רעיונות לפי :

מרחב מובנה של עמדות, אפשרויות ומיצובים, שמשמעותם נקבעת על-פי אופן ההצבה היחסי של שחקנים בתוכו. המונח מתאר את יחסי הכוח בתוך המבנה החברתי והתרבותי ואת המאבקים לשינוי המתחוללים בו. המאבק בתוך השדה מתחולל בין סוכני השינוי שזה מקרוב באו לבין הסוכנים הדומיננטיים, המסורתיים, המנסים לשמר את המונופול שרכשו ולמנוע ככל יכולתם אפשרות של תחרות. למרות הבדלי התוכן בין השדות השונים – הפוליטיקה, התקשורת, האופנה, המדע, הפילוסופיה והאמנות, לדוגמה – חלים חוקי התנהגות כלליים בתוך כל שדה. … קיראו עוד

העלאת דרג המערכת. פעולות שנועדו לשפר את יעילות המערכת ואת רמת ביצועיה, למשל באמצעות שילוב רכיבים חדשים ומשוכללים במערכת או החלפתה בדגם חדש. פרקטיקה הנשענת על ההנחה הערכית כי כל מערכת ביצוע מתיישנת, ולכן יש למצוא לה תחליף הולם או לייעל את פעילותה. המונח "שדרוג", שמקורו במילון המונחים של הטכנולוגיה, הופך בימינו למטאפורה מאנישה: הגוף האנושי הוא מושא לשדרוג (חדר כושר, ג'וגינג, ניתוחים פלסטיים), סביבת המגורים ניתנת לשדרוג (מעבר לשכונה יוקרתית יותר), המכונית משודרגת לדגם חדש. השדרוג מקדש את חוק השינויים (הקִדמה), מעודד צריכה מתמדת, מכונן את הצורך בעדכון חוזר ונשנה, מפתח מערכת ציפיות על אודות "הדור הבא". … קיראו עוד

השואה היא הכינוי להשמדתו המדעית והשיטתית של כשליש מן העם היהודי בידי הנאצים ושותפיהם באירופה בשנים 1941-1945, מהפלישה הגרמנית לברית המועצות ועד שחרור מחנות המוות בידי בעלות הברית בתום מלחמת העולם השנייה. עד היום, כעבור עשרות שנים, נשאלת בעוצמה רבה השאלה: האם יש "דרך נכונה" לזכור את אושוויץ, ואם כן, מהי? סוגיית ייצוג השואה בתרבות עודנה שנויה במחלוקת והשלכותיה משפיעות ישירות על תחומי הזהות והזיכרון, האמנות והתרבות בזמננו. השאלה המרחפת מעל הדיון נוגעת ל"פופולריות החדשה" של שיח השואה בשנים האחרונות. האם עוצמת הדיון היא ביטוי אותנטי למהלך אוניברסלי של עיבוד הטראומה או שמא מדובר בעודף של ייצוגים המבשרים על צורה מתוחכמת של העלמה וגירוש: גירוש הכאב באמצעות השיח המשתלח והבלתי פוסק אודותיו, עד שהנושא כולו יהפוך לבנאלי? … קיראו עוד

שוביניזם הוא לאומנות קיצונית שיש בה יסודות של שנאת זרים (קסנופוביה). המילה גזורה משמו של ניקולה שובין (Chauvin), שהיה מחייליו של נפולאון והצטיין בנאמנות עיוורת למנהיגו. המונח מוּחָל על כל עמדה קיצונית, כוחנית ומפלה נגד אינטרסים של קבוצה לאומית, אתנית, דתית או מגדרית. אפשר לדבר על "שוביניזם לאומני", על "שוביניזם גברי" ועוד. סקסיזם הוא עמדה השופטת אדם על-פי מינו. המונח מתייחס בדרך כלל לסקסיזם גברי המניח את עליונותו ה"טבעית" של הגבר על האישה, מתייחס אליה כאל אובייקט מיני ומצדיק יחס מפלה ומדכא כלפיה. … קיראו עוד

