רעיונות לפי אישים : קווין וו"א (וילארד ון אורמן)

מושג בתחום הפילוסופיה הכולל בתוכו שלושה מרכיבים משלימים: (א) מאפיין של פעולה – אדם פועל מתוך התכוונות וכוונה מסוימות, הקושרות אותו ליעד או לתוצאה מסוימת; (ב) מרכיב של התודעה – לאדם יש כוונה לפעול כך או אחרת, כעת או בעתיד. במקרה כזה יש בהתכוונות מרכיב של אמונה (Belief) ואיווי (Desire) – להוציא כוונה מן הכוח אל הפועל; (ג) הסבר המקשר בין (א) ל-(ב): על-ידי קשירת הפעולה למרכיב של תודעה אנו מסבירים את המוטיבציה של הסובייקט לפעול כפי שהוא מתכוון לפעול. מערכות רציונליות רבות מבוססות על הנחה זו. הבולטת שבהן היא מערכת המשפט, הקושרת את רעיון האחריות הפלילית לרעיון הכוונה. … קיראו עוד

פילוסופיה ופרקטיקה לשונית ביקורתית העוסקת בפירוק משמעותו הקבועה של הטקסט. הדקונסטרוקציה מבליטה את חוסר השלמות והיעדר הקוהרנטיות של המסורת הרציונלית המערבית ואת אי-יכולתה של השפה לשמש כמכשיר מדויק לייצוג המציאות. הדקונסטרוקציה מחפשת את היסוד הפיגורטיבי, הבלתי בטוח, יוצר ההבדלים ("דיפראנס"); היא חותרת לדחייה ולשוני המפרקים את הטקסט: הטקסט אינו מתכוון בדיוק למה שהוא אומר, או אומר מה שאינו מתכוון אליו. בניסוחו הפיוטי של דרידה (Derrida), הפילוסוף המכונן של הדקונסטרוקציה, החוף נעדר, הקצוות של המשפט שייכים ללילה. … קיראו עוד

הטענה כי כוח ההסבר של השלם בתוך שיטת חשיבה מסוימת שווה לחלקים המרכיבים אותה או גדול מהם. המונח מגדיר שיטות חשיבה בתחומים מגוונים, ובהם פילוסופיה של הביולוגיה, פסיכולוגיה, חינוך, רפואה ואקולוגיה, פילוסופיה, תרבות פופולרית ועוד. על פי הטיעון ההוליסטי, לשלם יש תכונות מסוימות החסרות בחלקים; תכונות השלם אינן ניתנות להגדרה באמצעות תכונות החלקים. ההוליזם הפילוסופי מזוהה עם תיאוריה הֶקשרית של האמת, אשר לה טוענים פילוסופים כגון קווין (Quine), ועם המסורת ההרמנויטית המזוהה עם עבודותיהם של שליירמכר (Schleiermacher), היידגר (Heidegger) וגאדאמר (Gadamer). על-פי השקפה זו, אי-אפשר לייחס משמעות או לפרש מציאות בלי להביא בחשבון את ההקשר הכללי, את ה"אופק" שפרשנות מסוימת מכוונת אליו. במובן אחר, הוליזם הוא פרקטיקה בתרבות הפנאי ובתרבות הפופולרית, חלק בלתי נפרד מן הפולחנים הרווחים בעידן החדש. … קיראו עוד

כינוי לתאוריה המבקשת להשיב על השאלה, מהי משמעות ההיסטוריה? בתפיסה המסורתית, המדובר במכלול של גישות החותרות לחשיפת הדפוסים הכללים ביותר של מהלך האירועים, תוך הצבעה על החוקיות השלטת בהם. בתפיסה פוסט-סטרוקטורליסטית, מדובר בהנחה כי כל כתיבה של ההיסטוריה היא כתיבה על ההיסטוריה, כלומר הכרעה נרטיבית בדיונית כיצד יש לספר את הסיפור ההיסטורי; מהי נקודת התצפית של ההיסטוריון? מהי השקפת עולמו כמספר? ועוד. … קיראו עוד

מטאפיזיקה היא ענף בפילוסופיה העוסק בחקר המציאות שמעבר לנראה ולניסיוני. המטאפיזיקה עוסקת בממשות של העולם מנקודת מבטה של התבונה, ויש לה שלוש מטרות מרכזיות: (א) לגלות את טבעו האמיתי של העולם; (ב) לברר מהי הסיבה לקיומו; (ג) לבחון מהו מקומו של האדם בתוך העולם. משום שנטיותיה חובקות עולם, המטאפיזיקה מבקשת לבנות שיטות כוללות המסבירות את המציאות ומנסות לרדת לחקרהּ. הנחת היסוד היא כי באמצעות התבונה והאינטלקט ניתן לגלות את טיבו של העולם וכי לצורך כך יש לסמוך על ידע שמקורו בנתוני החושים. כדוגמה לתפיסה מטאפיזית אפשר להביא את שיטתו של פרידריך הגל (Hegel), שלפיה העולם הוא ישות תבונית ששליחותה ההיסטורית נשלמת ככל שהיא מתקרבת לידיעת עצמה. הביקורת על המטאפיזיקה מתחילה כבר בשיטתו הטרנסצנדנטלית של עמנואל קאנט (Kant), שלפיה לא ניתן לדעת באמצעות התבונה את "העולם האמיתי" שמעבר לנראה. ניטשה, שמלעיג על המטאפיזיקה, מזהה בה את המחלה האירופאית בהא הידיעה: מחלת התבונה והקִדמה המדומה. ההתנגדות למטאפיזיקה מאפיינת גם זרמים בפילוסופיה האנליטית (למשל, לודוויג ויטגנשטיין "המאוחר", ריצ'רד רורטי, נלסון גודמן) וזרמים בפילוסופיה הפוסט-מודרניסטית (ז'ן בודריאר, ז'ק דרידה ואחרים). … קיראו עוד

