רעיונות לפי אותיות: ע

א (76) ב (12) ג (25) ד (22) ה (32) ו (4) ז (7) ח (13) ט (23) י (7) כ (9) ל (16) מ (64) נ (15) ס (36) ע (16) פ (53) צ (3) ק (36) ר (26) ש (25) ת (20)

עדות

מסירת דברי העד. במסורת הפילוסופית והמשפטית של העולם המערבי העדות מבוססת ומוגדרת פורמלית מתוקף נוכחותו של העד באירוע. עדות ראייה, עדות ממקור ראשון הנמסרת במילים או עדות שמיעה מבססות ראָיה בבית המשפט, לצד כללים משפטיים וגורמים נוספים. אולם בימינו, בעידן המשדר טראומה, שתיקה וקושי לייצג את הנראה, חל משבר ביכולתו של העד לגולל את סיפורו ולקבל עליו אחריות למען הכלל. שיח העדות ממלא מקום מרכזי במחשבה על הקשר בין היסטוריה לזיכרון לאחר השואה. העדות מופיעה בפרקטיקות של השפה העוסקות בשאלת האמת, בין אם מדובר בעדות מודעת (בשיח ההיסטורי) ובין אם מדובר בעדות בלתי מודעת (בשיח הפסיכואנליטי). … קיראו עוד

עובדה

בימינו מעמדה של העובדה נראה חלש מאי פעם. ההגדרה המקובלת, הרואה בעובדה דבר של ממש, בעל תוקף אמפירי, בניגוד לדעה, להשערה או להערכה, זוכה לביקורת נוקבת. ההכרה ביחסיותה של העובדה חודרת אל פרקטיקות ואל תחומי ידע העוסקים בעובדות: מדע, משפט ודיווח. בתרבות המדיה, המבוססת על שעתוק הדימוי, השליטה בהצגת העובדות היא חלק בלתי נפרד מן הרטוריקה של הכוח. … קיראו עוד
תחום:

עודפות, יתרות

עודפות (Redundancy): מרכיב באקט תקשורתי. קוד או סמל שאינו מוסר מידע חדש, אלא חוזר על הידוע. בתורת המידע: שימוש בעודף של אותות בתהליך התקשורתי כדי להתגבר על רעש ולהבטיח העברה תקינה של המסר. מונח קרוב הוא המונח יתרות (גודש, Excess). בניגוד למונח הראשון, המשמש בהקשרים של תקשורת ושל קיברנטיקה, היתרות מוסבת אל התרבות. היא מזוהה עם הפילוסופיה של ז'ורז' בטאיי (Bataille), שראה בהתנסות בגודש וביתרות חוויה פורצת גבולות, מסע אל קצה האפשרי, המפגיש את הסובייקט עם "ההתנסות הפנימית". על-פי התיאוריה הפוסטמודרנית של ז'ן בודריאר (Baudrillard), העודפות מאפיינת את חברת הצריכה והמדיה ומבליטה את המסרים המוקצנים וההיפר-ריאליסטיים המפעילים אותה. … קיראו עוד
תחום:

עולם האמנות

מונח בתחום האסתטיקה והסוציולוגיה של האמנות, המזוהה עם עבודתם הפילוסופית של ארתור דנטו (Danto, 1964) וג'ורג' דיקי (Dickie, 1984). ההנחה כי אי-אפשר לאפיין יצירות אמנות באמצעות תכונות או מהויות פנימיות: השיפוט האמנותי נוצר על-ידי קואליציה של גורמים הפועלים בשדה האמנות, כגון יצרני אמנות, אוצרים, מנהלי מוזיאונים, מבקרי אמנות, צרכני אמנות ועוד. אנשים אלה, הרוקמים ביניהם קשרים רופפים, יוצרים מרחב או שדה שיח הקובע את הטעם האסתטי ומכריע בשאלות של הערכה אמנותית. … קיראו עוד
תחום:

עונג/הנאה

תבנית בינארית בקריאה פוסט-סטרוקטורליסטית של טקסט. מונחי מפתח בכתביהם של רולאן בארת (Barthes) ושל ז'ק לאקאן (Lacan). ניתן להבחין בין טקסט היוצר הנאה (Plaisir) לטקסט היוצר עונג (Jouissance). טקסט מעורר הנאה שואף להשתלב במבנים הקיימים של השפה ושל התרבות וחותר להמשכיות, לסגירות ולמיצוי. הטקסט של העונג מעורר קונוטציות של אורגזמה מינית. הוא מבליט ריבוי ותשוקה מוקצנת שאינה יודעת חוקים וגבולות תרבותיים. … קיראו עוד
תחום:

עונג חזותי

מונח המזוהה עם עבודתה של תיאורטיקנית הקולנוע לורה מלווי (Mulvey), העוסקת בייצוגה של האישה בקולנוע ההוליוודי הקלאסי ובאופני העונג המופקים בתהליך הצפייה הקולנועי. זוהי תיאוריה פמיניסטית שמטרתה לחשוף את הלא-מודע הפטריארכלי המתורגם לצורה של סרט. מלווי מציעה לבחון את מנגנון העונג הנוצר במהלך הצפייה, מתוך הנחה שניתוח העונג, כמו ניתוח היופי, יוצר דה-מיסטיפיקציה של מושאי החקירה. הפסיכואנליזה של העונג אמורה לשמש נשק רדיקלי כנגד המבט הגברי בקולנוע ובתרבות. … קיראו עוד

