רעיונות לפי תחום : חיי יומיום

אוכל

צורך קיומי המספק אנרגיה לגוף ומאפשר את הפעילות הטבעית של האורגניזם. פעילות מענגת שהיא חלק מחייו החושניים של האדם. טקס בתרבות המאפשר תקשורת סימבולית בתחומים רחבים של הניסיון האנושי: זהות אישית וקולקטיבית, סדר יום אידאולוגי ופסיכולוגי, הגדרת טעם, סגנון חיים ועוד. לאורך ההיסטוריה, השגת המזון, הכנתו והגשתו היו לתופעה חברתית מרכזית: בתרבות ההמונים של ימינו הפך המזון לתחום חברתי מועדף, מושא לייצוג אמנותי ותקשורתי, ציר מרכזי של דיון וביקורת. המזון משמש אמצעי ליצירת זהות ולייצוג של זיכרון עבור קבוצות משתמשים המתבדלות ביניהן על רקע גזעי, אידאולוגי, דתי, לאומי, מעמדי, מגדרי, דורי ועוד. האוכל מופיע אפוא לא רק כישות גשמית אלא גם כמטאפורה לקיום הרוחני של האדם; המזון הוא תמיד "מזון למחשבה". ברמה הבסיסית ביותר הוא מייצג את גבולות המוכרות והזרות האנושית. המגוון העצום של מזונות ומאכלים הוא תמונת ראי של הרב-גוניות האנושית המוטמעת בחיים עצמם. … קיראו עוד

אופרת סבון, טלנובלה

אופרת סבון היא סוגה מרכזית בתחום הבידור הטלוויזיוני הפופולרי. סדרה מלודרמטית בעלת עלילה מפותלת ורבת פרקים, שלה אורך פוטנציאלי כמעט אינסופי. הסוגה מבליטה את הממד הרגשני-רומנטי של המציאות באמצעות "אריזה" אסתטית קבועה: ריבוי בצילומי תקריב, תנועות זום של המצלמה, הבלטת הדיאלוג והמיזנסצנה, קיטוע ברגעי שיא ועוד. הטלנובלה דומה במרכיביה הבסיסיים לאופרת הסבון אך היא מוגבלת במספר פרקיה, ממוקדת בדרך כלל בעלילה מרכזית אחת ובכמה דמויות המופיעות לאורך הסדרה. חתונה מסמנת פעמים רבות את סופה. מבחינה אידאולוגית, שתי הסוגות נותנות ביטוי לזרמי עומק בתרבות העכשווית: סנטימנטליות וקיטש, תשוקה לכסף, התמקדות בספֵרה הביתית ובריחה מן הפוליטי. … קיראו עוד

אי-ודאות (עקרון)

תיאוריה בפיזיקה על פיה ידיעת העבר והעתיד, יכולת השחזור והניבוי – אינם אפשריים מכיוון שהטבע מושתת על אי-ודאות. זוהי קביעתו של הפיזיקאי הגרמני ורנר הייזנברג (Heisenberg), שטען בשנת 1927 כי בעולמם הזעיר של החלקיקים התת-אטומיים אפשר לדעת היכן נמצא חלקיק כלשהו או מהי מהירותו, אבל לעולם לא את שני הנתונים יחדיו. … קיראו עוד

אינטר-

תחילית המציינת יחס הדדי בין סובייקטים, אובייקטים או טקסטים. מאפיין מרכזי של התרבות בת-זמננו. ה"אינטר" רומז לקיומו של דיון השוואתי בתחומי דעת ובפרקטיקות אנושיות. כתוצאה מכך, מתעצבת תמונת מציאות מלאה, הטרוגנית ועשירה יותר. בד בבד, זהו דימוי אופנתי המצהיר על חדשנות, מעודכנות וחריגה מגבולות נוקשים. … קיראו עוד

