אינטנסיונליות, התכוונות
Intentionality
מושג בתחום הפילוסופיה הכולל בתוכו שלושה מרכיבים משלימים: (א) מאפיין של פעולה – אדם פועל מתוך התכוונות וכוונה מסוימות, הקושרות אותו ליעד או לתוצאה מסוימת; (ב) מרכיב של התודעה – לאדם יש כוונה לפעול כך או אחרת, כעת או בעתיד. במקרה כזה יש בהתכוונות מרכיב של אמונה (Belief) ואיווי (Desire) – להוציא כוונה מן הכוח אל הפועל; (ג) הסבר המקשר בין (א) ל-(ב): על-ידי קשירת הפעולה למרכיב של תודעה אנו מסבירים את המוטיבציה של הסובייקט לפעול כפי שהוא מתכוון לפעול. מערכות רציונליות רבות מבוססות על הנחה זו. הבולטת שבהן היא מערכת המשפט, הקושרת את רעיון האחריות הפלילית לרעיון הכוונה.
במושג אינטנסיונליות או התכוונות, אנו מבינים בדרך כלל תכונה של דברים שהם על אודות (about) דברים אחרים. זהו ה-aboutness של הדברים. תפיסה זו נטבעה על-ידי המסורת הסכולסטית של ימי הביניים. היא נבעה מן הפועל הלטיני intendo – "להצביע על", "להתכוון". במאה ה-19 זכה המושג לתחייה בפסיכולוגיה של פרנץ ברנטנו (Brentano, 1960), שראה באינטנסיונליות קריטריון להבחנה בין העולם הפיזי לעולם המנטלי: רק בעולם המנטלי יש מרכיב של אינטנסיונליות; זו הופכת לחלק מהותי מהגדרת הפעולה החושבת של הסובייקט. דיון מאוחר יותר התקיים במסורת הפילוסופית האנליטית של שנות השישים והשבעים, אצל קווין (Quine), צ'יסהולם (Chisholm) וסלרס (Sellars).
מקום מיוחד שמור למושג בתוך המסורת הפנומנולוגית מבית מדרשו של אדמונד הוסרל (מסורת המתמקדת בתיאור הקיום הקונקרטי של עולם התופעות) (Husserl, [1950] 1986). הוסרל אינו רואה באינטנסיונליות רק מרכיב חיוני בכל פעילות מודעת, אלא גם ביטוי למבנה הבסיסי של המודעות עצמה. פירוש הדבר הוא שהמושג "אינטנסיונליות" הוא התייחסותי (Relational) וגם בעל מסומן ידוע. ההתכוונותיות מכוננת את האובייקט שלה ומתכוננת על-ידו (Husserl, 1986: 122-123). מערכת זו מצליחה לרכך את הדיכוטומיה המוקצנת של יחסי סובייקט/אובייקט ולתאר את ההתכוונות כמוצר הדדי של היחס ביניהם (ע"ע אקזיסטנציאליזם ; תקשורת חזותית).
עבודותיהם של מרטין היידגר (Heidegger, 1982) ומוריס מרלו-פונטי (Merleau-Ponty, 1968) מרחיבות את המושג ומכניסות בו שינויים מסוימים. אצל היידגר, מושג האינטנסיונליות אינו חל רק על התודעה אלא גם על ה-Dasein, ה-היות שם, העולם הפיזי והמנטלי המשקף את קיומם של בני האדם בתוך העולם. היידגר רואה באינטנסיונליות מושג קישורי חוצה גבולות: הוא מקשר בין הממד הפנימי והחיצוני של העולם, בין הממד המנטלי והפיזי שלו, בין התפיסה האימננטית והטרנסצנדנטית שלו (Chishlom, 1967).
לבסוף, ראוי לציין את מרכזיותו של המושג בהקשר לפרשנות ספרותית ובהקשר לשאלת הבעלות על המשמעות בפוסט-סטרוקטורליזם. בתחום הביקורת הספרותית, מופיע המושג בהרחבה באסכולה של "ההתקבלות" (Reader Response Theory) מבית מדרשם של וולפגנג איזר (Iser), הנס רוברט יאוס (Jauss) ואחרים (ע"ע אי-היקבעות). על-פי תפיסה זו, לקורא יש השפעה מכרעת על הפרשנות, כלומר על קביעת "כוונת הטקסט". הטקסט מוצג כמערכת של אישורים/הפרכות הנבנים על-ידי ציפיותיו של הקורא. תהליך הקריאה הוא אפוא תהליך דינמי של שינויים במובנות הטקסט. מגמה זו מצביעה על ערעור מעמדו של "מוסד המשמעות" (ההתכוונות), מושג שהגיע לידי הקצנה בביקורת על הלוגוצנטריות של דרידה וחבריו הדקונסטרוקציוניסטים (ע"ע גרמטולוגיה ; הבדל).
אסכולה של פרשנות ספרותית אחרת – "אסכולת ז'נבה" – ממשיכה את המסורת הפנומנולוגית הנזכרת. ז'ורז' פולה (Poulet, 1970), אחת הדמויות הבולטות בקבוצה זו, מציע לראות בתהליך הקריאה התנסות של פנימיות (Interiority) – מקום שבו נופלים הגבולות בין הסובייקט לאובייקט. גם גישה זו צועדת לקראת טשטוש השליטה על האני הרציונלי והאינטנסיונלי. לפיכך ניתן לראות בה מגמה המקדימה גישות מוקצנות יותר בפוסט-סטרוקטורליזם ובפוסטמודרניזם (Davidson, 1980). אפשר לנסח עמדה זו כך: הטקסט אינו מתכוון בהכרח למה שהוא אומר. הוא אומר (לעתים בעל כורחו) את הדבר שאותו לא התכוון לומר. ההתכוונות הופכת אפוא למעין משא ומתן פנימי על הכוונות הצפות של הטקסט.
מכאן לאן?
Brentano, F. 1960: "The Distinction Between Mental and Phisical Phenomena", in: Chisholm, R. M. (ed.), Realism and the Background of Phenomenology, Glencoe: Free Press.
— 1967: "Intentionality", in: The Encyclopedia of Philosophy, Vol 4, Edwards , P. (ed.), New York: Macmillan.
Davidson, D. 1980: "Actions Reasons and Causes", in: Essays on Action and Events Oxford: Charendon Press.
Heidegger, M. 1982: The Basic Problems of Phenomenology, trans. Abbert Hojstadter, Bloomington: Indiana University Press.
Husserl, E [1913] 1962: Ideas: General Introduction to Pure Phenomenology, trans. W. Boyce-Gibson, New York: Collier.
— 1986: "Phenomenology", in: Taylor, M. C. (ed.), Deconstruction in Context, Literature and Philosophy, Chicago: Chicago University Press.
Merleau-Ponty, M. 1968: The Visible and the Invisible, trans. A. Lingis, Evanston: North Western University Press.
Poulet, G. 1970: "Phenomenology of Reading in Contemporary Literature", NLH, 2, pp. 123-162.
תאור / מקור התמונה:
© Ratch0013 | Dreamstime.com – Businessman trying to hit a target with darts