משוטט עירוני – בצרפתית, Flâneur (מילולית, בטלן). גיבור תרבות בדיוני בעידן הקפיטליסטי. סוג של "בלש" העוסק בציד מבטים, סיפורי חיים ותשוקות מזדמנות. יסוד עולמו של הפלאנר הוא השיטוט הכפייתי, פרי החרדה מפני הישיבה בבית. המשוטט רואה ברחוב, בחלל הציבורי, את ביתו המזדמן. תחנות בהתפתחות המונח: אישיותו ויצירתו של המשורר שארל בודלר (Baudelaire); המשורר גיום אפולינר (Apollinaire), "הפלאנר של שתי הגדות"; "איש ההמון", גיבורו הבדיוני של אדגר אלן פו (Allan Poe); הפופולריזציה של דמות המשוטט בכתביו של ולטר בנימין (Benjamin), שראה בו את איש האינטליגנציה הקונה ומוכר עצמו כסחורה בשוק. גלגול רדיקלי של המשוטט הוא האקטיביסט הסביבתי הפועל באופן פרובוקטיבי במרחב הציבורי ומותח ביקורת על כללים והרגלים מקובלים. המשוטט האקטיביסט משרטט קווים אלטרנטיביים של ספונטניות ותשוקה המוּחלים על המרחב הציבורי. במרחב זה נעים בו-זמנית המשוטט הבורגני, נציגו הביקורתי של המרכז, לצד המשוטט האקטיביסט המבקש לייצג את השוליים המדוכאים בכרך. בתווך, נע המשוטט הבלתי מסומן, "השקוף", דייר הרחוב. הוא מתקיים בטווח שבין אומללות וחמלה מחד, לבין בחירה חופשית והתרסה, מאידך. … קיראו עוד

מונחים רווחים בשיח הפוליטי, הפילוסופי, האנתרופולוגי, האורבני, התקשורתי, הפמיניסטי ועוד. המרכז מייצג את מערכת הערכים והאמונות השולטים בחברה. מסגרת זו מטילה את מרותה על כלל החברה ומהווה מקור סמכות שעליו נשען הקונצנזוס ((Shils, 1975. התבנית הבינארית שוליים/מרכז מציינת יחסי היררכיה וכוח, סימון גבולות והגדרות: השוליים הם האחר שעליו אנו מתבוננים במבט מגבוה. לפעולת הסימון נודעת חשיבות רבה ביצירת לגיטימציה וסמכות. השאלות המרכזיות הן: כיצד מגדיר עצמו המרכז, ובאיזה אופן הוא גוזר מתוך כך את קיומו של האחר בקוטב הפריפריאלי, השולי? אילו סוגי שיח מאפיינים את המרכז, ואילו את השוליים? מיהם יצרני התרבות ו"מורשי החתימה" ומיהם הצרכנים הפסיביים, המודרים מתהליכי ייצור התרבות, שקולם אינו נשמע? האם הפריפריה יכולה לייצג אחרות מתוך בחירה ולשמש כאופוזיציה לוחמת מול המרכז? … קיראו עוד

חלל אנונימי, נעדר זהות וניתן לשעתוק, שאינו מייצר מערכת יחסים יציבה וייחודית בין רכיביו. אתר שאין לו "זיכרון" והיסטוריה, אין לו "סיפור" לספרו ליושביו. שומקומות מופיעים הן כאתרים של רווחה ומותרות והן כאתרים של כאב, עוני ומחסור. בתי מלון ומועדוני נופש, קניונים ושדות תעופה הם דוגמאות מן הסוג הראשון. בתי חולים ומחנות פליטים יכולים לשמש דוגמאות לסוג האחר. "אנטי-מקומות" אלה נחווים בממד אקס-טריטוריאלי מובהק. אלה הם "מקומות מעבר" (מחנות מעבר), מנותקים מהקשר היסטורי ותרבותי, הניתנים לניוד תוך שמירה על המבנה האוטרקי והאוטונומי שלהם. … קיראו עוד

המסמך הטלוויזיוני והאינטרנטי בגרסתו המזעזעת: תמונות הלם וזוועה של קטסטרופות ומרדפים משטרתיים, פיגועי טרור ראוותניים, ניסיונות הצלה מסמרי שיער, וידויים קורעי לב ועוד. בהגדרה רחבה, שוקמנטרי הוא כינוי למוסד החדשות בעידן המחבר בין זוועה לבידור. השוקמנטרי משקף זרם יסוד בתרבות: אסטרטגיה פטאלית המטרימה את האסון. … קיראו עוד