ארבע על ארבע, ג'יפ

כלי תחבורה ואייקון תרבותי. רכב שטח בעל הנעה קדמית, עבירות גבוהה, עוצמת מנוע גבוהה והילה הרפתקנית וספורטיבית. אף כי המילה ג'יפ נולדה כשם לרכב המיוצר על-ידי חברת "Jeep" מאז ראשית שנות הארבעים של המאה ה-20, היא הפכה לשם גנרי המגדיר רכב שטח לסוגיו. הדגמים השונים של 4X4 נעים מג'יפים בעלי אופי של משוריין זעיר ועד לרכבים אלגנטיים, מאובזרים היטב, לנשים ולגברים עירוניים. ה-4X4 אינו מספק רק את הצורך בפונקציונליות: רבות מן התכונות שעושות אותו לרכב נחשק הן תכונות סימבוליות צרופות. רמז לתכונות אלו אפשר למצוא בעובדה כי חלק ניכר מכלי הרכב הללו גודש דווקא את הנופים האורבניים, שלכאורה לא נועד להם. במקורו הג'יפ הוא אובייקט גברי המזוהה עם שדות הקרב; בחברת הצריכה הדימוי הלוחמני עובר מטמורפוזה אך ממשיך לשרת בצורה חדשה את כלכלת התשוקה הישנה. … קיראו עוד

אריזה, עטיפה

"חליפת המוצר". מוצר נלווה הצמוד לכל סחורה, שירות או רעיון ומקדם את הפצתם, שיווקם או מכירתם. תכונה מרכזית של הסחורה התקנית בעידן של קפיטליזם גלובלי; מקור מתמיד לפיתוי ולמניפולציה רגשית, תקשורתית ואמנותית בחברת הצריכה והמדיה של ימינו. דיון במקומה של האריזה בתרבות מוביל לדיון ביחסי ההיררכיה המיוחדים שמתפתחים בין גוף למעטפת, בין עיקר לטפל, בין פנים לחוץ, בין ראשוני לנלווה, בין הקנקן לבין מה שבתוכו. הדיון מקרין על שטחים רחבים: "אריזות מתנה" בחיי היומיום, אריזה כמיצוב רטורי מסחרי, "חבילת נתונים" המשמשת פיתוי לרכישת המוצר, שימוש באריזה לצורך אמירה אמנותית ביקורתית ועוד. … קיראו עוד

בידור

מערכת תעשייתית ומסחרית, שיטה כלכלית ואידאולוגיה הסובבות סביב רעיון הסחת הדעת מדאגה או משעמום. הצורך בבידור, המוכר בתור צורך טבעי וחיוני של האדם, הפך במחצית השנייה של המאה ה-20 לגורם המעצב פרקטיקות מרכזיות בחיי היומיום, בפוליטיקה, במסחר, באמנות ולמעשה בתרבות כולה. הבידור בולט במיוחד באמצעי תקשורת ההמונים. הוא חודר לתחומי תוכן שבעבר נחשבו "אמיתיים" – חדשות, לדוגמה – ועל כן חפים מכל ממד בידורי. … קיראו עוד

ביופוליטיקה

פוליטיקה של ניהול חיים. מונח שטבע הפילוסוף מישל פוקו בספרו תולדות המיניות I, הרצון לדעת (1976) ובסדרת הרצאות שנשא בקולז' דה-פראנס בשנים 1979-1978. מאוחר יותר זוהה המונח עם ההיסטוריון ג'ורג'יו אגמבן (Agamben). ביופוליטיקה היא סך הפרקטיקות הרציונליות המשמשות את השלטון כדי לפקח על האוכלוסייה ולנהל את צורכי החיים שלה. ביופוליטיקה עוסקת בפרקטיקות כגון בריאות, מיניות, היגיינה, ריבוי טבעי, תוחלת חיים, חינוך וגזע. מדובר בניהול החיים של הגוף החברתי, בכלל זאת אכיפה של נוהלי מניעה והפרדה, ריפוי, שליטה כלכלית וכיוצא באלה. במובן רחב יותר, הביופוליטיקה עוסקת בהפעלה של ידע/כוח על הגוף הפרטי, המשפחתי או הציבורי. הנחת היסוד היא כי ניהול החיים על-ידי הריבון (למשל המדינה) הוא "קשר דם" ראשוני המגדיר את היחסים בין השלטון לבין הפרט, וכי קשר פוליטי זה הנו מהותי להגדרת האדם. הזכות לנהל חיים מציבה את הריבון בעמדה של אלימות מובנית, הפועלת על גופם של נתיניו. לריבון שמורה הזכות להחיות או להמית, להגן על החיים או להפקירם. האתר המייצג של הביופוליטיקה הוא המחנה (camp); בקיצוניותו הוא יכול להתגלם במרחב של מחנה הריכוז, שם מושעים החוק והסדר האזרחי לטובת שליטה ישירה של הריבון בגופם ובחייהם של הנשלטים. … קיראו עוד

