טרנסג'נדר

Transgender

מייקל אלרוי מתוך  האח הגדול (עונה 7). צילום מסך ערוץ 2 (קשת).

מונח מטרייה המתייחס לפרקטיקות שמערפלות או חוצות גבולות של מין ומגדר באופן המאתגר קטגוריות מקובלות. המונח מתייחס לטרנסקסואלים, טרנסווסטיטים, קרוס דרסרז, בי ג'נדרז, דראג קווינז, קרוס ג'נדרז, הרמאפרודיטים, בודי בילדרס ועוד. הזהות הטרנסג'נדרית מערערת על הניגוד הבינארי בין "גבר" ל"אישה". הטענה היא כי ההבדלים הביולוגיים והחברתיים שבין המינים אינם מהותיים, אלא הם תוצאה של הבניה והסכמה תרבותיות. הזהות הטרנסג'נדרית היא זהות נזילה, משחקת ופרפורמטיבית. היא מערערת על גבולות הטבעי והנורמלי וממירה אותם בגבולותיה הפרומים של הפנטזיה. בכך מתערער המבנה המסורתי של התרבות: נוצר טשטוש גבולות בין האחד, השלם והנורמלי, לבין האחר, הדחוי והמבוזה.

אינדיווידואלים טרנסג'נדריים היו קיימים בתרבות במהלך ההיסטוריה. ואולם טרנסג'נדריות כזהות פוליטית צמחה רק בעשורים האחרונים של המאה ה-20, תוך שיתוף פעולה עם זהויות אחרות, כגון הזהות הפמיניסטית והקווירית. מקובל לזהות את המושג עם וירג'יניה פרינס (Prince, 1967, 1978) ועם לזלי פיינברג וספרה Transgender Warriors (Feinberg, 1996). באותן שנים התקבע המונח כמונח מטרייה המתייחס לסוגים שונים של חציית גבולות ועירוב זהויות בתחום המיני והמגדרי.

העמדה הטרנסג'נדרית מציגה אלטרנטיבה למבנה ההיררכי של התרבות. היא מערערת על ההנחה כי קיים ניגוד בינארי בין הקטגוריה "אישה" לקטגוריה "גבר", הן ברמה המינית והן ברמה המגדרית. ברמה המינית, נטען כי הניגוד החד בין שני המינים מתעלם מעובדות אמפיריות המצביעות על צירופים גנטיים שונים הנוטלים אלמנטים משני המינים וכך יוצרים מגוון של וריאציות מיניות אפשריות. ברמה המגדרית, נטען כי הקטגוריה החברתית והתרבותית של גבריות ונשיות מתפרשת על פני מצבי ביניים רבים כגון קרוס דרסרז (Cross Dressers), דראג קווינס (Drag Queens), שי-מן (She Man), מסקרייד (Mascarade), טרנסווסטיזם, טרנסקסואליות ועוד. אפשרויות אלה מצביעות על עירוב והכלאה בין פרקטיקות המקובלות באופן מסורתי כ"נשיות" או כ"גבריות" (זיו, 2007). לזלי פיינברג הציעה לראות את מנעד הזהויות כמעגל שאפשרויות רבות פזורות לאורכו. הגיוון בקטגוריות המגדריות יוצר זהויות פרפורמטיביות המאתגרות את הסובייקטיביות הטהורה והמהותנית.

הקטגוריה הטרנסג'נדרית מאתגרת את המבנה המקובל של התרבות. היא דוחה את יחסי הכוח בין מרכז לשוליים, בין הנורמלי לטבעי, בין המלאכותי להזוי ולמתחזה. בעקבות הפוליטיקה הטרנסג'נדרית נוצר מקום לאחר השרוי מחוץ לסדר הבינארי של התרבות. אחר זה, הנופל בין הקטגוריות, אינו נתפס עוד כאבג'קט (היסוד הדחוי והמבוזה, על-פי קריסטבה [Kristeva]) אלא כסובייקט לגיטימי הזוכה להכרה על אף שונותו מן הרוב הסטטיסטי. הטרנסג'נדר מערער אפוא על הקדימות של האחד מול האחר, של המקור מול הזיוף, של ה"נכון" מול הכושל. הפרויקט הטרנסג'נדרי מעניק לגיטימציה חדשה לשוני ולהבדלים ומתחבר לפרויקטים פילוסופים מקבילים העוסקים גם הם בפירוק הסובייקט האחד, כגון הדקונסטרוקציה, הפוסטמודרניזם ועוד. התאוריה הטרנסג'נדרית העכשווית מציעה פרטיקות קליניות המאפשרות טיפול חדש בסוגיית הבושה וההאשמה העצמית של הקורבן  (זיו, 2008).

