כוכב

Star

הכוכב של דיוויד בואי, בשדרת הכוכבים בהוליווד,  עם מותו 
Fans gather at Bowie’s star at 7021 Hollywood Boulevard. Courtesy OnScene.TV

"כוכבי הקולנוע הם מהותיים להשתלשלותם של החיים בדימויים. הם מהווים שיטה מפוארת של תיעוש, סינתזות מבריקות של סטריאוטיפים על חיים ועל אהבה. הם מגלמים תשוקה אחת בלבד: זו של הדימוי, ואת האימננטיות של התשוקה לדימוי".

ז'ן בודריאר, אמריקה, עמ' 78.

"להיות נצחי ואז למות".

ז'ן-לוק גודאר (במאי), הבוז, 1963.

סוכן תרבות נערץ ובעל מוניטין. אחד מגיבוריה של תרבות ההמונים. דמות המזוהה יותר מכול עם אמצעי התקשורת המרכזיים, הקולנוע והטלוויזיה. הכוכב הוא אדם שפניו מבטאות ומחיות את רגש ההזדהות הקולקטיבי. במרחב הקפיטליסטי, תפקיד הכוכב לשווק את המוצר הנקשר בשמו ולמכור אותו לקהלים רחבים. כדי שהקהל יזהה את המוצר-כוכב, סוכנויות שונות דואגות לפרסם את סימני הכוכבות שלו. הן יוצרות את דימויו של הכוכב הנתמך על ידי הופעתו הבימתית, סגנון חייו, "הפרסונה" שלו, סגנונו האמנותי וכו'. סגנונו הייחודי של הכוכב זוכה לבידול מול סגנונם של אמנים אחרים ומאפשר את זיהויו כמותג.

אפשר להבחין בין שלושה טיפוסים הפועלים במרחב הדמיון הציבורי ומעוררים חיקוי והזדהות: הכוכב, הסלבריטי וגיבור התרבות. מחזור חייו של הכוכב ארוך מזה של הסלבריטי. דמותו המוקרנת לציבור קרובה לזו של גיבור תרבות. חלק מכוכבי הקולנוע שהפכו לגיבורי תרבות נצחיים כמעט – מרלון ברנדו, המפרי בוגרט, לורן בקול, רוברט דה-נירו, מדונה – מאששים סברה זו.

בהיסטוריה של הקולנוע נחשבות שנות השלושים לתור הזהב ההוליוודי. תקופה זו מתאפיינת בהופעת הז'אנרים בקולנוע ובהתפתחות שיטת הכוכבים. ניצני השיטה, שהועתקה מן התאטרון הפופולרי, הופיעו כבר בשנות העשרים, ועיקריה הם תפיסת הכוכב כרכושו של האולפן והפיכתו למקדם מכירות ראשון במעלה של סרט הקולנוע. מנקודת מבט עסקית, האולפנים השיגו בדרך זו ביטחון. זיהויו של השחקן עם טיפוס מסוים הקל את אריזתו ואת שיווקו (Base, 1994).

בשנותיו הראשונות נתפס הקולנוע כמקור בידור. כחמישים שנה אחרי המצאתו גברה ההכרה בו כמדיום של חלום והזיה (ע"ע מסמן דמיוני). מצב זה מסביר את מעמדו של הכוכב: כמו אחיו שברקיע הלילי, הוא מזוהה על-פי אורו, מסתוריותו, יופיו, כוחו, חולשתו, מטענו הארוטי, עוצמתו הרגשית, הדרך שהוא מפלס, העקבות שהוא מותיר וגורלו. חבילה כריזמטית זו אמורה ליצור הזדהות נרקיסיסטית עם הדמות ה"גדולה מן החיים", הקורנת מן המסך. על-טבעיות זו עשויה להסביר את הפער הקיים לעתים קרובות בין גילו של השחקן לבין גיל הגיבור שהוא מגלם. הפער נתפס בעיני הקהל כטבעי וכְמובן. אין תשובה ברורה לשאלה מה הופך אמן זה או אחר לכוכב. הכוכב אינו מזוהה בהכרח עם הסרטים המוערכים ביותר, עם הבמאים החשובים ביותר או עם הקריירה הארוכה או המוצלחת ביותר מבחינה מסחרית ואמנותית. כוכבותו קשורה ככל הנראה לתהודה הרגשית ולפנטזיה החלומית שהוא מגלם כדמות על המסך ומחוצה לו.