ברבי

בובת משחק ואייקון מרכזי בתרבות הפופולרית מאז אמצע המאה ה-20 המסמנת נורמות של יופי מערבי. הביקורת הפמיניסטית יצאה נגד נורמות אלה וראתה בהן הנצחה של הסטריאוטיפ הנשי, שלפיו האישה היא יצור תלותי הסוגד למבט הגברי. הברבי היא סמל מובהק להשפעה הגלובלית של התרבות האמריקאית. … קיראו עוד

גיבור תרבות

מה המשותף לאלביס פרסלי, ללודוויג ויטגנשטיין, לג'ון קנדי, למרילין מונרו, לאלברט איינשטיין, לדלאי לאמה, לעמוס עוז, לאלבר קאמי, לז'ן פול גוטייה, לא.ב. יהושע, למדונה, לדוד בן-גוריון, למשוררת רחל, לז'ק דרידה ולאנדי וורהול? את כולם אפשר להגדיר גיבורי תרבות, אנשים מפורסמים שתרמו תרומה יוצאת דופן לתרבות הכללית. הם הצליחו לחרוג מן התחום הצר של אמנותם, מעמדם ועיסוקם והפכו לדמויות מתוקשרות המציתות את הדמיון הכללי. בהיותם מושא להערכה, להערצה ולהזדהות הם מתקבעים בזיכרון הציבורי כאייקונים תקופתיים, המייצגים לעתים קרובות את עצם זרימתו של הזמן והשינויים ההיסטוריים שהוא מחולל. … קיראו עוד

הייפ , באזז

הייפ הוא כינוי להצגה של מציאות מוגזמת ומוקצנת של "הדבר הגדול הבא". מונח מתחום השיווק המגדיר את המוצר במושגים אופנתיים וכריזמטיים, המופנים לקהל יעד מפולח ושוחר חידושים. ההייפ מכוון לקידום אינטנסיבי ואקסטרווגנטי של מוצרים בעידן של טכנולוגיה רוויה וקפיטליזם מואץ. ההייפ מבטא סגנון חיים עדכני, אנרגטי, יוצא דופן, המשווק תחת הכותרת "העתיד כבר כאן". כך הופכות הנבואות והתחזיות למוצרי הצריכה של ההווה. הבאזז היא מילת מפתח עכשווית הקרובה במשמעותה להייפ. המונח מבליט את הרעש התקשורתי שמייצר המוצג, את השתלטותו האגרסיבית על השדה החברתי. … קיראו עוד

חיי היומיום

מונח מתחום האתנולוגיה, הפולקלור וחקר התרבות הפופולרית. סך ההרגלים (habits), המנהגים (manners), הטקסים והפולחנים של היומיום. התנסות של היחיד בסדר היום הכללי שמציעה החברה לצורך הסדרת הניסיון שבשגרה. התנסות של משתמשים רבים, בתרבות נתונה ובפרק זמן היסטורי ידוע, בחוויית מרחב-זמן משותפת. פרקטיקה הנעה בין קונפורמיזם מערכתי והתאמה לאסטרטגיה השלטת לבין יצירתיות חריגה וטקטית המאפשרת ביטוי אינדיווידואלי וצירופים חדשים של חומרי הניסיון. … קיראו עוד

