רשת

Web, Network, Chain

source: social media research foundation  - twitter

מרחב פעולה ומחשבה בעידן הפוסטמודרני. באינטרנט, פרקטיקה העוסקת בהעברת מידע בין מספר כלשהו של אתרים. הרשת היא מערך המאפשר גדילה שאינה קבועה מראש; המערך המזערי ביותר שאפשר להעניק לו מעמד של טקסטורה. הרשת משנה את פניה באופן מתמיד, היא מבוזרת, "משתבללת" ואינה נשלטת על-ידי מוקד הפעלה מרכזי. הרשת מצויה במצב של זרימה בלתי נשלטת (Flux) שתוצאותיה משפיעות על המשתמשים; היא מייצגת עידן לא ליניארי, אנרכיסטי, הרוצה לגעת בממשי, ב"אלף כניסות ויציאות". דימוי הרשת מופיע בהקשרים רבים: רשתות שידור (Networks), רשתות אינפורמציה, רשתות שיווק (Chains), רשתות חברתיות ועוד. רשתות חברתיות כגון Facebook ו-Twitter תופסות חלק ניכר מנפח התנועה ברשת האינטרנט. ההגיון של הרשת הוא הגיון ניאו-ליברלי, אנטי-ריכוזי, המבוסס על הפרטה מבנית: כל משתמש מסייע בפיתוח הרשת וקובע את אופיה. התהליך כמו מתבצע ללא תלות בארגון, בממשל או בכל גוף מפקח אחר.

המילה "רשת" מתארת מרחב ממשי ומרחב דיגיטלי. כמרחב ממשי, הרשת מורכבת מצירוף של אובייקטים זהים המשועתקים בתוך המרחב, כגון רשת בתי אופנה, בתי קפה, רשתות שיווק, קניונים ועוד. כמרחב דיגיטלי, הרשת היא מדיום תקשורתי המעביר מידע בין אתרים שונים באינטרנט. הקישוריות המוצעת אינה ליניארית ואינה נשלטת על-ידי מוקד מרכזי המווסת את פעולתה. הרשת יוצרת אפוא דימוי אנרכיסטי ומורכבת מזרם בלתי פוסק של טקסטים (מילוליים, צליליים, חזותיים) המגיע בעת ובעונה אחת מכל הכיוונים ויוצר כל העת משמעויות טקסטואליות חדשות, המשפיעות על פעולות המשתמשים ומושפעות מהן (ע"ע מולטימדיה).

אפשר לטעון כי לרשת היגיון ריזומטי. הריזום (Rhizome) הוא "קנה שורש" – מטאפורה שבה משתמש הפילוסוף ז'יל דלז (Deleuze) כדי לתאר מבנה אנטי-היררכי שהפונקציות שלו הן בלתי צפויות, הופכיות, מורדות בסדר הטבעי. ואמנם המבנים שנוצרים ברשת אינם ניתנים לתכנון ולשליטה. הם מייצרים היגיון נגיפי משל עצמם, שהגולש מאמץ לעצמו בעל כורחו (ע"ע וירוס). ההיגיון הבלתי נצפה של הרשת מטשטש את הגבולות בין הטקסטים השונים ומאפשר לראות בהם "טקסטים להרכבה עצמית". טקסטים אלה יוצרים עולם בפני עצמו הקרוי תוכן משתמשים.

כמטאפורה תרבותית, דימוי הרשת כובש חלקים נכבדים של המציאות היומיומית. במרכזו מושג הגדילה האינסופית. הרשת היא שוק ניאו-ליברלי הגדל ומתפתח בהתמדה והמבליט עקרונות של נגישות, ביזור, הפרטה, אוטונומיה ופרטיות. עקרונות אלה מיושמים על-ידי רשתות שיווק (הצומחות כחוליות בשרשרת), רשתות שידור (המרחיבות את קהל הצופים שלהן) ורשתות אינפורמציה, המגדירות באופן רדיקלי חדש את רעיון הגלובליות. נוסף על כך, דימוי הרשת מבליט גם את הממד הסמלי של המציאות. הפילוסופיה של הרשת היא הפילוסופיה הפוסטמודרנית, שבמרכזה התנועה הבלתי מאובחנת, הבלתי צפויה, הניהיליסטית; היעד שאינו ידוע מראש. התוצאה היא עולם של אי-ודאות, מקריות ורנדומליות: "בין המאפיינים החשובים של המחשבה הפוסטמודרנית אנו מוצאים את ההתנגדות לדרכי חשיבה ליניאריות כאופן חשיבה יחיד. ההסברים המכניים, המתקדמים באופן חד-ממדי מהסיבה אל המסובב, אינם נתפסים עוד כמספקים. במקומם יש ניסיון לחזור ולהציב במרכז תשומת הלב דימוי של רשת המורכבת מאין-ספור צמתים וקשרי גומלין, ושבה אין שום מסלול הכרחי או קבוע מראש" (בן-דב, 1998: 26) (ע"ע אי-היקבעות).

