רעיונות לפי רגש : רוגע

מערכת תעשייתית ומסחרית, שיטה כלכלית ואידאולוגיה הסובבות סביב רעיון הסחת הדעת מדאגה או משעמום. הצורך בבידור, המוכר בתור צורך טבעי וחיוני של האדם, הפך במחצית השנייה של המאה ה-20 לגורם המעצב פרקטיקות מרכזיות בחיי היומיום, בפוליטיקה, במסחר, באמנות ולמעשה בתרבות כולה. הבידור בולט במיוחד באמצעי תקשורת ההמונים. הוא חודר לתחומי תוכן שבעבר נחשבו "אמיתיים" – חדשות, לדוגמה – ועל כן חפים מכל ממד בידורי. … קיראו עוד

תיאוריה פילוסופית, פסיכולוגית וקוגניטיבית הגורסת כי ישנו פער בין האמת (היש המהותי) לבין אופן הופעתה והצגתה. בדומה להבחנתו של עמנואל קאנט בין האמת כשלעצמה לבין האמת כתופעה, בין האמת לבין התהליכים היוצרים אפקט של אמת (Verisimilitude), גם הקונסטרוקטיביזם מתאר תהליכי הבניה שבאמצעותם מוגדרת האמת. … קיראו עוד

מיוונית, הגמון: מנהיג, מפקד, מדריך. במחשבה המרקסיסטית: שליטה פוליטית או מנהיגות. אידאולוגיה הגמונית מוזרמת להמונים באמצעות האמנות, החינוך והמדיה ומוצגת כטבעית, כמובנת מאליה, כמופת ראוי לחיקוי. לאינטלקטואלים תפקיד מרכזי ביצירת ההגמוניה, משום שהם אחראים לעיצוב מבנה-העל שבאמצעותו ניתן להשפיע על עיצוב השקפת העולם של ההמונים. … קיראו עוד

מונח מתחום התרבות הגלובלית: איים של מקומיות המתקיימים בתוך התרבות הגלובלית ומצייתים לנוסחה שיווקית נפוצה ומזוהה. … קיראו עוד

שיטת טיפול המבוססת על דו-שיח פילוסופי. דיון בסוגיות יסוד בתחומי האתיקה, תורת ההכרה והפנומנולוגיה, במטרה להפקיד ביד הפרט כלים להבנת האידאות המרכזיות המניעות אותו והמעניקות משמעות לחייו. הפילוסופיה המסורתית של אפלטון, של אריסטו ושל פילוסופים אחרים בתקופה הקדומה שאפה להורות את האמת ולשמש תורה של אורח חיים, אולם במאות השנים האחרונות פחתה השפעת הפילוסופיה על החיים ורישומה ניכר בעיקר באקדמיה. הייעוץ הפילוסופי בימינו מבקש לחדש מסורת עתיקת יומין בגרסה שונה. שיטת ייעוץ זו מבקשת לסייע לפרט להצמיח מתוכו הבנה של מצבו, לאפשר לו לבחון את חייו באמצעים פילוסופיים ולא פסיכולוגיים, לעסוק בסוגיות מתחום המוסר ולהתבונן בשאלות קיומיות כגון אהבה ומוות ובמושגים הרלוונטיים לעיצוב השקפת עולמו. באמצעות כלי חשיבה פילוסופיים, כגון ניתוח מושגים ונושאים, חקירה פנומנולוגית ובחינה ביקורתית, חושף הפרט את תפיסת החיים שעל-פיה הוא פועל. חשיפה ביקורתית זו מאפשרת שינוי. … קיראו עוד

תהליך של יצירת זיקה בין הדבר הנעדר (שאותו אנו מייצגים) לבין הדבר הנוכח. הסימן המייצג עומד במקום הדבר האמיתי, הדבר המיוצג. הייצוג הוא כלי שבאמצעותו אנו הופכים את רצוננו לגלוי ולידוע. תהליך זה מתקיים כאשר אנחנו משתמשים בסימנים לשוניים במקום בדבר עצמו. שאלת הייצוג הופכת לסוגיה מרכזית בכל דיון בגבולות השפה, ככלי המשקף את המציאות או מבנה אותה. … קיראו עוד

