אובדן הילדות

תיאוריה המייחסת לאמצעי התקשורת המודרניים השפעה מכרעת על שינוי בדפוסי החיים במשפחה. האבחנות הדוריות מיטשטשות: הילדות, הבגרות והזִקנה הופכות לקטגוריות רופפות. הילדות הופכת להיות חלק בלתי נפרד מעולם של ידע ודימויים, אשר לו שותפים גם המבוגרים. המבוגרים, מצדם, "מסרבים להזקין"; הם חפצים בנעורי נצח ופועלים במרץ כדי להשיגם. … קיראו עוד

און ליין, מקוון

כינוי לתקשורת אינטראקטיבית פעילה. בהשאלה, כינוי לפרקטיקה שיווקית מתוחכמת היוצרת אשליה של "מעודכנות", "מחוברות" ונגישות מיידית לנמען או לצרכן. הכינוי מזוהה לעתים קרובות עם המושג "זמן אמת". את המצב המקוון ניתן לראות כנגזרת של רעיון האדם המיידי: הכמיהה לסיפוק מיידי הופכת לכוח כלכלי אדיר, שהוא תוצר של טכנולוגיית התקשורת המודרנית, ובה בשעה גורם מרכזי בעיצובה. … קיראו עוד

אימפריאליזם תרבותי

תיאוריה הטוענת שהעברה של טכנולוגיות, שירותים ומוצרים מן המערב המבוסס אל העולם השלישי מנציחה תלות ומונעת פיתוח של תרבויות מקומיות. על-פי טענה זו, מעבר של סחורות ממדינות או מתרבויות הגמוניות לשווקים תלותיים מביא ליצירת דפוסים ייחודיים של ביקוש וצריכה, הנקבעים ונשלטים על-ידי הערכים התרבותיים והפרקטיקות של התרבות הדומיננטית. כך הופכת התרבות המקומית לנשלטת על-ידי התרבות הזרה. אימפריאליזם תרבותי הוא בעיקרו אימפריאליזם של אמצעי התקשורת: הבעלות על כלי התקשורת, המבנה, ההפצה והתכנים של המדיה, מצויים תחת השפעתה של מדינה אחת (בעיקר ארצות הברית); למדינה המושפעת לא נשמרת הזכות להדדיות. ריכוז השליטה בידי "תעשיית התרבות" והתקשורת האמריקאית מביא להחדרת נורמות וערכים המשפיעים על תרבויות ועל תהליכי חִברות מקומיים. בטווח הארוך נהרסת התרבות המקומית. גישת האימפריאליזם התרבותי עוררה ביקורת בטענה שהתרבות המקומית יכולה לפרש את התבנית האימפריאליסטית המיובאת על-פי צרכיה וערכיה. … קיראו עוד

אינטראקטיביות, הידוּדיות

מונח המציין את יכולתה של מערכת לנהל דו-שיח עם מפעיליה. טכנולוגיה מתפתחת וחוויה מרכזית בחיי היומיום בתחילת המאה ה-21. סימני התופעה ניכרים בטלוויזיה, באינטרנט ובמרחב הבידורי של התקשורת הסלולרית. התהליך שם דגש על "תוכן משתמשים" כמקור מרכזי ליצירת טקסטים ומשמעות. … קיראו עוד

אינטרנט, מרשתת

שם כולל ליישומי רשת כלל-עולמית של תקשורת בין מחשבים. טכנולוגיה המדגימה את כינונה של תרבות אי-ליניארית ונעדרת היררכיה. בתחילת המאה ה-21 מסתמן האינטרנט כאמצעי תקשורת מוביל הקובע את סדר היום של הפוליטיקה והתרבות. המידע המורכב והבלתי מצונזר המצוי בו, הפתיחות והנגישות לקבוצות משתמשים הטרוגניות, האופן שבו הוא תורם לכלכלה ולסחר העולמי בעידן קפיטליסטי מואץ – כל אלה הופכים אותו למדיום גלובלי ולשוק עולמי, המתווך בין רעיונות, סחורות ותשוקות בקנה מידה שהאנושות לא הכירה קודם לכן. האינטרנט מבשר את כינונה של תרבות חדשה המגדירה מחדש מושגי יסוד כגון מהירות, מורכבות, זהות ודמיון. תרבות זו מעלה שאלות ביחס לזהויות ולתחפושות, יוצרת שפה חדשה ומרחב וירטואלי חדש המשפיעים על התקשורת הבין-אישית ברשת. חלק ניכר מן התנועה שברשת מתבצע באמצעות פלטפורמות של רשתות חברתיות כגון Facebook, Twitter ועוד. רשתות אלה משפיעות באופן מהותי על אופיו של האינטרנט כמקום מפגש מתוכנן או מקרי בין בני אדם על פני הכדור. … קיראו עוד

