סלולר, תקשורת סלולרית

Cell Communication

Source: Unknown

טכנולוגיה תקשורתית המבוססת על מכשירי טלפון זעירים וניידים. מכשירים אלה פועלים באמצעות תשתית הנמצאת בכל תא שטח. השיחה מועברת באמצעות אנטנות אל תאי שטח גובלים, עד הגעתה אל היעד. הטלפון הסלולרי הוא ביטוי מובהק לצורך תרבותי ונפשי בנגישות, במיידיות, בניידות ובשליטה. הטכנולוגיה החדשה מגדירה מחדש מצבי יסוד כגון מרחב פרטי וציבורי, אינטימיות וחשיפה, ספונטניות ותכנון. הטלפון הסלולרי משמש גם אביזר נלווה המעיד על סגנון חיים וסטטוס חברתי ומספק סביבה "רכה" המורכבת מאינפורמציה ובידור. הדור החדש ("הדור השלישי") של המכשירים הסלולריים מציג סביבה מולטימדיאלית המכילה מגוון שימושים: חיבור לרשתות חברתיות ולמערכת של מסרים מידיים (SMS), גלישה באינטרנט, צפייה בוידאו ובטלוויזיה, האזנה למוזיקה, גישה למשחקים וליישומים מבוססי מקום (GPS) ועוד. כך הפך הטלפון למרכז של מידע, בידור ותקשורת רב-תחומית.

ייעודו של הטלפון הסלולרי מ"הדור הראשון" היה תקשורת מילולית. בעקבות ההתפתחות הטכנולוגית הפך המכשיר למרכז של מידע ובידור (משחקים, תמונות, וידאו, מוזיקה, אינטרנט ומולטימדיה), נוסף על הפונקציות התקשורתיות המסורתיות שהוא ממלא. במתכונתו העכשווית, הטלפון הסלולרי של "הדור השלישי" מציע מעטפת אופנתית ותדמיתית הקושרת בין האדם לעולם המכונות הרכות. נוסף על הפונקציות השימושיות שלו הוא גם מהווה אובייקט אסתטי, "צעצוע טכנולוגי", תכשיט דק ומעוצב המעיד על בעליו.

בעידן של מהירות, הטלפון הסלולרי מבטיח זמינות וקרבה. ואולם שאלת הקרבה היא פרדוקסלית. מצד אחד המיקום הפיזי, שלכאורה אינו משנה, הופך לקריטריון מרכזי בהגדרת "סיפורו" של האדם במצב נתון. כיום, עם התפוגגות התחושה של הימצאות במקום קבוע, בולט החיפוש אחר ודאות חדשה. השאלה "אפוא אתה נמצא?", או באופן בוטה אף יותר "איפה אני תופס אותך?", מחליפה פעמים רבות את השאלה "מה שלומך?" או "איך אתה מרגיש?". שאלה זו מעידה על הרצון לאתר סדר במרחב דווקא משום החשש לערפולו. מצד שני, המרחב של הנמען הופך למרחב פיקטיבי שאיש אינו מעוניין בו באמת: לשאלה "איפה אתה" (בסופר, במטוס, בבית) אין כל משמעות מעבר למילות נימוס שגורות המחליפות את "מה שלומך?" המסורתי. אין לנו עניין אמיתי איפה את/אתה נמצאים. ישותו של הנמען מצטמצמת לכלל נגישות אינסטרומנטלית: הוא מצוי באותו שומקום עצמו, "מן העבר השני של הקו".

המהפכה הסלולרית מחוללת גם שינוי ביחסים שבין מרחב פרטי למרחב ציבורי. הטלפון הקווי, שהיה מכשיר אינטימי ושימש את האדם בד' אמותיו, יוצא כעת אל הרחוב, אל ההמון הסואן, אל רשות הכלל. המכשיר מופעל מכל מקום: מבית הקפה, מבריכת השחייה, מהסופרמרקט השכונתי, מאולם הקולנוע; הוא ממיר את המרחב הציבורי במרחב אישי חסר כל אינטימיות – כר פורה לשיחות עסקים או לווידויים "קורעי לב" שהנם למעשה חסרי עניין מבחינת הזולת המזדמן. תחושת האנונימיות והפרטיות שאפיינה בעבר את איש ההמון מועצמת כעת והופכת ל"אורגיה של צלילים", לרעש לבן – חלק בלתי נפרד מהפסקול של חיי היומיום.

