נטורליזציה, טִבְעוּת
Naturalization
הפיכת החדש (אמונה, דעה, ניסוח לשוני) למובן ולמקובל באמצעות קשירתו למערכת קודמת של מוסכמות, שזכתה זה מכבר להכרה ולכן נחשבת למובנת ולטבעית.
המונח "נטורליזציה" זוכה לניסוח בהיר בספרו של ג'ונתן קלר פואטיקה סטרוקטורלית (Culler, 1975). קלר ביקש לעמוד על תנאי יצירת המשמעות בספרות, כלומר לחקור כיצד משמעויות מוּבְנוֹת על-ידי זיקתן למוסכמות, לז'אנרים ולמוסדות בתרבות. הוא ביקש לנסח פואטיקה של כֹּשרים (Competences) ואפשרויות שהיצירה החדשה נענית להם ומשתבצת בתוכם.
המושג "נטורליזציה" נדון במסגרות סטרוקטורליסטיות ופוסט-סטרוקטורליזם נוספות. בולטת ביניהן גישתו של הסוציולוג פייר בורדייה (Bourdieu). על-פי בורדייה, תהליך כינונו של סדר מוכר מלווה תמיד בנטורליזציה של מידת השרירותיות העומדת בבסיסו. העולם הטבעי והעולם החברתי מוצגים כתואמים זה את זה, וכך הם נראים מובנים מאליהם. מציאות זו מייצרת, בלשונו של בורדייה, דוקסה: אמונה תמימה שמה שישנו אמור באופן טבעי להיות מה שהוא (Bourdieu, 1991, 1993).
דוגמה לתהליך זה היא האופן שבו נקבע הטעם. "הטעם הוא מפגש בין שתי היסטוריות: האחת מתקיימת ברמה האובייקטיבית (הפרטית); האחרת מתקיימת ברמה החברתית, השיתופית. הרמה האובייקטיבית קשובה לחלוטין להיסטוריה השיתופית" (Bourdieu, 1993: 109). בורדייה חוזר ומדגיש: "הטעם נקבע באמצעות מגע בין אובייקטים ממוינים לשיטות של מיון (Systems of Classifications)" (שם: 113). הטעם נקבע אפוא על-ידי שיבוצו במערכות מיון שכבר זכו להכרה, ועל כן הן נחשבות טבעיות ומקובלות.
מכאן לאן?
מקורות
בורדייה, פ' 2005: "המטמורפוזה של הטעם", בתוך: שאלות בסוציולוגיה, תרגום: א' להב, תל אביב: רסלינג, עמ' 164-155.
Bourdieu, P. 1991: Outline of Theory of Practice, Cambridge: Cambridge University Press.
— 1993: "The Metamorphosis of Tastes", in: Sociology in Question, London, New Delhi: Sage Publishers, pp. 108-116.
Culler, J. 1975: Structuralist Poetics: Structuralism, Linguistics and the Study of Literature, Ithaca: Cornell University Press.
תאור / מקור התמונה:
Sworn into the U.S.A. – Collective Vision | Photoblog for the
photoblog.statesman.com