רעיונות לפי אותיות: ה

א (76) ב (12) ג (25) ד (22) ה (32) ו (4) ז (7) ח (13) ט (23) י (7) כ (9) ל (16) מ (64) נ (15) ס (36) ע (16) פ (53) צ (3) ק (36) ר (26) ש (25) ת (20)

האוס

מוזיקת ריקודים אלקטרונית שנולדה בשיקגו באמצע שנות השמונים של המאה ה-20. זרם מוזיקלי מרכזי בסצנת המועדונים, המאופיין בפשטות החוזרת על עצמה ובשילוב של קולות וצלילים המועתקים ממקורות שונים, מעובדים במחשב (סִמְפוּל) ומשולבים בקטע המוזיקלי (שירי נשמה [סול] ודיסקו בעיקר), תוך יצירת עולם צלילים חדש לחלוטין. בסוף שנות השמונים התפצל ההאוס לתת-סוגות כגון אסיד האוס, דיפ האוס ופרוגרסיב האוס. … קיראו עוד

האקר

מומחה תוכנה הפועל בתחום העבריינות הממוחשבת; לחלופין, לוחם חופש וירטואלי. טכנולוגיית המחשבים פותחת פתח לאי-סדר ולכאוס, הבאים לידי ביטוי בפריצות לרשתות מחשב ולאתרים מוגנים, לרבות אלה הנחשבים קודש הקודשים של ממסדים ביטחוניים וכלכליים. ההאקרים מאיימים לפגוע בצמתים של שליטה, בקרה ומידע. עבריינות ממוחשבת כוללת האזנות סתר, חדירה למאגרי מידע ופעילות פיראטית. בעידן האינטרנט וצריבת התקליטורים, גניבה והעתקה בלתי חוקית של תוכנות הפכו לפעולות קלות יחסית. מעקב וחדירה הפכו אף הם לקלים, בזכות העקבות האלקטרוניים שמותירים כרטיסי האשראי, הרישומים המופיעים במאגרי מידע ציבוריים ופרטיים והיכולת למזג מידע בשפה דיגיטלית. קצב חקיקת החוקים מפגר אחר השינויים המהירים בטכנולוגיה. אל קו תפר זה חודרים ההאקרים. … קיראו עוד

הביטוס

סכמה אידאולוגית הקודמת לביצוע וקובעת את אפשרויותיו. סכמה זו קובעת את התייחסותנו האסטרטגית למציאות החברתית והתרבותית. ההביטוס "בוחר" בעבור הסובייקט בסכמת פעולה מסוימת, ללא בסיס השוואתי עם סכמות פעולה אחרות. המונח מתאר צומת דינמי המפגיש בין מבנה לפעולה, בין החברה לאינדיווידואל. ההביטוס מתאר את הפרקטיקה של היחיד ההופכת את הידע לאפשרי. המשמעות הכפולה המוענקת למונח נפרשת מעבר לניגודים המסורתיים בין אובייקטיביות לסובייקטיביות או בין תיאוריה לפרקטיקה. נוצרת מערכת שהיא בעת ובעונה אחת הסיבה והתוצאה של עצמה. … קיראו עוד

הבניה, קונסטרוקטיביזם

תיאוריה פילוסופית, פסיכולוגית וקוגניטיבית הגורסת כי ישנו פער בין האמת (היש המהותי) לבין אופן הופעתה והצגתה. בדומה להבחנתו של עמנואל קאנט בין האמת כשלעצמה לבין האמת כתופעה, בין האמת לבין התהליכים היוצרים אפקט של אמת (Verisimilitude), גם הקונסטרוקטיביזם מתאר תהליכי הבניה שבאמצעותם מוגדרת האמת. … קיראו עוד