יחסי דמיון או ייצוג בין יצירת האמנות לבין העולם הפיזי, הסימבולי או המוסרי הניצב מולה. ביצירתו פואטיקה מגדיר אריסטו (1972) את היצירה האמנותית כ"מימזיס" של חיים אפשריים. "שירה אפית ויצירת הטרגדיה וכן הקומדיה והשירה ומרבית הנגינה בחליל ובנבל – כולן בכללותן חיקויים (מימזיס)". למילה מימזיס טווח דינמי ורחב של משמעויות: חיקוי, עיצוב, גילום, תיאור, ייצוג. רווחת מביניהן היא המילה "חיקוי". החיקוי מתאר יחס סטטי בין המקור (החיים) לבין ההעתק שלהם (האובייקט האסתטי). לעומת זאת, המילה "ייצוג" (representation) מצביעה על יחס של תחליף בין המייצג (האובייקט המימטי) למיוצג (העולם). המילים "עיצוב", "גילום", "תיאור", המצויות אי שם באמצע, מציינות את האופי החושני של פעולת התרגום – במעבר בין העולם לבין יצירת האמנות. הדחף המימטי מגיע לידי פריחה בספרות הריאליסטית (פלובר, טולסטוי, פונטנה), אך הוא הופך לבעייתי בעידן שבו "הממשי" עצמו הוא סוג של פנטזיה שנויה במחלוקת. … קיראו עוד

מונח המזוהה עם מפעלו של הפילוסוף הפוסט-מרקסיסטי לואי אלתוסר (Althusser). המדינה מפעילה כוח דכאני ישיר באמצעות מוסדות כגון משטרה, צבא ועוד. במקביל, היא מפעילה גם כוח סמוי באמצעות מנגנון אידאולוגי העומד לרשותה. המנגנון האידאולוגי הזה פועל בתיווכם של מוסדות הדת, מערכת החינוך והמשפט, מפלגות פוליטיות, התקשורת, המשפחה וכן הלאה. מוסדות אלה משמשים כסוכנויות שדרכן זורמת האידאולוגיה וקובעת את גורל הסובייקט במערכת הייצור הקפיטליסטית. מנגנון זה יוצר נטורליזציה של האינטרסים המייצגים את המעמד השולט. המעמד ההגמוני פועל כדי לשעתק את תנאי הייצור במטרה לבצר את שלטונו גם בדור הבא. … קיראו עוד

מונח שטבע הפילוסוף לודוויג ויטגנשטיין (Wittgenstein, 1889-1951) המערער על ההנחה המסורתית כי השפה היא "תמונה של העולם", כי תפקידה לתאר אובייקטים מהותיים, נצחיים, בתוכו. לדעת ויטגנשטיין, אין מערכת אחת המאפיינת את השפה; הבנת המציאות כרוכה בהבנת כללי תפעול שונים המתווים את מסגרת ההבנה ומעניקים לה את משמעותה. השפה היא מעין "תיבת כלים" שנבחנת באמצעות כושרה, שימושיה וביצועיה. עמדה פילוסופית פרגמטיסטית זו קושרת ידיעה עם ביצוע ורואה את הגדרת האמת ביחס לידיעתם של כללי תפעול הקרויים "משחקי לשון". … קיראו עוד

הפיכת החדש (אמונה, דעה, ניסוח לשוני) למובן ולמקובל באמצעות קשירתו למערכת קודמת של מוסכמות, שזכתה זה מכבר להכרה ולכן נחשבת למובנת ולטבעית. … קיראו עוד

מונח מרכזי בלוגיקה הדיאלקטית. יחס הופכי ובלעדי בין שני קטבים כגון מינוס/פלוס במעגל חשמלי, 0/1 בשפה הדיגיטלית של המחשב, סינכרוני/דיאכרוני בבלשנות הסטרוקטורלית, מסמן/מסומן בתורת הסמיוטיקה, טבע/תרבות באנתרופולוגיה, סובייקט/אובייקט בפילוסופיה ועוד. שני הקטבים הדיאלקטיים מהווים שלמות אחת שנוצרת מתוך המתח המתמיד והבלעדי שבין הניגודים. … קיראו עוד

"נגיסת מלל": יחידת מידע מילולית בסיסית בעידן הטלוויזיה. מונח טכני בתחום הריאיון ועריכת הכתבה הטלוויזיונית; מונח ביקורתי ביחס לדפוסי התנהגות פוליטיים בעידן הטלוויזיה. "פוליטיקת הסאונדבייט" הוא כינוי לפוליטיקה טלוויזיונית המורכבת מסיסמאות קצרות וקליטות ומאמרות כנף מול המצלמה, שנועדו להרשים את הצופה. … קיראו עוד

מתודה בינתחומית המתייחסת לטבע התרבות, לאופי הפעילות התקשורתית ולהתנהגותם של סימנים בתחומים שונים של מדעי האדם. הסטרוקטורליזם בוחן את התרבות על-פי מודלים אובייקטיביים ומדעיים. הטקסט נתפס כנושא משמעות קבועה. תפקידה של התיאוריה הוא לאתר סטרוקטורות עומק בלתי משתנות או כלים צורניים ואוניברסליים המשקפים את השכל האנושי ואת כשירותו הלשונית. הנחת היסוד היא שהמודל הסטרוקטורליסטי, המעוגן בהתנהגות הלשונית, ישים גם בתחומים אחרים – חברתיים, תקשורתיים, פסיכואנליטיים ואמנותיים. … קיראו עוד