יצירה מחדש, הדמיה. הבניה מחודשת של סדר דברים כלשהו, בדרך כלל של מה שיצא משליטה ודורש תיקון. השחזור מניח שאפשר להתחקות אחר הסיבה האמיתית, ליצור מחדש את סדר האירועים המשוער, להחיות את העבר בצורה אמינה ומדויקת. פרקטיקה שכיחה בתקשורת, במשפט, באמנות ובתחומים נוספים. טקס חברתי מוסכם שנתמך בטכנולוגיה משוכללת ונועד לעורר תחושת אמון ושליטה באמיתי. ריטואל הכרוך במאמץ להשיב את הסדר החברתי על כנו. … קיראו עוד

כינוי לפרפורמר גברי בתרבות הפופולרית המציג אלטרנטיבה לייצוג הגברי המסורתי. הייצוג המסורתי מבקש להבליט ולסמן את גופניותה של האישה ולטשטש את הסימון הגופני והמיני של הגבר. אולם בתרבות הפופולרית – למשל במופעי רוק ובווידאו קליפים – מופיעה גבריות חדשה: הגבר נוקט אסטרטגיה נשית ומסמן את עצמו כגוף. הוא מאמץ לעצמו את המופע של הגוף המיני הנשי. כך זוכה הגבר לייצוג דו-מיני הן כגבר מאצ'ו והן כאישה המציגה את עצמה לראווה. חוקרת התרבות כריס סטרייר (Straayer) מכנה את בבואתו הכפולה She-Man. … קיראו עוד

מעשה השכפול המושלם של החי. טכנולוגיה בעלת השלכות רחבות על הגדרת האדם ועל סביבתו. נושא למחלוקות ולדיונים חוצי תחומים: אתיקה, טכנולוגיה, דת, אסתטיקה, חוק, כלכלה ועוד. ניסיונות ראשונים לשכפול גנטי נעשו כבר בשנות הארבעים של המאה ה-20, עם ראשיתם של ניסויי הפריית המבחנה, אולם היתה זו הכבשה המשובטת דולי שהגיחה לאוויר העולם ביולי 1996 והפכה את הסוגיה לדחופה ולאקטואלית. השיבוט מאפשר שליטה באקראיות הגנטית אך מעורר תהיות דתיות, אתיות ומשפטיות רציניות. לב הדילמה: האם לא התערער מעמדו האוטונומי של הייצור המשובט? מהי האחריות המוסרית שיישא בה? האם לא תיפגם הרבגוניות האנושית שבה בחר הטבע? האם נרצה לחיות בעולם שבו מתקיים פער בין סובייקטים "מקוריים" לבין סובייקטים משובטים "מיד שנייה"? … קיראו עוד

מגמה אקטיביסטית בפוליטיקה של התרבות, המבקשת לשבש את סדר היום החברתי ולמוטט את שלטון הדימויים והמותגים בחברת הראווה והצריכה של הקפיטליזם המאוחר. מול הטרור הכלכלי והנפשי שמפעיל שלטון התאגידים הרב-לאומיים מתגבש שיבוש נגדי, המבקש לשחרר את האדם מן הקונפורמיזם הצרכני שכופים עליו תהליכי הגלובליזציה ולהשיב לו את חירותו הגזולה. משבשי התרבות נוקטים אסטרטגיות שיווק פוליטיות היוצרות היסט: היסט של דימויי ראווה, סביבות, אווירות ואירועים למסלול אחר, המעמיד אותם באור סרקסטי ואירוני. משבשי התרבות חותרים ליצור סחף שישחרר את האדם מן המעגל הכובל של עבודה-בידור. לשם כך הם מפעילים מגוון אמצעים, כגון הצגת אנטי-פרסומת בטלוויזיה המסחרית, הכרזה על יום ללא קניות או על שבוע של כיבוי טלוויזיה, השחתת מודעות של תאגידים, "ארגון מחדש" של סחורות בסופרמרקטים, מעורבות ושליטה במרחב הציבורי, שיבוש מפגשי הפסגה הכלכליים של ה-G-8 ושיבוש הכינוסים של ארגון הסחר העולמי. … קיראו עוד

