רעיונות לפי רגש : עגמומיות

תיאוריה המייחסת לאמצעי התקשורת המודרניים השפעה מכרעת על שינוי בדפוסי החיים במשפחה. האבחנות הדוריות מיטשטשות: הילדות, הבגרות והזִקנה הופכות לקטגוריות רופפות. הילדות הופכת להיות חלק בלתי נפרד מעולם של ידע ודימויים, אשר לו שותפים גם המבוגרים. המבוגרים, מצדם, "מסרבים להזקין"; הם חפצים בנעורי נצח ופועלים במרץ כדי להשיגם. … קיראו עוד

סגנון אמנותי מרכזי במוזיקה של המאה ה-20. הג'אז מבליט יסודות הרמוניים מיוחדים, קצב "קרוע" בעל דגש מיוחד (בִּיט), אלתור וסינקופיזציה (העתקת ההתאמות הקצביות היסודיות למקומות ריתמיים בלתי צפויים). הג'אז מתמקד בביצוע "חי" הניזון מהרגש הספונטני של הנגנים. הסגנון שהחל את דרכו כאלטרנטיבה חושנית, עממית ומסחרית למוזיקה הקלאסית הגבוהה, הפך במרוצת מאה שנות קיומו למוזיקה אמנותית מתוחכמת, המנוגנת הן במועדונים והן באולמות קונצרטים. סגנון הג'אז מבטא באופן עמוק ויוצא דופן מגוון רגשות אנושיים, בעזרת הנגינה החופשית והדמיון היוצר של המוזיקאים. התוצאה היא סגנון מורכב, המבוסס על חוויה של אלתור ושל דיאלוג מענג בין המוזיקאים; דיאלוג מקביל מתקיים בין הנגנים לבין הקהל, המוצא את עצמו שותף פעיל להופעה. … קיראו עוד

כינויים לתרבויות נוער. דור ה-X – מושג שנטבע בעקבות ספרו רב המכר של הקנדי דגלס קופלנד (1991). הספר, שתיאר את חייהם של שלושה צעירים הנמצאים בשולי החיים, זוהה עם התבוננות צינית, אירונית וסרקסטית על העולם. אף-על-פי שהמושג נשחק במהרה וגבולותיו המדויקים היטשטשו, הוא נותר מושג פופולרי העולה בכל דיון המבקש להגדיר את תת-תרבות הנוער בימינו. בני דור ה-X פועלים במציאות ניהיליסטית שאיבדה את אמונהּ הן בשיטה הקפיטליסטית והן במסרים האנטי-ממסדיים נוסח שנות השישים. הם אינם רואים את עצמם מחויבים לקנון של המערב ומעדיפים על פניו את עולם הטלוויזיה והאינטרנט. דור ה-Y לא יצר מהפכה ולא ערער על מאפייניו המרכזיים של דור ה-X. נשענים על המחשב, האינטרנט והטלפון הסלולרי, מבקשים בני הדור לנצל את זמינות הטכנולוגיה כדי לא לחרוג ממסגרת שעות העבודה המקובלות; העבודה מן הבית הופכת לפעילות רב-משימתית – אלטרנטיבה למסגרת העבודה הישנה. … קיראו עוד

סדר "מפלצתי", מעורר חרדה; מבנה דעת, תמונה או טקסט המערערים על עקרונות הסדר ההרמוני שטוותה האוטופיה ועומדים ביחס של ניגוד או השלמה אליה. הדיסטופיה היא אנטי-אוטופיה, כעין ראי עקום, מעורר חלחלה, של מציאות שפנתה עורף לשלמות, וככזו היא מעין מראה שלילית שלה. האוטופיה היא ניצחונה של החברה האידאלית. הדיסטופיה היא סבלו של היחיד בתוך המסגרת הטוטלית. … קיראו עוד

(1) טכנולוגיה המערבת מערכות ומכשירים מתקדמים המאפיינים את התרבות הדיגיטלית; (2) כינוי להוויה הסובבת את פיתוחם של טכנולוגיות ויישומים בתחומי המחשבים והתקשורת; (3) סגנון עיצוב במאה ה-20; (4) בהשאלה, קוד חברתי המסמן סגנון חיים והמתאר הצלחה, תחכום ועושר כלכלי. … קיראו עוד