הגמוניה

מיוונית, הגמון: מנהיג, מפקד, מדריך. במחשבה המרקסיסטית: שליטה פוליטית או מנהיגות. אידאולוגיה הגמונית מוזרמת להמונים באמצעות האמנות, החינוך והמדיה ומוצגת כטבעית, כמובנת מאליה, כמופת ראוי לחיקוי. לאינטלקטואלים תפקיד מרכזי ביצירת ההגמוניה, משום שהם אחראים לעיצוב מבנה-העל שבאמצעותו ניתן להשפיע על עיצוב השקפת העולם של ההמונים. … קיראו עוד

הדרה

הרחקה, דחיקה לשוליים, הוצאה מן הכלל. תרבות הרוב ההגמונית מפלה ודוחקת במכוון קבוצות מיעוט בחברה ממוקדי השיח הפוליטי, החברתי והתרבותי, במטרה למנוע מהן שותפות שוויונית במשאבים או בנכסים סמליים השייכים לכלל. התרבות ההגמונית חוסמת את נגישותן של קבוצות מיעוט למוקדי נִרְאוּת והשפעה, מנציחה סטריאוטיפים שליליים ומאפשרת להן שותפות מוגבלת ומבוקרת המנציחה את נחיתותן ואת זרותן. השיח ההגמוני הישראלי הוא מערבי, רציונלי, אשכנזי, חילוני, גברי והטרוסקסואלי. קבוצות המיעוט, הכוללות נשים, מזרחים, חרדים, רוסים, אתיופים וערבים, אינן זוכות לייצוג ייחודי וראוי באמצעי התקשורת, באקדמיה, בכלכלה, במוסדות התרבות ובתוצריהם המרכזיים. … קיראו עוד

הוליזם

הטענה כי כוח ההסבר של השלם בתוך שיטת חשיבה מסוימת שווה לחלקים המרכיבים אותה או גדול מהם. המונח מגדיר שיטות חשיבה בתחומים מגוונים, ובהם פילוסופיה של הביולוגיה, פסיכולוגיה, חינוך, רפואה ואקולוגיה, פילוסופיה, תרבות פופולרית ועוד. על פי הטיעון ההוליסטי, לשלם יש תכונות מסוימות החסרות בחלקים; תכונות השלם אינן ניתנות להגדרה באמצעות תכונות החלקים. ההוליזם הפילוסופי מזוהה עם תיאוריה הֶקשרית של האמת, אשר לה טוענים פילוסופים כגון קווין (Quine), ועם המסורת ההרמנויטית המזוהה עם עבודותיהם של שליירמכר (Schleiermacher), היידגר (Heidegger) וגאדאמר (Gadamer). על-פי השקפה זו, אי-אפשר לייחס משמעות או לפרש מציאות בלי להביא בחשבון את ההקשר הכללי, את ה"אופק" שפרשנות מסוימת מכוונת אליו. במובן אחר, הוליזם הוא פרקטיקה בתרבות הפנאי ובתרבות הפופולרית, חלק בלתי נפרד מן הפולחנים הרווחים בעידן החדש. … קיראו עוד

הומוגניות/הטרוגניות

מיוונית: Genos=מוצא; Homo=אחד; Hetro=אחר. שם התואר "הומוגני" מציין ישות ממוצא אחד, למשל כיתה הומוגנית, משפחה הומוגנית, חברה הומוגנית. בניגוד לכך, שם התואר "הטרוגני" מציין ישות לא אחידה המורכבת מחלקים שמוצאם שונה או מיסודות זרים שאינם מתיישבים ומתלכדים בתוכה. התבנית ההופכית הומוגניות/הטרוגניות משמשת במדעי הטבע, במדעי האדם ובלימודי תרבות. … קיראו עוד

הומופוביה

פחד פתולוגי מפני הומוסקסואלים ולסביות. אחד מנושאי המחקר של לימודים הומו-לסביים. שורשי הפוביה נעוצים ביחסה של התרבות ההטרוסקסואלית הדומיננטית לשאלות של כוח ושל הבדלים בין המינים. הקישור בין התרבות ההומוסקסואלית למחלת האיידס הגביר את ההומופוביה: היות שהומוסקסואלים הם קבוצת סיכון מרכזית להידבק במחלה, הם כביכול מזמינים יחס הומופובי מצד הרוב ההטרוסקסואלי. … קיראו עוד