כסף

הכסף הוא כוח קנייה נזיל. לכסף שלוש פונקציות: אמצעי חליפין, אמצעי למדידת ערך ואמצעי לאחסון ערך. בניגוד לסחורות אחרות, הכסף נחשב לבעל ערך רק משום שהוא מגלם הסכמה חברתית: אנו מעריכים אותו על סמך כוח הקנייה המוסכם שלו. הכסף הוא אמצעי תשלום מקובל, המופיע בצורות שונות: שטרות, מטבעות, המחאות, חשבונות בנק פתוחים וסגורים, תוכניות חיסכון וסוגים אחרים של נכסים נזילים. במובן הרחב, הכסף הוא סוכן מרכזי של תקשורת סמלית, שנועד לפקח על החליפין בין תשוקות לסחורות. תהליך זה מתקיים משחר ההיסטוריה ועד לעידן הקפיטליסטי של זמננו. מנקודת מבט ליברלית, הכסף מסמן אופציה של חירות משום שהוא נותן ביטוי ישיר להעדפות ולבחירות הערכיות של האדם. מנקודת מבט ביקורתית, הכסף אינו "מכל ריק" המאפשר לערכים מסוימים להתממש; הרדיפה אחר הכסף היא ערך ומטרה בפני עצמה. התוצאה עלולה להיות אגרסיבית ולבוא על חשבונם של מיעוטים שנגישותם לכסף ולמשאבים שווי כסף מוגבלת. הכסף מקיף כמעט את כל תחומי החיים: הוא מניע את הכלכלה ואת הפוליטיקה, את התרבות ואת האמנות. אף כי התוצרים האסתטיים הם אובייקטים סחירים התלויים בכוחות השוק, לאמנות יש עדיין כוח אופוזיציוני מסוים המאפשר למתוח ביקורת על שלטון הכסף בחיינו. מנקודת מבט פרוידיאנית מדובר באופן הניהול הסימבולי של הוצאות והכנסות, צרכים וסיפוקים. … קיראו עוד

מִחזור

תפיסת עולם אקולוגית, פרקטיקות באמנות ובאופנה, מצב בתרבות. מנקודת מבט אקולוגית המִחזור הוא פעילות למען איכות החיים המנסה למנוע את זיהום כדור הארץ בזבל. המִחזור מופיע גם כהתנסות פילוסופית: אובייקט שאיבד מערכו או ממשמעותו בהקשר אחד הופך לסימן חדש ורענן בהקשר אחר. המִחזור מתקיים מתוך זיקה ומתח עם הפעולה המחזורית בתרבות: המַחזוֹר הוא האלמנט הנצחי, הטקסי, המקנה משמעות מעגלית קבועה לחיים. דיאלקטיקה זו שבין מחזוריות למִחזור היא מסימניה המובהקים של התקופה. … קיראו עוד

מידע, ידע

מושגים מרכזיים ושנויים במחלוקת בתרבות התקשורתית העכשווית. המידע ניתן לתיאור כתוכן של התופעה התקשורתית, כידע בהתהוות, אך גם כסוג של גודש וריבוי הממוקם בתוך מערכות יוצרות משמעות. מידע הוא גורם מעצב בעולם הקפיטליזם המאוחר: סחורה "חדשה" המחליפה את הסחורה הפיזית הישנה. המידע הוא כוח, ביטוי לעוצמה. הידע הוא מידע המאורגן בהתאם לתמונת עולם מסוימת. מידע משמעותי. … קיראו עוד

מכונה

מיוונית: מתקן. מנגנון אשר מורכב ממערכת של חלקים יסודיים (מכונות פשוטות), ונועד לבצע עבודה תוך חיסכון באנרגיה או בזמן. המכונה היא עדות לאינטליגנציה האנושית, ליכולת לשלוט בטבע ולנצלו לצורכי האדם. הדיאלוג בין האדם למכונה היא עתיקת יומין ומובילה מן העידן הפרה-היסטורי ועד ל"מכונות החושבות" בעידן הדיגיטלי של ימינו. הסימביוזה והתלות הגוברת בין האדם למכונה מייצרות את "הפילוסופיה של המכונה". זו ניכרת בשטחים רבים: תיעוש המוני, אדריכלות, אינטרנט, גלובליזציה, היי-טק ועוד. פילוסופיה זו משקפת מציאות שנויה במחלוקת המגדירה מחדש את האדם. … קיראו עוד

מרחב ציבורי (באדריכלות)

מונח מתחום האדריכלות והתכנון האורבני. המרחב הציבורי שייך לרשות הרבים ואילו המרחב הפנימי, הפרטי, שייך לרשות היחיד (הבית). המרחב הציבורי נבדל מן המרחב הפרטי בכך שהוא מעניק למשתמשים בו משאבים אוניברסליים העולים בקנה אחד עם זכויות וצרכים יסודיים כגון חופש התנועה, הזכות לנוף, אפשרות לסולידריות קהילתית ודיאלוג בין הבריות. העיר המופרטת (תוצאה של הקצאת שטחים למקומות סגורים כגון קניונים) נוגסת במרחב הציבורי ופוגעת בתנועה הספונטנית בתוכו. סוגיית המרחב הציבורי היא סוגיה פוליטית, הנוגעת לצדק חלוקתי וליחסי הכוח בין הקבוצות המשתמשות בו. … קיראו עוד

