חברת הידע, חברת המידע

Knowledge Society

Source: Unknown

כינויים לסדר החברתי המאפיין את תרבות הקפיטליזם המאוחר. בניגוד לקפיטליזם הקלאסי, שראשיתו במהפכה התעשייתית של המאה ה-18 ועיסוקו בייצור סחורות ובהפצתן, הקפיטליזם המאוחר, שהחל במחצית השנייה של המאה ה-20, עוסק בייצור ובהפצה של מידע וידע. אלה הופכים לסחורה מבוקשת, שבעליה מעצבים את סדר היום החברתי והפוליטי של ימינו.

על-פי פיטר דרוקר, הגמוניה של ידע כגורם ייצור מרכזי גורמת להתהוות ארגונים שכל עיסוקם הוא בארגון הידע (Druker, 1993); התאגדויות אלה מפיקות שירותי ידע על אודות הידע עצמו. רמת הייצוג של הידע עולה מדרגה והופכת לחלק בלתי נפרד מהחברה העוסקת במיון מערכות ידע, בניתוחן, בהפצתן וביישומן. בחברת המידע נוצרת אליטה חדשה שהונה העצמי הוא ידע, והיא סוחרת בו בשוקי הידע המתוחכמים של הקפיטליזם הרב-לאומי (Bell, 1973). אל מול האליטה של בעלי הידע ניצבים חסרי הידע, עובדי השירותים, הפרולטריון על-פי הדגם הדיאלקטי של קרל מרקס (ע"ע מרקסיזם). עובדי השירותים אינם רק מגזר כלכלי, המצוי בין המגזר העסקי למגזר היצרני (פועלי תעשייה למשל); עובדים אלה מהווים מגזר שמשימתו העיקרית היא ליישם ידע בתחומים ספציפיים, וזאת בניגוד ליצרני הידע העוסקים במחקר הידע, בניהולו ובקישוריות בינו לבין סוגי ידע אחרים. במובן זה, ניתן להקביל בין עוצמתם של בעלי הידע ויצרניו לבין עוצמתה של התוכנה (כמערכת של ייצור ידע ופיקוח עליו) ועליונותה ביחס לחומרה (מערכת הביצוע של שירותי הידע).

חברת הידע אינה מייצגת רק שינוי באופן הייצור הכלכלי והפוליטי, אלא גם צורה חדשה של ייצור תרבותי-סמלי העוסק בסחורות מופשטות, נעדרות גבולות, סמויות מן העין. אף-על-פי שאלו סחורות ערטילאיות המתקיימות רק בעולם של סימנים דיגיטליים, נוכחותן ממשית ואפקטיבית. הידע זוכה לאופנים מורכבים ומתוחכמים של קידוד, ובצורתו זו הוא הופך לגורם ייצור מרכזי המניע את היחסים החברתיים, הפוליטיים והאסתטיים בחברה. אם כן, על אף הסברה שחברת הידע רק ממשיכה ומעמיקה את תהליכי הרציונליזציה והשכלול הטכנולוגי, שבהם ראה מקס ובר (Weber) את תמציתו של הסדר הקפיטליסטי הקלאסי, היא גם משנה את הסדר עצמו. הרציונליות מגיעה לדרגת רדיקליות שבה היא הופכת לגורם פעיל וכוחני, אם כי בדרך כלל סמוי מן העין. הידע הופך לגורם כוח המַבְנֶה את היחסים החברתיים. זוהי מערכת מאורגנת, שסימן ההיכר העיקרי שלה הוא הריבוי (Johnston, 1998: 1-8). היא נותנת ביטוי לבלתי ניתן לייצוג, כלומר לממד של הנשגב. מעמדו של הידע זוכה אפוא להשגבה טכנולוגית, המשתלבת היטב במגמות חברתיות ואסתטיות אחרות בתרבות (ע"ע טכנוגותיקה).

לסיום, ראוי להידרש להבדל שבין ידע (knowledge) למידע (information). לכאורה, המידע הוא הנתונים האובייקטיביים (data) ואילו הידע הוא צורת הפרשנות והארגון המוסדי או האידאולוגי של המידע. אולם הבחנה זו היא לעתים קרובות מלאכותית ובעייתית, שהרי המידע מוגש מלכתחילה בתבנית מסוימת ובהקשר נתון המעניקים לו את משמעותו. במובן זה, כל מידע הוא במידה רבה ידע – צורה מסוימת של פרשנות ערכית של המציאות. בסיכומו של דבר, שליטת הידע בחיינו אינה יכולה להסתיר את הפרדוקס הכרוך בעצם קיומו: אף כי הידע הוא המוצר המבוקש של זמננו אין הסכמה על הגדרתו ועל אופן קיומו בתוך מערכות חברתיות מתחרות.

מקורות

ניטשה, פ' [1878] 2008: אנושי, אנושי מדי, ספר לחופשיים ברוח, תרגום: י' גוטשלק וא' טננבאום, ירושלים: מאגנס.

Bell, D. 1973: The Coming of Post-Industrial Society: A Venture in Social Forecasting, New York: Basic Books.

Druker, P. 1993: Post-Capitalist Society, Oxford: Butterworth Heinemann.

Johnston, J. 1998: Information Multiplicity: American Fiction in the age of Media Saturation, Baltimore and London: The Johns Hopkins University Press.

תאור / מקור התמונה:

Source: Unknown

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×