הון-עבודה

בכלכלה, שניים מגורמי הייצור. גורמי הייצור האחרים הם אדמה, שיטת ארגון ויזמות. ההון אינו משאב העומד בפני עצמו: חשיבותו טמונה בעובדה שאפשר להפיק ממנו סחורות ושירותים. הון הוא משאב או פריט שמשתמשים בו כדי להפיק פעילות מכוונת של עבודה; זו בתורה מייצרת סחורות ממשיות/סמליות חדשות. בתפיסה ביקורתית, ההון איננו רק משאב או חפץ; התכונות הסימליות של ההון מתפענחות כמכלול של יחסים חברתיים. … קיראו עוד

הון סימבולי

כמות הידע והמוניטין המגדירים את מעמדו של אדם בחברה. במודל המרקסיסטי, ההון הוא ההתגלמות החומרית של העבודה. הסוציולוג הצרפתי פייר בורדייה (Bourdieu) מרחיב את ההגדרה וטוען כי הון הוא גם מכשיר סמלי של שליטה בעתידו של המחזיק בהון ובעתידם של אחרים. העולם החברתי הוא מרחב רב-ממדי, המובנה על-ידי התפלגות ההון לצורותיו השונות. היחידים פועלים למִירוב הונם הממשי, הסמלי או התרבותי. כמות ההון הנצבר קובעת את הזדמנויות החיים שלהם ויוצרת התבחנות מעמדית חדשה. … קיראו עוד

הופעה/היעלמות

תבנית המזוהה עם הפילוסוף הצרפתי פול ויריליו (Virilio). לטענתו, היחס המשמעותי שנחשף במודרניות איננו בין התופעה (seeing) לבין המציאות (being), אלא בין ההופעה להיעלמות. האצה במהירות מעלימה את המרחב המסורתי ומייצרת תחתיו מרחב וירטואלי, המבוסס בעיקרו על בו-זמניות. … קיראו עוד

הטרוגלוסיה, רב-לשוניות

קיומו הרב-לשוני של הטקסט (Hetero=ריבוי; Glossia=לשון). ההנחה היא כי כל לשון מתנסחת באמצעות דיאלוג עם לשונו של מישהו אחר, וכי הנוכחות של האחר טבועה בטקסט מלכתחילה והיא הבסיס לרב-הקוליות שלו. השפה איננה מדיום ניטרלי, ריק מהתכוונות, המצוי בבעלותו של הדובר, אלא ישות המאוכלסת מלכתחילה בכוונותיו של האחר, שעמו בא הדובר במגע דיאלוגי תוך כדי השימוש בשפה. … קיראו עוד

הטרוטופיה

מונח מפתח בביקורת התרבות של מישל פוקו (Foucault). מקום או מרחב אחר, המובדל מן המרחב הרגיל ומערער על עצם קיומו. המרחב ההטרוטופי הוא בעת ובעונה אחת ממשי ומיתי, פיזי ומדומיין. מצד אחד, הוא יוצר זיקה אל המרחב הממשי המקיף אותו; מצד אחר, הוא מהפך את תכונותיו וחותר תחת הקודים הטופוגרפיים, הסמליים או הלשוניים שלו. המרחב ההטרוטופי מציין את החריג והסוטה ביחס למרחב הממשי והתקני שעמו הוא מתכתב. חריגות זו לובשת צורה מרחבית ומייצגת את התשוקה ואת הפנטזיה האנושית. ההטרוטופיה מכוננת אפוא מרחב הטרוגני חדש, המורכב משני מרחבים שונים: המרחב של הדמיון (מרחב הלשון) והמרחב הממשי, שהדמיון מושקע בתוכו ומורד בו. הטרוטופיות הן מקומות גבוליים המייצרים מתח וחוויית קצה: אנו חודרים אל מרחבים הספוגים בתשוקה (מוזאון, נמל תעופה), בכפייה (בית סוהר, בית ספר), בהיטהרות (מנזר) או בחטא (מלון דרכים בצד הכביש המהיר). … קיראו עוד