המילה משמעות היא אחת המילים הנפוצות אך השנויות ביותר במחלוקת בתולדות התרבות. מסתמנות שתי גישות למושג: האחת טוענת כי משמעות היא היחס בין המילה לבין האובייקט (הלא מילולי) שעליו היא מצביעה. לגרסה זו, שראשיתה בפילוסופיה, ממשיכים מודרניים רבים: פוזיטיביסטים לוגיים, כגון ברטרנד ראסל (Russell) ולודוויג ויטגנשטיין (Witgenstein) "המוקדם", פילוסופים אנליטיים, כגון א"ג' אייר (Ayre) ואחרים. הגישה האחרת טוענת כי משמעות אינה ניתנת לתיקוף מתוך המבנה הלשוני עצמו; יש לתור אחריה בעולם של מוסכמות תרבותיות, הקובע את האופן שבו אנו מבינים ומפרשים את העולם המילולי הפנימי. בעמדה זו מחזיקים פילוסופים כגון וילארד ון אורמן קווין (Quine), פייר דוהם (Duhem), ויטגנשטיין "המאוחר", ואחר-כך גם תומס קון (Kuhn), ז'ק דרידה (Derrida) ואחרים. טענתם היא כי משמעות מופקת מהקשרים רחבים יותר כגון מושג הפרדיגמה אצל קון, "משחקי לשון" אצל ויטגנשטיין, ההבדל (דיפראנס) אצל דרידה ועוד. בפילוסופיה האקזיסטנציאלית (סארטר) משמעות מוגדרת כפריָיהּ של בחירה אישית, אינדיווידואלית וסובייקטיבית המתרחשת "כאן ועכשיו". בחירה זו מגדירה את הסובייקט ומעניקה משמעות אותנטית לחייו. … קיראו עוד

עמדה פילוסופית שמבליטה את הזיקה בין תיאוריה לבין פרקטיקה: ערך האמת של התיאוריה תלוי באופן הארגון ובמידת היעילות של יישומה. פרגמטיזם, אומר ריצ'רד רורטי (Rorty), עוסק בשאלה מהן הדרכים היעילות ביותר להשיג מה שאנו רוצים להשיג. מושגים מייצגים הרגלי חשיבה או כללי התנהגות הולמים; הם אינם מייצגים אמיתות מטאפיזיות ואינם מתארים את טבע הדברים. השפה אינה רק אמצעי לקומוניקציה אלא ביטוי לתודעה ולהשקפת העולם של הדוברים. הידיעה מודרכת על-ידי האינטרסים והערכים של המשתמשים. הסובייקטים מכוננים את עצמם בתהליך של התנסות אמפירית, ולא כתוצאה של חקירה רציונלית ותיאורטית. … קיראו עוד

מונח פילוסופי הטוען שלא קיימת סכמה אונטולוגית אחת המסבירה את היש, אלא ישנן אין-ספור סכמות חלופיות המייצרות מציאות נבדלת. הדברים שאנו נוטים לראות בהם עובדות או אמיתות שהוכחו ניצבים מול לחץ מתמיד של הוכחות נגדיות, העשויות לחולל שינויים. תיאוריה זו, המזוהה עם הפילוסוף האמריקאי וילארד ון אורמן קווין (Quine), מניחה כי הכול תלוי תיאוריה – החל בשיטות לוגיות של חשיבה וכלה במה שמקובל לכנות "עובדות אמפיריות". תמיד קיימת האפשרות שהתפתחות חדשה במדעי הטבע, למשל תיאוריית היחסות או מכניקת הקוונטים, תיצור שינויים יסודיים בסכמות האונטולוגיות שאנו מחזיקים בהן. ההיסטוריה של הרלטיביזם האונטולוגי מתקשרת למגוון השקפות פילוסופיות ומדעיות של העשורים האחרונים, כגון תיאוריית הכאוס, פרגמטיזם ופוסטמודרניזם. … קיראו עוד

יחס קבוע שנוצר בין מבנים לשוניים לבין מציאות חוץ-לשונית. יחס בין שם לבין האובייקט שהוא מציין: השם נתפס כמייצג את האובייקט שאליו הוא מתייחס. בסופו של מאמר, למשל, אנו מוצאים רשימת מקורות (references) המציינים את האסמכתה שאליה מתייחס הידע המוצג במחקר. התפיסה הרפרנציאלית, המניחה קשר יציב וקבוע בין שמות לבין אובייקטים, בולטת בסגנון אמנותי הקרוי ריאליזם. גישה זו ממלאת גם מקום מרכזי בפילוסופיה האנליטית. … קיראו עוד