דיאלוג טעון מתקיים בין הקטגוריה הטרנסג'נדרית לבין קטגוריות גובלות כגון פמיניזם. הפמיניזם מגדיר את הסובייקט הנשי כסובייקט ייחודי בתוך ההיסטוריה. הוא מתאר אותו כמי שמשתחרר מאחיזתו הפטריארכלית של הגבר ובעקבות כך מבצר את מעמדו הפוליטי והאסתטי בתרבות. ברור אפוא כי סוג מסוים של פמיניזם מהותני מתנגש עם סדר היום הטרנסג'נדרי, המניח ביטול של קטגוריות בינאריות נוקשות ויצירת קטגוריה שלישית נזילה הנעה בין הקטבים. דיאלוג פורה יותר מתקיים עם הקטגוריה הקווירית: בשני המקרים נעשה ניסיון לגייס מונח פוליטי חדש לטובת המאבק של מיעוטים בתרבות (Helberstam, 2005). מיעוטים אלה אינם תואמים את הזהויות הבינאריות המגדירות סובייקטים מקובלים. הם נכללים בקטגוריה של האבג'קט – הדבר המבוזה, הדחוי – האלמנט שמפריע לזהות, למערכת, לסדר, לחוק. בנקודה זו מצטלב המאבק הטרנסג'נדרי עם סדר היום הקווירי, כשהמטרה המשותפת היא לאתגר את אלה שמצויים מחוץ לקטגוריה הטרנסג'נדרית כך שיודו גם הם בזהות הקווירית ה"מוזרה" שלהם בתרבות.

יחד עם זאת, יש להיזהר מפני אופוריה טרנסג'נדרית שמאחוריה מסתתרת עמדה היררכית כוחנית ביחס לזהות הסטרייטית. דומה כי לטענה שהשיח הטרנסג'נדרי עולה על השיח ההטרוסקסואלי אין במה להיאחז. העדפת "העירוב הטרנסג'נדרי" על פני ה"ניקיון" ההטרוסקסואלי יוצרת שיפוט מתנשא ופסול ביחס לאחר – גם אם מדובר באחר הסטרייטי. לסיכום, ניתן לומר כי השיח הטרנסג'נדרי מאתגר את השיח הרווח בתרבות, משום שהוא דוחף לערעור התבנית הבינארית המאפיינת אותו. מטרתו של השיח ליצור מהלך דמוקרטי ופלורליסטי המציג את השוני הלגיטימי בין הסובייקטים השונים. ייעודו של השיח אינו ליצור פחד וחרדה אלא לעודד שיתוף פעולה, העצמה עצמית ודיאלוג ביקורתי.

מקורות

זיו, א' 2007: "מבושה לטראנסג'נדר: נאראטיב של התפתחות מגדרית", עבודה לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה, אוניברסיטת תל אביב.  

— 2008:  "בין הכפפה להתנגדות: הדיאלקטיקה של מנגנוני הבושה", תיאוריה וביקורת, 32, עמ' 128-99.

מאירי, א' 1997: "תחבולת ההתחזות הטרנס-ג'נדרית בקולנוע: בין "מסקרייד" הייצוג ל"מסקרייד" הצפייה", עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת תל אביב, עמ' 8-7.

Ackroyd, P. 1979: Dressing Up: Transvestism and Drag: The History of an Obsession, New York: Simon and Schuster.

Bornstein, K. 1995: Gender Outlaw: On Men, Women and the Rest of Us, New York: Vintage Books.

Bullough, V. L., 1975: "Transsexualism in History", Archives of Social Behavior, 4 (5), pp. 561-571.

Denny, D. (ed.) 1996: Current Concepts in Transgender Identity: Towards a New Synthesis, New York: Garl and Publishers.

Feinberg, L. 1992: Transgender Liberation: A Movement Whose  Time has Come, New York: World View Forum.

1996: Transgender Warriors: Making History from Joan of Arc to Dennis Rodman, Boston: Beacon Press.

Halberstam, J. 2005: In a Queer Time and Place: Transgender Bodies, Subcultural Lives, New York: New York University Press.

Herdt, G. H. (ed.) 1994: Third Sex, Third Gender: Beyond Sexual Dimorphism in Culture and History, New York: Zone Books.

King, D. and Ekins, R., 2000: Pioneers of Transgendering: The Life and Work of Virginia Prince, GENDYS 2k, The Sixth International Gender Dysphoria Conference, Manchester England.

Millot, C. 1990: Horsexe: Essays on Transsexuality, trans. K. Hylton, Brooklyn: Autonomedia.

Newton, E. 1979: The Politics and Poetics of Transgression, Chicago and London: University of Chicago Press.

Prince, V. 1967: The Transvestite and his Wife, Los Angeles: Argyle.

— 1978: Transsexuals and Pseudotranssexuals, Archives of Sexual Behavior, 7, pp. 263-273.

Rubin, G. 1993: "Thinking Sex: Notes for a Radical Theory of the Politics of Sexuality", in: Kauffman, L. S. (ed.), American Feminist Thought at Century's End: A Reader, Cambridge, MA: Blackwell. 

Stryker, S. 1995: "Transsexuality: The Postmodern Body and/as Technology", Exposure: The Journal of the Society for Photographic Education, 30 (1), pp.38-50.

תאור / מקור התמונה:

מייקל אלרוי מתוך האח הגדול (עונה 7). צילום מסך ערוץ 2 (קשת).

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×