כלכלה חדשה

המונח "כלכלה חדשה" נועד לסמן את ניצחונה של שיטה כלכלית אחת על רעותה. הכלכלה הישנה מושתתת על ההנחה שכמות המשאבים בעולם מוגבלת ועל כן לכל מוצר יש ערך מוגבל וסופי. הכלכלה החדשה, לעומת זאת, מבוססת על ההנחה בדבר קיומו של משאב בלתי מוגבל מסוג אחר: הידע האנושי (גינזבורג, 2000).

הכלכלה החדשה היא הביטוי המובהק ביותר לחיבור שבין הון למידע (ליכט, 2000). היא מזוהה עם אינטרנט וטכנולוגיה, עם אופציות למניות ובורסות גואות, עם עושר מיידי ופער כלכלי. ואכן, דומה כי יותר משמדובר במשנה כלכלית סדורה, מדובר במילת קוד (buzzword) המסמנת קדמה והצלחה; הכלכלה החדשה הפכה למילת קסם שאינה מציינת רק פרקטיקה כלכלית אלא תפיסת עולם חברתית וסגנון חיים בעידן האפשרויות הבלתי מוגבלות.

הכלכלה החדשה נקשרת לתהליכי ביזור והפרטה ההולכים ומתפשטים בתחומי חיים רבים; היא מזוהה עם התרבות הארגונית בחברות ההיי-טק ורומזת למקסם ההתעשרות המהירה והאושר האישי (ע"ע כסף). כל אלה הם סממנים מובהקים של מציאות מבנית ונפשית חדשה. לנוכח המשבר בענף ההיי-טק בשנים 2000-2003 התרבו הדעות כי הכלכלה ה"חדשה" היא למעשה אותה כלכלה, שנמצאה במצב זמני של אופוריה (דיין, 2000). האצת היתר המדומה נאלצה להתאים את עצמה לחזרתם של הערכים ושל החזון לפרספקטיבה נורמלית. המשבר הכלכלי העולמי שפרץ בשנת 2008 העמיד את המונח באור אירוני חדש. הכלכלה החדשה זוהתה עם "הבועה", עם אשליית העושר וההתרחבות האינסופית שמשלה בתודעה באותה עת.

לסיום, ראוי לעמוד על המשמעות הכוחנית של המונח. המונח מציין עוצמה גלובלית ותרבות תאגידית אגרסיבית הפועלת במערכות מידע מורכבות; זהו המתחם הבטוח של אנשי השכבות החזקות בחברה. קורבנותיהם, לעומת זאת, סובלים מתהליך הגלובליזציה. ציבור השרוי בעידן הכלכלה הישנה ואינו דובר את השפה עלול להפוך לפרולטריון החדש של אדוני הכלכלה החדשה. במובן זה, הכלכלה החדשה פירושה גם קפיטליזם דרוויניסטי דורסני, שאינו מותיר מרחב מחיה להתנסויות אחרות (ע"ע ליברליזם, ניאו-ליברליזם). מתנגדי הגלובליזציה מתנגדים אפוא גם לכלכלה החדשה. הם פועלים נגד החלוקה החדשה של "עושר לחזקים". התנגדותם לובשת צורות שונות של שיבוש תרבות ושל רדיקליזם פוליטי, בין השאר בהפגנות אלימות נגד ארגון הסחר העולמי ונגד כינוסי ה-G-8 (פסגת ראשי המדינות המתועשות העשירות בתבל) (לאסן, 2002) (ע"ע אקטיביזם).

מוקדנים בחברת תקשוב, עין המפרץ. תמונה מתוך הספר "עיר-תעשייה"