הטרולוגיה

מדע החוקר חלופות למדע התקני המסורתי. בניגוד לשיטה הפילוסופית המקובלת, החותרת לייצוג הומוגני של העולם, מדע ההטרולוגיה חותר לייצוג של מרכיבים הטרוגניים-פרגמנטריים, גרוטסקיים ופרודיים, שאינם משתבצים בתצרף של המציאות הרציונלית או של התיאוריה המדעית. ההטרולוגיה חוקרת את הידע התקני ביחס לאפשרויות של ידע אחר, המייצג אפשרויות חשיבה שאינן ידועות לסובייקט התקני. ההטרולוגיה עוסקת אפוא באחריות למה שזר לי, למה שאינו ידוע לי, למה ששייך למחוזו של האחר. … קיראו עוד

היברידיות

מונח הרווח בתחומי דעת שונים: בלימודי תרבות וספרות, בלימודים פוסט-קולוניאליים, בתקשורת, באדריכלות ועוד. מקורו בביולוגיה של המאה ה-19, שם ציין עקרונות של שעטנז ועירוב, חיבור של מין עם שאינו מינו. ההיברידיות היא מציאות ביניים המאופיינת בזמניות ובמעבריות. זהו התחום שבין העולמות המוגדרים, שטח ההפקר שבין גבולות ומִתארים ברורים. בעקבות החיבור בין ישויות נפרדות, הנותרות בנבדלותן גם לאחר החיבור, נוצרת מציאות הטרוגנית. הפילוסופיה ההיברידית היא אבן יסוד של התיאוריה הרב-תרבותית. זו עוסקת בשאלה כיצד שתי זהויות שאינן מתיישבות זו עם זו שוכנות בתוך הגוף הפרטי, המשפחתי או הלאומי. הפוליטיקה ההיברידית מבקשת לחשוב מעבר לקטגוריות מהותניות והיא מתמקדת באסטרטגיה של הנכחה ופרפורמנס, שבה כל גוף רשאי להציג באופן מורכב אפשרויות חברתיות שונות של קיומו. … קיראו עוד

היות שם (בפילוסופיה)

Dasein בגרמנית פירושו להיות שם, להיות בתוך העולם ("in der Welt sein"). הפילוסוף הגרמני מרטין היידגר (Heidegger) השתמש במושג כדי להצביע על ההוויה הבסיסית של האדם בתוך הישות (בתוך היש של העולם): האדם תמיד מעורב מלכתחילה באופן סובייקטיבי בתוך העולם. צורת קיום זו עומדת כנגד צורות הקיום של דברים או של מכשירים. ה-Dasein מגדיר את האדם באופן לא אינסטרומנטלי; האדם איננו אובייקט של הדברים אלא סובייקט שלהם, בזכות קיומו בתוך העולם. … קיראו עוד

היי-טק, טכנולוגיה עילית

(1) טכנולוגיה המערבת מערכות ומכשירים מתקדמים המאפיינים את התרבות הדיגיטלית; (2) כינוי להוויה הסובבת את פיתוחם של טכנולוגיות ויישומים בתחומי המחשבים והתקשורת; (3) סגנון עיצוב במאה ה-20; (4) בהשאלה, קוד חברתי המסמן סגנון חיים והמתאר הצלחה, תחכום ועושר כלכלי. … קיראו עוד

הייפ , באזז

הייפ הוא כינוי להצגה של מציאות מוגזמת ומוקצנת של "הדבר הגדול הבא". מונח מתחום השיווק המגדיר את המוצר במושגים אופנתיים וכריזמטיים, המופנים לקהל יעד מפולח ושוחר חידושים. ההייפ מכוון לקידום אינטנסיבי ואקסטרווגנטי של מוצרים בעידן של טכנולוגיה רוויה וקפיטליזם מואץ. ההייפ מבטא סגנון חיים עדכני, אנרגטי, יוצא דופן, המשווק תחת הכותרת "העתיד כבר כאן". כך הופכות הנבואות והתחזיות למוצרי הצריכה של ההווה. הבאזז היא מילת מפתח עכשווית הקרובה במשמעותה להייפ. המונח מבליט את הרעש התקשורתי שמייצר המוצג, את השתלטותו האגרסיבית על השדה החברתי. … קיראו עוד

