יאפי
Yuppie
Yuppie: Young Urban Professional. שם קיבוצי המתאר קבוצה מובחנת של צעירים בני המעמד הבינוני, בעלי אוריינטציה קרייריסטית מובהקת. בהשאלה, כינוי לסגנון חיים ולהשקפת עולם שכיחים בתרבות המדיה והצריכה. כמושג תרבותי הופיעה היאפיות בארצות הברית בסוף שנות השבעים והפכה מאז למילת קוד המתארת סגנון חיים עירוני ונהנתני, חסר מעורבות פוליטית, הרווח בקפיטליזם המערבי.
עם התבגרותם של הצעירים שנולדו לאחר מלחמת העולם השנייה – דור ה"בייבי בומרס" – וכניסתם לעול ההורות וניהול הבית, נחלשו ערכי תרבות הנגד של שנות השישים, שמתחה ביקורת על החברה הקפיטליסטית. תרבות מרדנית זו פינתה את מקומה לתרבות ניאו-שמרנית, שהתמקדה בערכים מסורתיים כגון עבודה ומשפחה והתעניינה בצרכיה החומריים. היאפים זוהו עד מהרה כצרכנים נלהבים של ענפים כגון אופנה, אוכל, תקשורת המונים, תרבות ופנאי. הפרקטיקה היאפית, המלווה באורח חיים ראוותני ומוחצן, יוצרת חתך סוציולוגי מובחן של אנשים העוסקים בתחומים כגון פרסום, תקשורת, עיצוב והיי-טק, אם כי ניתן למצוא אותם גם באקדמיה, במשפט, בממשל ובמוקדי כוח אחרים.
היאפי קשור בטבורו לתרבות האורבנית. הוא צרכן נלהב של שירותים המותאמים לפוטנציאל הכלכלי שלו (Auchincloss, 1987). מוזיאונים, מסעדות ומועדונים הם מרחבי המחיה הטבעיים שלו. היאפי אינו מחויב למקום. הג'יפ המעוצב משמש לו סמל סטטוס. סגנון חייו מתמקד באובייקטים המסמנים כוח ותשוקה, כגון שדות תעופה, בורסה, היי-טק או מחשבים נישאים (Piesman and Hartley, 1984). היאפי מצטרף לדור נוודֵי ההיי-טק, שהפך בשנות התשעים מושא לקנאה תעסוקתית. על רקע זה אפשר להבין גם את הנטייה היאפית לנדוד אל הפרוור ואל האזור ה"כפרי". שלוות הכפר או הפרוור היא מוצר צריכה נוסף המבטא סטטוס ומתחבר לערכים יאפיים אופייניים כגון שקט, שיבה לטבע וחיפוש אחר אלטרנטיבה (ע"ע עידן החדש). עם זאת, ההתרחקות אל הכפר אינה מונעת מהיאפי להמשיך לבלות בעיר ולנהל בה את הקריירה שלו.
שנות התשעים בישרו על שינוי במעמדו של היאפי: הזדקנותו המוקדמת לנוכח עלייתו של דור ה-X כאלטרנטיבה ביקורתית חדשה. במחשבה של דור ה-X מובלעות מגמות ניהיליסטיות. דוגמאות לכך הן הסרטים עירום (מייק לי, 1993), המציאות נושכת (בן סטילר, 1994), וטריינספוטינג (דני בויל, 1996). מגמות אלה מתחו ביקורת על הפילוסופיה הקפיטליסטית של הדור היאפי. הביקורת, כפי שהיא עולה למשל בסרט אמריקן פסיכו (מרי הרון, 2000), גורסת שסגנון החיים היאפי והפילוסופיה שלו מובילים למבוי סתום. גיבור הסרט מסמל את הצד האפל של היאפי – אִסְטְנִיסט, נרקיסיסט ורוצח סדרתי בשעות הפנאי.
מכאן לאן?
מקורות
שטרנגר, ק' 2005: העצמי כפרוייקט עיצוב, תרגום: א' זילברשטיין, עם עובד: אופקים.
Auchincloss, L. 1987: Diary of a Yuppie, New York: St. Martins Mass Market Paper.
Piesman, M. and Hartley, M. 1984: Yuppie Handbook: The State-Of-The Art Manual for Young Urban Professionals, New York: Simon and Schuster.
תאור / מקור התמונה:
יאפי