א, אָלֶף

האות הראשונה באלף-בית העברי. במיסטיקה הקבלית, האות א והמילה אלף מסמנות את ההתחלה ואת המקור. זוהי ה"ראשית" שמעבר ל"התחלה": הופעה ראשונית בזמן, הצורה הטהורה ביותר של האמת. עולמות מפרידים בין א, שהיא אות מכוננת ובראשיתית, לבין האותיות האחרות הבאות אחריה. הגעגוע הנוסטלגי אל הראשית, אל האלף, הוא מוטיב מרכזי בכתיבתו הפילוסופית-משיחית של ולטר בנימין וביצירתו הספרותית של חורחה לואיס בורחס. אצל בורחס הסימן אלף הופך למקום: מיקרוקוסמוס זוהר; המטאפורה הבלתי מפוענחת של הראשית. … קיראו עוד

אובייקט/סובייקט

תבנית בינארית מרכזית במחשבה המערבית. הסובייקט הוא הרשות החושבת, האובייקט הוא הדבר שחושבים עליו. הסובייקט יכול לשמש גם כאובייקט לחשיבתו שלו. במקרה כזה הוא מוגדר באמצעות כושרו הרפלקטיבי: האדם המתבונן בעצמו ככלי של חשיבה טהורה. האובייקט הדומם – נעדר רצון ואדיש – מופיע כניגודו של הסובייקט. "משבר הסובייקט" בפילוסופיה מאפיין את עקרון אי-הוודאות בחשיבה התרבותית של ימינו. הוא מסמן את פיצולו של "האני" האחדותי והפיכתו לאני נזיל הנשלט על-ידי קודים תרבותיים משתנים. … קיראו עוד

אופנה

גילויי תרבות בולטים, המתקבלים בחברה לפרק זמן נתון ואחר-כך מפנים את מקומם לגילויים אחרים. הפרשנות הרווחת והמוסכמת לנושאים של טעם בנקודת זמן נתונה. הנורמה שמעניקה תיווי וזיהוי ל"נכון". נורמה זו, הנתונה לשינויים מתמידים, משמשת כסוכן מרכזי של תקשורת וחִברות. חילופי האופנות יכולים להתבטא בהרגלי לבוש, דיבור, סגנונות חיים ועוד. האופנה מהווה כלי מרכזי של פרשנות תרבותית ל"עכשווי" ולקומוניקטיבי. בגילוייה השונים היא צירוף מיוחד במינו של דחף אמנותי וגירוי מסחרי קפיטליסטי, שמזרימים ביקוש מתמיד לבורסה של "החדש". האופנה היא אפוא האמונה ב"חוק השינויים", ביכולת האנושית להגדיר מחדש את האידאל של הזמן באמצעות חילופי האופנות. לעתים נדמה כי הזיהוי ההיסטורי של תקופה קשור בקשר הדוק לזיהוי הלבוש והטעם האופנתי של אותה עת. כך הופכת האופנה למסמן תקופתי; דרך ייצוגיה אנו מתוודעים לזרימת הזמן החולף. … קיראו עוד

אינדקס-אייקון-סמל

מערכת מיון של סימנים. הסמיוטיקאי סנדרס פירס (Peirce) חילק את הסימן לסוגים המובחנים זה מזה באופני הזיקה שלהם למציאות החיצונית שהם מציינים, כלומר בהגדרת הקשר בינם לבין האובייקט הממשי שהם מחליפים. האינדקס הוא סימן המבוסס על קשר טבעי; האייקון מבוסס על קשר של דמיון בתכונה משותפת; ואילו הסימבול מייצר זיקה שרירותית-הסכמית בין הסימן לבין האובייקט שהוא מייצג. … קיראו עוד

איקונולוגיה

מדע האיקונולוגיה עוסק בחקר איקונות (Icones) – היסודות התמוניים של הסימן. האיקונולוגיה מתבוננת באופן שבו תמונות יוצרות משמעות והופכות בתוך כך להיות פרשנות של העולם. במובן המצומצם, האיקונולוגיה עוסקת בחקר התמונות ובחקר יצירות האמנות. במובן הרחב, היא עוסקת בשאלת הדמיון בין מושגים לבין העולם (יוונית:Eikon – Likness). במישור זה, האיקונולוגיה עוסקת באדם כבורא דימויים וכנברא בצלמם. האיקונוגרפיה פירושה כתיבה באמצעות תמונות. היא מעין שפה משנית של האיקונולוגיה: עניינה זיהוי מרכיבי התמונות ונושאיהן. האיקונולוגיה, לעומת זאת, עוסקת בפרשנות ובחקר המשמעות של תמונות. … קיראו עוד

