העצמה

Empowerment

פיתוח הכושר של הפרט או של החברה לניהול עצמי של בעיות. מונח מתחומי הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה, החינוך, המגדר, הייעוץ והניהול העסקי, המתאר תהליך שבו יחידים או קבוצות מתחזקים, צוברים כוח, מזהים אינטרסים ועמדות ומפתחים הערכה עצמית ויכולת לשתף פעולה. ההעצמה מגדירה הן את תהליך הצמיחה והן את תוצאתו: הנכונות להכיר ביסודות השנויים במחלוקת בין הצדדים וכן היכולת לזהות את השוני כמקום שממנו ניתן לשאוב לגיטימיות ועוצמה: הצדדים לומדים על צורכיהם העמוקים באמצעות הסיפורים השונים שהם מספרים זה לזה; ההעצמה מתארת את תהליך ההשתתפות (participation) הרצונית של האחד בסיפורו של האחר, תוך הכרה בשוני ביניהם. התהליך נועד ליצור לגיטימציה ורהביליטציה של השוני בקרב המאוכזבים והמוחלשים כבסיס לתקשורת מוצלחת עם הסביבה בעתיד. התהליך מבקש להגדיל את האנרגיה של העצמי כך שכל פרט יוכל ליטול אחריות על עצמו ולתרום ליצירת סביבה משותפת, התומכת בפיתוח אינדיווידואלי. אסטרטגיה מרכזית של העצמה, הפתוחה בפניהן של קבוצות מוחלשות, היא האסטרטגיה הפרפורמטיבית: לגיטימציה של השוני באמצעות הנכחתו הפומבית במרחב הציבורי.

פרקטיקות של העצמה מעודדות השתתפות של קבוצות ושל יחידים בשיח האישי, החברתי או העסקי. ההעצמה מתארת תהליכים המאפשרים לשלב את המוחלשים, את המוכפפים ואת המאוכזבים במעגל השותפות החברתית. המטרה היא להגביר את אמונם של יחידים ושל קבוצות בצרכים ובאינטרסים שלהם, לחזק את תחושת הביטחון האישי שלהם ולעודד את שילובם בקהילה. תהליכים אלה מגבירים את המודעות הפוליטית. הם מביאים לביזור של מוקדי הכוח ומאפשרים לכוחות השונים ליטול חלק במשחק הדמוקרטי. ההעצמה חותרת אפוא לתיקון "מלמטה", להשיב את הכוח אל העם (Friedmann, 1992).

ניתן לדון בהעצמה בשני מישורים, האישי והקהילתי. במישור האישי, העצמה פירושה פיתוח של תחושת ההערכה העצמית: היחיד לומד "לקחת בעלות" (to own), לחוש אחריות על עמדותיו ועל תהליך קבלת ההחלטות שלו, וכך לנקות את עצמו מתחושת האשמה. במישור הקהילתי, ההעצמה מאפשרת לכוחות חברתיים מאוכזבים לשוב וליטול תפקיד פעיל בקהילה, לאחר שהצליחו להגדיר לעצמם את סיפורם המיוחד. במובן זה, העצמה פירושה הכרה בשוני, בריבוי האנושי וביכולת של המבנה החברתי לעבור ממצב של קונפליקט למצב של יחסים (Marlow and Sauber, 1991).

ההעצמה היא אפוא תהליך של התפתחות ושינוי ברמה האישית או הקבוצתית. תבנית זו מתארת הן את התהליך והן את התוצאה ששואפים אליה. תהליכי ההעצמה מופיעים בפרקטיקות רבות של החיים החברתיים. דוגמה לכך היא תהליך הגישור, שאחת ממטרותיו הנלוות היא לשקם את הביטחון העצמי של הצדדים ואת האמון בצורכיהם כבסיס לעוצמה אישית, שממנה ניתן להגיע להסכמה. ההעצמה מיושמת גם בתחום החינוך: אוכלוסיות מאוכזבות שהודרו מן המרכז הערכי או הארגוני, יכולות עתה להשתלב באופן פעיל בחיי הקהילה הכללית או הלימודית לאחר שקולן החל להישמע וצורכיהן הלגיטימיים זכו להכרה (Riskin, 1996).