הילה

מונח מפתח בתיאוריה האסתטית של ולטר בנימין (Benjamin). ההילה הפולחנית ליוותה את הגדרת האמנות הקלאסית. היא הציבה את האובייקט האמנותי כיצירה אותנטית וחד-פעמית שיש לעלות אליה לרגל. מאז ימי הרנסנס החליפה הסגידה החילונית ליופי את הסגידה הדתית לאל וסיפקה לאדם המודרני פולחן חלופי. אולם בעידן הטכנולוגי אבדה ההילה: יצירת האמנות שוב אינה נתפסת כיצירה פולחנית (הילתית). היא הפכה לאובייקט משוכפל ומשועתק, פרי טכנולוגיות השעתוק של הצילום והקולנוע. באופן פרדוקסלי, טוען בנימין, כי דווקא השכפול ההמוני הקנה למוצר האמנותי ערך פוליטי והפך אותו לכלי המאפשר להמונים להשפיע על התרבות. מצד שני, הזיווג בין היופי לבין ההמון הוליד גם תוצאות שליליות: הוא אפשר חיבור בין יופי לאלימות ופרץ פתח למהלך הפשיסטי של האדרת המלחמה. … קיראו עוד

היסטוריציזם חדש

שיטה לניתוח טקסטואלי של ההיסטוריה. ההיסטוריציזם החדש נולד בארצות הברית בשנות השמונים של המאה ה-20 והתבסס בכתבי עת כגון New Literary History ו-Representations. הוא הבליט את הממד התרבותי-פרשני של כתיבת ההיסטוריה. בדומה למטריאליזם התרבותי, גם ההיסטוריציזם החדש מעוגן במחשבה מרקסיסטית ופוסט-סטרוקטורליסטית, וכמוהו החל את דרכו בהתבוננות חדשה בהיסטוריה ובפואטיקה של הרנסנס. עיקרי התפיסה החדשה: ביקורת על הרעיון שקיימת היסטוריה אוניברסלית ובדיקת תהליכי הקבלה והדחייה של היסטוריות מתחרות, תוך חשיפת מנגנוני הכוח הפוליטיים המעצבים את הממד החברתי והאסתטי של המציאות. … קיראו עוד

היעלמות (תקשורת של -)

תופעה בתרבות המתארת את בחירתם של יוצרים ואמנים לשקוע אל ריק תקשורתי ולהיעלם מהעין הציבורית. היעדרם הופך לערך אסתטי ותקשורתי. אסטרטגיה של היעלמות פעילה מקבעת באופן אירוני את נוכחותם של הנעלמים בזירה התרבותית וגורמת לתקשורת לגלות בהם עניין ולהתייחס אל חלקם כאל גיבורי תרבות. … קיראו עוד

היפ-הופ

תרבות אופוזיציונית שהתפתחה במהלך שנות השבעים במסיבות רחוב שנערכו ברובע הברונקס בניו יורק. דרך חיים ומצב תודעתי המאפיינים בעיקר קהילות עירוניות של שחורים בארצות הברית. תרבות ההיפ-הופ מתאפיינת בארבעה יסודות המשולבים ביניהם: אמנות הגרפיטי, הריקוד (Break Dancing), מוזיקת הראפ וה-DJing. כיום הפך ההיפ-הופ לסגנון מקובל במוזיקה ובתרבות הפופולרית הכללית. … קיראו עוד