משחק

תנועה ספונטנית, פעולה חופשית הממוקדת בהנאה ובשעשוע ואינה מחויבת לתוצאה. פעילות המפקיעה לפרק זמן את המשתתף משגרת יומו ונוטעת אותו בעולם דמיוני בעל חוקיות משלו. המשחק מופיע בפעילויות ספונטניות בחיי היומיום ובמסגרות חברתיות מוסדיות. למשחק כפל פנים: המשחק כ-Play, פעילות ספונטנית בלתי מובנית שאינה חותרת לסיום נתון ומעוררת הנאה ושעשוע, והמשחק כ-Game, פעילות מובנית, בעלת כללים, השואפת לסדר מוגדר או לתוצאות מסוימות, למשל תאטרון או ספורט. המחשבה הקלאסית קושרת את המשחק לספֵרה התבונית של האדם. היא רואה בו הפגנה של כוח, שנינות, העזה ויצירתיות ומבליטה את חשיבותו החינוכית. המשחק מופיע במגוון של פעולות אנושיות: ספורט, אמנות, מוזיקה, מלחמה, דרמה חברתית, פסיכואנליזה, פולחן, בדיחה, הימורים ועוד. תפיסות מודרניסטיות רואות בו צורה אסתטית אוטונומית היוצרת חלופה למציאות. תפיסות פוסטמודרניות רואות בו טקסט ביקורתי המציין תנועה פנימית שמתקיימת בתוך תהליכים של יצירת משמעות: המשחק החופשי (Free Play) יוצר תהליכים רפלקסיביים שבהם השפה "מתבוננת בעצמה", משחקת ומפרקת את משמעויותיה. למשחק מעמד מרכזי בכלכלת הבידור העכשווית. תעשיית המשחקים באינטרנט ובתקשורת הסלולרית יוצרת מסגרת כלכלית ואידאולוגית חדשה: "משחקיות" (Gaming). זו הופכת למטאפורה מובילה המתארת מנעד רחב של יחסים חברתיים ועסקיים בין השחקנים. … קיראו עוד

נוודות חדשה, ניידות

הנוודות החדשה היא אורח חיים וצורת מחשבה המבוססים על ארעיות, על שבירת רצפים ואחדויות ועל טשטוש – אלים לעתים – של גבולות טריטוריאליים וסמליים. חלופה המנוגדת לאורח החיים הקבוע והביתי של התרבות הרשמית. בניגוד לנוודות הישנה, שמוקמה במחוזות רומנטיים של צוענים, בדווים או אנשי קרקס, הנוודות החדשה מופיעה כהלך רוח בתוך התרבות המערבית העכשווית. הנוודות החדשה יוצרת בסיס חדש להתארגנות חברתית; היא בולטת בפרקטיקות מרכזיות של החשיבה הפילוסופית, הפוליטית והאמנותית בת זמננו. גם הניידות היא פרקטיקה של תנועה ושבירת רצפים, אך במגמה שונה לחלוטין: היא מעניקה תחושת חירות וחופש מדומים לאדם המבויית שאינו עוזב למעשה את ביתו הסמלי. זוהי חוויותו של התייר הנצחי. הפרקטיקה באה לידי ביטוי מרכזי בטכנולוגיה, בתקשורת ובכלכלה הגלובלית. … קיראו עוד

ניאו-

תחילית שפירושה חדש, ואשר משמשת לציון מוצרים, זרמים, סגנונות ואידאות. מוצרים הזוכים לתווית ניאו יוצרים: (א) מחויבות לחדש, למעודכן ולאופנתי; (ב) מודעות לעובדה שהחדש הוא מִחזור של מגמה קודמת בתרבות; (ג) הצגת החידוש שבישן, כלומר הבעת אי-אמון בחדש הרדיקלי; (ד) נוסטלגיה חזקה אל העבר ומודעות למורכבות השכבתית של ייצוג הזמן בתרבות. … קיראו עוד