צמד ניגודים שהציע הבלשן פרדינן דה סוסיר (de Saussure), ומציין שני תחומים בחקר הבלשנות. הבלשנות הסינכרונית מתבוננת בשפה כמבנה כפי שהוא, ברגע נתון בהיסטוריה. לעומת זאת, הבלשנות הדיאכרונית מתבוננת בשפה כמערכת המתפתחת לאורך ציר של זמן. דה סוסיר העדיף את המחקר הסינכרוני משום שלדעתו הוא חושף את המבנה הבסיסי של חוקי השפה (דה סוסיר, [1916] 2005). … קיראו עוד

דת חילונית פופולרית. שם קיבוצי לאוסף אקלקטי של אמונות היונקות ממקורות תרבותיים שונים; פרקטיקות רווחות שהחלו לגאות בארצות הברית בשנות השמונים של המאה ה-20. סגנון חיים, התנסות אסתטית, רוחנית או דתית, המשמשים חלופה לרציונליות החומרנית של המערב. מדובר בפרקטיקות רבות כגון צמיחה אישית, רפואה הוליסטית, אנטי-אייג'ינג, קבלה, פולחן הטבע, גלגול נשמות, ספיריטואליות, פגאניות, אסטרולוגיה ומטאפיזיקה. העידן החדש מצוי בטווח שבין אלטרנטיבה רוחנית לקפיטליזם צרכני הפונה אל בעלי אמצעים. אף שהפרקטיקות של העידן החדש מבליטות את החוויה התרבותית של האחר, הרי בפועל הן דוחקות אותו מהן והלאה, כך שלא יסכן את הנינוחות הבורגנית השבעה שבשמה הן מדברות. ניו-אייג' הוא גם שמו של סגנון רגוע במוזיקה הפופולרית המצטיין במלודיות מהורהרת ובחזרתיות מתנגנת השואפת אל המדיטטיבי. … קיראו עוד

פניקה תקשורתית הנסובה על אדם, קבוצה, רעיון או פעילות שקיומם נתפס כאיום על מערכת הערכים המקובלת ועל הסדר החברתי. פולחן יומיומי שכיח בעידן של רטוריקה רוויה שעיקרה "הצפה" תקשורתית הממוקדת בבעיה חברתית. טיפול יתר תקשורתי בממד המאיים וה"סוטה" של המציאות, במטרה לעצב סדר יום ציבורי. … קיראו עוד

שיבה לפסגה. פרקטיקה שכיחה בתרבות הפופולרית, שעיקרה חזרה מתהום הנשייה אל מרכז הזירה. המונח מתייחס לכוכבי העבר, לסגנונות, לאופנות ולסחורות. הקאמבק הוא מרכיב בפרקטיקה השיווקית של מוצרי תרבות עכשוויים המתרפקים על העבר. … קיראו עוד

שיטת סימון שנגזרים ממנה מסר או משמעות. הקוד נקבע באמצעות מערכת הסימנים המפקחת על אופן ההרכבה והפענוח שלו. הקוד יכול להיות פשוט, למשל איתות של אור, או מורכב – בגד אופנתי, יצירת אמנות או תיאוריה. … קיראו עוד

מונח מתחום האסתטיקה המציין טעם רע. "אמנות זבל" שנועדה להיענות לטעם הפופולרי. מקור המונח בגרמנית – Kitcshen – פירושו "לזרוק דברים יחד", אשפה שנאספה מצדי הדרך. הקיטש הוא מאפיין בולט של חברת המדיה והצריכה. הוא מורכב מחפצים, ממקומות ומאופנות שהתיישנו. שפת הקיטש היא שפה מתה, שנתלשה מהקשריה ההיסטוריים האותנטיים ונשתלה מחדש בהקשרים המבליטים גודש, סנטימנטליות ופיתוי. הקיטש מפעיל מניפולציה על הנמען. הוא יוצר אפקט נוסחתי על חשבון תהליך ביקורתי המכונן את היצירה. עם זאת, קיטש הוא מושג תלוי תרבות: קיטש המודע לעצמו עשוי לשאת אופי ביקורתי, כחלק מגודש פוסטמודרני המתבונן על עצמו במראה. … קיראו עוד