היפר-

תחילית אופנתית ורווחת לציון סגנונות, מונחים ואידאות בזמננו. שם תואר המציין חריגה אל המועצם והמוקצן. מצב תרבותי המדגיש קנה מידה גדול. קוד תקשורתי המעדיף עוצמה ואינטנסיביות, דחיסות ומורכבות יוצאות דופן. המונח מתקשר למונחים עכשוויים כגון היפר-ריאליזם היפרטקסט ועוד. … קיראו עוד

היפר-ריאליזם

המונח היפר-ריאליזם, שטבע הפילוסוף והסוציולוג ז'ן בודריאר (Baudrillard), מציין את האופן שבו המציאות מתוּוכת לצרכניה. בחברה הפוסט-תעשייתית שלאחר מלחמת העולם השנייה מתאפיינים הדימויים והסימנים בבולטות המעלימה את המרחק בין האובייקטים לבין ייצוגיהם. דימויים שנוצרו בחסות המדיה משפיעים באופן רדיקלי על שיפוטי המציאות שלנו. סימנים ומשמעויות צפים בתוך מערכת סגורה, המפנה אל עצמה, ויוצרים מציאות היפר-ריאלית חדשה. … קיראו עוד

היפרטקסט

מוצר לא ליניארי המורכב מגושי טקסטים שאפשר לחבר ביניהם בכל סדר או צורה העולים על הדעת. ההיפרטקסט מטשטש את הגבולות בין יצירות שונות, מערבב את תפקידי המחבר והקורא ומאפשר אופני קריאה מרובים. ההיפרטקסט יכול להופיע כטקסט מילולי או כטקסט אלקטרוני; הוא אינו קשור בטכנולוגיה, בתוכן או במדיום, אולם ביטויו המובהק מצוי באינטרנט. בצורתו הבסיסית – באינטרנט – הוא מכיל מסכי מידע שניתן לקשור ביניהם בקישורים אסוציאטיביים (links). בצורתו המתוחכמת, ההיפרטקסט מתפקד כתוכנה, שהיא סביבת עבודה משתפת המאפשרת תקשורת, רכישת מידע וחשיבה אסוציאטיבית. הדבר מתבצע באמצעות חיבורים מהירים הכוללים גם טקסטים מילוליים ואודיו-ויזואליים. … קיראו עוד

העצמה

פיתוח הכושר של הפרט או של החברה לניהול עצמי של בעיות. מונח מתחומי הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה, החינוך, המגדר, הייעוץ והניהול העסקי, המתאר תהליך שבו יחידים או קבוצות מתחזקים, צוברים כוח, מזהים אינטרסים ועמדות ומפתחים הערכה עצמית ויכולת לשתף פעולה. ההעצמה מגדירה הן את תהליך הצמיחה והן את תוצאתו: הנכונות להכיר ביסודות השנויים במחלוקת בין הצדדים וכן היכולת לזהות את השוני כמקום שממנו ניתן לשאוב לגיטימיות ועוצמה: הצדדים לומדים על צורכיהם העמוקים באמצעות הסיפורים השונים שהם מספרים זה לזה; ההעצמה מתארת את תהליך ההשתתפות (participation) הרצונית של האחד בסיפורו של האחר, תוך הכרה בשוני ביניהם. התהליך נועד ליצור לגיטימציה ורהביליטציה של השוני בקרב המאוכזבים והמוחלשים כבסיס לתקשורת מוצלחת עם הסביבה בעתיד. התהליך מבקש להגדיל את האנרגיה של העצמי כך שכל פרט יוכל ליטול אחריות על עצמו ולתרום ליצירת סביבה משותפת, התומכת בפיתוח אינדיווידואלי. אסטרטגיה מרכזית של העצמה, הפתוחה בפניהן של קבוצות מוחלשות, היא האסטרטגיה הפרפורמטיבית: לגיטימציה של השוני באמצעות הנכחתו הפומבית במרחב הציבורי. … קיראו עוד