נִרְאוּת

נראות מגדירה את הדומיננטיות של הממד החזותי והאייקוני בקריאת התרבות העכשווית. היא בולטת בשטחים שונים: השפעתו הגורפת של הדימוי הטלוויזיוני; הבניית הזיכרון הקולקטיבי כזיכרון צילומי וקולנועי; עיצובו של המרחב הציבורי כמקום שקוף ופתוח (בתי קפה, קניונים, חלונות ראווה); ועיצובו של מרחב וירטואלי הנגיש למשתמש בראש ובראשונה כיסוד נראה ומוצג (Display). … קיראו עוד

סגנון חיים

מונח מתחום השיווק, הפרסום וההתנהגות הצרכנית. סדרת דפוסים ומאפיינים של זהות חברתית-צרכנית. בשימוש הפופולרי, המאפיינים החומריים והגלויים של האדם כגון סגנון לבוש, צורת דיבור, הופעה בחברה, הרגלים ביתיים, בחירת חברים ותרבות הפנאי. המונח משקף את היחיד ביחס לעצמו וביחס ולסביבתו ומדגיש את קיומו כצרכן. … קיראו עוד

סימולקרה, סימולציה

מונח המציין העתק שאין לו מקור, ואשר הופך לתחליף הבדוי המועדף של המקור. הסימולקרה אינה שייכת לא לרשות של האמת (או המקור), ולא לרשות של השקר. היא מבטלת את הניגוד ביניהם ובכך מפרקת את הסימן מזהותו. מה שבא במקום הסימן הוא דבר שלישי: "הסימן הרווי", כלומר הסימן המתחזה, שמסתיר את טבעו האמיתי וטוען כי הוא מוסמך לדבר בשמו של האמיתי. סימולקרה היא פרקטיקה מרכזית בתרבות הווירטואלית העכשווית. זוהי מציאות שאיבדה מן האותנטיות שלה, שמקורותיה הבדויים טושטשו ונבלעו בתוך הקצב ועוצמת הזרימה של הדימויים המפוברקים במדיה, בפרסומת וכדומה. … קיראו עוד

סלבריטי, ידוען

מקור המונח בלטינית: Celebritus, ומשמעו מפורסם, בעל מוניטין, מתויר, המוני, ידוע ברבים. כיום הכוונה היא בפרט לדמות מפורסמת, מושא להערצה ולהזדהות, מי שאזכור שמו באמצעי התקשורת אינו מחייב כל תוספת, תואר או הסבר. נוכחותו היא טבעית, לו ולקהלו. הסלבריטי הוא חלק בלתי נפרד מן התרבות הפופולרית ומשיטת הסימנים הפועלת בה. הוא נתפס כמוביל תרבותי ומשפיע על ציבורים רחבים המזדהים עם אישיותו ועם סיפור חייו. בניגוד לגיבור תרבות, הזוקף לזכותו הישג יוצא דופן בתחום המדע, האמנות, הפוליטיקה או חיי הרוח, עוצמתו של הסלבריטי נובעת אך ורק מן ההון התרבותי שנצבר מעצם פרסומו. … קיראו עוד

סלולר, תקשורת סלולרית

טכנולוגיה תקשורתית המבוססת על מכשירי טלפון זעירים וניידים. מכשירים אלה פועלים באמצעות תשתית הנמצאת בכל תא שטח. השיחה מועברת באמצעות אנטנות אל תאי שטח גובלים, עד הגעתה אל היעד. הטלפון הסלולרי הוא ביטוי מובהק לצורך תרבותי ונפשי בנגישות, במיידיות, בניידות ובשליטה. הטכנולוגיה החדשה מגדירה מחדש מצבי יסוד כגון מרחב פרטי וציבורי, אינטימיות וחשיפה, ספונטניות ותכנון. הטלפון הסלולרי משמש גם אביזר נלווה המעיד על סגנון חיים וסטטוס חברתי ומספק סביבה "רכה" המורכבת מאינפורמציה ובידור. הדור החדש ("הדור השלישי") של המכשירים הסלולריים מציג סביבה מולטימדיאלית המכילה מגוון שימושים: חיבור לרשתות חברתיות ולמערכת של מסרים מידיים (SMS), גלישה באינטרנט, צפייה בוידאו ובטלוויזיה, האזנה למוזיקה, גישה למשחקים וליישומים מבוססי מקום (GPS) ועוד. כך הפך הטלפון למרכז של מידע, בידור ותקשורת רב-תחומית. … קיראו עוד