בידור

מערכת תעשייתית ומסחרית, שיטה כלכלית ואידאולוגיה הסובבות סביב רעיון הסחת הדעת מדאגה או משעמום. הצורך בבידור, המוכר בתור צורך טבעי וחיוני של האדם, הפך במחצית השנייה של המאה ה-20 לגורם המעצב פרקטיקות מרכזיות בחיי היומיום, בפוליטיקה, במסחר, באמנות ולמעשה בתרבות כולה. הבידור בולט במיוחד באמצעי תקשורת ההמונים. הוא חודר לתחומי תוכן שבעבר נחשבו "אמיתיים" – חדשות, לדוגמה – ועל כן חפים מכל ממד בידורי. … קיראו עוד

בלוג

יומן רשת, קיצור של Web-log. יומן אישי באינטרנט. יומן מקוון המתפרסם באתרים אישיים ומוסדיים באינטרנט ובו מביע הכותב את דעותיו בנושאים מגוונים: הוא מדווח בסגנון אישי על חוויותיו האינטלקטואליות והיומיומיות, פורש את משנתו הפוליטית או האסתטית, מפרסם את סיפוריו ושיריו, חולק את ניסיונו המקצועי עם קהל קוראים, המוזמנים בתורם להגיב על הדברים המתפרסמים. היומן המקוון הוא ז'אנר אינטרנטי מובהק: הכותב עשוי להופיע בזהות גלויה או בדויה. האינטרנט מעודד כתיבה וידויית, לעתים בוטה, הפורחת בחסות המדיום; הבלוג מספק לבעליו במה בלתי מצונזרת לביטוי אישי וכן הכרה מיידית ומתגמלת מצד קהל קוראים, אנונימי או מזוהה, התורם בתגובתו לחוויה הנרקיסיסטית של הכותב. … קיראו עוד

גלובליזציה/אנטי-גלובליזציה

נסיגתו של הגבול המגדיר טריטוריה לאומית, קהילתית ואחרת מפני כוחות ותהליכים כלל-עולמיים. תהליך האצה בהיווצרותן של רשתות כלכליות ותרבותיות בקנה מידה עולמי. הטענה כי חיי היומיום והשקפות העולם של בני אדם רבים יותר, במקומות מרוחקים ובארצות שונות, הופכים לדומים. תהליכי הגלובליזציה מאפיינים את התרבות מאז הרבע האחרון של המאה ה-20. הגלובליזציה מתאפיינת בתבניות של שעתוק, בתוך מערכת סבוכה ומסונכרנת, המבוססת על קישוריות, סטנדרטיזציה ודמיון הדדי. החשיבה הגלובלית, החוצה את גבולות מדינת הלאום, היא חלק בלתי נפרד מהקפיטליזם התאגידי של המערב. ההתנגדות לגלובליזציה לובשת לעתים אופי מיליטנטי ובאה לידי ביטוי בהפגנות נגד תאגידים ומוסדות פיננסיים בינלאומיים, במבצעים נגד צרכנות כפייתית ובמחאה נגד התקשורת הגלובלית, הפרסומות ועולם הדימויים שהן מייצרות. התנגדות אחרת עולה מקרב קבוצות פונדמנטליסטיות וטרוריסטיות דוגמת אל-קאעידה, הנושאות את דגל הג'יהאד העולמי וקוראות תיגר על האידאולוגיה הרציונלית, החילונית והקפיטליסטית העומדת מאחורי הגלובליזציה. … קיראו עוד

דטרמיניזם טכנולוגי

הטענה שכל שינוי טכנולוגי חשוב כרוך בארגון מחדש של הנחות היסוד המוסריות, של ההרגלים הנפשיים ושל הנהגים הפוליטיים, ולמעשה בשינוי רדיקלי של הספֵרה התרבותית כולה. גישה מרכזית בדיון באמצעי התקשורת ובהשפעתם. אמרתו המפורסמת של מרשל מקלוהן (McLuhan), "המדיום הוא המסר", הפכה למטבע לשון אופייני ולסמל של הגישה כולה. … קיראו עוד