העברת מידע על אירוע או על התרחשות בזמן אמיתי ברדיו, בטלוויזיה או באינטרנט. פורמט שכיח בתקשורת ההמונים, העשוי לייצר אירועי מדיה גלובליים. השידור החי משקף שינויים תפיסתיים עמוקים, שעיקרם העדפת העובדות וייצוגיהן על פני הניתוח והחיפוש אחר משמעות. … קיראו עוד

תפיסת עולם ופרקטיקה תקשורתית הרואות בערוצי הרדיו והטלוויזיה משאב ציבורי. בעידן הטכנולוגיה הדיגיטלית ושפע הערוצים, בעידן שבו פורחת תקשורת מסחרית ונוצרת תחרות עזה על לבו של צרכן המידע – רעיון השידור הציבורי נמצא בעין הסערה. יש הרואים בו מוסד שאבד עליו הכלח. אחרים רואים בו מרכיב חיוני ברקמת החיים החברתיים: מוסד מרכזי המשמר את האינטרס הציבורי, תורם לאינטגרציה חברתית, בולם את ההידרדרות הערכית ומציע חלופה איכותית וביקורתית לשידור המסחרי. כינונו של שידור ציבורי, שאינו נתון לשליטתה של הממשלה, עשוי להבטיח חופש ופלורליזם דמוקרטי כנגד האינטרסים הצרים של בעלי ההון, המקדמים את האידאולוגיה הקפיטליסטית באמצעות המשאב הציבורי שהפקידה בידיהם המדינה. … קיראו עוד

מונח מרכזי הרווח במדעי הרוח והחברה מאז שנות השישים של המאה ה-20. שיח פירושו נאום, מאמר מדעי ארוך, שיחה. בבלשנות זהו מונח מקביל ל"דיבור": האופן שבו הדובר משתמש בשפה. במונחיו של הבלשן פרדינן דה סוסיר (de Saussure) השיח הוא פארול (Parole, דיבור) והוא מנוגד ללאנג (Langue, שפה), שהיא מערכת החוקים והכללים העומדת בבסיס הידע הלשוני של הדובר. בסטרוקטורליזם השיח הוא גוף מאורגן של אמירות ומבעים הנשלט בידי כללים שאינם מודעים לדובר. בפוסט-סטרוקטורליזם השיח כולל את הממד החברתי-תרבותי, שבאמצעותו הדובר מציג את עמדתו האידאולוגית הסמויה ביחס לשפה וביחס לנמען של הדיבור. בעמדה זו מעורבים שיקולי כוח, רטוריקה ומניפולציה האמורים להשפיע על עמדותיו של הנמען. השיח, על-פי טענה זו, הוא אופן של יצירת משמעות בהקשר חברתי. … קיראו עוד

שיטת ניתוח המתייחסת אל השיחה כאל "טקסט חברתי" שהמשתתפים יוצרים. השיחה נתפסת כאוסף של ביצועים חברתיים מאורגנים, הניתנים לפענוח נרטיבי וסימבולי. המשתתפים קובעים מתי הם יכולים או צריכים לדבר, מתי ברצונם להפסיק את דברי המשתתפים, מתי עליהם לכבד את שתיקתו של המשתתף ולהימנע מדיבור, מהו רגע התפנית ב"עלילת השיחה" וכן הלאה. השיחה היא הזירה שבה המשתתפים עושים שימוש בכישוריהם החברתיים כדי להעביר ביניהם מסרים גלויים וסמויים. השיחה משרטטת את יחסי הכוח בין המשתתפים ונותנת ביטוי לניסיון החברתי שנצבר – ידע, זהות וכוח. אפשר להבחין בין שיחה לשיח. השיחה היא מעין דרמה חברתית הניתנת להמשגה ולניתוח. שיח (discourse) הוא דיבור כללי בעל השלכות פוליטיות, חברתיות ותרבותיות; זהו הרובד החברתי והפוליטי של הלשון. אנו עושים בו שימוש בעת הביצוע הלשוני. השיחה היא אפוא מקרי פרטי של שיח מדובר. … קיראו עוד

