לימודים הומו-לסביים
Gay and Lesbian Studies
מסגרת לימודים אקדמית המעמידה במרכזה את ההומוסקסואל ואת הלסבית וכן בעלי זהות מינית אחרת. תחום העוסק בתרומתם לפוליטיקה, לפילוסופיה ולאמנויות. הדיון הביקורתי נסב על אופני הייצוג, ובעקבות זאת על אופני הדיכוי, של הומוסקסואלים ולסביות בידי תרבות הרוב ההטרוסקסואלית. לימודים הומו-לסביים מציעים קריאה מחודשת של טקסטים הומואיים, וכן טקסטים שקריאה מחודשת בהם מגלה את שורשיהם ההומו-לסביים. תהליכים אלה הופכים למקור כוח והעצמה לקהילה ההומו-לסבית.
בשורת השחרור המיני של שנות השישים נישאה בין השאר בידי קבוצה פוליטית של הומוסקסואלים, שהיו בין ראשי התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית, בקנדה, באוסטרליה וברחבי אירופה. הם שאבו השראה מן התנועה לשחרור האישה, המכונה לעתים הגל השני של הפמיניזם המודרני. הקבוצה קראה להומוסקסואלים להתגאות במיניותם, וברוח זו הם אימצו לעצמם את הכינוי גיי (Gay) – ששימש עד אז כינוי גנאי – בניסיון לנטרל את הקונוטציות השליליות שלו. המטרה המרכזית היתה להתנגד לכוח הפטריארכלי הדומיננטי ולמחות נגד המשפחה הגרעינית. ההתנגדות סומנה על-ידי פעולת ה-outing, "יציאה/הוצאה מן הארון": וידוי פומבי "גאה" של אנשים מרכזיים בתרבות על זהותם המינית או פרסום העדפותיהם המיניות של אנשים מרכזיים אחרים בניגוד לרצונם (Troiden, 1989) (ע"ע גייז (הפוליטיקה של ה-)).
בראשית שנות התשעים קם דור צעיר בקרב הקהילה ההומו-לסבית, שנקט פוליטיקה אקטיביסטית נגד פוביית האיידס שפגעה בפוליטיקה ההומו-לסבית (ע"ע הומופוביה). פוליטיקה ביקורתית זו נודעה בשם קוויר (Queer) (חריג, מוזר). הדור החדש דגל בתפיסה פתוחה יותר מזו של הדור של שנות השישים. הרצון לציין את הזהות המינית כדי לקדם את זכויות הפרט התחלף ברצון לדון בהומוסקסואל כחלק ממערכת הטרוגנית של הבדלים. היה זה ניסיון לדון בשאלת הגבול השברירי שעמד ביסוד הפוליטיקה של הזהויות, בלי להגדיר את הזהות המינית כקטגוריה קשיחה. השאיפה היתה לא רק לחדד את ההבדל בין זהותם של ה"הומואים" לזו של ה"הֶטְרוֹאים", אלא לטעון שכולנו, בדרך זו או אחרת, קווירים (Ridge, Minchhielov and Plummer, 1997).
הלימודים ההומו-לסביים עוסקים בתיאוריה ובפרקטיקה ההיסטורית של החוויה ההומו-לסבית בתרבות. הם נוטים להשתלב במערכות תיאורטיות נוספות, ובהן לימודי תרבות, לימודי מגדר ולימודי ההבדלים בין המינים. במובן הפילוסופי הרחב, נוצר דיאלוג בין הלימודים ההומו-לסביים לבין גישות מקבילות בפרשנות התרבות, כגון רב-תרבותיות, פוסט-סטרוקטורליזם, פוסטמודרניזם ופמיניזם/פוסט-פמיניזם. המגמה הרווחת מסמנת את התרבות ההומו-לסבית כהעדפה תרבותית לגיטימית ומנסה לקרוא מחדש את תרומתם של טקסטים הומו-לסביים, גלויים או סמויים, לתרבות הכללית.
מכאן לאן?
Troiden, R. 1989: The Frontier of Homosexual Identity, Binghampton: Harrington Park Press.
Ridge, D., Minchielov, V. and Plummer, D. 1997: "Queer Connections: Community, the Scene and an Epidemic", Journal of Contemporary Ethnography, 26, pp. 146-181.
תאור / מקור התמונה:
Thomas Hawk