אלטרנטיבה, חלופה
Alternative
שינוי שאינו גורס את ביטול המצב הקיים אלא מוסיף לו אופציה או גרסה נוספת, בתנאים המאפשרים פעפוע והשפעה הדדית. שגשוגם של תחומי דעת כגון רפואה משלימה, רוק אלטרנטיבי, ניו-אייג', אנטי-אייג'ינג, ייעוץ פילוסופי ועוד הוא מאפיין בולט של הקפיטליזם העכשווי.
כמיהה והבטחה לשינוי הן מאפיינים בולטים של השיח העכשווי. אחד הביטויים לכך הוא גאות השימוש במונח אלטרנטיבה. המונח מבטא לעתים שיבה אל ערכי תרבות הנגד, אם כי בגרסה מרוככת בעלת אופי לא אופוזיציוני. אפיקים אלטרנטיביים בתחומי חיים שונים הפכו לשגרה: חינוך, בריאות, תאטרון (ע"ע פרינג'), אמונה, מין ועוד. במובן מסוים זהו מאפיין ברור של העידן הפוסטמודרני. קריסתן של אמיתות חובקות כול (סיפורי-העל של המערב הרציונלי) יוצרת ריק המבקש להתמלא באמצעות אלטרנטיבות.
האלטרנטיבות מצהירות על עצמן מלכתחילה רק כאפשרויות: פרטיות, חלקיות, לא מאיימות. זהו סוד הקסם השיווקי שלהן: מחד גיסא השינוי שעליו הן מבשרות, ומאידך גיסא הבניית השינוי בתודעה הציבורית כחלופה רוגעת – יותר משהיא שואפת לשינוי המצב הקיים, היא מבקשת להתקיים בתוכו, להפוך לחלק מן הסטטוס קוו. כך, לדוגמה, הרפואה הקונבנציונאלית הפכה לתחום עתיר אלטרנטיבות. ואולם מה שהוגדר בתחילה כרפואה ניסיונית הוטמע עד מהרה בתוך המערכת וזכה לכינוי הלא מאיים "רפואה משלימה" (זו שולבה במערכת הרגילה של בתי החולים וקופות החולים). באותו אופן שווקה פרקטיקה בריאותית מונעת, האמורה להאט את תהליכי ההזדקנות, תחת הכותרת הפתיינית "אנטי-אייג'ינג". דוגמה אחרת היא מכלול האלטרנטיבות הקשורות לעידן החדש: פילוסופיה זן בודהיסטית, לוחמה יפנית, אסטרולוגיה, מוזיקת ניו-אייג' ועוד. גם כאן משמשת האלטרנטיבה כעמדת נגד מול התרבות הרציונלית, ה"מדענית", המאפיינת את המערב. פרקטיקות אלטרנטיביות הן חלק בלתי נפרד מן הדת הפופולרית של הבורגני, חלק מסגנון החיים וניהול הפנאי שלו; השיטה השלטת מנכסת את האלטרנטיבה ו"בולעת" את ההון הסימבולי שמזוהה עמה.
אחד השדות העיקריים לנביטתן של אלטרנטיבות הנו תחום תקשורת ההמונים (ע"ע תקשורת אלטרנטיבית). האינטרנט הופיע כחלופה לאמצעי התקשורת הקיימים. הקהילה הווירטואלית שברשת חיזקה אצל המשתמשים את התחושה כי החברות בה היא אירוע אלטרנטיבי המציע אופציות חברתיות חדשות (ע"ע רשת חברתית ; בלוג). גם תקשורת קהילתית עשויה להיחשב כסוג מסוים של מדיה אלטרנטיבית, משום שהיא נותנת ביטוי לקבוצות מיעוט החשות כי נקודת מבטן אינה מיוצגת במדיה הממוסדת (ע"ע הדרה).
את הבשורה האלטרנטיבית ניתן להבין גם כתוצר של הקפיטליזם המאוחר. בעידן המושפע מכלכלת
אלטרנטיבה ממשית היא אם כן תופעה נדירה. כאשר היא מתקיימת, היא מובילה לאחד משני המצבים הבאים: (א) היעלמותה, תוך ניכוסה הגמור על-ידי השיטה השלטת; (ב) מהלך בעל אופי מהפכני, שבו האלטרנטיבה ממוטטת את ה"מיינסטרים" והופכת לסָמָן מובהק של הסדר החדש (ע"ע אקטיביזם). דוגמה למצב הראשון היא ניכוסה של תרבות הסמים של שנות השישים – תרבות מחאתית במקורה – על-ידי דור הטראנס. הסמים אינם מופיעים עוד כאלמנט טרנסגרסיבי, אלא כסוג של ניהיליזם אישי ונהנתני בעידן יאפי שהתפרק זה מכבר מאידאולוגיות ישנות ומערכים מסורתיים. הדוגמה האחרת היא מהפכות המתרחשות במדע (קון, [1962] 2005). מהפכות כאלו מתרחשות כאשר תפיסת עולם, פרדיגמה אלטרנטיבית, צוברת תאוצה ביחס למדע התקני המקובל והופכת למסה קריטית המביאה לשינוי. התוצאה היא מהפכה במדע: הפרדיגמה החדשה מתקבלת ומחליפה את הפרדיגמה של הסדר המדעי הישן.
מכאן לאן?
מקורות
קון, ת"ס [1962] 2005: המבנה של מהפכות מדעיות, תרגום: י' מלצר, תל אביב: ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות, ספרי חמד.
Gilbert, J. K and Watts, M. 1983: "Concepts, Misconceptions and Alternative Conceptions: Changing Perspectives in Science Education", Studies in Science Education, Vol. 10 (1), pp. 61-98.
תאור / מקור התמונה:
דפני ליף. צילום: ירון ברנר