הטלפון הסלולרי הוא חלק בלתי נפרד מסגנון החיים ומן הסטטוס החברתי-צרכני של האדם בן ימינו. אדם זה, הרואה בעצמו ישות דינמית, מוצא בטלפון הסלולרי את ייצוגו. זהו מכשיר זעיר (ההולך ומתמזער) הניתן לטלטול ולניוד לכל מקום בעולם (ע"ע ניידות). הוא מהווה ביטוי לבחירה אישית ומסמן גמישות מרבית ביחס לאתר שממנו מתבצעת השיחה. מדגימה זאת פרסומת המראה חייל מילואים שממשיך לבצע רכישות בבורסה של ניו יורק בעת שהוא נוטל חלק פעיל בתרגיל אש גדודי. סממנים של אווירה צבאית – שימוש במכשירי קשר תוך הפגנת כוח ושליטה – מועתקים מן הסביבה הצבאית אל הסביבה האזרחית וטוענים את החיים האזרחיים במנה גדושה של מתח, לחץ ורצון לנצח (ע"ע סטרס).

הטכנולוגיה הסלולרית משתלבת היטב בפנטזיה האורבנית של הכרך. פנטזיה זו נוגעת לעתים לסוד שמאחורי חלונות המכונית – סגורים אך שקופים – שמבעד להם ניבטת דמות "המדברת אל עצמה" בשקיקה, בכעס או בעצב. המציצן העירוני מוזמן להשתתף בתאטרון אילם: בעיני רוחו הוא משלים את הסיפור, קושר את סיפורו לסיפורה של הדמות. עכשיו כבר אנו נמצאים בקולנוע עירוני. המבט שמופנה אל המשוחח מחזיר למתבונן את תשוקתו שלו.

בשנים האחרונות מנכס לעצמו הטלפון הסלולרי פונקציות נוספות: הוא הופך למרכז מידע ואיכון, למרכז בידור (משחקים אינטראקטיביים), לנָגָן של מוזיקה, למקום שממנו ניתן לשלוח ולקבל פקס, דואר אלקטרוני ומסרים מיידיים, לתעד בתמונה וקול את המציאות ולשגר דימויים ברשת. המשך הפיתוח והשיווק של המוצר מצריך יצירה של תכנים חדשים המצדיקים, באופן אירוני את המשך ההשקעה במוצר. דוגמה אופיינית לתכנים אלה הם ממשקים המאפשרים את כינונה של תנועה (traffic) ברשת החברתית: תקשורת בינאישית ייעודית או מיקרית, דוגמת Facebook  או Twitter. המכשיר שייעודו הראשוני היה תקשורת עם הזולת  הופך אפוא למכשיר נרקיססיטי בשירותו של האני; הוא מספק לו מעטפת כוללת של אפשרויות חיים. זהו צעצוע מעוצב המעודד דבר וניגודו: תקשורת ומידע, פנטזיה ואסקפיזם. כוחו המופלא הוא פרי הסתירה הפנימית.

 

 

מקורות

בעל שם, י' 1996: "מאפיינים טכנולוגיים של מערכות תקשורת", תקשורת: טכנולוגיה, חברה, תרבות, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

שנער, ד' 1996: תקשורת: טכנולוגיה, חברה, תרבות, תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה.

 

 

Carey, J. W. 1967: "Harold Adams Innis and Marshall McLuhan", The Antioch Review, Vol. 27, No. 1 (spring), pp. 5-39.

Leung, L. 2000: "More Than Just Talk on the Move: Uses and Gratifictions of the Cellular Phone", Journalism and Mass Communication Quarterly, Vol. 77 (2), pp. 308-320.

Ling, R. 2008: New Tech, New Ties: How Mobile Communication is Reshaping Social Cohesion, London: The MIT Press.

Rheingold, H. 2002: Smart Mobs: The Next Social Revolution, Cambridge: The MIT Press.

 

 

תאור / מקור התמונה:

Source: Unknown

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×