מנקודת מבט חברתית, מבנה הרשת מדגיש את האפשרות הדמוקרטית של המיעוט להשמיע את קולו ולהשפיע על הרוב. הרשת מאפשרת ל"שחקנים לא מוכרים" מן הפריפריה לשחק תפקיד מרכזי במשחק העולמי. למעשה, במצבה האופטימלי מחסלת הרשת את עצם המבנה הבינארי המציב מרכז מול פריפריה. הרשת משדרת למשתמשיה שדר שעיקרו: "הכול פתוח", "הכול עוד אפשרי". מציאות זו פותחת את הדלת בפני מיעוטים שקולם אינו נשמע בעוצמה מספקת, במציאות הממשית, הדכאנית, "שם בחוץ".

אווירת הפתיחות והנגישות הבלתי מוגבלת יוצרת חוויית משחק כוללת: הרשת היא מגרש המשחקים של האדם העכשווי. הדבר בא לידי ביטוי במרכזיותם של משחקי הרשת בתוך תרבות האינטרנט (gaming) ובטכנולוגיות משחק העושות שימוש באלמנטים של אלתור, הסתרה, זיוף והעמדת פנים. לפני הצרכן עומדות אפשרויות בחירה כמעט בלתי מוגבלות והוא מתנסה בחוויה של חירות רדיקלית: טכנולוגיית הרשת מעודדת את המשתמש להגדיר את עצמו מחדש, לבחור לו חברים חדשים, בני זוג או שותפים עסקיים מתוך קהילות וירטואליות ורשתות חברתיות שונות (Facebook,  Twitter)  או להחליף טקסטים עם משתמשים אחרים הפועלים ברשת.

עם זאת, מובן כי לחירות תקשורתית-משחקית זו יש גם מחיר. שני אפקטים פסיכולוגיים המזוהים עם הרשת הם תחושת דיסוציאציה, מצד אחד, ותחושה של שכפול ושעתוק, מצד אחר. גם אם נראה בדיסוציאציה מצב של מורכבות חדשה ולאו דווקא אי-התמצאות במרחב, התוצאה עלולה להיות מלנכולית. אנו עלולים לחוש תחושה חריפה של אנונימיות ודז'ה וו. השאלה הגדולה הרובצת לפתחנו היא מהי המשמעות שאנו דולים מן הרשת – זאת בהינתן כי משמעות מחייבת מראש את תהליך ההגבלה והסלקציה, שאיננו חלק מחוויית השימוש הרגילה.

מנקודת מבט רגשית, הרשת מייצרת מנעד רחב של תגובות: חרדה והתלהבות, אקסטזה והתמכרות משמשות כאן בערבוביה. הרשת אמנם מאפשרת יצירתיות חדשה בעצם החיבוריות העשירה שהיא מעמידה, אך היא גם יוצרת מבוכה ותחושת אובדן בשל המבנה המבוכי וההיברידי שלה. הרשת יכולה אם כן ליצור תחושות של פרנויה ולעורר שאלות פילוסופיות על אודות הממשי: האם הממשי נוגע בצירופים המופיעים במציאות האנושית (האנלוגית, הליניארית), או שמא הוא טמון דווקא בצירופים הוירטואליים המתממשים ברשת? דילמה זו זכתה לביטוי קולע בסרט מטריקס (האחים [האחיות] ואשובסקי, 1999). במרכז היצירה ניצבה השאלה: האם עולמנו אינו אלא סימולקרה (הדמיה חסרת מקור) של עולם המחשבים? האם החיים ה"ממשיים" הם פרי שליטתו של "המטריקס" (הרשת) בחיינו, כך שהאני הווירטואלי נראה לנו מציאותי?  דילמות אלה עשויות להעיר מרבצה פרנויה ישנה ולתרום את חלקן לתיאוריות קונספירציה שונות. כך או כך, לטוב או למוטב, דומה כי חצינו זה מכבר את נקודת האל-חזור. אנו מרושתים עד למעלה מצווארנו באמצעות השפה היומיומית והשפה הסימבולית. שתיהן דוברות את שפת הרשת (ע"ע סייברספייס ; סייבורג).

לסיום, ראוי לתת את הדעת על אופן כינונו ומשמעותו של החופש הדיגיטלי. בניגוד לאוטופיית החירות שבה דגלו הוגי הרשת, המציאות הקפיטליסטית העכשווית מראה כי הרשת חשופה לארגונים וחברות רבות-כוח העוסקים בניטור ובמעקב; הם מנתבים את המידע, מכתיבים את החוקים ועושים שימוש מסחרי במידע שהם אוספים לשם צבירת הון, תוך פגיעה מהותית בחירויות הפרט. כתוצאה מכך גברה הביקורת על רעיון הרשת; הרשת עשוייה להופיע כמנגנון פנאופטיקוני של דיכוי המעלים את האנטרסים המסחריים באמצעות רטוריקה של פתיחות וחירות (פישר, 2010).

מקורות

בן דב, י' 1998: "דימוי הרשת: אורגני מכני ודיגיטלי", קמרה אובסקורה, 7, יולי 1998, עמ' 27-26.

Hand, M. and Sandywell, B. 2002: "E-Topia as Cosmopolis or Citadel: On the Democratizing and De-democratizing Logics of the Internet, or, Towards a Critique of the New Technological Fetishism", in: Theory, Culture and Society, 19 (1-2), pp. 197-225.

Sandywell, B. 2006: "Monsters in Cyberspace: Cyberphobia and Cultural Panic in the Information Age", Information, Communication & Society, 9 (1), pp. 39-61.

תאור / מקור התמונה:

source: social media research foundation – twitter

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×