דיגיטלי / אנלוגי

בתרבות ימינו הפכה המהפכה הדיגיטלית למציאות מובנת מאליה. האינפורמציה האנלוגית היא אופן ייצוג ישיר של הניסיון הממשי. לעומת זאת, האינפורמציה הדיגיטלית מייצגת מציאות מלאכותית במובהק: הניסיון מתווך באופן בלעדי על-ידי מערכות מתמטיות ספרתיות האופייניות לעולם המחשבים. האינפורמציה האנלוגית ניתנת למדידה, היא ליניארית והמשכית. האינפורמציה הדיגיטלית, הפועלת באמצעות הצירוף הבינארי (0/1), היא א-ליניארית, בלתי המשכית ומתאפיינת במהירות ובדחיסות בלתי משוערות. אינפורמציה זו ניתנת גם למניפולציה. היא זורמת ברשת ונגישה למספר עצום של משתמשים. חסרונה של האינפורמציה הדיגיטלית הוא שאין היא מתייחסת במישרין לעולם הערכים האמיתי, המורכב וההטרוגני שהיא מייצגת. … קיראו עוד

האקר

מומחה תוכנה הפועל בתחום העבריינות הממוחשבת; לחלופין, לוחם חופש וירטואלי. טכנולוגיית המחשבים פותחת פתח לאי-סדר ולכאוס, הבאים לידי ביטוי בפריצות לרשתות מחשב ולאתרים מוגנים, לרבות אלה הנחשבים קודש הקודשים של ממסדים ביטחוניים וכלכליים. ההאקרים מאיימים לפגוע בצמתים של שליטה, בקרה ומידע. עבריינות ממוחשבת כוללת האזנות סתר, חדירה למאגרי מידע ופעילות פיראטית. בעידן האינטרנט וצריבת התקליטורים, גניבה והעתקה בלתי חוקית של תוכנות הפכו לפעולות קלות יחסית. מעקב וחדירה הפכו אף הם לקלים, בזכות העקבות האלקטרוניים שמותירים כרטיסי האשראי, הרישומים המופיעים במאגרי מידע ציבוריים ופרטיים והיכולת למזג מידע בשפה דיגיטלית. קצב חקיקת החוקים מפגר אחר השינויים המהירים בטכנולוגיה. אל קו תפר זה חודרים ההאקרים. … קיראו עוד

היפרטקסט

מוצר לא ליניארי המורכב מגושי טקסטים שאפשר לחבר ביניהם בכל סדר או צורה העולים על הדעת. ההיפרטקסט מטשטש את הגבולות בין יצירות שונות, מערבב את תפקידי המחבר והקורא ומאפשר אופני קריאה מרובים. ההיפרטקסט יכול להופיע כטקסט מילולי או כטקסט אלקטרוני; הוא אינו קשור בטכנולוגיה, בתוכן או במדיום, אולם ביטויו המובהק מצוי באינטרנט. בצורתו הבסיסית – באינטרנט – הוא מכיל מסכי מידע שניתן לקשור ביניהם בקישורים אסוציאטיביים (links). בצורתו המתוחכמת, ההיפרטקסט מתפקד כתוכנה, שהיא סביבת עבודה משתפת המאפשרת תקשורת, רכישת מידע וחשיבה אסוציאטיבית. הדבר מתבצע באמצעות חיבורים מהירים הכוללים גם טקסטים מילוליים ואודיו-ויזואליים. … קיראו עוד

ידידותיות

תכונה של מוצר, של שירות או של טקסט המדגישה את אופיו הנגיש והתקשורתי למשתמש. מניפולציה שיווקית מְפַתָּה, המרגיעה את הצרכן בהבטחה מוקדמת להנאה ולסיפוק קל ומיידי. מטאפורה שיווקית רווחת בשפת הפרסום בימינו. … קיראו עוד

כפר גלובלי

ב-1959 טען תיאורטיקן המדיה והתרבות מרשל מקלוהן (McLuhan) כי טכנולוגיות חדישות מבטלות גבולות והבדלים בין בני אדם. חזונו מתממש בעידן האינטרנט והלוויין והופך למונח רווח בפי כול. חוויית הכפר הגלובלי מתמצית בעובדה שכל העולם, בו בזמן, יכול להיות עד לאותם אירועים, בעיקר באמצעות הטלוויזיה. הביקורת על המונח נשמעת משני כיוונים: האחד, מעמיד בספק את עצם ישימותו; האחר, מטיל ספק בקיומה של חברה בעלת קודים אוניברסליים והומוגניים: בעידן רב-תרבותי יש ואינטרסים מקומיים דוחקים הצידה את פרקטיקות של הקפיטליזם המערבי, תוך הצגתן כגורם דכאני. … קיראו עוד

