גלות
בהיסטוריה היהודית, המילה "גלות" מציינת את פיזורם של היהודים מחוץ למולדתם ההיסטורית עם אובדן העצמאות הלאומית לאחר חורבן בית שני (בשנת 70 לספירה) ואת מצבם לאחר הפיזור. היהודים, שהיו עם ללא בית, הפכו את הטקסט (התורה) לביתם וראו בו מקור ליצירתיות ולהתחדשות; בלימודי תרבות ובלימודים פוסט-קולוניאליים, המונח "גלות" (דיאספורה) מסמן עיצוב מחדש של קהילות ושל זהויות בעקבות תנועות הגירה – מרצון או מאונס – מארץ הלאום אל טריטוריות רחוקות שבהן מתקיימים מפגשים בין-תרבותיים חדשים. הגלות כמצב תרבותי נדונה רבות בפילוסופיה, מהאקזיסטנציאליזם ועד הדקונסטרוקציה. ההינתקות מן הזיקה ללאום ולמולדת הוצגה כפרקטיקה אשר נלחמת בדיכוי ומסמנת אפשרויות של יצירתיות ואינדיווידואליזם. הפואטיקה של הגלות ושל ההגירה משתקפת ביצירות מרכזיות במאה ה-20. נוכל לגלות אותה ביצירותיהם של פרנץ קפקא, ש"י עגנון, ולדימיר נבוקוב, מילן קונדרה, ו"ס נאיפול, סלמאן רושדי ועוד.
… קיראו עוד
תחום: אלטרנטיבה|ביקורת התרבות|דת|היסטוריה וזיכרון|חברה ופוליטיקה|מחשבה|מלחמה ושלום|מקום|נפש|ספרות|פנטזיה|שיח|תרבות
אישים: אדאלון פרסי, אנגלופולוס תיאו, באבא הומי, ברכט ברטולד, גואטרי פליקס, גור-זאב אילן, גילרוי פול, דיאס ג'ונוט, דלז ז'יל, דרידה ז'ק, הול סטיוארט, הומרוס, ונדרס וים, לוינס עמנואל, נאיפול ו"ס, נבוקוב ולדימיר, סארטר ז'ן פול, סולז'ניצין אלכסנדר, סטיינר ג'ורג', סלין לואי פרדינן, עגנון שמואל יוסף, פורמן מילוש, פנון פרנץ, פרויד זיגמונד, פרירס סטיפן, קאופמן פיליפ, קאמי אלבר, קונדרה מילן, קוסאשווילי דובר, קוסטוריצה אמיר, קפקא פרנץ, רושדי סלמאן, שוסטקוביץ דימיטרי