מונח בספרות, בתקשורת ובאמנות, שטבע אריסטו (בסביבות שנת 335 לפנה"ס). המונח, המופיע בפואטיקה לאריסטו כחלק מהדיון בסכמה של הטרגדיה, מציין תגובה רגשית עזה הנחווית כפורקן אל מול מאורעות מחוללי חמלה, צער ופחד. אמנים ופוליטיקאים משתמשים בקתרזיס כאמצעי רב עוצמה לניווט הקהל לצורכיהם. הקתרזיס הוא השלב האחרון של הסכֵמה הטרגית, הכוללת על-פי דורותיאה קרוק (1972) את "המעשה הנורא", "הסיבוך", "המפנה", "ההִוַדעות", "הקתרזיס" ו"אישור מחדש של ערכים אוניברסליים". הקתרזיס מוליך את המבנה כולו אל חוף מבטחים של פתרון, הכולל פורקן רגשי רב עוצמה אך מתוכנן בקפידה, לצד יכולת ללמוד ולהסיק מסקנות, שהיא חלק בלתי נפרד מהפתרון. האטימולוגיה של המונח אכן רומזת לכיוונים אלה: "קתרזיס" ביוונית פירושו מירוק, זיכוך, ניקוי, טיהור, התנקות מעודפי פסולת. משמעויות אלה מבליטות את תפקידו של הקתרזיס כסוכן מרכזי של המתודה הרציונלית, שאותה נועדה הטרגדיה לשרת. הקתרזיס הוא רגע של משבר ומתח עליון מצד אחד ורגע של פתרון ואיזון, הקלה והנאה, מצד אחר. פרדוקס זה מקנה לו את כוחו הייחודי. … קיראו עוד

תנועה ואינטראקציה של בני אדם ושל שירותים לאורכו ולרוחבו של הגלובוס. תעשייה כלל-עולמית הכוללת תחומים רחבים של תקשורת חברתית כגון פנאי וספורט, קניות וכלכלה, תרבות ואמנות, צילום, אדריכלות וחינוך. כתופעה מודרנית, תיירות ההמונים מבטאת את הניידות החדשה של האדם: התשוקה לגלות ארצות, נופים, תרבויות ואייקונים חדשים המעצבים זהויות. במרכז החוויה התיירותית ניצב הרצון לצרוך את העולם באמצעות "המבט התיירותי" – מבט צילומי המקבע שוני וריבוי בתבניות חוזרות. בניגוד לחוויית הנוודות, המבוססת על סכנה ועל פירוק, התיירות מבוססת על צריכה ועל יציבות בורגנית המשמרת את הקיים. המבט התיירותי צמא למונומנטים ההופכים את העיר המתויירת למקום סטטי וניצחי, שתמיד ניתן לשוב אליו. תיירות ההמון בעידן הגלובלי הופכת את ה"מקומי" וה"אקזוטי" לסחורה מבוקשת המשוכפלת בעולם כולו. … קיראו עוד

מערכת חברתית מודרנית, שעניינה אספקת מידע ובידור לקהל גדול ולרוב בלתי ידוע. באופן, אידיאלי, התקשורת היא מרחב ציבורי שבו מתבצע משא ומתן על עמדות וערכים בחברה. אמצעי תקשורת ההמונים כוללים את הספרות לסוגיה, את העיתונות הכתובה והמשודרת (רדיו, טלוויזיה), את המדיום הקולנועי ורשת האינטרנט, וכן מרכיבים מסוימים של המרחב הפיזי. כל אלה מייצרים מגוון רחב של טקסטים מילוליים ואור-קוליים: מידע, בידור, פרסומת, דרמה, אקטואליה ועוד, במגוון צורות ודימויים, במוזיקה, בגרפיקה, בתמונות סטילס ובתמונות נעות. לאמצעי התקשורת מיוחסת השפעה על עיצוב דעת הקהל ועל הבניית המציאות, ואולם על אופן פעולתה ועוצמתה של התקשורת חלוקות הדעות. המחלוקת היא על המשקל שיש לייחס למרכיבי המסר, המדיום, המוען, ההקשר וקהל הנמענים. … קיראו עוד

תחום בתרבות העוסק בהתנסות קולקטיבית ואנונימית, בדרך כלל בעל פה, המיוחסת ל"עם" או למְסַפֵּר עממי אלמוני שהוא בא כוחו. התנהגות וסגנון חיים, דיבור, כתיבה וייצוג אמנותי. יצירה שאין לה מקור ואין לה יוצר, ולכן היא מפרקת את הסמכות הסיפורית. התרבות העממית והפולקלור הם השתקפויות עומק בלתי מצונזרות של הלא-מודע הקולקטיבי, הפותח צוהר להתבוננות במאוויים האידאולוגיים הסמויים של התרבות. התרבות העממית כוללת צורות מסוימות של לבוש, מוזיקה, ספרות, בישול, עיצוב ועוד. … קיראו עוד