פנאי

פרק זמן מובחן, פנוי מעבודה וממחויבויות אחרות. אחד ממושאי התשוקה של האדם העכשווי. גורם מרכזי המסביר את תפקידם ותוכניהם של אמצעי התקשורת. שתי שאלות עומדות לדיון: האחת מתייחסת לקריטריונים להגדרת "זמן איכות", שהפנאי אמור לשקף; השנייה מתייחסת לאיתור המנגנונים ההגמוניים הבונים את הפנאי ויוצרים האחדה של דפוסי הצריכה שלו. הדילמה שבפניה אנו ניצבים היא האם נוכל ליצור "פנאי פרטי", שיחזק מגמות של חופש והתבוננות, הנאה, מימוש עצמי ועידון רגשי, או ניכנע לדפוסים הדכאניים של "חרושת הפנאי" המותירה את האדם בבדידותו ובניכורו. … קיראו עוד

צנזורה

הצנזורה היא פעילות נפשית ומוסדית, פוליטית ותקשורתית, צבאית, דתית, חברתית ואמנותית, שנועדה למנוע פרסום מידע או ידע מסוג כלשהו: תיאורטי או שימושי, מילולי, חזותי או צלילי. הצנזורה פועלת באופן מניעתי לצמצום חופש המידע והבחירה. היא מבקשת לרכז כוח וידע כדי לשרת את האינטרסים של הצנזורים ולדכא באמצעים ביורוקרטיים את כוח ההתנגדות של בעלי אינטרסים אחרים. הצנזורים מעצבים, מסדירים וחוסמים מסרים, בין אם במישרין, על-ידי הפעלת כוח, ובין אם בעקיפין, על-ידי החדרת פחד לציבור ועידוד מנגנוני צנזורה עצמית. כמנגנון נפשי, בולט מקומה של הצנזורה בפסיכואנליזה. הטיפול הפסיכואנליטי מספק כלים שבאמצעותם ניתן להגיע אל הלא-מודע תוך פירוק החסמים שיצרה הצנזורה הנפשית. סוגיית הצנזורה מעלה לדיון את שאלת הגבולות: מיהם קובעי הגבולות? מיהם הצנזורים? דילמות אלה רלוונטיות במיוחד לדיון התקשורתי: מהם מנגנוני הדיכוי החיצוניים והפנימיים הפועלים בחברה ליברלית, המגנה לכאורה את הצנזורה מכול וכול? … קיראו עוד

קהילה וירטואלית, רשת חברתית

קבוצת אנשים בעלת כללי פעולה וקודים תקשורתיים מיוחדים, המוקמת ומוגדרת באמצעות רשת האינטרנט. הקהילה מתקיימת במרחב שאינו פיזי, במקום שאפשר לפגוש בו את האחר ברמה הטקסטואלית, ללא קשר לסטריאוטיפים לאומיים, מגדריים או גזעיים ולדעות קדומות. מצד אחר, הקהילה הווירטואלית עלולה להפוך ליעד נגיש ומפולח, טרף קל למניפולציה מסחרית. לקהילה הווירטואלית השלכות מרחיקות לכת על מושגי הזהות, הלאום והמגדר. קהילות וירטואליות נבנות על בסיס הצורך בהרחבת הקשרים החברתיים, העסקיים או האישיים. "הדחף הקהילתי" משקף מגמה כפולה. מצד אחד, הוא נותן ביטוי לצורך לרכוש חברים – חברים לדעה, למקצוע, ליחסים רומנטיים – בעידן המבליט את הקיום האינדיווידואלי המנותק של האדם. מצד אחר, הקהילתיות היא דרך נוספת להתכתב עם עצמך, במסלול העובר דרך בבואתו הממשית או הווירטואלית של האחר. הרשתות החברתיות באינטרנט משקפות היטב חוויה זו. האשליה הדמוקרטית הגלומה בהן לפיה "כל אחד יכול לתקשר עם כל אחד" מתנפצת אל מול יחסי הכוח המעמדיים והפוליטיים הממשיים המשתקפים גם ברשת; האוטופיה המשחררת של הרשת החברתית הופכת לעתים קרובות לצילום מצב של הדיכוי התרבותי הרווח בעולם שמחוץ לרשת. … קיראו עוד

קונספירציה, תיאוריית הקשר

השקפה מתחום המבנה והביצוע של יחסי הכוח לפיה הפעילות בארגונים, במוסדות ובחברה מכוונת ונשלטת בידי אליטה קטנה, מתואמת ובלתי נראית. אליטה זו חותרת להפיק רווחים ויוצרת תנאים חברתיים ופוליטיים שינציחו את שלטונה. תיאוריית הקשר מספקת גרסה אלטרנטיבית בעלת נופך אפל ומאיים המתייצבת מול הגרסה ההיסטורית הרשמית. העיסוק בתיאוריית הקשר הוא מוטיב פופולרי בתקשורת ההמונים ובתרבות הפופולרית. … קיראו עוד

