מדע בדיוני

Science Fiction

Source: http://www.darkroastedblend.com/

"הסוג הזה של חדרים היה מוכר לו, הסוג הזה של בניינים; הדיירים במקום שכזה השתייכו לאלה הפועלים בתחום הביניים שבו אמנות אינה ממש פשע, ופשע אינו ממש אמנות. הוא היה בבית".

ויליאם גיבסון, נוירומנסר, עמ' 57.

ז'אנר פופולרי בקולנוע, בספרות, בטלוויזיה ובאינטרנט המעמת את האדם עם חידושים והמצאות. מראשית ימיו ובתקופת הפצצה הגרעינית ואחריה (האיום הקומוניסטי), שימש הז'אנר כמוקד לשחרור חרדות באמצעות ההזרה הקיצונית שהיתה גלומה בו. כיום נקשרת האימה לעולם אֶפִּי חלופי הפועל על חורבותיו של העולם הישן. הז'אנר, הפועל בממשק שבין פילוסופיה לטכנולוגיה, מתמקד לעתים קרובות בסכסוכים ובמלחמות ומשקף אווירה של קטסטרופה ופניקה. הנושאים הרווחים עוסקים בבני אנוש עתידניים, בטכנולוגיות יוצאות דופן, בעולמות בלתי מוכרים, במסעות בזמן, בפנטזיות של הסייברפאנק ועוד. אף כי מקובל לראות במדע הבדיוני ז'אנר לא קנוני, חשיבותו בימינו הולכת וגדלה. בעידן הבודק תדיר את גבולות המציאות, המדע הבדיוני משמש כבלון ניסוי פילוסופי הבוחן אפשרויות שונות של קיום אנושי. חלק מן הפואטיקה של הז'אנר קרובה ברוחה לפואטיקה הפוסטמודרנית. בשני המקרים מדובר בהזרה של העולם ובערעור על המודל התבוני, הליניארי והאוניברסלי המתאר אותו.

סימנים למדע בדיוני אפשר למצוא כבר במאה ה-17, ואולם רבים נוטים לראות ברומן פרנקנשטיין של מרי שלי ([1818] 2000) את תחילתו של הז'אנר. גם כתביו של ז'ול ורן תרמו לפופולריות של המדע הבדיוני והיוו השראה לפיתוחים טכנולוגיים ולהמצאות בעתיד. לדוגמה, רעיון האדם על הירח קיבל את השראתו מספרו של ז'ול ורן מסע אל הירח ובחזרה (1865) – מאה שנים לפני שהדבר הפך לעובדה. היצירה הקולנועית הראשונה בסגנון המדע הבדיוני היתה סרטו הקצר של ז'ורז' מלייה (Méliès) מסע לירח (1902), שהתבסס על ספר זה. גם ה"ג ולס, שכתב את מלחמת העולמות ([1898] 1979) על פלישתם של חייזרים מכוכב מאדים ואת מכונת הזמן ([1895] 2001), תרם לביצור מעמדו של הז'אנר.

דמיונם הפורה של סופרי המדע הבדיוני ויוצריו היה השראה לרבות מן ההמצאות הסובבות אותנו כיום. לווייני תקשורת מופיעים כבר ביצירתו של סופר הז'אנר ארתור ס' קלארק, שהעלה את הרעיון להציב לוויינים בגובה 36 אלף קילומטר מעל פני הארץ. מכשירי הקומפקט דיסק והסי-די רום מזכירים את "קרני המוות" של החייזרים. עיצוב מכשיר הטלפון הסלולרי פותח בהשראת סדרת הטלוויזיה מסע בין כוכבים: חברת "מוטורולה" עיצבה את אחד הדגמים הראשונים של הטלפונים שלה (סטאר-טק) בהסתמך על הדמיון למכשיר הקשר של קפטן קירק (שנקרא "קומיוניקייטור") בסדרה. גם רעיונות הרשת והמולטימדיה באו לידי ביטוי מוקדם בתיאורי המדע הבדיוני, למשל בספרו של ויליאם גיבסון נוירומנסר ([1984] 1994). תחום ההנדסה הגנטית, האינטליגנציה המלאכותית, פיתוח ירקות ופירות על-פי דרישת השוק, עיקור חרקים ומזיקים שונים במטרה לשלוט בהתרבותם, הפריית מבחנה, איתור פגמים גנטיים בעוברים וטיפול במחלות קשות – כל אלה זכו לחשיפה אינטואיטיבית ראשונה ביצירות הז'אנר. עם זאת חשוב לציין כי המדע הבדיוני עצמו לא התיימר מעולם להיות מסמך החוזה את העתיד.

