תת-תרבות
Subculture
האמונות, הפרקטיקות והערכים הרווחים בקרב קבוצה מסוימת בחברה. אלה יוצרים הבחנה בין חברי הקבוצה לבין חברי תרבות הרוב. תרבות ההיפ-הופ, למשל, היא תת-תרבות המאפיינת חלק מן התושבים השחורים של הפרוור האמריקאי. תת-תרבות עשויה לאפיין מעמד ("תרבות העוני"), סטייה חברתית (התרבות העבריינית), זהות אתנית או לשונית (התרבות הרוסית, התרבות החרדית), זהות מגדרית (תרבות הגייז והלסביות) או הגדרה דורית (תרבות הנוער). יחסה של תרבות המיעוט אל תרבות הרוב, ההגמונית, עשוי להיות יחס של התבדלות ואלטרנטיבה.
המונח "תת-תרבות" מסמן תהליכי התפלגות המתרחשים בתרבות (Willis, 1990). התרבות הכללית, שהיא תרבות הרוב, מייצגת את המרכז, ואילו תת-התרבות מייצגת את השוליים ואת הפריפריה. בין תרבות הרוב לתרבות המיעוט מתקיימים יחסי היררכיה וכוח. תרבות המיעוט מסתגרת ומתבדלת לעתים מתרבות הרוב בניסיון לשמר מסורות מקומיות, אתניות, לשוניות או מעמדיות (הבידג', [1979] 2008). ואולם, אנטרס מובהק של כל תת-תרבות הוא דווקא להוות אלטרנטיבה מחשבתית, אמנותית וחוויתית לנורמה הכללית המזוהה עם המושג "תרבות". דוגמאות לתת-תרבויות מעין אלה הן תרבות הנגד המזוהה עם שנות השישים בארצות הברית, תרבות הפאנק והפוסט-פאנק, תרבות הגייז והתרבות ההיספנית בארצות הברית, היהדות החרדית והש"סניקית בישראל ועוד.
תת-תרבות מתאפיינת על ידי סטטוס חברתי, מוצא אתני, סגנון חיים, יצירה אמנותית, ובמיוחד על ידי שימוש ייחודי בלשון. כך לדוגמה, לתרבות העבריינית שפה משלה (למשל, הביטוי "כיפה אדומה" המורה על מלכודת אותה טומנים לקורבן), לתרבות השינקינאית (שפת ה"כאילו", וה"סבבה"), לכתות דתיות לשון משל עצמן וכו'. התכנים הלשוניים והסגנוניים הם אמצעי ללימוד סמלי הקבוצה; שינונם של אלה מאפשר תקשורת פתוחה בין השותפים לאותה תת-תרבות. השימוש הריטואלי בשפה, לעתים תוך המצאת מילים וביטויים חדשים (נאולוגיזמים), מאפשר לחברי הקבוצה לשנן קודים של התנהגות, להפנים מערכות של ערכים, ליצור פרקטיקה תרבותית-לשונית המתבדלת הן מתרבות הרוב (המרכז), והן מתת-תרבויות מתחרות אחרות. אבחנה בין המסרים הסמויים העוברים בין חבריה של תת-תרבות נתונה מגלה "מפות של משמעות". אלה נותנות ביטוי לערכים שבהם דוגלת תת-תרבות מסוימת; ערכים אלה מתבדלים הן מתתי-תרבויות אחרות והן מן התרבות הכללית הנמצאת במעגל החיצוני (עינת, 2005: 51-45).
האם יכול אדם ליטול חלק בתרבות הכללית ובו בזמן להיות חבר פעיל בתת-תרבות המציבה אלטרנטיבה לתרבות הרוב? שאלה זו עולה במלוא חריפותה במדינת לאום חד-תרבותית, המבקשת לשמור על המבנה ההומוגני שלה. החברה הרב-תרבותית, לעומת זאת, מעודדת שותפות לצד שמירה על היחודיות והשוני של הקבוצות המרכיבות אותה (Gordon, 1997; Freud, 1974). נקודה זו מבליטה את קיומם של הבדלים תרבותיים ונותנת לגיטימציה לריבוי של קבוצות זהות בחברה. ריבוי זה אינו מתנסח במושגים בינאריים חדים; אין זה ניגוד בין מרכז אחד לפריפריה אחת; מדובר בשגשוג של אפשרויות פריפריאליות שונות. תפיסה זו מבליטה את ערכו הביקורתי של המושג אך אינה מצמצמת אותו לכיוון אחד. במובן זה, המונח "תת-תרבות" עדיף על המונח תרבות נוער, משום שהאחרון מעדיף קבוצה הומוגנית אחת, בעוד הראשון מניח הטרוגניות וריבוי (Clarke, 1997).
נסכם: המונח "תת-תרבות" מניח אפשרות לקיום חלל תרבותי ייחודי שבו קבוצת מיעוט יכולה לבטא את זהותה ואת השקפת עולמה מול תרבות הרוב. עם זאת, ראוי כי כל דיון בתת-תרבויות יתייחס ברצינות ראויה להתחייבותו לפלורליזם ולשוני. כך למשל יש לחקור את ההבדל בין תת-תרבויות נשיות (ואפילו פמיניסטיות) לבין תת-תרבויות גבריות (McRobbie, 1981), ובאותה מידה יש להביא בחשבון משתנים תרבותיים נוספים כגון גזע, מעמד, מגדר ולאום. בצורה זו אפשר יהיה להבטיח כי הריבוי לא יהפוך לסיסמה ריקה מתוכן; מאחוריו יתייצבו הסקרנות וההתגוונות האנושית.
מכאן לאן?
מקורות
הבידג', ד' [1979] 2008: תת-תרבות פאנק – משמעותו של סגנון, תרגום: ר' כהן, תל אביב: רסלינג.
עינת, ת' 2005: שפה אסורה: החיים והמילים בין כותלי הכלא, תל אביב: שוקן.
Clarke J., Hall, S., Jefferson, T. and Roberts , B. 1997: "Subcultures, Culture and Class", in: Gelder, K. and Thornton, S. (eds.), The Subcultures Reader, London: Routledge, pp. 100-111.
Freud, Z. 1974: "Sociology and the Theory of Responsibility", in: Fletcher, R. (ed.), The Science of Society and the Unity of Mankind, London and New York: Heinemann Educational Books.
Gelder, K. and Thornton, S. (eds.) 1997: The Subcultures Reader, London: Routledge.
Gordon, M. M. 1997: "The Concept of the Sub-Culture and its Application", in: Gelder, K. and Thornton, S. (eds.), The Subcultures Reader, New York: Routledge, pp. 40-43.
Hall, S. and Jefferson, T. (eds.) 1976: Resistance Through Rituals: Youth Subcultures in Post-War Britain, London: Hutchinson.
McRobbie, A. 1981: "Settling Accounts with Subcultures: Feminist Critique", in: Bennett, T., Martin, G., Mercer, C. and Woollacott, J. (eds.), Culture Ideology and Social Process: A Reader, London: Open University Press.
Muffleton, D. and Weinzierl, R. (eds.) 2003: The Post-Subcultures Reader, New York: Berg.
Mungham, G. and Pearson, G. (eds.) 1976: Working Class Youth Subcultures, London: Routledge and Kegan Paul.
Willis, P. 1990: Common Culture, Milton Keyns: Open University Press.
תאור / מקור התמונה:
PRAGUE, CZECH REPUBLIC – JULY 10, 2015: Miniature VW Bulli 1962 on laptop. The cult car of the Hippie generation and it remained the status vehicle of the high wave surfers.
Stock Photo ID: 96356084
Copyright: Kesu01