אלגוריה/סמל

מיוונית:Allos – אחר; – Agoreuein לדבר. האלגוריה היא שיטת סימון שבה מישור אחד, מופשט על-פי רוב, מסומן על-ידי מישור אחר, ריאלי ומוחשי. פענוחו של המישור המוחשי מוביל אל המשמעות המופשטת. במצב האלגורי, המסומן (המשמעות) אמור להחליף את המסמן (הביטוי המוחשי). הסמל הוא לרוב ניגודה של האלגוריה – הוא מהווה שיטת סימון בלתי אמצעית, המבטלת את הפער שבין הצופה לטקסט. בשיטה זו, החיבור בין המסמן למסומן הוא שרירותי ואינו ניתן להפרדה: המכיל הוא גם המוכל; המסמן והמסומן מתאחים בתוך כוללותו של הסימן. פעולת הסימון האלגורית, לעומת זאת, מחייבת התערבות; הבנת התבנית הלשונית כרוכה בהכרח בהמרה של המשמעות או בהחלפתה. האלגוריה, על-פי ולטר בנימין (Benjamin), נזקקת ל"אחר", לפער המתמיד בין הדבר לבין משהו/מישהו אחר. המרחק בין סמל לאלגוריה זהה למרחק שבין פואטיקה מודרניסטית לפואטיקה פוסטמודרניסטית. … קיראו עוד

אם-טי-וי

רשת טלוויזיה עולמית המשדרת מוזיקה 24 שעות ביממה. תת-תרבות נוער עולמית ("דור האם-טי-וי"). סמל לפורמט טלוויזיוני עכשווי. האם-טי-וי משדרת בעיקר וידיאו קליפים, בתוך מכלול של פרסומות, ראיונות, חדשות פופ וכדומה. השפה המיוחדת לווידיאו קליפ מתאפיינת בקיטועים מהירים ואיננה דורשת מן הצופה ריכוז לאורך זמן. תכונת הפרגמנטציה מגיעה באם-טי-וי לידי הקצנה: היעדר ההמשכיות הנרטיבית, אי-רציפות בחלל/זמן, הרס הצורות הקנוניות של בידור טלוויזיוני והנחתן של צורות לא מתאימות לכאורה זו בצד זו – כל אלה הפכו לסימן היכר אופייני של התודעה הפוסטמודרנית המוצאת את האפיק הצרכני שלה באם-טי-וי וברשתות טלוויזיה דומות. … קיראו עוד

אמנות מופשטת

אמנות שאינה מחקה את הטבע. האמנות המופשטת השתחררה ממסורת ציור עתיקת יומין שראתה בעצמים ממשיים את מושא הייצוג של האמנות. המופשט מתאר עולם "בלתי גופי", עולם של "צורך פנימי" המבטא את דמיונו היוצר של האמן. המופשט הבינלאומי בלט לכל אורך המחצית הראשונה של המאה ה-20 וסימן מפנה אנטי-ריאליסטי באמנות. אותותיו ניכרים במסורות השונות של המודרניזם: הציור המופשט (קאנדינסקי, מונדריאן, קליי, דה-קונינג, פולוק), "הסגנון הבינלאומי" בארכיטקטורה ומסורות של מינימליזם באמנות של המאה ה-20. זרמים אחרים אתגרו את המסורת של המופשט והציגו אסתטיקה שונה. ביניהם ניתן למנות את אמנות הפופ, את הציור הפיגורטיבי שחזר לזירה בשנות השמונים של המאה ה-20 ועוד. … קיראו עוד

אמנות מושגית

אמנות המשתמשת ברעיונות כחומרי גלם המזינים את הייצור האמנותי. זרם זה, שבא לעולם בשנות השישים של המאה ה-20, מגדיר מחדש את המושג אמנות: האמנות אינה פועלת באמצעות הגירוי החושני המהנה הקורן מן התמונה אל עינו של הצופה. היצירה הקונספטואלית מציבה את הרעיון במרכז, תוך שהיא תופסת את מקומו של הדימוי החזותי. לאמנות הקונספטואלית ולאמנות המינימליסטית יש מן המשותף: שני הזרמים חותרים לצמצם את חומרי ההבעה החושניים במטרה להפוך את יצירת האמנות לאמירה פילוסופית מזוקקת, שאינה תלויה עוד בפיתוי החושני של הצבע והצורה. הדרך לתעד ולשמר אמנות קונספטואלית היא באמצעות הדימוי הצילומי, או דוקומנטציה אחרת של האובייקט האמנותי. … קיראו עוד