עידן חדש, ניו אייג'

דת חילונית פופולרית. שם קיבוצי לאוסף אקלקטי של אמונות היונקות ממקורות תרבותיים שונים; פרקטיקות רווחות שהחלו לגאות בארצות הברית בשנות השמונים של המאה ה-20. סגנון חיים, התנסות אסתטית, רוחנית או דתית, המשמשים חלופה לרציונליות החומרנית של המערב. מדובר בפרקטיקות רבות כגון צמיחה אישית, רפואה הוליסטית, אנטי-אייג'ינג, קבלה, פולחן הטבע, גלגול נשמות, ספיריטואליות, פגאניות, אסטרולוגיה ומטאפיזיקה. העידן החדש מצוי בטווח שבין אלטרנטיבה רוחנית לקפיטליזם צרכני הפונה אל בעלי אמצעים. אף שהפרקטיקות של העידן החדש מבליטות את החוויה התרבותית של האחר, הרי בפועל הן דוחקות אותו מהן והלאה, כך שלא יסכן את הנינוחות הבורגנית השבעה שבשמה הן מדברות. ניו-אייג' הוא גם שמו של סגנון רגוע במוזיקה הפופולרית המצטיין במלודיות מהורהרת ובחזרתיות מתנגנת השואפת אל המדיטטיבי. … קיראו עוד

עיצוב

הצורה וההופעה של התוצר האנושי. פרקטיקה בשיח של התרבות ושל חיי היומיום. אמנות שימושית המטפלת בממד האסתטי של אובייקטים ושל מוצרים שימושיים. תחום רחב העוסק בהיבט החזותי של חפצים יומיומיים, בגרפיקה ממוחשבת ובדימויים טלוויזואליים, בסביבות גיאוגרפיות ואנושיות. העיצוב חל על אובייקטים אך לא פחות מכך על הסובייקט. זהו ממד מרכזי להערכת האדם, המוצר והסביבה בזמננו. בעידן המיתוג, העיצוב הופך לנכס מזוהה המצוי במוצר ומעניק לו נראות נבדלת ויוקרה. … קיראו עוד
תחום:

עיר

מרחב בנוי, מתוכנן ומעוצב. יישוב קבע מכונס שתכונותיו העיקריות קשורות לגודל, לצפיפות ולרבגוניות. לצד השפה, הולדת העיר היא מסימניה המרכזיים של הציוויליזציה: מקום שבו הגוף החברתי המופשט הופך לגוף אנושי נוכח שאפשר לנהל עמו דיאלוג. העיר מתייחדת בפונקציות הרבות שלה: מגורים ותעסוקה, הליכה ונסיעה, מסחר ותקשורת, אסתטיקה ותרבות. סודה של העיר הוא היכולת הבו-זמנית של רחובות, שכונות ורבעים לייצר מציאות מגוונת המקדמת שימושים מרובים. העיר היא מקום בעל ייחוד וגבולות, המאפשר חליפין של סחורות ממשיות וסמליות. תכונות אלה מושכות אל העיר אוכלוסיות ותרבויות שונות, הרואות בה מקום מפגש ציבורי שבו ניתן לתקשר, לעבוד, לאכול, לבלות ולנהל משא ומתן על צרכים ועל סיפוקים. שטחה של העיר וגודל אוכלוסייתה יוצרים שתי תופעות מרכזיות: מצד אחד, תושבי העיר אינם מכירים זה את זה ונותרים זרים; מצד אחר, הרבגוניות הגזעית, המעמדית והתרבותית יוצרת דחיסות אנושית ומאפשרת תקשורת פתוחה וניידות חברתית. העיר היא המקום שבו נבחנות, זו לצד זו, צורות חיים במורכבותן האינסופית. משחר ההיסטוריה הפכו הערים למוקדים של כוח פוליטי, כלכלי ותרבותי. ההיסטוריה של העיר היא ההיסטוריה של התרבות האנושית ברגעי המשבר והשיא שלה. … קיראו עוד

עיר (אגדה אורבנית)

סיפור בדיוני מודרני בעל מקור לא מזוהה, הנוגע בדרך כלל בחרדות הבסיסיות של החברה האנושית; אגדה קדומה שעברה תהליך של התאמה לחוויה האורבנית המודרנית. האגדה האורבנית מתייחסת לפולקלור הטכנולוגי-ריגושי שנוצר בסביבה העירונית. חומרי הפנטזיה המשמשים את הז'אנר מפגישים את הצרכן עם הממד המודחק בתת-מודע הקולקטיבי שלנו. באמצעות אימה והומור אנו מתנסים בטבע ובתרבות כמערכות המחוללות משבר. באופן אירוני, התפקיד החברתי של אגדות אורבניות הוא לאשר את הסדר הקיים. בשל אופיו הפתוח והאנרכיסטי, לאינטרנט תפקיד מרכזי בהפצתן של אגדות אורבניות. חקר אגדות אורבניות הוא כלי ביקורתי שבאמצעותו ניתן להשקיף על הפנטזיה החברתית של התקופה. … קיראו עוד
תחום:

עיר (אורבניזם, תרבות אורבנית)

תחום מחקר ופרקטיקה שעניינם הגדרת העירוניות כרקמה של חיי היומיום. חקר התרבות האורבנית עוסק במכלול השימושים העירוניים וביחסי הגומלין ביניהם. הוא בוחן מערכת מורכבת של גורמים המכוונים ומעצבים את חייו של הצרכן האורבני וכן את התחביר ואת הדקדוק של הנוף העירוני. התרבות האורבנית, שהיא מפגש מורכב בין הון לזהויות, הופכת לתחום דעת אינטגרטיבי, מושא למחקר רב-תחומי מקיף. תחומי המחקר נעים מאדריכלות אורבנית, גיאוגרפיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה עירונית ועיצוב תרבות ועד לסמנטיקה של הכרך וייצוגיו הפוליטיים, המגדריים והמעמדיים. … קיראו עוד

עיר (ייצוגים באמנויות)

מאז ומעולם, וביתר שאת מאז המהפכה התעשייתית (המאה ה-18), היתה העיר לגורם מרכזי בפוליטיקה ובתרבות. ייצוגי העיר באמנות משקפים מרכזיות זו. הם פונים לשני כיוונים מנוגדים: מחד גיסא, הם מציגים את החלומות האוטופיים של בני האדם על אודות עיר האלוהים (אוגוסטינוס הקדוש); מאידך גיסא, הם נותנים ביטוי לסיוטיהם הקיבוציים מפני עיר החטאים (המרקיז דה-סאד, בודלר). העיר כמיקרוקוסמוס, ואפילו כהתגלמות החיים עצמם, הופכת למטאפורה דומיננטית בתרבות – נושא מועדף לייצוגים בתחומי הספרות, הקולנוע, התקשורת והאמנות. … קיראו עוד

עיר עולם

מונח בלימודים אורבניים וגיאוגרפיים המציין ערים בעלות כוח והשפעה מכרעת על עיצוב דפוסי הפעילות הפיננסית, הפוליטית והתרבותית של העולם כולו. ערי עולם כגון ניו יורק, לונדון וטוקיו מייצרות רשת מסועפת של יחסים בינן לבין עצמן ובינן לבין הערים המקומיות. הן נותנות ביטוי לתהליכי הגלובליזציה שעוברת הכלכלה העולמית. ככל שלכלכלה העירונית קשר הדוק יותר לכלכה הגלובלית, כך גדלים סיכוייה של העיר להפוך לעיר עולם. ערי עולם מוגדרות על-פי המשתנים הבאים: בקרה כלל-עולמית, שליטה פיננסית, דומיננטיות תקשורתית ויכולת שליטה באופן הייצור וההפצה של מידע ושל קודים תרבותיים בעולם כולו. … קיראו עוד

עיתונות צהובה, עיתונות סנסציונית

העיתונאות כסנסציה. פרקטיקה נפוצה בעיתונות הפופולרית בעולם כולו. אחד המושגים המרכזיים בדיון על דמותה של תקשורת ההמונים בעידן של הפרטה ותחרות. העיתונות הצהובה, העיתונות הטבלואידית, מזוהה בדרך כלל עם "עיתונות צעקנית, כותרות גדולות, כתבות סנסציוניות, איורים רבים, כתבות בנושאים פסידו-מדעיים ובעיקר – שפע של ידיעות בנושאי פשע, מין, ספורט ובעיות חברתיות" (לימור ומן, 1997). … קיראו עוד

עקבה

מונח המזוהה עם תורת הדקונסטרוקציה של ז'ק דרידה (Derrida). העקבה היא המשחק האינסופי של ההבדלים המצויים במרחב שבין נוכחות להיעדרות. המונח מתייחס לשטח ההפקר, שטח הביניים המצוי בין קיומו של הגוף כזיכרון לבין היעדרו הפיזי, המתגלם בתוך העקבה. העקבה מתייחסת לתפקיד שממלא "האחר הרדיקלי" בתוך המבנה של ההבדל. זוהי שרשרת בלתי אחידה של תחליפים המקבלים מובן לפי ההקשר המשתנה; העקבה מצויה בתוך תהליך השינוי והפירוק שעובר הסימן. … קיראו עוד

ערך

להעריך משהו (לייחס לו ערך) פירושו להעניק לו חשיבות בתוך עולם היררכי נתון, שחשיבותו נגזרת מן הרצון האוטונומי של הסובייקט. ערכים קשורים לממד הסובייקטיבי של הבחירה האנושית, בניגוד לעובדות (facts), הנגזרות מתוך נתוני העולם הטבעי. כל פעולה של הערכה היא אפוא פעולה של שיפוט. זו מתבצעת במישורים שונים, כגון שיפוט אסתטי, מוסרי וכלכלי. … קיראו עוד
תחום:

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×