אובייקט מגובב, נעדר, חסר סדר; אוסף של פריטים אקראיים, חסרי מתכונת, נגישות או שימושיות. הזבל מייצג שחיקה של גבולות, של הגדרות ושל מושגים. מבחינה סמלית הוא עומד בקוטב הנגדי לשפה שהיא אוסף מאורגן של פריטים המציית למערכת כללים נתונה. הזבל הוא "שפה סכיזופרנית" המבטלת יחסים בינאריים כמו דמות ורקע, עיקר וטפל. זוהי אנטי-שפה המתאפיינת בשארית, בגודש, בהיעדר אבחנה ובאמורפיות. הזבל הוא תופעת לוואי של חברת הצריכה והשפע. נוכחותו הדומיננטית מאיימת על מערכות של מידע ותקשורת (דואר זבל). … קיראו עוד

מונח מתחום האתנולוגיה, הפולקלור וחקר התרבות הפופולרית. סך ההרגלים (habits), המנהגים (manners), הטקסים והפולחנים של היומיום. התנסות של היחיד בסדר היום הכללי שמציעה החברה לצורך הסדרת הניסיון שבשגרה. התנסות של משתמשים רבים, בתרבות נתונה ובפרק זמן היסטורי ידוע, בחוויית מרחב-זמן משותפת. פרקטיקה הנעה בין קונפורמיזם מערכתי והתאמה לאסטרטגיה השלטת לבין יצירתיות חריגה וטקטית המאפשרת ביטוי אינדיווידואלי וצירופים חדשים של חומרי הניסיון. … קיראו עוד

תוהו ובוהו, אנדרלמוסיה, היעדר צורה ומתכונת קבועות. תורה מתמטית העוסקת במערכות בעלות מורכבות יתר, המתאפיינות באקראיות ובאי-סדר. פרקטיקות במדע, בשפה, באמנות, בספרות ובאדריכלות בנות זמננו. בהשאלה, שם תואר נפוץ המתאר אי-סדר, חוסר ליניאריות, חוסר ודאות וקריסת מערכות במציאות בת זמננו. … קיראו עוד

מושג המזוהה עם התפיסה הפסיכו-בלשנית של ז'וליה קריסטבה (Kristeva). בתפיסה הרציונליסטית, הלשון מורכבת מסימנים המייצגים אובייקטים במציאות. המונח "כורה", לעומת זאת, מתייחס למציאות של טרום סימנים. אופייה של הכורה היברידי ומעורב. זהו מרחב הקודם למצבים של זהות, זיהוי וקריאה בשם, המופיעים בממד הסמלי של הלשון. הכורה היא מטאפורה פוסט-סטרוקטורליסטית למה שסמיואל בקט מכנה "L'inomable" – "חסר השם". … קיראו עוד

בהגדרה הקלינית, ייצוג כאוב ומענג של אובדן. המלנכוליה היא כאב שהותק ממקורו הראשוני והפך מושא לייצוג משני, באמצעות תגובה הכרוכה בייסורים ובתשוקה. המלנכוליה ממירה את האובדן הממשי בתחליף דמיוני. תחליף זה מעורר תחושה פרדוקסלית של יגון ושמחה שנחווית בעוצמה ובעונג. ברמה התרבותית, זוהי אלגוריה המתארת את פירוק שרשרת הסימון: הופעתם של מסמנים חליפיים למסומן האחד המייצג את האחדות האבודה. המלנכוליה היא תוצר מובהק של רוח העידן הספוג בנוסטלגיה מתמדת למקור בלתי ידוע או לשלמות נעלמה. התבוננות ביקורתית תחשוף את קיומה של תרבות הצריכה והמדיה כתרבות מלנכולית – תרבות היוצרת באמצעות הראווה תחליפים דמיוניים לאובדן הבית (האב) הממשי. … קיראו עוד

ביוונית: געגועים הביתה (Nostos: חזרה הביתה, Algos: כאב). מצב של עצבות הנובע מגעגועים לעבר הנתפס כשלם יותר מן ההווה. תשוקה עזה לשוב לתקופה בעבר, לערכים המזוהים עמה או לאובייקטים המייצגים את אווירתה, ויחד עם זאת, הכרה כאובה כי השיבה אינה אפשרית. פרקטיקה ההופכת למדד תרבותי בעידן של אי-ודאות ושל חוסר אמון בעתיד. אחד ממאפייניו של המצב הפוסטמודרני. … קיראו עוד

