אינטרנט, מרשתת

Internet

CC0 Public Domain
Free for commercial use.No attribution required 
https://pixabay.com/en/photos/internet/

שם כולל ליישומי רשת כלל-עולמית של תקשורת בין מחשבים. טכנולוגיה המדגימה את כינונה של תרבות אי-ליניארית ונעדרת היררכיה. בתחילת המאה ה-21 מסתמן האינטרנט כאמצעי תקשורת מוביל הקובע את סדר היום של הפוליטיקה והתרבות. המידע המורכב והבלתי מצונזר המצוי בו, הפתיחות והנגישות לקבוצות משתמשים הטרוגניות, האופן שבו הוא תורם לכלכלה ולסחר העולמי בעידן קפיטליסטי מואץ – כל אלה הופכים אותו למדיום גלובלי ולשוק עולמי, המתווך בין רעיונות, סחורות ותשוקות בקנה מידה שהאנושות לא הכירה קודם לכן. האינטרנט מבשר את כינונה של תרבות חדשה המגדירה מחדש מושגי יסוד כגון מהירות, מורכבות, זהות ודמיון. תרבות זו מעלה שאלות ביחס לזהויות ולתחפושות, יוצרת שפה חדשה ומרחב וירטואלי חדש המשפיעים על התקשורת הבין-אישית ברשת. חלק ניכר מן התנועה שברשת מתבצע באמצעות פלטפורמות של רשתות חברתיות כגון Facebook, Twitter ועוד. רשתות אלה משפיעות באופן מהותי על אופיו של האינטרנט כמקום מפגש מתוכנן או מקרי בין בני אדם על פני הכדור.

בשנת 1969 פיתחה הסוכנות האמריקאית לפרויקטים מחקריים מתקדמים את ה-ARPAnet, רשת שנועדה לקשר בין מחשבי הצבא האמריקאי. לצד ARPAnet הוקמו רשתות נוספות, שנוהלו באופן נפרד, כמו ה-MILNET (של הצבא), ה-MFENET (של משרד האנרגיה האמריקאי), ה-SPAN (של נאס"א), ה-CSNET (שמומנה על-ידי קרן המדע הלאומית בארצות הברית), ה-BITNET (שמומנה על-ידי חברת יבמ) וכן כמה רשתות אקדמיות שנבנו על בסיס מחשבי יוניקס של אוניברסיטאות שונות. תחילה פעלו הרשתות האלו באופן עצמאי, ואולם ככל שהן גדלו, גבר הלחץ לחבר אותן זו לזו. החיבור חייב אותן לדבר באותה השפה ולכן חייב גם ליצור סטנדרט של צורת תקשורת. סטנדרט זה בא לידי ביטוי בפרוטוקול TCP/IP שהיווה את השפה המשותפת של כל הרשתות ואפשר את חיבורן לרשת-על – אינטר-נט.

מאז גדלה הרשת בטור הנדסי ויצרה ריכוז של סדר פוליטי אוטופי חדש. הרשת מאפשרת "גלישה" באתריה (WWW – World Wide Web), שליחת וקבלת דואר אלקטרוני (E-mail), השתתפות בקבוצות דיון (News Groups), יצירה וצריכה של בלוגים וקיום שיחות (Chat) בזמן אמת. מסמכי הרשת מכילים מידע בצורת טקסט, תמונה, וידיאו וקול. רשת האינטרנט הפכה בתוך זמן קצר למדיום האינטראקטיבי השמיש ביותר. סוד קסמה של הרשת: זרימת מידע חופשית ונגישות גבוהה לכל משתתף, וכן היווצרותן של רשתות חברתיות וקהילות וירטואליות ברשת. אחד ממאפייניה הבולטים של הרשת הוא השימוש בהיפרטקסט כדי ליצור קישוריות גבוהה: כל קטע ברשת מכיל חיבורים לרשת השלמה. חיבורים אלה אינם מוכתבים על-ידי תחנת מיתוג מרכזית, האחראית למיון ולהפצת החומר, אלא נעשים באמצעות תנועה אקראית. כך, החיפוש אחר אמת כלשהי (או מידע) מניח מראש כי לא ניתן להגיע ל"סוף חיפוש", כלומר למיצוי המשמעות.