ריאליזם

מיוונית, ריאליה (Realia), דברים מוחשיים. (1) בפילוסופיה הכללית, ההנחה כי דברים קיימים ללא קשר למתבונן אנושי וללא תלות באופן התיאור של הדברים; (2) בפילוסופיה של המדע, אי-התלות של האובייקטים במתודה המדעית החוקרת אותם: המדע מתקדם על-ידי בניית תיאוריות המתייחסות לאובייקטים בעולם; אף כי אלה אינם ניתנים לתצפית ישירה, הרי המודל מאפשר לנבא את התנהגותם של הרכיבים הניתנים לצפייה; (3) בספרות ובאמנויות, סגנון ייצוג היוצר דומות – Resemblance – בין יצירת האמנות לבין העולם (Verisimilitude). כזרם אמנותי, הריאליזם נולד במחצית השנייה של המאה ה-19, אך השפעתו הולכת ונמשכת עד ימינו. הסגנון הריאליסטי מנוגד לסגנון הרומנטי שקדם לו והוא מבקש לתאר באופן נאמן את המציאות החברתית והנפשית של הזמן ההיסטורי בלי לברוח לפנטסטי ולגרוטסקי כפי שעשתה הרומנטיקה. הריאליזם מנוגד גם למודרניזם, שהחל את דרכו כזרם אמנותי בתחילת המאה ה-20. המודרניזם מתכחש לאסתטיקה הריאליסטית הרואה ביצירת האמנות השתקפות של העולם האמיתי. … קיראו עוד

שׁוֹקְמֶנְטָרִי, טלוויזיית הלם

המסמך הטלוויזיוני והאינטרנטי בגרסתו המזעזעת: תמונות הלם וזוועה של קטסטרופות ומרדפים משטרתיים, פיגועי טרור ראוותניים, ניסיונות הצלה מסמרי שיער, וידויים קורעי לב ועוד. בהגדרה רחבה, שוקמנטרי הוא כינוי למוסד החדשות בעידן המחבר בין זוועה לבידור. השוקמנטרי משקף זרם יסוד בתרבות: אסטרטגיה פטאלית המטרימה את האסון. … קיראו עוד

שידור חי

העברת מידע על אירוע או על התרחשות בזמן אמיתי ברדיו, בטלוויזיה או באינטרנט. פורמט שכיח בתקשורת ההמונים, העשוי לייצר אירועי מדיה גלובליים. השידור החי משקף שינויים תפיסתיים עמוקים, שעיקרם העדפת העובדות וייצוגיהן על פני הניתוח והחיפוש אחר משמעות. … קיראו עוד

שמועה

שיח בלתי רשמי. ידיעה סבירה אך בלתי בדוקה, לעתים סנסציונית, המופצת בעל-פה, ללא מקור מזוהה. ז'אנר של תרבות פופולרית. דפוס תקשורת אלטרנטיבי, לעתים חתרני, הזוכה לתפוצה גוברת באווירה התרבותית והתקשורתית של ימינו. השמועה היא צינור המוביל מידע בין אנשים שאינם מכירים את העובדות ומנסים להסביר אירוע לא ברור, שאמור להיות בעל חשיבות. השמועה ניזונה מדעה קדומה, מפחד ומחרדה, ולעתים מרשעות, משמחה לאיד ומיצר רכילות. … קיראו עוד

תקשורת אלטרנטיבית, תקשורת עצמאית

מושג מטרייה המגדיר צורות שונות של תקשורת וקבוצות של פעילים העוסקים ביצירה תקשורתית מובחנת, המיועדת לצריכה אישית ומקומית. התקשורת האלטרנטיבית מאגדת תחת כנפיה את מרכזי התקשורת העצמאיים, את הדוקו-אקטיביזם הלא ממוסד, את התקשורת המקומית והקהילתית וסוגים נוספים של טקסטים המוגשים מטעם ארגוני טרור וקבוצות מחתרתיות אחרות. התקשורת האלטרנטיבית מאמצת את האתיקה של החלש. בעולמה אין סימטריה בין חלש לחזק. משום כך היא נוקטת לעתים קרובות טכניקות של עימות ישיר עם השררה, וזאת כדי לגייס את דעת הקהל לטובת הרעיונות שבהם היא דוגלת. … קיראו עוד

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×
;