תחושת זרות ומרחק נפשי שחווה הסובייקט כלפי סביבתו. תיאוריה חברתית המזוהה בעיקר עם כתיבתו המוקדמת של קרל מרקס (בקובץ כתבים כלכליים ופילוסופיים, 1844). במשטר קפיטליסטי, האדם חש מנוכר לעצמו משום שהוא משרת רק את הפונקציה האינסטרומנטלית של הייצור. הפועל מנוכר למוצר שייצר משום שאינו בעליו. המוצר לובש צורה של סחורה ומתחיל בחיים מנוכרים וזרים משל עצמו. תהליך העבודה אינו נחווה כאקט של הנאה ויצירתיות, אלא כהליך של אובדן וניתוק מעולם המציאות. רק ביטול הבעלות הפרטית על אמצעי הייצור, וכן ביטול השיטה המבוססת על הקסם הפטישיסטי של הסחורה, יובילו למחיקת הניכור וישיבו את האדם למעמדו כסובייקט בעל תודעה, המתחבר מחדש למציאות האנושית שנותק ממנה. המושג "ניכור" מופיע גם בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה החברתית, שם הוא משמש לתיאור חוויית החיים בעולם האורבני: עבודה, מגורים, סביבה, סטרס וכדומה. … קיראו עוד

סאדיזם הוא סטייה מינית המאופיינת בהפקת עונג מגרימת כאב לזולת. התבנית הסאדו-מאזוכיסטית מתארת דחפים תוקפניים שהאדם מפנה הן כלפי הזולת והן כלפי עצמו. במאזוכיזם, יצרי התוקפנות כלפי העולם החיצון מופנים אל האני. סאדו-מאזוכיזם הוא תבנית בינארית המבטאת את יצרי המוות בחייו החברתיים והמיניים של האדם. על-פי פרויד (Freud), יצרי המוות שואפים ליציבות המאפיינת מצב אנאורגני; הם פועלים בשירותו של איווי להפסיק את החיים או לפחות להתנסות בסבל מרבי. על-פי התיאוריות הנגדיות של ז'יל דלז (Deleuze), ושל מישל פוקו (Foucault) הממשיכות את דרכו של המרקיז דה-סאד (Sade), השימוש בכאב הוא מכשיר לשחרור רדיקלי, העשוי לגאול את האדם מזרותו הקיומית, לאפשר לו מרד פילוסופי בחוק או לייצר זהות מגדרית חדשה באמצעות העדפה מינית אחרת. … קיראו עוד

סיפור בדיוני מודרני בעל מקור לא מזוהה, הנוגע בדרך כלל בחרדות הבסיסיות של החברה האנושית; אגדה קדומה שעברה תהליך של התאמה לחוויה האורבנית המודרנית. האגדה האורבנית מתייחסת לפולקלור הטכנולוגי-ריגושי שנוצר בסביבה העירונית. חומרי הפנטזיה המשמשים את הז'אנר מפגישים את הצרכן עם הממד המודחק בתת-מודע הקולקטיבי שלנו. באמצעות אימה והומור אנו מתנסים בטבע ובתרבות כמערכות המחוללות משבר. באופן אירוני, התפקיד החברתי של אגדות אורבניות הוא לאשר את הסדר הקיים. בשל אופיו הפתוח והאנרכיסטי, לאינטרנט תפקיד מרכזי בהפצתן של אגדות אורבניות. חקר אגדות אורבניות הוא כלי ביקורתי שבאמצעותו ניתן להשקיף על הפנטזיה החברתית של התקופה. … קיראו עוד