מראשית דרכו התמקד המדע הבדיוני בכמה נושאים אופייניים: פלישת חייזרים, מסע בחלל, מסעות בזמן, עולם הנשלט על-ידי מכונות, שכפול (שיבוט) בני אדם ויצירת בני אנוש משופרים או בעלי חיים שכבר נכחדו, כמו הדינוזאורים. גם המוטיב של "משטרת המחשבות" חוזר מאז 1984 של ג'ורג' אורוול (1948), ועד  דו"ח מיוחד (2002) של סטיבן ספילברג. בזמן מלחמת העולם השנייה החל הז'אנר לעסוק גם בספקולציות מן התחום הפוליטי, הכלכלי, הטכנולוגי והפסיכולוגי. בתקופת המלחמה הקרה התמקד הז'אנר בחרדות הקשורות בקיומה של הפצצה האטומית ובחשש מפני שואה גרעינית. הדבר התבטא במוטיבים אופיינים: חייזרים שבאים להשמיד את כדור הארץ, מוטציות של בעלי חיים שנפגעו מקרינה רדיואקטיבית (גודזילה) ועוד.

המדע הבדיוני עוסק בחיוץ (אקסטרפולציה, אומדנות) של המציאות העתידנית. הוא מקצין מגמות קיימות ויוצר פיתוחים רדיקליים שלהן. זהו ז'אנר פילוסופי העוסק בדיאלקטיקה שבין האוטופי לדיסטופי, ולכן מגלה עניין בכינונו של סדר חלופי או בפרישׂה של סדר מאיים הנתפס כאות אזהרה לעתיד. בהכללה מסוימת ניתן לומר כי תחום העיסוק המרכזי של הז'אנר הוא פרישׂה של מגוון עולמות המתקיימים במנעד הרחב שבין האפשרי לבלתי אפשרי ולמופלא. דומה כי הז'אנר נועד לענות על שאלה מרכזית אחת: "מה היה קורה אילו". לעתים מצטייר המדע הבדיוני כז'אנר אידאולוגי העושה שימוש בדמיון המוקצן כדי להצביע על מגמות פוליטיות אקטואליות בתרבות ההווה (ע"ע אקסטרים); במקרים אחרים אפשר להבחין במודוסים נוספים המתקרבים לגבולות הז'אנר. כך נוכל למצוא מדע בדיוני רומנטי (אופרת חלל), הומוסקסואלי, סאטירי ואף אופרות רוק נוסח המדע הבדיוני (למשל מופע הקולנוע של רוקי [שרמן, 1975]), מערבונים בחלל, קומיקס של מדע בדיוני ועוד.

המדע הבדיוני עוסק גם במפגש בין עולמות, בין כוכבי לכת (Planets), המציגים אונטולוגיות שונות של קיום אנושי. תחום העניין המרכזי מתמקד בממשקים, ב-Zones – אזורי ביניים מטושטשים המפגישים בין סדרים פילוסופיים ורגשיים זרים הבאים במגע אינטימי מפתיע (ע"ע סייברספייס ; זון). תהליך זה מציין את אופיו ההיברידי של המדע הבדיוני. התמזגות סייבורגית בין גוף למכונה, מפגש בין יצורים אורגניים ואנאורגניים, דיאלוג בין עולמות בסייברפאנק – כל אלה מגדירים את חשיבותה הפילוסופית של הסוגה העוסקת באופן חוזר ונשנה בשאלת הגבול, במלחמות הגבול בין העולמות הנצים. לעתים קרובות מדובר, כאמור, באזורי ביניים נטושים למחצה, היוצרים תערובת של פליאה ואימה בעיר הענק, במגלופוליס הנוכחית. יצירות קולנועיות ידועות המדגימות תבנית זו הן פישר קינג (טרי גיליאם, 1991) ומועדון קרב (דיוויד פינצ'ר, 1999), לצד יצירות מופת ספרותיות כגון "טְלֶן, אֻכְּבַּר, אוֹרבִּיס, טֶרטיוּס", (מתוך בדיונות) של חורחה לואיס בורחס ([1944] 1998: 31-15), ועוד (ע"ע טכנוגותיקה).

