רעיונות לפי אישים : פוטנם הילרי

תיאוריה פילוסופית, פסיכולוגית וקוגניטיבית הגורסת כי ישנו פער בין האמת (היש המהותי) לבין אופן הופעתה והצגתה. בדומה להבחנתו של עמנואל קאנט בין האמת כשלעצמה לבין האמת כתופעה, בין האמת לבין התהליכים היוצרים אפקט של אמת (Verisimilitude), גם הקונסטרוקטיביזם מתאר תהליכי הבניה שבאמצעותם מוגדרת האמת. … קיראו עוד

האמנות והמתודולוגיה של תורת הפרשנות. להבין פירושו לפרש, לומר מה שהובן, לשאול כיצד המובן מפרש עצמו בלשון. בתפיסה מודרנית, ההרמנויטיקה מופיעה כתיאוריה מטאפיזית על אודות האמת: הדרך המוליכה להבנה הנכונה של משמעות הטקסט. בתפיסה פוסטמודרנית, ההרמנויטיקה מוצגת כריבוי של "אמיתות". המתח בין שתי הגישות מצייר את מעגל הקסמים ההרמנויטי: מצד אחד, הפרשן מנסה לצמצם את אינסוף האפשרויות הגלומות בטקסט במטרה להגיע אל הגרעין הקשה שלו, אל משמעותו ה"נכונה"; מצד אחר, הטקסט נוטה לעתים להתייצב כנגד פרשניו, משל היה ריבוי הקם על המבקשים לצמצמו. "המעגל ההרמנויטי" נובע מאי קיומו של עוגן חיצוני שעליו יכולה להישען פעולת הפרשנות. הפרשן פועל על הטקסט אך גם נפעל על-ידו ומושפע מעוצמתו הטרנספורמטיבית. באמצעות המשחק האמנותי הפנימי שלו, הטקסט משנה את כוונות פרשניו והופך את התהליך הפרשני למשחק רב-פנים בין עולמות רבים. … קיראו עוד

מטאפיזיקה היא ענף בפילוסופיה העוסק בחקר המציאות שמעבר לנראה ולניסיוני. המטאפיזיקה עוסקת בממשות של העולם מנקודת מבטה של התבונה, ויש לה שלוש מטרות מרכזיות: (א) לגלות את טבעו האמיתי של העולם; (ב) לברר מהי הסיבה לקיומו; (ג) לבחון מהו מקומו של האדם בתוך העולם. משום שנטיותיה חובקות עולם, המטאפיזיקה מבקשת לבנות שיטות כוללות המסבירות את המציאות ומנסות לרדת לחקרהּ. הנחת היסוד היא כי באמצעות התבונה והאינטלקט ניתן לגלות את טיבו של העולם וכי לצורך כך יש לסמוך על ידע שמקורו בנתוני החושים. כדוגמה לתפיסה מטאפיזית אפשר להביא את שיטתו של פרידריך הגל (Hegel), שלפיה העולם הוא ישות תבונית ששליחותה ההיסטורית נשלמת ככל שהיא מתקרבת לידיעת עצמה. הביקורת על המטאפיזיקה מתחילה כבר בשיטתו הטרנסצנדנטלית של עמנואל קאנט (Kant), שלפיה לא ניתן לדעת באמצעות התבונה את "העולם האמיתי" שמעבר לנראה. ניטשה, שמלעיג על המטאפיזיקה, מזהה בה את המחלה האירופאית בהא הידיעה: מחלת התבונה והקִדמה המדומה. ההתנגדות למטאפיזיקה מאפיינת גם זרמים בפילוסופיה האנליטית (למשל, לודוויג ויטגנשטיין "המאוחר", ריצ'רד רורטי, נלסון גודמן) וזרמים בפילוסופיה הפוסט-מודרניסטית (ז'ן בודריאר, ז'ק דרידה ואחרים). … קיראו עוד

השקפה פילוסופית הדוחה את הטענה בדבר קיומן של אמיתות אוניברסליות. אפשר להבחין בין שני סוגים של רלטיביזם: רלטיביזם קוגניטיבי ורלטיביזם תרבותי או מוסרי. הרלטיביזם הקוגניטיבי טוען כי לעולם אין מאפיינים ותכונות משלו; קיימות רק דרכים שונות לפרשו. הרלטיביזם המוסרי טוען כי לא קיימות אמיתות מוסריות תקפות ואוניברסליות; עקרונות מוסריים נקבעים על-פי התאמתם למוסכמות התרבותיות הנהוגות בחברות שונות. … קיראו עוד

מונח פילוסופי הטוען שלא קיימת סכמה אונטולוגית אחת המסבירה את היש, אלא ישנן אין-ספור סכמות חלופיות המייצרות מציאות נבדלת. הדברים שאנו נוטים לראות בהם עובדות או אמיתות שהוכחו ניצבים מול לחץ מתמיד של הוכחות נגדיות, העשויות לחולל שינויים. תיאוריה זו, המזוהה עם הפילוסוף האמריקאי וילארד ון אורמן קווין (Quine), מניחה כי הכול תלוי תיאוריה – החל בשיטות לוגיות של חשיבה וכלה במה שמקובל לכנות "עובדות אמפיריות". תמיד קיימת האפשרות שהתפתחות חדשה במדעי הטבע, למשל תיאוריית היחסות או מכניקת הקוונטים, תיצור שינויים יסודיים בסכמות האונטולוגיות שאנו מחזיקים בהן. ההיסטוריה של הרלטיביזם האונטולוגי מתקשרת למגוון השקפות פילוסופיות ומדעיות של העשורים האחרונים, כגון תיאוריית הכאוס, פרגמטיזם ופוסטמודרניזם. … קיראו עוד

מערכת של רעיונות יסוד הקושרת בין חלקים של ידע בתחום נתון. הנחות והשערות, על סמך מחקרים וניסויים, המשמשות לשם הסברת עובדות או תופעות. התיאוריה עוסקת בתקפותה של אמת בתחום דעת מסוים. אריסטו מצביע על התיאוריה כאחת משלוש הדיסציפלינות האינטלקטואליות (השתיים האחרות הן "הדיסציפלינה היוצרת" ו"הדיסציפלינה המעשית"). התיאוריה מעוניינת בָּאמת, קרי בהתאמה הטובה ביותר בין משפטים לבין עובדות. היא ניצבת כנגד ה"פרקטיקה" – היישום המעשי של רעיונות בתחום נתון, או "האתיקה" המתמקדת בשאלה כיצד אפשר לרתום את חוקי הטבע לסוגיית הטוב והראוי. לפי השקפה אחרת, שבה מחזיק הפילוסוף הילרי פוטנם (Putnam), תיאוריה אינה משקפת עובדות אלא את הארגון המושגי של עובדות אלה. לדעת פילוסוף התרבות פרדריק ג'יימסון (Jameson), בימינו, השיח הקרוי "תיאוריה" משנה את פניו. כיום הוא מתייחס בעיקר למקבץ של רעיונות הלקוחים מהמרקסיזם, מהסטרוקטורליזם ומהפסיכואנליזה, אך גם מהסוציולוגיה, מהאנתרופולוגיה, מההיסטוריה, ממדעי התרבות, מהאמנויות ועוד. המונח מתייחס לממד הבינתחומי של הידע: יחסי הגומלין הנרקמים בין רעיונות יסוד בתחומים שונים. … קיראו עוד