המהווה מוקד לסגידה ולפולחן. אף כי ההגדרה כוונה לדתות פרימיטיביות, היא עונה גם על תמונת המצב בחברות מודרניות ופוסטמודרניות: תבנית פטישיסטית זו באה לידי ביטוי בתחומים שונים, כגון פסיכואנליזה, מרקסיזם ("הפטישיזם של הסחורות"), פוסט-קולוניאליזם, מיניות, זהות ומגדר, קולנוע, צילום, אמנות ועוד. … קיראו עוד

פמיניזם/פוסט-פמיניזם

השיח הפמיניסטי מתמקד בחוויה הנשית בתרבות, בניסיון לבסס מודל חדש של קריאה וכתיבה, התנהגות וניתוח, לנוכח התרבות הפטריארכלית הגברית. בתפיסה זו, ה"אישה" מופיעה כקטגוריה מאוחדת וקוהרנטית, ולכן ניתן לתאר את פעולתה ודרכי ייצוגה ברמה המינית, הפוליטית, התרבותית והאמנותית. ניתן לזהות שלב זה של הפמיניזם עם המודרניזם, מכיוון שבשני המקרים ישנה חתירה למהפכה רבתי: הריסת הנרטיב הגברי הקיים לטובת נרטיב מסוג חדש המקנה לנשים זכויות שוות וקורא מחדש את תרומתן הייחודית והמרכזית לתרבות. השיח הפוסט-פמיניסטי נקט עמדה ביקורתית ביחס להנחות אלה. מושג הנשיות נתפס כהבניה תרבותית והיסטורית ולא כקטגוריה אוניברסלית מהותנית. שיח פמיניסטי רדיקלי זה, שהתפתח מתוך דיאלוג עם תחומי דעת אחרים כגון לימודי מגדר, לימודי תרבות, לימודים פוסט-קולוניאליים ועוד, פנה לעסוק באישה כסובייקט היסטורי המשקף הבדלים של גזע, מעמד, מגדר, צבע, לאום וכן הלאה. במישור הפופולרי, הפוסט-פמיניזם מציין עמדה ביקורתית המופנית כנגד דור שלם של פמיניסטיות שבודדו את האישה מן ההקשר המשפחתי והחברתי (הזכות לבית, למשפחה, לילדים) והציבו את ה"סינגל" כמופת בלעדי; ואולם לעמדה זו אורבת סכנת הניכוס על-ידי החשיבה הפטריארכלית המסורתית, זו שהפרויקט הפמיניסטי המקורי יוצא נגדה. … קיראו עוד

קוויר, חריג (תיאוריית ה-)

תיאוריה ביקורתית הדנה במושגי המוזר והחריג בחברה, כשהיא מנגחת את הגדרותיה של האידאולוגיה השלטת למושגים כגון מין, גזע ומגדר. קוויר פירושו משונה, מוזר, מטורף, תימהוני, מפוקפק, חשוד, הומוסקסואלי. טווח הקונוטציות הרחב של המושג מלמד על הרצון לתאר את הזהות הקווירית כאוסף של הבדלים ביחס לסובייקט ה"נורמלי". זהו מקבץ של פרקטיקות העוסקות בקריאת התשוקה ההומוסקסואלית ובהתבוננות ביקורתית בזהויות ובהבדלים מיניים בפוליטיקה, בתרבות ובאמנות. פרקטיקות אלה כוללות התנסויות טרנס-מגדריות, סאדו-מאזוכיזם ועוד. המונח יוצר זהות נזילה שמשמעותה נגזרת מהקשרה הפרפורמטיבי. זהות זו מאפשרת הכרה בסובייקט החריג כסובייקט בעל כוח המתייצב כנגד העמדה ההומופובית בתרבות. … קיראו עוד

קינקי, ביזאר

Kink פירושו לולאה או פיתול בחבל או בחוט. בהשאלה, תכונה של אדם "מסובב", עקום, אקסצנטרי. כינוי לסטייה מהתנהגות מינית מסורתית או מכל התנהגות אחרת הנחשבת תקנית. הקינקי הוא המוזר והחריג. בגרסתו הקיצונית הקינקי הוא הביזאר: התנהגות מינית הנחשבת רדיקלית במיוחד, כזו הגובלת לדעת רבים ב"סטייה". העיסוק בסוגיית הקינקיות חורג אל מעבר לשאלת ההתנהגות המינית. הוא משקף משא ומתן על שאלות של זהות, הדרה ונורמליות בחברה בעלת קודים נזילים. … קיראו עוד

רוק

זרם במוזיקה הפופולרית שלאחר מלחמת העולם השנייה ועד ימינו הכולל מגוון סגנונות. רוק הוא מוצר מובהק של שנות החמישים והשישים של המאה ה-20, שנודעו כימי "תרבות הרוקנרול". רכיביו הבסיסיים הם הבלוז והרית'ם אנד בלוז השחור ומוזיקת הקנטרי הלבנה. הרוק מזוהה לעתים קרובות עם מוזיקה צעירה השייכת לתרבות הנגד ומבטאת מיניות מוחצנת, נון-קונפורמיזם ומחאה פוליטית. יסודות אלה נקלטים ונארזים ב"תעשיית הרוק" – מושג המשקף את שיתוף הפעולה הרווח בין הרוק לתרבות הקפיטליסטית. הפולמוס על הרוק נוגע בין השאר בשאלה באיזה מובן יכול רוק אלטרנטיבי, יצירתי וחתרני להתקיים בתרבות הנוטה להפוך מחאה לסחורה ולדימוי בקו הייצור הגלובלי. … קיראו עוד

שוביניזם, סקסיזם

שוביניזם הוא לאומנות קיצונית שיש בה יסודות של שנאת זרים (קסנופוביה). המילה גזורה משמו של ניקולה שובין (Chauvin), שהיה מחייליו של נפולאון והצטיין בנאמנות עיוורת למנהיגו. המונח מוּחָל על כל עמדה קיצונית, כוחנית ומפלה נגד אינטרסים של קבוצה לאומית, אתנית, דתית או מגדרית. אפשר לדבר על "שוביניזם לאומני", על "שוביניזם גברי" ועוד. סקסיזם הוא עמדה השופטת אדם על-פי מינו. המונח מתייחס בדרך כלל לסקסיזם גברי המניח את עליונותו ה"טבעית" של הגבר על האישה, מתייחס אליה כאל אובייקט מיני ומצדיק יחס מפלה ומדכא כלפיה. … קיראו עוד

שי-מן

כינוי לפרפורמר גברי בתרבות הפופולרית המציג אלטרנטיבה לייצוג הגברי המסורתי. הייצוג המסורתי מבקש להבליט ולסמן את גופניותה של האישה ולטשטש את הסימון הגופני והמיני של הגבר. אולם בתרבות הפופולרית – למשל במופעי רוק ובווידאו קליפים – מופיעה גבריות חדשה: הגבר נוקט אסטרטגיה נשית ומסמן את עצמו כגוף. הוא מאמץ לעצמו את המופע של הגוף המיני הנשי. כך זוכה הגבר לייצוג דו-מיני הן כגבר מאצ'ו והן כאישה המציגה את עצמה לראווה. חוקרת התרבות כריס סטרייר (Straayer) מכנה את בבואתו הכפולה She-Man. … קיראו עוד

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×
;