אפשר להבחין בין מדע בדיוני העוסק בהשערות מדעיות המבוססות על תשתית מדעית קיימת לבין מדע בדיוני העוסק בהשערות פילוסופיות ומטאפיזיות על העולם (McHalle, 1992: 24). בנוסף, ראוי להבחין בין סיפור של מדע בדיוני לבין הסיפור הפנטסטי. הסיפור הפנטסטי מתמקד במה שנוצר בדמיון ואינו מתקיים במציאות. המדובר באירועים דמיוניים, בלתי אפשריים, המתרחשים בניגוד מוחלט לחוקי הטבע המוכרים. הדמיון יכול להתגלם באגדה, במיתוס או באוטופיה. מדובר בעולם שחוקיו מתקיימים במקביל לחוקי הטבע. דוגמה לז'אנר המבשר את הפנטזיה היא הספר עלילות גוליבר מאת ג'ונתן סוויפט, שנכתב במאה ה-17 (בעקבות המהפכה המדעית, שהוכיחה את אפשרויות קיומם המקביל של עולמות שונים). דוגמאות מפורסמות אחרות הן הרפתקאות אליס בארץ הפלאות (לואיס קרול, [1865] 1999), פיטר פן (ג'יימס מ' ברי, [1911] 1965), שר הטבעות (גר"ר טולקין, [1955-1954] 1979) והארי פוטר (ג"ק רולינג, 2007-1997). ההנחה המרכזית המאפיינת יצירות אלה היא האפשרות לשנות את חוקי הטבע, בדרך כלל באמצעים של כסף וכישוף (הז'אנר הקרוי "ריאליזם מאגי" קרוב אף הוא ברוחו לתחום הפנטזיה). המדע הבדיוני, לעומת זאת, אינו מתאפיין בשינוי טוטלי של חוקי הטבע אלא בניסיון "למשוך" חוקים אלה אל קצה גבולותיהם; לנסות לתהות מה היה קורה אילו אפשרויות מסוימות היו נמתחות אל מעבר לידוע.

בספרו על הפנטסטי מבחין טודורוב בין "המוזר" לבין "המופלא והמבעית" (Todorov, [1970] 1975). "המוזר" הוא תוצאה של שיבוש בתפיסה החושית שבעקבותיו נוצרת ונקלטת מציאות אחרת, אך כזו שאינה כרוכה בהפרה בוטה של חוקי הטבע. לעומתו, "המופלא" (או המבעית), שנהוג לזהות בו את המאוים או המצמרר (Uncanny), מתאר עולם שבו האירוע הלא טבעי אכן התרחש ממש בתוך העולם הבדיוני של הסיפור. לדעת טודורוב, ייחודו של הז'אנר הפנטסטי בכך שהוא יוצר היסוס וחוסר הכרעה בין שתי אפשרויות אלה. ואכן הפנטסטי מתאר את המבוכה ואת ההיסוס של הקורא, בשעה שהמדע הבדיוני נוטה אל מסרים ממוקדים יותר. עם זאת אפשר גם לומר כי המדע הבדיוני קרוב ברוחו למופלא ולמבעית וכי הוא עוסק באירועים החורגים מן העולם הטכנולוגי והנפשי המוכר (ע"ע אגדה אורבנית). מפגש בין המדע הבדיוני לפנטזיה יוצר ז'אנר היברידי המאתגר את המטאפיזיקה הקנונית של התרבות. הז'אנר מצביע על נקודת העיוורון של ההווה, שההכרה בה עשויה לפרוץ פתח אל החדש, החריג, המוזר והבלתי מקובל בשלב זה.

דעה אחרת גורסת כי המדע הבדיוני הוא זרם ספרותי ואמנותי השייך בכל זאת לתחום הפנטזיה. הז'אנר יכול להתפצל לתת-ז'אנרים, שכוללים דגמי מציאות אלגוריים, סמליים או מטאפיזיים. האפקט שנוצר נועד לעורר סקרנות, שעשוע, התפעלות, צחוק או אימה, ואולם דרכו אנו מתוודעים אל הממד התיאולוגי, המוסרי או הרגשי הגלום במציאות הנסתרת של היקום. לפי תפיסה זו, המדע הבדיוני שייך למופלא הטכנולוגי. הוא מתאר מציאות החורגת מן הגבולות המוכחים של המדע התקני; מצבים אפשריים, שאינם נשללים באופן מוחלט על-ידי ההיגיון. מצבים אלה כרוכים בשכלולם של הכלים המדעיים הקיימים.