עיון ביקורתי בסוגיית הכוכבות מנסה להתחקות אחר המנגנון האסתטי והאידאולוגי המפעיל אותו. תפיסה אחת רואה בו המצאה של תעשיית התרבות והבידור: הכוכב הוא סוכן, סחורה ומגייס קהל, המנוצל לקידום סרטים ומוצרים אחרים ולגריפת רווחים באולם הקולנוע ומחוצה לו. כיוון חקירה אחר מצביע על התפקיד האידאולוגי של הכוכב. גישה זו טוענת שהכוכבים – בהופעתם הציבורית, בדיווחים על חייהם הפרטיים, בתפקידים שהם מגלמים – מייצגים תמצית אידאלית של התנהגות, פעולה, סגנון ורגש, המבטאים את האידאולוגיה התרבותית השלטת. הכוכבים פועלים כדימויים וכסימנים בתוך המבנה החברתי (Ryan, 1992).

כאמור, מושג הכוכב הקלאסי מקושר עם הקולנוע ועם המאה ה-20. עם זאת, תחולתו של המושג היא רחבה: היא מתפרסת לשטחים נוספים כגון מוזיקה, ספורט, טלוויזיה ועוד. האישיות הטלוויזיונית החליפה למעשה את הכוכב. כיום הוא הפך נגיש, קרוב ובלתי מסתורי. המושג שזרח בשמי הקולנוע הפך מטאפורה לכריזמה ולהשפעה גם בתחומים אחרים: מבידור ועד פוליטיקה, מאמנות והגות ועד אוכל ופופ (ע"ע אלילות, אלילים (בתרבות הפופולרית)).

אפשר להדגים את אופן כינונו של כוכב בשמי המוזיקה באמצעות ניתוח הבנייתו של המותג "ברוס ספירנגסטין" (Springsteen). דמותו של הזמר נקשרת בראש ובראשונה עם המושג אותנטיות ; ספרינגסטין נתפס כ"דבר האמיתי", הנציג האולטימטיבי של ערכי הרוקנרול (Frith, 1988: 94-101). ספרינגסטין הוא מליונר המתלבש כפועל; האנרגיות הבלתי נדלות שלו מוקדשות לייצור כמעט פיזי של המוזיקה. כוכבותו מוצגת אפוא כטוטלית; שלא כמו אלוויס או מדונה, הוא אינו "משחק". אין ספרינגסטין אחר. זהו "טקסט מושלם"; הוא מופעל באמצעות מערכת סימנים ברורה וחזקה, המשודרת למליונים של מעריצים ומגדירה את המהות הכוכבית שלו.

מקורות

בודריאר, ז' [1986] 2000: אמריקה, תרגום: מ' קדישזון, תל אביב: בבל. 

Base, R. 1994: Starring Roles: How Movie Stardom in Hollywood is Won and Lost, London: Stoddart.

Frith, S. 1988: "Towards an Aesthetics of Popular Music", in: Leppert, R. and McClary, S. (eds.), Music and Society, Cambridge, Cambridge University Press.

Ryan, B. 1992: Making Capital from Culture: The Corporate Form of Capitalist Cultural Production, Berlin and New York: Walter De Gruyter Inc, pp. 198-207. 

תאור / מקור התמונה:

הכוכב של דיוויד בואי, בשדרת הכוכבים בהוליווד, עם מותו
Fans gather at Bowie’s star at 7021 Hollywood Boulevard. Courtesy OnScene.TV

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×