הפרטה

פרקטיקה כלכלית המעבירה מפעלים וחברות מבעלות ממשלתית לבעלות פרטית; תפיסת עולם המייחסת לפרט או לגוף מסחרי המתחרה בשוק החופשי תבונה ואחריות העולות על אלה של המדינה. ההפרטה היא חלק בלתי נפרד מתהליכי הגלובליזציה המאפיינים את הקפיטליזם הרב-לאומי מאז סוף המאה ה-20. הפילוסופיה של ההפרטה טוענת כי ממשלה צרה, שלצדה מגזר עסקי פרטי רחב, מבטיחה חיסכון והתייעלות. מתנגדי ההפרטה טוענים כי הממשלה אינה יכולה להסתלק מחובתה כריבון ולא להיות מעורבת בביופוליטיקה של התרבות. "שירותי חיים" כגון שירותי רווחה, בתי ספר, בתי חולים ובתי סוהר אינם יכולים להיות מנוהלים על-פי היגיון עסקי בלבד משום שהדבר עלול לפגום קשות בזכויות היסוד האזרחיות. ההפרטה מיטיבה את מצבם של העשירים. היא מעבירה לידיהם נכסים ומגדילה את כוחם על חשבון מעמדם של העובדים, שזכותם הבסיסית להתארגנות מקצועית ולהגנה נפגעת. … קיראו עוד

הקשר תצוגה

ההקשר שבו מוצגים אובייקטים – חפצים, יצירות אמנות, תמונות, פרסומות, טקסטים – בתוך המרחב הפרטי והציבורי; ההנחה כי אופן ההצגה וההמצגה (showing) של דברים בתוך מרחב בעל קודים משלו מאפשר את הפענוח החזותי שלהם וקובע את משמעותם. … קיראו עוד

הרמנויטיקה

האמנות והמתודולוגיה של תורת הפרשנות. להבין פירושו לפרש, לומר מה שהובן, לשאול כיצד המובן מפרש עצמו בלשון. בתפיסה מודרנית, ההרמנויטיקה מופיעה כתיאוריה מטאפיזית על אודות האמת: הדרך המוליכה להבנה הנכונה של משמעות הטקסט. בתפיסה פוסטמודרנית, ההרמנויטיקה מוצגת כריבוי של "אמיתות". המתח בין שתי הגישות מצייר את מעגל הקסמים ההרמנויטי: מצד אחד, הפרשן מנסה לצמצם את אינסוף האפשרויות הגלומות בטקסט במטרה להגיע אל הגרעין הקשה שלו, אל משמעותו ה"נכונה"; מצד אחר, הטקסט נוטה לעתים להתייצב כנגד פרשניו, משל היה ריבוי הקם על המבקשים לצמצמו. "המעגל ההרמנויטי" נובע מאי קיומו של עוגן חיצוני שעליו יכולה להישען פעולת הפרשנות. הפרשן פועל על הטקסט אך גם נפעל על-ידו ומושפע מעוצמתו הטרנספורמטיבית. באמצעות המשחק האמנותי הפנימי שלו, הטקסט משנה את כוונות פרשניו והופך את התהליך הפרשני למשחק רב-פנים בין עולמות רבים. … קיראו עוד

התקה/עיבוי

מונחים הופכיים המתארים את המנגנון הנפשי של עבודת החלום על-פי פרויד. מנגנון ההתקה יוצר הסטה, הפקעה, פירוק, הוצאה מהקשר, דה-טריטוריאליזציה ומיקום מחדש של המשמעות. המונח מתאר את השרשרת המטונימית של הלא-מודע בפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד וז'ק לאקאן. מנגנון העיבוי יוצר כיווץ של חומרים רבים (או אידאות רבות) של הלא-מודע לכדי אידאה אחת. לפי לאקאן, העיבוי לובש צורה של מטאפורה המופיעה כסימפטום בתוך השפה. העיבוי וההתקה מייצגים את עקרון ההתחפשות וההסוואה של האמת, ולכן משמשים כנקודת מוצא לניתוח פוסט-סטרוקטורליסטי של המציאות. … קיראו עוד

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×