התקה/עיבוי

Displacement/Condensation

https://www.behance.net/gallery/4882929/Condensation-and-Displacement

מונחים הופכיים המתארים את המנגנון הנפשי של עבודת החלום על-פי פרויד. מנגנון ההתקה יוצר הסטה, הפקעה, פירוק, הוצאה מהקשר, דה-טריטוריאליזציה ומיקום מחדש של המשמעות. המונח מתאר את השרשרת המטונימית של הלא-מודע בפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד וז'ק לאקאן. מנגנון העיבוי יוצר כיווץ של חומרים רבים (או אידאות רבות) של הלא-מודע לכדי אידאה אחת. לפי לאקאן, העיבוי לובש צורה של מטאפורה המופיעה כסימפטום בתוך השפה. העיבוי וההתקה מייצגים את עקרון ההתחפשות וההסוואה של האמת, ולכן משמשים כנקודת מוצא לניתוח פוסט-סטרוקטורליסטי של המציאות.

ההתקה עוסקת ברצף של סימנים המקיימים ביניהם יחס של תחליף ומילוי מקום. היא משקפת את השרשרת המטונימית של הטקסט (כפי שניסחו אותה רומן יאקובסון, ז'ק לאקאן, ואחרים). כל סימן מיוצג על-ידי סימן אחר, בשרשרת סמיכויות שאין לה סוף. תהליך הפקת המשמעות, "המיקום" (Emplacement), הופך לפרקטיקה של הפקעה (Displacement): תהליך של "נוודות" הכופה עצמו על המשמעות (הקבועה, המוגדרת) והופך אותה למערכת של דחיות והבדלים (ע"ע דיפראנס).

אם ה-display (רפרזנטציה, תצוגה) עוסק באישור הקיים ובהצגתו (למשל בתצוגה של נתוני ההשמעה במערכת קול), הרי ההיסט, ה- displacement, עוסק בערעורו: הייצוג נודד אל משהו אחר. ההיסט, אומר לאקאן, הוא ביטוי מטונימי של איווי/חֶסֶר (désire). האיווי תמיד גדול מן הסיפוק. הוא מתנועע תוך כדי דחייה מתמדת של יעדיו: זוהי תמיד התשוקה למשהו אחר. האיווי מתמקם בתוך השפה והופך לשרשרת נעה של מסמנים הגולשים לעבר מסמנים אחרים. הסובייקט נקבע אפוא בתווך: בתוך התנועה המתמדת של המסמנים.

סיכום ביניים: מנגנוני ההתקה והעיבוי הוצגו על-ידי פרויד ([1900] 2008) כשתי אסטרטגיות מרכזיות של הלא-מודע הפועלות ב"עבודת החלום" (ע"ע פסיכואנליזה). זהו ביטוי לפירוק האידאה הלא מודעת והעברתה לאידאה אחרת, אינטנסיבית בעוצמתה, המחוברת לאידאה המקורית באמצעות שרשרת של אסוציאציות. למשל, אידאה בעלת נופך מיני מועברת למישור אחר, היוצר הקשר ניטרלי יותר לרעיון המקורי. מנגנון הצנזורה של החלום פועל באמצעות תחליפים ועיוותים של החומר המקורי (זהו מנגנון ה-Distortion [Entstellung]). לאקאן, היוצא מנקודת מבט פרוידיאנית, קורא את ההתקה כעיקרון סמיוטי המכונן את לשון הלא-מודע. ההתקה מעניקה ביטוי לקשר המטונימי בין מילים (או בין רעיונות). קשר זה מכונן את הסובייקט בתוך הסדר הסימבולי של השפה (Lacan, [1957] 1972: 299).

העיבוי הוא הצלע ההופכית המשלימה של תהליך ההתקה. גם הוא מופיע כטכניקה מרכזית של הלא-מודע. המדובר בניסיון לצמצם (לדחוס), את הריבוי הלטנטי של היצרים, על מנת להביא גם אותם לידי נוכחות מוגבלת, המגלה את הסימפטום הנפשי. לפי לאקאן, מנגנון העיבוי והדחיסה, הפועל בצורה מטאפורית, עוסק בחילוף/במילוי מקום, בהשתלטות של מילה אחת על המקום שבו היתה מילה אחרת. לא מדובר אפוא במפגש בין שני מסמנים שווי ערך. זהו מפגש "אלים" בין מסמנים, שבו מסמן אחד תופס את מקומו של המסמן האחר בשרשרת הסימון. המסמן החבוי נשאר נוכח באמצעות זיקתו לחלק הנותר של שרשרת הסימון (Lacan, [1957] 1972: 30).

קריאה זו מציבה את העיבוי והדחיסות המטאפורית בצד הניתוק והפירוק המטונימי כשתי אסטרטגיות הפועלות לערעור יציבותו של הסדר הלשוני. ההתקה והעיבוי מציבים את המשמעות המקורית (את האמת, את ייצוג האמת) כתהליך מתמיד של כיסוי וגילוי באמצעות הלשון (ע"ע אלף) קריאה זו מתארת את פעולות העיבוי וההתקה כפרקטיקות המובְנות מלכתחילה בחוויה התקשורתית של השפה. מבנה זה יוצר משחק של חתול ועכבר בשאלת האמת. הוא מאפיין את החשיבה הפוסט-סטרוקטורליסטית ובולט בהגותם של הוגים מרכזיים כגון פול ריקר, ז'ק דרידה וחוקר הספרות השנוי במחלוקת פול דה מאן  (Krupnick, 1983).

מקורות

פרויד, ז' [1900] 2008: פירוש החלום, תרגום: ר' גינצבורג, תל אביב: עם עובד.

Lacan, J. [1957] 1972: "The Insistence of the Letter in Unconscious", in: Richard and DeGeorge (eds.), The Structuralists, From Marx To Levi-Strauss, New York: Anchor Books, pp. 286-324.

— [1966] 1977: "The Agency of Letter in the Unconscious, or Reason Since Freud", in: Écrits. A Selection, trans. A. Sheridan, New York and London: W. W. Norton & Co.

Krupnick, M. 1983: Displacement, Derrida and After, Bloomington: Indiana University Press, pp. 1-17. 

תאור / מקור התמונה:

https://www.behance.net/gallery/4882929/Condensation-and-Displacement

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×