בעידן המחשב, המידע הוא כוח. בספרו המצב הפוסטמודרני ([1979] 1999) קורא ז'ן-פרנסואה ליוטאר (Lyotard) לאפשר לציבור גישה לכל מאגרי המידע. ואכן, אידאולוגים של הרשת האמינו כי אכן "המידע שואף להיות חופשי". ואולם שאלת חופש המידע והצנזורה הופכת לסוגיה בעייתית בכל דיון על פניו העתידיות של האינטרנט. עמדתו של ליוטאר בדבר האנרכו-סינדיקליזם של הקהילות הווירטואליות, והסיסמאות האידאולוגיות בדבר חופש המידע, מאבדות חלק מתמימותן לאור המציאות הפוליטית בימינו. אחת הסיבות לכך קשורה לעובדה כי האינטרנט אינו מצוי מעבר למלחמה ולהון. ההפך הוא הנכון: המאבק על השוק עבר בחסות האינטרנט למרחב הקיברנטי. בנוסף, סוגיית חופש המידע מעלה תהיות בנוגע למידת החדירה הסבירה לפרטיותו של האדם. במאגרי מידע שונים מצטבר מידע רב ביחס למשתמשים ברשת. במידע זה, שאין עליו פיקוח ממשלתי, נעשה שימוש על-ידי גורמים שונים שאינם מוסמכים. אין זה מקרי, כך נטען, כי האדריכלות של האינטרנט, המושפעת במידה רבה מהמגזר העסקי ומהממשל, מקלה על מעקב אחרי בני אדם ועל איסוף מידע פרטי באשר "מעקב אחרי בני אדם אהוב על ממשלות ואיסוף מידע פרטי – על המגזר המסחרי" (Lesig, 1999). האינטרס של המגזר המסחרי ברור. מנקודת מבט שיווקית, הרשת מקנה יכולת להגיע אל הנמען הבודד בצורה מפולחת הנשענת על הידע שהצטבר בה. מעבר להיבט זה מהווה הרשת מכשיר נוח ויעיל לביצוע עסקאות (E-commerce). קיימות הערכות שעל-פיהן מתבצעים כיום ברשת למעלה מ-70% מהעסקאות והמסחר בעולם. הרשת הופכת אפוא לשוק מרכזי, הנהנה ממעמד בעל אופי מונופוליסטי.

עם זאת ניתן לומר כי בתחילת האלף השלישי פניה של הרשת נמצאים בתהליך מתמיד של שינוי ועיצוב: הרשת ממציאה את עצמה כל פעם מחדש. מחד גיסא, היא מתאפיינת בשאיפה לחירות מחשבה, באפשרויות ביטוי מקוריות ובזרימה חופשית ובלתי מצונזרת של מידע; מאידך גיסא, קיים תדיר הרצון להפוך את הטכנולוגיה הייחודית למדיום המוני, מפולח בדייקנות, המושפע מן השאיפה לרווח מרבי. מגמה זו עלולה לאיים על דמותה של הרשת, שכן היא שואפת אל המכנה המשותף הנמוך, האחיד. ככלל, אפשר לומר כי התפתחותה הטכנולוגית של הרשת מקדימה בהרבה את המחשבה על אודות השלכותיה החברתיות, המוסריות והמשפטיות. מנקודת מבט פילוסופית-פוליטית, אפשר לראות באינטרנט ביטוי להמשך מגמת ההאצה של החברה (ע"ע מיידיות, מהירות). הסימולטניות המאפיינת את האינטרנט עתידה לדעת פול ויריליו (Virilio, [1977] 1986)  להרוס את יחסו של האדם לגוף, לזמן ולמרחב. המהירות שבה עובר המידע יוצרת האדרה של חוויית האון ליין. זהו גם מתכון לאיבוד המרחק הביקורתי  שבני האדם זקוקים לו על מנת להקנות משמעות לחייהם. דומה כי המסקנות הניהיליסטיות המשתמעות ממצב זה הן ללא ספק רדיקליות.

האינטרנט מייצר תרבות תקשורתית חדשה המבוססת בעיקרה על מילים. מילים אלו, שנותקו ממקורן ומהקשרן, מייצגות את מה שהמשתמשים בחרו לייצג באמצעותן. המשתמשים "שהפכו למילים" הם חסרי גוף, חסרי היסטוריה, חסרי זהות – מלבד הזהות המילולית שבחרו לעטות על עצמם לצורכי התקשורת. במשפט אחד, לפנינו אמצעי תקשורת וירטואלי המתקיים במקום שאינו דומה לאף אחד מן המקומות המוכרים לנו מן הניסיון היומיומי. האינטרנט מייצר "דמויות אני" ו"נקודות מבט" מנותקות מהקשר: רוחות רפאים, פנטזיות מילוליות המהבהבות ברשת. האם תקשורת בין-אישית ודמיונית זו מסוגלת, מטבעה, לייצר קהילות וירטואליות, וכך להגדיר מחדש את עצם המושג קהילה (המתאפיינת בתקשורת בין-אישית בתוך קבוצת זהות?) האם עצם פריצת הגבולות יכולה לסמן טשטוש תחומים בין העולם האמיתי לבין העולם הווירטואלי ולעורר תחושה כי אנחנו חיים בממשק שבין החזוי לצפוי? מהי התוצאה הרגשית שיוצר הממשק שבין המשתמש לבין הדמיון הקולקטיבי של משתמשי הרשת שאליהם הוא פונה ושאליהם הוא שולח את "עצמו"? שאלות אלו ודומותיהן משרטטות את גבולותיה של תרבות האינטרנט והן עתידות להשפיע על התפתחותה של הרשת גם בעתיד.