תחום מחקר בסוציו-בלשנות העוסק בניתוח השפה שבשימוש. השפה נתפסת לא רק כשיטה של סימנים, אלא גם כמכשיר של קומוניקציה המכונן את העולם החברתי ומשרטט את יחסי הגומלין בתוכו: אנו משתמשים בשפה כדי ליצור משמעויות בעולם הניסיון האנושי. השיח משקף את הסדר החברתי ובה בעת גם מעצב אותו. ניתוח שיח מאפשר להבין את התפקיד הפוליטי של השפה כמכשיר של התנגדות וכסוכן של שינוי אידאולוגי. שיטת הניתוח היא בינתחומית ומתייחסת למסורות מחקריות שונות כגון "ניתוח שיחה", "דיבור פעולה", "סיפור" ו"שיח ביקורתי", המתמקד בקטגוריות האידאולוגיות של השפה. … קיראו עוד

תיאוריה בתקשורת, שלפיה הפרט וצרכיו הם גורמים מרכזיים המעצבים את דפוסי החשיפה לתקשורת ואת אופן השפעתה. תיאוריה זו תוחמת את השפעתם של אמצעי התקשורת ומעבירה את מוקד הכוח לנמען, המעצב את עמדתו באמצעות כלים חלופיים הנמצאים בחלקם מחוץ למדיית ההמונים. … קיראו עוד

מונח מפתח בפסיכואנליזה של ז'ק לאקאן (Lacan). שלב המראה מתייחס לשלב התפתחותי של התינוק מגיל שישה חודשים עד גיל 18 חודשים. בגיל זה חווה התינוק את דיוקנו המשתקף מן המראה כאילו היה "אמיתי". חוויה זו יוצרת מערכת יחסים ליבידינלית עם הדימוי – הגוף המשתקף במראה. מצב זה יוצר קיטוע של האני בשל קיומו החצוי של הגוף. בעקבות זאת האני תופס את עצמו במצב של ניכור מעצמו. כדי להיחלץ מהניכור ומהניגוד האגרסיבי בין האני לבין הדיוקן שבמראה, נוטה האני ליצור הזדהות מלאה עם האני המדומה. התוצאה היא מצב של שמחה הנחווה כסוג של שליטה וסימביוזה דמיונית: הגוף הזה הוא אני! שלב המראה מכונן את האני מתוך סימביוזה עם האם. שלב זה שייך לסדר של ה"מדומה". … קיראו עוד

מונח המזוהה עם הפסיכואנליטיקאי ז'ק לאקאן (Lacan). המונח מתאר את כוחם של המסמנים בתוך הסדר הסימבולי של השפה. דמותו החיה של האב במודל האדיפלי של פרויד מוחלפת בדמות סימבולית דומיננטית המתקיימת בתוך השפה: האב הממשי מוחלף ב"שם האב". … קיראו עוד

שיח בלתי רשמי. ידיעה סבירה אך בלתי בדוקה, לעתים סנסציונית, המופצת בעל-פה, ללא מקור מזוהה. ז'אנר של תרבות פופולרית. דפוס תקשורת אלטרנטיבי, לעתים חתרני, הזוכה לתפוצה גוברת באווירה התרבותית והתקשורתית של ימינו. השמועה היא צינור המוביל מידע בין אנשים שאינם מכירים את העובדות ומנסים להסביר אירוע לא ברור, שאמור להיות בעל חשיבות. השמועה ניזונה מדעה קדומה, מפחד ומחרדה, ולעתים מרשעות, משמחה לאיד ומיצר רכילות. … קיראו עוד

