היי-טק, טכנולוגיה עילית
High-Tech
(1) טכנולוגיה המערבת מערכות ומכשירים מתקדמים המאפיינים את התרבות הדיגיטלית; (2) כינוי להוויה הסובבת את פיתוחם של טכנולוגיות ויישומים בתחומי המחשבים והתקשורת; (3) סגנון עיצוב במאה ה-20; (4) בהשאלה, קוד חברתי המסמן סגנון חיים והמתאר הצלחה, תחכום ועושר כלכלי.
ההיי-טק הוא תחום עיסוק מרכזי בעידן המידע (ע"ע חברת המידע). הוא מבליט את ריכוז הכוח בידי הגורמים השולטים באמצעי המידע. הכוח אינו מצוי עוד בידי יצרני הידע (למשל בעלי מקצועות חופשיים), או בידי אומנים ובעלי מלאכה המייצרים מוצרים בני קיימא. הכוח מופיע בתוך מערכת המתאפיינת בקישוריות, בשליטה ובבקרה, וזו מצויה בידי אנשי ההיי-טק.
המיידיות היא מאפיין מרכזי ומטרת-העל של קהיליית ההיי-טק, אולם היא גם מכשולה העיקרי, שכן התביעה למיידיות שומטת את הקרקע מתחת לשאיפה ליציבות, המבוססת על מסורת ועל שליטה ארוכת טווח. תחרות כלל-עולמית והתפתחויות טכנולוגיות תכופות יוצרות סביבה עתירת שינויים, הפועלת בתנאי אי-ודאות תמידיים (ע"ע חברת הסיכון). ההתמקצעות הופכת לעתים לחרב פיפיות: עם השתנותה המהירה של המגמה, המומחיות עלולה להתברר כבלתי רלוונטית.
ההיי-טק איננו רק הגדרה מקצועית צרה. בימינו הוא מתפקד כמעין גִלדת-על בינלאומית, בעלת תכונות ייחודיות. הוא מתאפיין בקיום על-לאומי, שכן ההיי-טק והגלובליזציה משולבים ותומכים זה בזה. הטכנולוגיה מקצרת מרחקים, חוצה גבולות ומייצרת שפת-על אוניברסלית, המבקשת לשמש כשפתו הרשמית של הכפר הגלובלי – שפה שכולה שיח על אודות הטכנולוגיה ובאמצעותה.
מקום העבודה של איש ההיי-טק הוא בדרך כלל מול המסך; מקומו הפיזי של המסך נטול חשיבות. השפה והקודים השמורים לאנשי התחום, הניידות הגבוהה וההתעלות מעל גבולות לאומיים הופכים את עולם ההיי-טק לצורה של "מדינה" עצמאית, עולם המסמן את עצמו כחלופה לעולם ה"אמיתי". בעולם זה שולטים חוקי תעסוקה ייחודיים: התמכרות לעבודה המתבטאת בשעות עבודה בלתי מוגבלות, חרדה מתמדת (ע"ע סטרס) ולעתים פגיעה בחיי המשפחה. התחום, הדורש מיומנות אד-הוק, יוצר פולקלור ייחודי שבין מאפייניו ציד ראשים המתנהל סביב העולם ומתן תמריצים והטבות מפליגות לעובד ולבני משפחתו (קונדה, 2000). בשנים 2003-2001 הסתמן משבר בהיי-טק ברחבי העולם ובישראל. התחזיות האופטימיות על התרחבות השוק לא עמדו במבחן הצרכים והביקושים אחר המצאות חדשות. בעקבות זאת פוטרו אלפי עובדים בישראל ומאות אלפי עובדים ברחבי העולם. מאות חברות היי-טק שהוקמו זמן קצר קודם לכן נסגרו בשל מחסור במזומנים. בשנים 2005-2004 ואילך הסתמנה שוב מגמה חיובית.
ההיי-טק מצומצם מבחינת מאפייניו, אך נייד ורב-לאומי מבחינת טווח פעילותו. הוא נוטה לטוות רשתות חברתיות ועסקיות חובקות כול, היוצרות הזדמנויות חדשות ומביאות להפריה של ידע ומימון. הזדמנויות אלה אינן שוות לכול: השכבות החלשות יותר בחברה עוסקות בטכנולוגיה "נמוכה" ומסורתית (Low-Tech), למשל תעשיית הטקסטיל. בהקשר זה נשמעת ביקורת נוקבת, המצביעה על הסכנה הנשקפת למרקם החברתי בשל חוסר המעורבות של אנשי ההיי-טק בחיים החברתיים והקהילתיים המקומיים. המבקרים טוענים כי אנשי התחום נוהגים בבדלנות ובאליטיזם כלפי אנשי השכבות הנמוכות שאינם שולטים כמותם בהיי-טק ובמוצריו. אנשים אלה עלולים להפוך למשרתים ולשואבי המים של שכבת המצליחנים החדשה.
שליטתו של ההיי-טק במרחב הפרטי והציבורי באה לידי ביטוי בקיומו של סגנון עיצוב הקרוי בשם זה. סגנון ההיי-טק – מורשת מובהקת של האדריכלות המודרנית – נפוץ גם בסביבה העיצובית ובנוף העירוני של מפנה האלף. סגנון זה, הגורס כי בניינים צריכים לבטא את החומר שממנו הם עשויים, משדר עוצמה והתלהבות מן הדימוי הטכנולוגי של המציאות. סגנון ההיי-טק דוגל בשילוב של צורות תעשייתיות ודימויים של מכונה (צינורות מיזוג אוויר למשל) במבנה הבניין. החומרים המועדפים הם זכוכית, פלדה ומתכת מלוטשת וצבועה (Davis, 1988) (ע"ע סופרמודרניזם).
ההיי-טק הוא צומת תרבות: טכנולוגיה ותקשורת, קפיטליזם ועיצוב, פנטזיות וסגנון חיים משמשים בערבוביה. הם מייצרים מפגש מסקרן בין ההיפר-רציונלי להיפר-דמיוני. הפטישיזם ההיי-טקי מגלם בעצם קיומו את רוח הפנטזיה של העידן: הקסם של הגוף האנושי המנהל דו-שיח אינטימי עם המכונה (ע"ע סייבורג); האווירה הטכנולוגית-שמאניסטית המפיצה קטורת סביב.
מכאן לאן?
מקורות
קונדה, ג' 2000: מהנדסים תרבות, שליטה ומסירות בחברת ההיי-טק, תרגום: א' תגרי, תל אביב: חרגול.
Davis, C. 1988: High-Tech Architecture, London: Thames and Hudson.
Fillips, F. 2006: Social Culture and High-Tech Economic Development: The Technopolis Columns, Basingstock: Palgrave Macmillan.
Pellow, D. N., and Sun-Hee Park, L. 2002: The Silicon Valley of Dreams: Environmental Injustice, Immigrant Workers, and the High-Tech Global Economy, New York: New York University Press.
תאור / מקור התמונה:
Mumbai, India ~ The Egg Office Building Denise O'Dwyer Feng Shui London UK www.SpaceWorksFengShui.com