לסיכום, ראוי להתייחס אל הממד הניהליסטי שבאינטרנט: פריצת הגבולות בין הדמיוני לעובדתי, בין הגוף הפיזי לגוף הווירטואלי, בין הריגושים האמיתיים לריגושים המומצאים על-ידי מניפולציות טכנולוגיות מתקדמות. קיימות סכנות נוספות, כגון חשיפת האדם למידע ולערכים הרסניים (קבוצות ניאו-נאציות, פדופילים, קבוצות טרור), אי-היכולת לגונן על המשתמש מפני הרוע החודר לרשת, משום שעצם קיומו של המדיום הוא "מעבר לטוב ולרוע". עולה גם הסוגיה הפילוסופית של קשרי אינטרנט מול קשרים בעולם הממשי, וכמובן שאלת העידוד לאסקפיזם: האינטרנט הוא כה גדול, כה חזק וכה חסר טעם, עד שלאנשים מסוימים הוא משמש כתחליף המושלם לחיים.

כנגד הרהורים פסימיים אלה, אפשר להעלות גם את יתרונותיה הגדולים של הרשת: זרימה חופשית של מידע – תהליך המנוגד ביסודו למגמות אחרות הפועלות בחברה ותומכות בתהליכים של צנזורה, שליטה ופיקוח; היכולת להתארגנות חלופית מהירה ונגישה לציבור גדול כדי להציג עמדות חתרניות ונון-קונפורמיסטיות שקשה או בלתי אפשרי להציג באמצעי תקשורת שמרניים יותר; יכולתו של האינטרנט להכיל כמויות עצומות של מידע ולייעל תהליכים של שליטה ובקרה; יכולתו לספק מרחב אינטרסובייקטיבי שבו יכולים בני אדם לנהל אינטראקציה רגשית וקוגניטיבית מורכבת מבלי לציית לקנה המידה של האמיתי (המצוי בעולם שמחוץ לרשת) (ע"ע אקטיביזם).

כולנו מחוברים אבל אף אחד אינו אחראי, טוען העיתונאי תומס פרידמן (2006); האינטרנט הנו אורווליאני מבחינת יכולת ההתפשטות שלו אבל אין כאן "אח גדול". במקומו יש המון אחים קטנים. מכל מקום, האינטרנט אינו אורח לרגע. אין זו המצאה טכנולוגית שעשויה לחלוף מן העולם; הפרקטיקות והערכים שמשתקפים בו הם מסקנות הגיוניות ובלתי נמנעות הנובעות מן החיבור הרדיקלי של האדם אל המכונה החושבת והפועלת עמו (Virilio, [1998] 2006, 2008). האינטרנט אינו רק אמצעי תקשורת ובמה לחילופי סחורות, רעיונות ותשוקות, אלא תרבות גלובלית שהרצון לתקשורת בין-אישית טמון בבסיסה. באופן פרדוקסלי, אפשר אף לומר כי חרף האנונימיות של המדיום – היותו מערכת סמיוטית המנותקות מ"הקשר חי" – הדחף שעומד בבסיסו הוא להתחבר לספֵרה חברתית (מדומיינת) – להיות חלק בלתי נפרד מן הפנטזיה הווירטואלית של מיליוני המשתמשים האחרים ברשת (Lessig, 2000; Porter, 1996). התקשורת בין זרים השולחים מסרים לאוויר יוצרת מפגשים בלתי צפויים, ולעתים אף רדיקליים; אינטרסים, ציפיות ותשוקות מצטלבים באופן מקרי אך משמעותי ברשת.

מקורות

ליוטאר, ז"פ [1979] 1999: המצב הפוסטמודרני, תרגום: ג' אש, תל אביב: הקיבוץ המאוחד.

פרידמן, ת' 2006: העולם הוא שטוח, העולם הגלובאלי – החיים במציאות חדשה, תרגום: א' מיכאלי, תל אביב: אריה ניר. 

Henten, A. and Tadayoni, R. 2008: "The Impact of the Internet on Media Technology Platforms and Innovations", in: King, L. and Towse, R. (eds.), The Internet and the Mass Media, London: Sage, pp. 45-65.

Lessig, L. 2000: Code and other Laws of Cyberspace, New York: Basic Books.

Porter, D. (ed.)1996: Internet Culture, New York, London: Routledge.

Virilio, P. [1977] 1986: Speed and Politics, New York: Semiotext(e).

— [1998] 2006: The Information Bomb (Radical Thinkers), New York: Verso.

— 2008: Open Sky (Radical Thinkers), New York: Verso.

תאור / מקור התמונה:

CC0 Public Domain
Free for commercial use.No attribution required
https://pixabay.com/en/photos/internet/

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×