רעיונות לפי אישים : איגלטון טרי

האם ניתן להימנע מן הקלישאה שלפיה אידאולוגיה הוא אחד המונחים המשפיעים והשנויים ביותר במחלוקת במדעי התרבות? בפרפראזה על דברי הגל במבוא לתולדות הפילוסופיה אפשר לומר כי העיסוק במושג אידאולוגיה הוא למעשה עיסוק בתולדות הפולמוסים הכרוכים בו. בספרו אידאולוגיה, מונה טרי איגלטון (Eagleton, 1991) לא פחות מ-16 הגדרות למילה זו. האם ניתן לקבל את ההגדרה ה-17, זו של איגלטון עצמו, המציע לראות באידאולוגיה קודם כול "טקסט" המופיע בתוך רקמות של שיטות חשיבה שונות? עוצמתה וחולשתה של האידאולוגיה נובעת ממבנה השיח שלה: האידאולוגיה משרטטת תמונת מציאות טוטלית הרתומה ללוגיקה הדוקה ומופשטת שאינה חדירה כלל ל"עולם" שבחוץ. על אף הטענה הרווחת כי אנו חיים היום בעידן פוסט-אידאולוגי, המתנער מן הזיקה הטראומטית שנוצרה בין אידאולגיה למחשבה טוטליטרית במחצית הראשונה של המאה ה-20, יש לומר, כי גם בימינו אנו חווים את עריצותה של האידאולגיה הצרכנית הרתומה כול כולה לכוחות השוק. … קיראו עוד

כינונו וייצורו של הסובייקט באמצעות ההבניה האידאולוגית שלו. מושג המזוהה עם הגותו של הפילוסוף המרקסיסטי הצרפתי לואי אלתוסר (Althusser), שביקש להצביע על התפקיד שממלאת האידאולוגיה בייצורו של הסובייקט ובהתאמתו לעולם החברתי שבו הוא פועל. הסובייקט מיוצר על-ידי השתלה של אידאולוגיה וערכים בתוך מרקם הפרקטיקות שלו. מעשה זה הופך אינדיווידואל נתון לסובייקט קונקרטי, המופעל הן על-ידי מנגנוני הדיכוי הגלויים של המדינה והן על-ידי מנגנונים אידאולוגיים סמויים הפועלים לשם הבנייתו. … קיראו עוד

עקרון המיון, הבחירה וההעדפה שננקט ביחס לחפץ, התנהגות או אובייקט סימבולי. המונח מופיע בהקשרים רבים ושונים מאוד זה מזה: חוש הטעם כמציין רגישות פיזיולוגית ועונג גסטרונומי; הטעם כעיקרון של מיון או שיפוט אסתטי; הטעם כנימוק, סיבה או הסבר, כתכלית המבוססת על סדר רציונלי; הטעם כנכס כלכלי, כמוצר, כהון סימבולי ועוד. … קיראו עוד

מונח המגדיר קולקטיב במונחים של כסף, הכנסה וכוח. בתפיסה המרקסיסטית מוגדר המעמד באמצעות בעלות, או היעדר בעלות, על אמצעים המייצרים עושר. תאוריות אחרות מגדירות מעמד במונחים של הבדלים בהכנסה, בתחום העיסוק וכדומה. ההבדלים וההתפלגויות המעמדיים מתארים את חלוקת הכוח בחברה. המעמדות מוגדרים כישויות חברתיות עצמאיות הקיימות מעבר לפרטים המרכיבים אותן: ההבדלים המעמדיים הם כוח ראשון במעלה המניע ומכונן את הסובייקטים האינדיווידואליים. … קיראו עוד

פילוסופיה פוליטית ותאוריה ביקורתית המבוססת על הגותו של קרל מרקס (1883-1818). ביסוד התאוריה עומד עקרון המטריאליזם ההיסטורי, שלפיו התשתית החומרית והכלכלית של האדם מעצבת את תודעתו לאורך ההיסטוריה ומשפיעה באופן מכריע גם על מבנה-העל, שהוא דפוס הפעולה הרוחני שלו. בבסיס החיים הכלכליים עומדים יחסי ייצור המתקיימים בין הקפיטליסטים, בעלי אמצעי הייצור, לבין חסרי אמצעי הייצור – הפרולטריון. כל תקופה מתאפיינת ביחסי ייצור ייחודיים לה ובמאבק מעמדי המתקדם באופן דיאלקטי לאורך ההיסטוריה ומסתיים בניצחון הפרולטריון, שלאחריו תיכון החברה העל-מעמדית של העתיד. המרקסיזם, שהבטיח אוטופיה מוסרית ופוליטית למאמיניו, היה לגורם אינטלקטואלי ופוליטי חשוב מאז סוף המאה ה-19 ולאורך המאה ה-20. חסידיו ראו בו שיטה מדעית המוכחת על-ידי ניתוח היסטורי של הכלכלה המדינית; אחרים ראו בו אידאולוגיה של שחרור הפועלת בשירות האדם. המבקרים הצביעו על הממד הדוגמטי, הדטרמיניסטי והמשיחי של המשנה המרקסיסטית וראו בה מקסם שווא הפותח פתח לדיקטטורה רוחנית. אף כי המרקסיזם הפוליטי נחל את כישלונו המובהק בדמות מדינת המשטרה הסובייטית, ממשיכים ניאו-מרקסיסטים רבים לראות בו שיטה ביקורתית רבת עוצמה היכולה לשפוך אור על היחסים החברתיים ועל אופני שיח בתרבות ובתקשורת העכשוויות. ביקורת ניאו-מרקסיסטית ופוסט-מרקסיסטית בולטת בלימודי תרבות ותקשורת, בלימודים פוסט-קולוניאליים ובתאוריות פמיניסטיות, ומוצאת ביטוי אצל הוגים כגון אנטוניו גרמשי (Gramsci), מיכאיל באחטין (Bakhtin), לואי אלתוסר (Althusser), ריימונד ויליאמס (Williams), ז'ן פרנסואה ליוטאר (Lyotard), פרדריק ג'יימסון (Jameson) ועוד. … קיראו עוד

קריאה פסיכואנליטית של טקסט תיאורטי, שתפקידה לגלות את הלא-מודע האידאולוגי החבוי בו. הפילוסוף המרקסיסטי לואי אלתוסר (Althusser) הציע את התיאוריה במטרה להתחקות אחר הסימפטומים המצביעים על הבעייתיות הפנימית של הטקסט. … קיראו עוד