אלגוריה לאומית, אלגוריה של העולם השלישי
National Allegory
השקפה המייחסת לטקסטים שמקורם מן העולם השלישי מעמד אלגורי ביחס למצב הפוליטי והחברתי. עמדה זו, המזוהה עם חוקר התרבות פרדריק ג'יימסון (Jameson), טוענת כי בנבדל מן הייצור התרבותי של העולם הראשון, זה של העולם השלישי מוליד טקסטים שהם בהכרח אלגוריים; יש לקוראם כאלגוריות המתארות מצבים אידאולוגיים ופוליטיים של הקולקטיב.
ג'יימסון (Jameson, 1986) גורס כי בתרבות הקפיטליסטית קיים פיצול רדיקלי בין הפרטי לבין הציבורי, בין הפואטי לבין הפוליטי, בין העולם הפרטי של המיניות והלא-מודע לבין העולם הציבורי של המעמד, הפוליטיקה והכלכלה (ג'יימסון, [1981] 2004) (ע"ע לא-מודע פוליטי). ואולם במדינות העולם השלישי לא קיים פיצול כה חד וברור בין הספרה הציבורית לבין הספרה הפרטית (ע"ע מרחב ציבורי). לכן, אף-על-פי שהטקסטים של העולם השלישי עוסקים לכאורה בעולם הפרטי הליבידינלי, הם משקפים למעשה ממד פוליטי ואידאולוגי בצורה של אלגוריה לאומית: סיפור גורלו של היחיד הפרטי הוא תמיד אלגוריה למצב סכנה המיוחס לתרבות נתונה ולציבור של אנשים (ע"ע אומה).
טיעונו הגורף של ג'יימסון הוביל לביקורת מצד התיאורטיקן ההודי אחמד אייג'אז (Aijaz), שראה בו סימן מובהק לכישלונו של הראשון לבחון את תרבויות העולם השלישי בצורה פרטנית וייחודית (ע"ע טוטליזציה). לפי אייג'אז, לעולם השלישי אין סטטוס תיאורטי חד-משמעי. ההתייחסות הגורפת לעולם השלישי מסלקת את השונויות, דוחקת החוצה את הממד הרב-תרבותי ואינה מאפשרת פרשנות פוליסמית (רב-משמעית) של הטקסט. בנוסף, לדעתו, ג'יימסון מעמיד את העולם השלישי כניגוד בינארי לעולם הראשון. לדעת אייג'אז, לא קיימת ישות הקרויה "ספרות העולם השלישי" כאובייקט קוהרנטי של ידע (Aijaz, 1992: 96-97). הגישה המהותנית (אסנציאליסטית) תורמת למחיקת ההבדלים והריבוי הקיימים בתוך העולם השלישי, ושלא ברצונה גורמת נזק ויוצרת אפליה במקום שבו ביקשה להגן דווקא על תרבות מדוכאת (ע"ע פוסט-קולוניאליזם).
מכאן לאן?
מקורות
ג'יימסון, פ' [1981] 2004: הלא-מודע הפוליטי, על פרשנות הטקסט הספרותי כמעשה חברתי סימבולי, תרגום: ח' סוקר-שווגר, תל אביב: רסלינג.
Aijaz, A. 1992: "Jameson's Rhetoric of Otherness and the National Allegory", in: Theory, Classes , Nations , Literatures, London: Verso.
Jameson, F. 1986: "Third World Literature in the Era of Multinational Capitalism", Social Text, 15 (Fall), pp. 65-88.
תאור / מקור התמונה:
from: Separation (2011). Director: Asghar Farhadi