מונחים המתארים שלבים בהתפתחות הקפיטליזם. את המונח "פורדיזם" (על שמו של יצרן הרכב האמריקאי הנרי פורד) טבע הפילוסוף המרקסיסטי אנטוניו גרמשי (Gramsci). הוא מתאר את הקפיטליזם הקלאסי כשיטה כלכלית המבוססת על פס ייצור. כדי ליצור רציונליזציה ומקסום של רווחים יש ליצור סטנדרטיזציה של תהליך הייצור: פועלים בלתי מיומנים יבצעו רצף אוטומטי של פעולות חוזרות בתוך פרקי זמן מוגבלים (שאותם מאפשרת התנועה האיטית של פס הייצור). התוצאה היא הפקעת המוצר השלם מרשותו של העובד, ניכורו לתהליך העבודה וניכוס המיומנויות שלו על-ידי מנהלי עבודה ומהנדסי ייצור. שינוי בתנאים הכלכליים בשנות השבעים של המאה ה-20 מסמן מעבר למשטר ייצור חדש הכולל פרגמנטציה בתהליך העבודה, פיצול הייצור למקומות ולזמנים שונים ועוד. משטר הייצור החדש – הפוסט-פורדיזם – תואם את רוח הקפיטליזם המאוחר והגלובליזציה. משטר זה יוצר נתק בין גורמי הייצור המרכזיים – ההון והעבודה. ההון שוב אינו מחויב למדינת הלאום והוא נודד בין השווקים על-פי צרכים של כדאיות. כוחה היחסי של העבודה יורד מול עלייתו של ההון. התוצאה היא כינונה של מדיניות ניאו-ליברלית שעיקריה הם הפרטה, ליברליזציה של ההון והשווקים, דה-רגולציה משקית, צמצום שירותי הרווחה וירידה בכוחם של העובדים. התוצאה החברתית ניכרת לעין: העמקת הפער המעמדי והחרפת אי-השוויון החברתי. … קיראו עוד

מצב פסיכולוגי שביסודו תגובת בהלה לנוכח סיטואציה מעוררת חרדה. בימינו הפניקה מצטיירת כקוד התנהגות רווח: אופן קריאה של מציאות בחברת המדיה והצריכה, מרכיב תרבותי מרכזי בפולחנים של חיי היומיום. פניקה מוקצנת נקשרת למצבים של טרור, ומהווה חלק בלתי נפרד מתמונת היומיום. … קיראו עוד

המסמך הטלוויזיוני והאינטרנטי בגרסתו המזעזעת: תמונות הלם וזוועה של קטסטרופות ומרדפים משטרתיים, פיגועי טרור ראוותניים, ניסיונות הצלה מסמרי שיער, וידויים קורעי לב ועוד. בהגדרה רחבה, שוקמנטרי הוא כינוי למוסד החדשות בעידן המחבר בין זוועה לבידור. השוקמנטרי משקף זרם יסוד בתרבות: אסטרטגיה פטאלית המטרימה את האסון. … קיראו עוד

שכפול מכני של המקור. מונח מפתח בתרבות ימינו המציין את אובדן המקור האותנטי ויצירת אינסוף וריאציות שוות ערך לו התופסות את מקומו. השעתוק הוא פרי עידן המכונה שבא לעולם עם המהפכה התעשייתית. על-פי ולטר בנימין (Benjamin), טכנולוגיית השעתוק הביאה לשינוים מרחיקי לכת באופן שבו אנו תופסים את היחס בין האמנות לבין העולם. על-פי ז'ן בודריאר, השעתוק מייצר משמעות חדשה שבה ההיפר-מלאכותי מתאחה עם ההיפר-אמיתי. בעידן הגלובליזציה מרחב השעתוק – סימנים, שלטים, אייקונים, קניונים, שדות תעופה – עוטף את חיי היומיום. הוא מייצג את קריסתה של ההנחה המטאפיזית בדבר האמת והמקור ואת החלפתה במציאות מכנית משנית, העוסקת בהדמיה ובהכפלה של הממשי במישור הביולוגי (שיבוט) ובמישור הסמלי (שכפול הדימויים). טכנולוגיות כגון צילום וקולנוע, טלוויזיה ומחשב מייצרות אין-ספור העתקים של ה"אמיתי"; הן מטביעות את חותמן על המשתמש ומעצבות את עולמו הסמלי והרגשי. סוגיה זו לובשת צורה רדיקלית בעידן השעתוק הדיגיטלי, המאפשר למשתמש להרכיב ולשעתק טקסטים חזותיים, צליליים ומילוליים על-פי הבנתו. … קיראו עוד

התרבות כמוצר צריכה המוני, כחלק בלתי נפרד מהגיון הייצור של השוק הקפיטליסטי. מונח המוצג לעתים קרובות כניגוד למונח תרבות גבוהה. תרבות ההמונים ניזונה ממוצרים סטנדרטיים משוכפלים ומתועשים, המופצים בקנה מידה רחב ומספקים מוצרים תקניים, קליטים ומובנים לקהלים גדולים ופסיביים. מוצרים אלה נועדו לשמר קונפורמיזם אידאולוגי ולמנוע עמדה ביקורתית כלפי תהליכים חברתיים ואסתטיים המכוננים את המציאות. … קיראו עוד