גישה או אידאולוגיה פוליטית המביעה התנגדות לשינוי חברתי ומצדיקה אמונות ומסורות מקובלות. העמדה השמרנית וזו הניאו-שמרנית מתנגדות לאידאלים האוטופיים של הנאורות ושל המהפכה הצרפתית. בניגוד לעמדה האופטימית שמציגה הנאורות בשאלות של תיקון פוליטי, מדעי או מוסרי, השמרנות החדשה יוצאת מנקודת מוצא פסימית, שלפיה האינדיווידואל הבודד נאלץ לפלס את דרכו בעולם כוחני, הרחוק מן התמונה הוורודה שציירו חסידי הקדמה ושוחרי הצדק הקהילתי. השמרנות הקלאסית מזוהה עם הגותו של אדמונד ברק (Burke, 1790). השמרנות החדשה (הניאו-קונסרבטיזם) חוזרת להיות זרם פעיל בשנות השמונים של המאה ה-20. חבריו הבולטים מתנגדים לפוליטיקה של פיוס ושיתוף פעולה, מעלים על נס את ערכי הלאום, הדת והמשפחה ומבליטים קפיטליזם גורף הרואה בהורדת מסים ובהטבות לעשירים את חזות הכול. הם מבקרים מודלים של חשיבה אירופאית קונטיננטלית המוצאת את ביטויה בהגותם של היידגר, פוקו, דרידה ואחרים. בין התיאורטיקנים הניאו-שמרנים הבולטים אפשר למנות את מילטון פרידמן (Freidman), רוג'ר סקרוטון (Scruton), מיקל אוקשוט (Oakeshott), ליאו שטראוס (Strauss), אלן בלום (Bloom) ועוד. … קיראו עוד

ז'אנר באמצעי התקשורת האלקטרוניים. חידון טריוויה המבוסס על הזדהות הקהל עם המתמודד – אדם מן השורה – העשוי לזכות בפרס כספי גבוה. באווירת הפניקה התקשורתית המוחצנת של ימינו הופך השעשועון לבידור טלוויזיוני המשחזר קרב גלדיאטורים אלקטרוני שנועד, כאז כן עתה, לספק להמון לחם ושעשועים. הערך הבידורי של השעשועון מגובה בערכים קפיטליסטיים הגמוניים כגון הצלחה, חשיפה וכסף, ידע וייעוץ, עבודת צוות ותחרות אישית, נחישות והישרדות. … קיראו עוד

שכפול מכני של המקור. מונח מפתח בתרבות ימינו המציין את אובדן המקור האותנטי ויצירת אינסוף וריאציות שוות ערך לו התופסות את מקומו. השעתוק הוא פרי עידן המכונה שבא לעולם עם המהפכה התעשייתית. על-פי ולטר בנימין (Benjamin), טכנולוגיית השעתוק הביאה לשינוים מרחיקי לכת באופן שבו אנו תופסים את היחס בין האמנות לבין העולם. על-פי ז'ן בודריאר, השעתוק מייצר משמעות חדשה שבה ההיפר-מלאכותי מתאחה עם ההיפר-אמיתי. בעידן הגלובליזציה מרחב השעתוק – סימנים, שלטים, אייקונים, קניונים, שדות תעופה – עוטף את חיי היומיום. הוא מייצג את קריסתה של ההנחה המטאפיזית בדבר האמת והמקור ואת החלפתה במציאות מכנית משנית, העוסקת בהדמיה ובהכפלה של הממשי במישור הביולוגי (שיבוט) ובמישור הסמלי (שכפול הדימויים). טכנולוגיות כגון צילום וקולנוע, טלוויזיה ומחשב מייצרות אין-ספור העתקים של ה"אמיתי"; הן מטביעות את חותמן על המשתמש ומעצבות את עולמו הסמלי והרגשי. סוגיה זו לובשת צורה רדיקלית בעידן השעתוק הדיגיטלי, המאפשר למשתמש להרכיב ולשעתק טקסטים חזותיים, צליליים ומילוליים על-פי הבנתו. … קיראו עוד

(1) עיקרון ארגוני ותנאי הפעולה של מערכת המקנים נגישות ויחס הוגן ושווה לכל המשתמשים. מנגנון המאפשר בקרה ושליטה ומבטיח שוויון הזדמנויות ונגישות לכול. מערכת המקפידה על שקיפות צוברת לזכותה הון סמלי המזוהה עם תכונות חיוביות כגון יושרה, פתיחות ומוכנות לחשיפה ולביקורת פומבית. השקיפות נועדה להבטיח מצב שבו המערכת פועלת רק לטובת מטרותיה המוצהרות ואינה מושפעת משיקולים זרים; (2) במובן אחר, למילה "שקיפות" מוצמדת קונוטציה שלילית. זוהי מילה נרדפת להתעלמות: "האנשים השקופים" שייכים לקבוצות המיעוט: חסרי בית, מהגרי עבודה, נטושים; שקופים לעין המתבוננת במרחב הציבורי. … קיראו עוד