פאסט פוד, ג'אנק פוד

"מזון מהיר" (Fast Food) הוא שם כולל למזון שנתפס כמשביע, מוכן במהירות ובעיקר זול: פיצה, המבורגר, נקניקיות, צ'יפס ועוד. מחירו הזול יחסית עושה אותו "דמוקרטי" וזמין כמעט לכול. זהו מזונו הייעודי של האדם המיידי, העסוק מכדי לבזבז זמן בארוחות ארוכות ויקרות. פאסט פוד נמכר בדרך כלל ברשתות ענק, המבטיחות סטנדרטיזציה מלאה של תהליכי הייצור והשיווק של המוצר המוגמר. המזון המהיר מתקשר לתאגידי ענק כגון מקדונלד'ס, והוא חלק בלתי נפרד מן הנוף האורבני בעידן הגלובליזציה. … קיראו עוד

רעש

מושג מפתח בתיאוריות של תקשורת ומידע. רעש פירושו אובדן מידע בצינור ההולכה; הפרעה או עיוות (distortion) מכל סוג המתלווה להליך התקשורתי. בתיאוריות פוזיטיביסטיות, הרואות בתקשורת תהליך מובנה של העברת מסרים, הרעש נחשב בעיה ומקור לטעות בפענוח המשמעות המדויקת של המסר. הגישה התרבותית בתקשורת רואה ברעש רכיב בלתי נפרד מהביטוי התקשורתי. הרעש הסמנטי נובע מריבוי אפשרי של קודים שהמסר טעון בהם: רעש בהקשר אחד עשוי להתגלות כאינפורמציה דחוסה, מורכבת ורבת ערך, בהקשר אחר. רעש הינו חלק בלתי נפרד מן המעטפת של חיי היומיום. הוא מלווה אותנו מבוקר עד ליל. הרעש מחבל בצלילות של רגשותינו ומחשבותינו, מרחיק אותנו ממצב של הרמוניה פנימית. ואולם אפשר גם אחרת: ייתכן כי הרעש קשור לתשוקות ולאנרגיות שלנו; אפשר שהוא משקף את הרצון האנושי בגולמיותו. השקט הוא ניגודו של הרעש ובדומה אליו הוא מוצג כמושא של כיסופים אך גם כמחוז של דממה, מנוחה, מוות. … קיראו עוד

שוטטות, פלאנריזם

משוטט עירוני – בצרפתית, Flâneur (מילולית, בטלן). גיבור תרבות בדיוני בעידן הקפיטליסטי. סוג של "בלש" העוסק בציד מבטים, סיפורי חיים ותשוקות מזדמנות. יסוד עולמו של הפלאנר הוא השיטוט הכפייתי, פרי החרדה מפני הישיבה בבית. המשוטט רואה ברחוב, בחלל הציבורי, את ביתו המזדמן. תחנות בהתפתחות המונח: אישיותו ויצירתו של המשורר שארל בודלר (Baudelaire); המשורר גיום אפולינר (Apollinaire), "הפלאנר של שתי הגדות"; "איש ההמון", גיבורו הבדיוני של אדגר אלן פו (Allan Poe); הפופולריזציה של דמות המשוטט בכתביו של ולטר בנימין (Benjamin), שראה בו את איש האינטליגנציה הקונה ומוכר עצמו כסחורה בשוק. גלגול רדיקלי של המשוטט הוא האקטיביסט הסביבתי הפועל באופן פרובוקטיבי במרחב הציבורי ומותח ביקורת על כללים והרגלים מקובלים. המשוטט האקטיביסט משרטט קווים אלטרנטיביים של ספונטניות ותשוקה המוּחלים על המרחב הציבורי. במרחב זה נעים בו-זמנית המשוטט הבורגני, נציגו הביקורתי של המרכז, לצד המשוטט האקטיביסט המבקש לייצג את השוליים המדוכאים בכרך. בתווך, נע המשוטט הבלתי מסומן, "השקוף", דייר הרחוב. הוא מתקיים בטווח שבין אומללות וחמלה מחד, לבין בחירה חופשית והתרסה, מאידך. … קיראו עוד