בתחום הפסיכולוגיה, העצמה פירושה תהליך של שינוי שנועד להשיב לאדם את הבעלות על עצמו ולהגביר את כושרו לניהול עצמי שישפר את מצבו הכללי. בפסיכולוגיה ארגונית ובתורת ניהול המערכות, מדובר ברצון להגביר את יעילותו של העובד ואת תרומתו הסגולית למערכת. האמצעים לכך הם חיזוק העובד, שיתופו בקבלת ההחלטות (בניגוד לסגנון ניהולי ריכוזי או פטרוני, שבו ההוראות מונחתות מלמעלה), יצירת מוטיבציה ועוד. ההנחה היא כי עובד מרוצה וחזק, שנתפס בעיני המערכת כמנהיג בתחומו, יוכל לתרום לחיזוק המוסד שבו הוא עובד (Block, 1987; Nanus, 1992; Terry, 1993).

המונח "העצמה" זוכה בימינו לפופולריות יתרה, לעתים שלא בטובתו. נראה כי חשיבות התהליך היא בעצם יכולתו להציע שינוי באמצעות רווח ותועלת המשתלמים לחלש ולחזק כאחד. בצד זאת, ראוי להדגיש כי הנהנה המרכזי הוא הפרט שצומח "מלמטה", שאינו תלוי עוד בעמדה של הצד החזק. השינוי שתהליך ההעצמה חותר אליו מכוון ליצור אי תלות, עצמאות מחשבתית ובטחון מחודש בזהותם העצמית של המוחלשים.

תהליך ההעצמה עשוי לשרת קבוצות מיעוטים המנכיחות את קיומן במרחב הנפשי הפרטי שלהן ובמרחב החברתי הציבורי. אסטרטגיה מרכזית של הנכחה – העצמה מעין זו היא הפרפורמנס. שפת הפרפורמנס (ביצוע, הופעה, הצגה) שואפת ליצור נוכחות גופנית וסימבולית מתמדת במרחב הציבורי. הופעתו של האחר – למשל האחר הטרנסג'נדרי או הקווירי (האחר החריג)  – יוצרת לגיטמיציה חדשה של זהותו שנמחקה קודם לכן על-ידי המרכז הנורמטיבי השולט בחיים החברתיים. הפרפורמנס, אומרת הפילוסופית הפמיניסטית ג'ודית באטלר (Butler), מבוסס על הנכחה סמכותית של קיום האני במרחב; השפה הפרפורמטיבית מייצרת נוכחות "חזקה" וסמכותית של האני ולכן היא מגוייסת לטובתן של קבוצות מוכפפות המבקשות להציג את נוכחותן ואת זהותן בציבור (באטלר, [1993] 2001). ביצועים פרפורמטיביים אלה עשויים לשמש כמנוף לבטחון עצמי ולהעצמה חדשים (ע"ע אקטיביזםשיבוש תרבות).

מקורות

באטלר, ג' [1993] 2001: קוויר באופן ביקורתי, תרגום: ד' רז, תל אביב: רסלינג.

Block, P. 1987: The Empowered Manager, San Francisco: Jossey-Bass.

Friedmann, J. 1992: Empowerment: The Politics of Alternative Development, Malden, Mass.: Blackwell.

Marlow, L. and Sauber, S. R. 1991: The Handbook of Divorce Mediation, New York: Plenum Publishing Corporation.

Nanus, B. 1992: Visionary Leadership, San Francisco: Jossey-Bass.

 

Riskin, L. 1996: "Understanding Mediators' Orientations, Strategies, and Techniques: A Grid for the Perplexed", 1 Harvard Negotiation Law Review, 7, pp. 8-13, 17-38.

Straub, G. and Gershon, D. 1989: Empowerment: The Art of Creating Your Life as You Want  It, West Hurley, NY: High Point.

Terry, R. 1993: Authentic Leadership, San Francisco: Jossey-Bass.

תאור / מקור התמונה:

source: https://yourstory.com/2016/03/india-inc-support-women-empowerment/

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×