יצירות קלאסיות רבות של הקולנוע שייכות לז'אנר המדע הבדיוני, לדוגמה, מטרופוליס (פריץ לאנג, 1927), אלפאוויל (ז'ן-לוק גודאר, 1965), שנת 2001 – אודיסאה בחלל (סטנלי קובריק, 1968) ובלייד ראנר (רידלי סקוט, 1982). יצירות ספרות מפורסמות בז'אנר זה הן הרומנים של אייזק אסימוב, ספרות הסייברפאנק כגון נוירומנסר של גיבסון ([1984] 1994), האנתולוגיה משקפי שמש כסופים שערך ברוס סטרלינג ([1994] 2005) ועוד. יצירות קומיקס הנוגעות במדע הבדיוני הן באטמן, אקסמן, סופרמן ועוד. יצירות אלה עובדו לסרטי קולנוע מפורסמים.

פריחתם של הפנטזיה, המדע הבדיוני והסייברפאנק קשורה לעליית קרנו של הדמיון בעולם הפוסטמודרני כחלק מן המבוכה הנוצרת לנוכח דעיכת הרציונליות בזמננו. בריאן מקהיל (McHalle), החוקר את הזיקה בין העולם הפוסטמודרני לעולם המדע הבדיוני, נוטה לראות במדע הבדיוני אמנות נמוכה, בלתי קנונית, של הבדיון הפוסטמודרני (McHalle, 1992). לדעתו, שני העולמות – העולם הפוסטמודרני ועולם המדע הבדיוני – מבצעים מהלך של הזרה קוגניטיבית, שהיא תוצאתה של ההתנגשות בין הרדיקלי והבלתי צפוי לבין הרגיל והידוע.

 

מקורות

בורחס, ח"ל [1944] 1998: טְלֶן, אֻכְּבַּר, אוֹרבִּיס, טֶרטיוּס", בדיונות, תרגום: י' ברונובסקי, תל אביב: הספרייה החדשה, הקיבוץ המאוחד, עמ' 31-15.  

בידרמן, ג' 1998: "חייזרים דינוזאורים ואבטיחים בלי גרעינים", הארץ, 4.8.1998.

ברי, ג' [1911] 1965: פיטר פן, תרגום: ב' גלאי, תל אביב: מחברות לספרות.

גיבסון, ו' [1984] 1994: נוירומנסר, תרגום: ד' פלג, תל אביב: ספרית מעריב.

וולס, ה"ג [1898] 1979: מלחמת העולמות, תרגום: א' ענבר, ירושלים: כתר.

— [1895] 2001: מכונת הזמן, תרגום: ח' קדמן, תל אביב: אסטרולוג.

טולקין, גר"ר [1955-1954] 1979: שר הטבעות, תרגום: ע' לוטם, תל אביב: זמורה-ביתן.

סטרלינג, ב' (עורך) [1994] 2005: משקפי שמש כסופים: אנתולוגיה פאנקיברנטית, תרגום: ע' לוטם, ירושלים: כתר.

קרול, ל' [1865] 1998: הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, תרגום: ר' ליטוין, תל אביב: הספרייה החדש, הקיבוץ המאוחד / ספרי סימן קריאה.

רולינג, ג"ק 1997-2007: הארי פוטר, תרגום: ג' בר-הלל, תל אביב: ספרי עליית הגג, ידיעות אחרונות, ספרי חמד.

 

שלי, מ' [1818] 2000: פרנקנשטיין, תרגום: י' בן יעקב, תל אביב: פראג.

Donawerth, J. L. 1994: "Utopia and Science Fiction by Women: Worlds of Difference", Liverpool Science Fiction Texts and Studies, Liverpool: Liverpool University Press.

Easthope, A. 1980: "The Personal and the Political in Utopian Science Fiction", in: Davis, P. J. (ed.), Science Fiction, Social Conflict and War, Manchester: St. Martins, pp. 50-67.

Jameson, F. 1982: "Progress versus Utopia; or, Can We Imagine the Future?", Science Fiction Studies, 27, pp. 147-158.

McHalle, B. 1987: Postmodernism Fiction, London & New York: Methuen, pp. 59-72.

— 1992: Constructing Postmodernism, London & New York: Routledge, pp. 243-267.

Sobchack, V. 1988: Screening Space, The American Science Fiction Film, New York: Ungar.

Todorov, T. [1970] 1975: The Fantastic: A Structural Approach to a  Literary Genre, trans. R. Howard, Ithaca: Cornell University Press.

 

 

תאור / מקור התמונה:

Source: http://www.darkroastedblend.com/

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×