דיאלוגיות / מונולוגיות

Dialogism / Monologism

Uma Thurman in Quentin Tarantino's KILL BILL, 2003

תבנית ניגודית המזוהה עם חוקר התרבות והספרות מיכאיל באחטין (Bakhtin), וכן עם דמויות כגון ז'וליה קריסטבה (Kristeva), אומברטו אקו (Eco) וצווטן טודורוב (Todorov). מקורו של המונח בלימודי הספרות, אולם הוא נפוץ גם בתיאוריות של תרבות, תקשורת ופמיניזם. מונולוגיות מצמצמת קולות ותודעות בתוך הטקסט ומנקזת אותם לתודעתו האחדותית של המחבר או של בא כוחו בטקסט. דיאלוגיות, לעומת זאת, מתאפשרת כאשר תודעתו של המחבר – העמדה האידאולוגית הסמויה שלו – מתפצלת בין תודעות של גיבורים שונים.

 

באחטין מצביע על הרומן כעל זירה אידאלית למפגש בין תודעות. הרומן יוצר מציאות צנטריפוגלית: לחץ מתמיד משליך את הגיבורים החוצה, אל מחוץ לתודעה הסמכותית של הרשות העורכת. התודעות השונות המצויות ביצירה חותרות תחת הסמכות המונולוגית של המחבר. יצירות כגון הדיאלוגים הסוקרטיים של אפלטון, דון קיחוטה לסרוונטס ([1606] 1994), ז'אק הפטליסט ואדונו לדידרו ([1775] 1980), יבגני אונייגין לפושקין ([1833] 1992), נפשות מתות לגוגול ([1842] 1992) והאחים קרמזוב לדוסטויבסקי [1880] 1993) – הן דוגמאות לרב-קוליות דיאלוגית בין תודעות וסגנונות (Bakhtin, 1981).

שונה המצב בז'אנרים אחרים, כגון השירה הלירית. בז'אנר זה, אישיותו של המחבר והסובייקטיביזם הגורף שלו כובשים את חלל הייצוג וצובעים את כל חומרי המבע – דמויות, עלילה, אפיון, מוטיבציה, רקע – בצבעיו ובעמדותיו הגלויות והסמויות. האמת המונולוגית והטוטלית של המחבר משתלטת על הטקסט ודוחסת אותו בתנועה צנטריפטלית, מן ההיקף פנימה, אל תוך המרכז שבו מצויה הסובייקטיביות שלו. תהליך זה מונע מן הטקסט לממש את הפוטנציאל היצירתי שלו, הנובע דווקא מן ההטרוגניות של חומריו.

הטקסט, כפי שהראה רולאן בארת (Barthes, 1977), נתפס תמיד בממד הריבויי וההטרוגני שלו. בניגוד למונח "יצירת אמנות" (Work of Art), הטקסט אינו חותר לקונצנזוס, לאחדות או למבנה דיאלקטי. גם הדיאלקטיקה אינה מייצרת תהליך של משא ומתן פורה בין מרכיבי הטקסט, שהרי ביסודה של כל תפיסה דיאלקטית (הגליאנית, מרקסיסטית או אחרת) מצויה חשיבה בינארית, המוּנעת בידי אחדות הניגודים. השיח האידאלי מתרחש במציאות שיש בה יותר משני קולות. אז אנו נחשפים להליך של ריבוי ושל היווצרות (Becoming, Multiplicity), בלשונו של ז'יל דלז (Deleuze, 1993). התוצאות האסתטיות והאידאולוגיות של הריבוי יוצרות "טקסט פתוח", בלשונו של אומברטו אקו (Eco, 1989), טקסט בעל כושר יצירתי המעורר הנאה והפתעה. זו מייצרת מהלך פוליטי, שבו קולות לא הגמוניים, הנמצאים מחוץ לקונצנזוס החברתי או האסתטי, יכולים לבוא לידי ביטוי באווירה משוחררת מסמכות ומעריצות – אווירת קרנבל בלשונו של באחטין – שאותה מייצר הטקסט (ע"ע הטרוגלוסיה).

זרמים שונים בפמיניזם קידמו בברכה עמדה אנטי-בינארית זו. הבינאריות זוהתה כעמדה מטאפיזית "גברית", ועל כן הוצבה החלופה הדיאלוגית כאפשרות "נשית", המערערת על עריצותו המונולוגית של המרכז הגברי (Kristeva, 1980; Herman, 1985). המושג "דיאלוגיות נשית" מופיע למשל אצל לוס איריגארי (Irigaray, 1980), שטענה בזכות הפירוק והפיצול של הסובייקטיביות הנשית כחלק מפרויקט של פירוק המשמעות האחת המזוהה עם המודל המפלה של הגבר (Lodge, 1990). דוגמאות לרב-קוליות זו מופיעות הן בפרוזה הריאליסטית, למשל נשים אוהבות (Women in Love) של ד"ה לורנס (Lawrence) ([1921] 1980), והן בפרוזה המודרניסטית, כגון יוליסס לג'יימס ג'ויס (Joyce) ([1922] 1999)  (Lodge, 1986; Frye, 1986).

מקורות

באחטין, מ' 1978: הפואטיקה של דוסטויבסקי, תרגום: מ' בוסגנג, תל אביב: ספרית פועלים.

— 1989: הדיבר ברומאן, תרגום: א' אביר, תל אביב: ספרית פועלים, הקיבוץ המאוחד.

גוגול, נ' [1842] 1992: נפשות מתות, תרגום: צ' ארד, תל אביב: דביר.

ג'ויס, ג' [1922] 1999: יוליסס, תרגום: י' רנן, תל אביב: מחברות לספרות.

דוסטויבסקי, פ"א [1880] 1993: האחים קרמזוב, תרגום: צ' ארד, תל אביב: דביר.

דידרו, ד' [1775]  1980:  ז'אק  הפטליסט ואדונו, תרגום: א' ענבר, תל אביב: ספרית פועלים.

לורנס, ד"ה [1921] 1980: נשים אוהבות, תרגום: א' בידרמן, תל אביב: זמורה-ביתן-מודן.

 סרוונטס [1606] 1994: דון קיחוטה, תרגום: ב' סקרויסקי-לנדאו, ול' לנדאו, תל אביב: הקיבוץ המאוחד. 

פושקין, א"ס [1833] 1992: יבגני אוניגין, תרגום: א' שלונסקי, תל אביב: ספרית פועלים.

Bakhtin, M. 1981: The Dialogic Imagination, ed. and trans. C. Emerson and M. Holquist, Austin: Texas University Press.

Barthes, R. 1977: "From Work of Art to Text", in: Image, Music, Text, London: Fontana Press, pp. 155-164.

Clark, K. and Holquist, M. 1984: Mikhail Bakhtin, Cambridge, MA: Harvard University Press.

Deleuze, G. 1993: “What is Multiplicity,” in: Boundas, C.V. (ed.), The Deleuze Reader, New York: Columbia University Press.

 

Eco, U. 1989: The Open Work,  trans. A. Cancogni, Canbridge, MA: Harvard University Press.

תאור / מקור התמונה:

Uma Thurman in Quentin Tarantino's KILL BILL, 2003

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×