הטרולוגיה

Hetrology

Levels of reality
M.C. Escher

מדע החוקר חלופות למדע התקני המסורתי. בניגוד לשיטה הפילוסופית המקובלת, החותרת לייצוג הומוגני של העולם, מדע ההטרולוגיה חותר לייצוג של מרכיבים הטרוגניים-פרגמנטריים, גרוטסקיים ופרודיים, שאינם משתבצים בתצרף של המציאות הרציונלית או של התיאוריה המדעית. ההטרולוגיה חוקרת את הידע התקני ביחס לאפשרויות של ידע אחר, המייצג אפשרויות חשיבה שאינן ידועות לסובייקט התקני. ההטרולוגיה עוסקת אפוא באחריות למה שזר לי, למה שאינו ידוע לי, למה ששייך למחוזו של האחר.

יסודות הטרולוגיים בולטים בפילוסופיה של ז'ורז' בטאיי (Bataille, 1985; Gasche, 1995) ובכתביהם של ז'ק לאקאן (Lacan), עמנואל לוינס (Lévinas) ומישל דה סרטו (De Certeau, Hetrologies, 1986). חשיבה הטרולוגית מאפיינת גם את האנתרופולוגיה הפרשנית של קליפורד גירץ (Geertz, 1983) ואת התיאוריה הפוסטמודרנית של ז'ן פרנסואה ליוטאר ([1979] 1999). ביסוד החשיבה ההטרולוגית ניצבת ההנחה בדבר תלותו של הידע בשפה. תפיסה זו דוחה את המודל ההגליאני של ידע מטאפיזי ואוניברסלי החותר להכרה עצמית, ותחת זאת היא מציגה את הידע כחלק בלתי נפרד משיטות הייצוג שלו בתוך מערכות לשוניות שונות. הידע, על-פי הגישה ההטרולוגית, מופיע במסגרת מימושיו המטריאליים. לשון הספרות הופכת, על כן, לכלי מרכזי בחקר הארגון השונה ומרובה ההגיונות של העולם. ההטרולוגיה מניחה כי כל ידע הוא למעשה שיח, ייצוג חברתי של ידע, ייצוג של אידאולוגיה מסוימת, המייצרת ומגלה בו בזמן את קיומו ואת שפתו של האחר (de Certeau, 1986) (ע"ע מפנה לשוני).

ליוטאר ([1979] 1999: 78-72) מקדיש פרק מיוחד לחשיבה הטרולוגית בספרו המצב הפוסטמודרני. לדידו, החשיבה באמצעות "הסיפורים הגדולים" (ע"ע מטא-נרטיב) אינה באה בחשבון. מה שבא בחשבון הוא "הסיפור הקטן", עתיר הדמיון, שהוא סיפור ריבויי, מקומי ולא אוניברסלי. העולם הפָרָלוגי (עולם המבוסס על ריבוי ועל לוגיקות שונות, שאינן מתיישבות בהכרח זו עם זו) (ע"ע אינקומנסורביליות) מחייב לנהל משא ומתן על שפות חדשות, המוצעות למערכת המדעית הקיימת ומשרטטות בעבורה שדה מחקר חדש. מצב זה אינו חותר לקונצנזוס, אלא מעורר דווקא אי-הסכמה: הוא גורם לשחקנים השונים ליטול אחריות לא רק על ההיגדים שהם מציעים, אלא גם על הכללים שהם מחילים עליהם כדי להביא להתקבלותם.

על-פי ליוטאר (Lyotard), חשיבה פרלוגית (הטרולוגית) מוכנה להוקיע את רמת האלימות שבה מתקבל ידע חדש המערער על משחק הלשון המקובל בקהילה מדעית כלשהי. החשיבה ההטרולוגית מוכנה אם-כן לדון במשחקי לשון נוספים, ולא "לסתום פיות" בשמו של המשחק האחד שאותו היא דוחה. החשיבה ההטרולוגית מוכנה לוותר על העמדה המעניקה לממסד מדעי כלשהו שיפוט והכרעה כוחנית ביחס לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת. הסיבה לכך היא שהמחשבה ההטרולוגית מניחה כי לא קיימת "שפת-על כללית שאפשר לתרגם אליה את כל האחרות ולהעריכן" (שם: 75). השאיפה היא למערכת פתוחה, המותירה את הטרור מחוץ לפרגמטיקה של חשיבה זו (ע"ע דיפרנד).

לסיכום, החשיבה ההטרולוגית מניחה כי כל ידע מיוצר באופן חברתי-כוחני; היא פועלת לפירוק הטרור המופק בשמו. היא דוחה את ההנחה בדבר קיומה של שפת-על רציונלית ומדעית, ששאר השפות מתורגמות אליה או כפופות לה (ע"ע מדעניות). תחת זאת היא מציעה מערכת חשיבה מקומית כבסיס ליצירת סוגי ידע רבים או "סיפורים קטנים" על המציאות.

מקורות

ליוטאר, ז"פ [1979] 1999: המצב הפוסטמודרני, תרגום: ג' אש, תל אביב: הקיבוץ המאוחד.

Bataille, G. 1985: "The Use Value of D.A.F. de Sade: An Open Letter to my Current Comrades", in: Stoekl, A. Visions of Excess: Selected Writings 1927-1939, Minneapolis: Minnesota University Press, pp. 96-102.

de Certeau, M. 1986: Hetrologies: Discourse on the Other, trans. B. Massumi, Minneapolis: Minnesota University Press.

Gasche, R. 1995: "The Hetrological Almanac", in: Boldt-Irons, L. A. (ed.), On Bataille: Critical Essays, New York, Albany: New York State University Press, pp. 157-208.

Geertz, C. 1983: Local Knowledge: Further Essays in Interpretive Anthropology, New York: Basic Books.

תאור / מקור התמונה:

Levels of reality
M.C. Escher

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×