רעיונות לפי אישים : בשארה עזמי

אתניות

מודעות פוליטית של קבוצה תרבותית להבדלים שבינה לבין קבוצות אחרות. גישה נגדית לעמדה האתנוצנטרית הגורסת עליונות ועדיפות של קבוצה אחת ביחס לאחרות. העמדה האתנית נובעת מן ההנחה בדבר קיומם של הבדלים בין פרקטיקות תרבותיות שונות ובין מערכות סימון שונות, שאינן ניתנות לצמצום לכדי מרכז שולט אחד. האתניות מברכת על השוני התרבותי והנפשי שבתוך הפסיפס. היא משתלבת בתוך סדר היום של החברה הרב-תרבותית, המגינה על זכויותיהן של קבוצות מיעוט מפני הלחץ שמפעיל עליהן המרכז להיטמע בתוך המערכת ההומוגנית שהוא מציע. התפיסה האתנית מניחה כי במבנה פוליטי דמוקרטי משותף, במדינת הלאום המערבית, אפשר לשמר את האופי התרבותי הנבדל של כל קבוצה, לרבות המיתוסים והמנהגים המכוננים שלה. … קיראו עוד

חברה אזרחית

סך ההתאגדויות החברתיות העומדות בין הפרט והמשפחה לבין המדינה. החברה האזרחית מורכבת מארגונים התנדבותיים שאינם נתונים למרות המדינה ולמרותן של קבוצות אינטרס בתוכה. בתצורתה האידאלית, החברה האזרחית יוצרת ספֵרה ציבורית המבוססת על חירות אינדיווידואלית, על סולידריות מרצון ועל ריבוי זהויות, הבדלים וערכים בחברה. ספרה זו מנוגדת למדינה: בעוד המדינה דואגת לאינטרס הכללי של הקהילה, החברה האזרחית מתייחסת בראש ובראשונה לצרכים האינדיווידואליים ה"אנוכיים" של חבריה. … קיראו עוד

מודרניות, מודרניזם

מודרניות היא תקופה או תכונה המייצגת את המודרני. המילה "מודרני" מוצאה מן המילה הלטינית המאוחרת – modernus (שנגזרה מן השורש modo – "לאחרונה"). המודרני הוא "המילה האחרונה", הדבר שמשתנה כל העת. המודרניות מבצעת מהלך כפול: היא מקדשת את החדש ובה בעת מכריזה על פרידה הכרחית מן העולם ה"מסורתי", עולם העבר. מבחינה היסטורית, התודעה המודרנית נולדה בשלהי ימי הביניים ערב הרנסנס, התחזקה בעידן התגליות המדעיות של המאות ה-17 וה-18 והגיעה לידי פריחה בתקופת הנאורות (המחצית השנייה של המאה ה-18). בתקופה זו שורטטו קווי המתאר המרכזיים שלה: האמונה באור התבונה, הסגידה למדעי הטבע, ההתנגדות לצורות שונות של דיכוי פוליטי או דתי, הדבקות המשיחית בקדמה והחתירה אל האושר האישי והכללי. השאלה אם המודרניות סיימה את תפקידה ההיסטורי לאחר מלחמת העולם השנייה (כפי שסברו הפוסטמודרניסטים) או שמא היא עדיין בבחינת פרויקט שלא נשלם (כפי שסובר פילוסוף התרבות יורגן הברמאס [Habermas]) שנויה במחלוקת ומעוררת פולמוסים תרבותיים ערים. המונח מודרניזם מכוון בעיקרו לסגנון בספרות ובאמנות שרווח בתקופה המודרנית (1950-1850). סגנון זה, הנוטה להפשטה ולפירוק עולם הצורות של העבר, מנוגד לריאליזם והוא רווח החל מאמצע המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20. … קיראו עוד

נאורות

תפיסת עולם תרבותית שנולדה במאה ה-18, המכונה גם "עידן האורות" ו"עידן ההשכלה". הנאורות ראתה בתבונה את מהות האדם ואת תעודתו. היא הצביעה על התבונה כמכשיר מרכזי לשחרור מדעות קדומות ומאגואיזם כוחני. לדידה, התבונה מאפשרת ליחיד ולכלל להשתית את חייהם על עקרונות אוניברסליים, מדעיים וביקורתיים. הפילוסופיה ההומניסטית של הנאורות הציגה פרויקט של שחרור אוטופי שדגל בסובלנות ובקדמה. ערכים אלה זכו לביטוי פילוסופי, מוסרי, פוליטי ואסתטי. פרויקט הנאורות, המזוהה לעתים קרובות עם המושג "מודרניות", הוא מושא להזדהות או לפולמוס. עמנואל קאנט הוא הפילוסוף הגדול של הנאורות, והוגים כגון קרל מרקס מן המאה ה-19 ויורגן הברמאס מן המחצית השנייה של המאה ה-20 יכולים להיחשב ממשיכי דרכה. השיח הפילוסופי בן זמננו דן בלגיטימציה של הנאורות, בהישגיה ובמחדליה. השקפת העולם הפוסטמודרנית נודעה בביקורתה על פרויקט הנאורות. … קיראו עוד

קהילייה מדומיינת

"מה מביא בני אדם לאהוב את אומותיהם עד כדי הנכונות למות בשבילן, וגם לשנוא ולהרוג בשְׁמָן; מה הופך אנשים זרים זה לזה, שלעולם לא ייפגשו, שאולי לא ישמעו איש על רעהו, למאוחדים בקשר אחווה קהילתי, כמעט משפחתי, ובנכונות למסור את נפשם למען אותו רעיון של האומה האחת, שהוא כולו המצאת דמיונם?", שואלת עדית זרטל (1996). המונח "קהילייה מדומיינת", שטבע ההיסטוריון בנדיקט אנדרסון (Anderson), מספק תשובה אפשרית לתהייתה. קהילייה מדומיינת נוצרת באמצעות סיפור מאחד שעל בסיסו ציבור של בני אדם מגבש את זהותו הלאומית. מדינת הלאום המודרנית היא ישות דמיונית שקיומה מותנה באמונות על אודותיה ובדימוייה הקולקטיביים. … קיראו עוד

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×