שמועה

שיח בלתי רשמי. ידיעה סבירה אך בלתי בדוקה, לעתים סנסציונית, המופצת בעל-פה, ללא מקור מזוהה. ז'אנר של תרבות פופולרית. דפוס תקשורת אלטרנטיבי, לעתים חתרני, הזוכה לתפוצה גוברת באווירה התרבותית והתקשורתית של ימינו. השמועה היא צינור המוביל מידע בין אנשים שאינם מכירים את העובדות ומנסים להסביר אירוע לא ברור, שאמור להיות בעל חשיבות. השמועה ניזונה מדעה קדומה, מפחד ומחרדה, ולעתים מרשעות, משמחה לאיד ומיצר רכילות. … קיראו עוד

תרבות עממית, פולקלור

תחום בתרבות העוסק בהתנסות קולקטיבית ואנונימית, בדרך כלל בעל פה, המיוחסת ל"עם" או למְסַפֵּר עממי אלמוני שהוא בא כוחו. התנהגות וסגנון חיים, דיבור, כתיבה וייצוג אמנותי. יצירה שאין לה מקור ואין לה יוצר, ולכן היא מפרקת את הסמכות הסיפורית. התרבות העממית והפולקלור הם השתקפויות עומק בלתי מצונזרות של הלא-מודע הקולקטיבי, הפותח צוהר להתבוננות במאוויים האידאולוגיים הסמויים של התרבות. התרבות העממית כוללת צורות מסוימות של לבוש, מוזיקה, ספרות, בישול, עיצוב ועוד. … קיראו עוד

תשוקה

המילה "תשוקה" מסמנת מכלול של תחושות המשפיעות על האני בצורה קיצונית, לעתים בלתי נשלטת. התשוקה כוללת מרכיבים סותרים של עונג, גאולה וייסורים. זוהי תנועה רבת כוח לעבר האובייקט. תשוקת האהבה, לפי פרויד, היא הצפת האובייקט בליבידו של האני במגמה לסלק את ההדחקות ולהעיר מרבצם את הדחפים החלקיים. התשוקה מוליכה למצבים מנוגדים של השתאות והשראה, אך גם למצבים אובדניים של פירוק ומוות. בתהליך הטיפולי, האנרגיה הליבידינלית של המטופל מושקעת במטפל (תהליך ה"העברה"), ואף זוכה למענה ליבידינלי מצדו ("העברה נגדית"). בפסיכואנליזה הלאקאניאנית התשוקה מוגדרת כ"איווי" בלתי מודע, שאותו חווה האני כלפי דמות האם. האיווי נחווה כגלישה מתמדת לעבר האובייקט, שאיתו לא ניתן ליצור איחוי שלם. התשוקה-האיווי נחווים אפוא כפרצה, כחֶסר, כניסיון בלתי אפשרי למצוא תחליף לאובייקט הנרקיסיסטי. תנועת האיווי היא תמיד לעבר האחר, משום שאנו משתוקקים אל מה שאינו ברשותנו ומשום שאנו מתאווים להתחבר לאובייקט תשוקתו של האחר. בתרבות ימינו בולטת כלכלת התשוקה והיא מופיעה בפרקטיקות מרכזיות כגון פרסומת, מדיה, ספורט, צריכה, פולחן היופי והנעורים ועוד. בתיאוריות חלופיות, התשוקה אינה מזוהה עם חֶסר המכוון אל האובייקט, אלא עם מלאות ויתֵרוּת של הסובייקט. כלכלת תשוקה מעין זו מופיעה בפילוסופיה של שארל פורייה, ארתור שופנהאואר ופרידריך ניטשה, ומאוחר יותר במשנתם של ז'יל דלז ופליקס גואטרי. במובנה זו, התשוקה מזוהה עם הרצון – כוח פנימי הדוחף לעבר דברים ההולמים את נשמתנו. כוח זה מניע את יכולתנו הרוחנית והגופנית ומאפשר לנו להטביע את חותמנו בעולם. … קיראו עוד

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×
;