אקלקטיות, לקטנות

מבנה דעת או גוף הטרוגני של טקסטים המכיל ציטוטים מסגנונות היסטוריים שונים – כשמדובר בספרות, באמנות או בארכיטקטורה – או תערובת של תיאוריות – כאשר מדובר בתחום דעת מופשט. בטקסט אקלקטי המציאות מתפרשת על-ידי לקט של שיטות או אוסף של סגנונות שאינם מצטרפים לכדי מקשה הומוגנית אחת ואינם מונחים על-ידי שיטת סימנים אחידה. תפיסה אקלקטית בולטת בעיצוב ובאדריכלות של שנות השמונים, המזוהה עם עלייתן של מגמות פוסטמודרניות בתרבות. … קיראו עוד

אקספרסיוניזם

זרם אמנותי המתאר את המציאות באופן סימבולי, מתוך העדפת העולם הרגשי הפנימי, הסוער והמעוות של האמן על פני תיאור המציאות הריאליסטית החיצונית. הזרם, שצמח בגרמניה בראשית המאה ה-20 והתפשט אחר-כך לארצות אחרות באירופה, מצא את ביטויו באמנות הפלסטית, במוזיקה, בתאטרון, בספרות ובקולנוע. בשנות הארבעים של המאה שעברה התגבש בניו יורק סגנון "האקספרסיוניזם המופשט", שהתמקד בממד הרוחני של הציור והבליט ערכים ניאו-רומנטיים הקשורים בלא-מודע ובנשגב. מאה שנה לאחר הולדתו המשיך הדימוי האקספרסיוניסטי להזין את אווירת הפניקה והחרדה שליוותה את המאה ה-20 כמעט לכל אורכה. הפואטיקה האקספרסיוניסטית בולטת בתחומים שונים של התקשורת והתרבות הפופולרית בימינו, החל משגשוגו של גיבור-העל בקומיקס, דרך "החזרה לציור" בשנות השמונים ועד ל"פילם נואר" בקולנוע של אותה עת. … קיראו עוד

אריזה, עטיפה

"חליפת המוצר". מוצר נלווה הצמוד לכל סחורה, שירות או רעיון ומקדם את הפצתם, שיווקם או מכירתם. תכונה מרכזית של הסחורה התקנית בעידן של קפיטליזם גלובלי; מקור מתמיד לפיתוי ולמניפולציה רגשית, תקשורתית ואמנותית בחברת הצריכה והמדיה של ימינו. דיון במקומה של האריזה בתרבות מוביל לדיון ביחסי ההיררכיה המיוחדים שמתפתחים בין גוף למעטפת, בין עיקר לטפל, בין פנים לחוץ, בין ראשוני לנלווה, בין הקנקן לבין מה שבתוכו. הדיון מקרין על שטחים רחבים: "אריזות מתנה" בחיי היומיום, אריזה כמיצוב רטורי מסחרי, "חבילת נתונים" המשמשת פיתוי לרכישת המוצר, שימוש באריזה לצורך אמירה אמנותית ביקורתית ועוד. … קיראו עוד

באוהאוס

בית ספר גבוה לאמנות ולעיצוב שפעל בגרמניה בשנות העשרים של המאה ה-20. אסכולה אמנותית שצמחה בבית ספר זה ודגלה ברעיונות מודרניסטיים כגון פונקציונליזם, שימוש בצורות גיאומטריות טהורות, עיצוב תעשייתי, דלות החומר ועוד. סגנון הבאוהאוס אפיין את הארכיטקטורה של תל אביב בשנות השלושים של המאה ה-20. בתחילת המאה ה-21, הוכרזה תל אביב כאתר מורשת בינלאומי המשמר את מסורת הבאוהאוס. הדבר סימן את שיאו של התהליך: הסגנון הצנוע הפך לסמל של יוקרה ונטמע בתוך התרבות הבורגנית של הקפיטליזם הישראלי. … קיראו עוד

גסטוס, מחווה

מונח מתחום האמנות הפלסטית, הצילום והתאטרון, המציין תיאור החושף באופן חזותי את המהות והופך אותה למראית עין. הגסטוס מבטא מיזוג של תנועה ותוכן, גישה וכוונה, המתגלמים בייצוג חזותי מסוים. בעברית, המילה "מחווה", קשורה אטימולוגית למילה "חוויה", והיא אכן מעין החצנה תאטרלית של מהות כלשהי. זוהי הקפאה חזותית של הכַּוונה: הפיכת הכוונה למסמן גלוי, שניתן לזהותו מתוקף המסורת התרבותית שבה הוא ממוקם. המונח הופיע לראשונה אצל גוטהולד לסינג ביצירתו דרמטורגיה המבורגרית (Lessing, [1767] 1923). … קיראו עוד

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×
;