מעמד

Class

צילום: אוריה תדמור

מונח המגדיר קולקטיב במונחים של כסף, הכנסה וכוח. בתפיסה המרקסיסטית מוגדר המעמד באמצעות בעלות, או היעדר בעלות, על אמצעים המייצרים עושר. תאוריות אחרות מגדירות מעמד במונחים של הבדלים בהכנסה, בתחום העיסוק וכדומה. ההבדלים וההתפלגויות המעמדיים מתארים את חלוקת הכוח בחברה. המעמדות מוגדרים כישויות חברתיות עצמאיות הקיימות מעבר לפרטים המרכיבים אותן: ההבדלים המעמדיים הם כוח ראשון במעלה המניע ומכונן את הסובייקטים האינדיווידואליים.

התאוריה המרקסיסטית מבליטה את קיומו של קונפליקט מעמדי מובנה שאפשר לעקוב אחריו לאורך ההיסטוריה (Marx and Engeles, [1848] 1985). מדובר בהתנגשות אינטרסים בלתי נמנעת בין בעלי ההון, השולטים באמצעי הייצור, לבין חסרי ההון, אנשי הפרולטריון, שהמשאב היחיד העומד לרשותם הוא כוח עבודתם. היחס בין המעמדות הוא כוחני והיררכי: היתרון נתון בידי אלה המרכזים בידיהם את אמצעי הייצור. ערך החילופין של הסחורות הנמכרות גדול מערך העבודה שהשקיע הפרולטריון בייצור הסחורה. עובדה זו מרחיבה את הפער המעמדי והופכת את הסוחר – המתווך את הסחורה להמון – לחזות הכול. על-פי השקפה זו, ניתוח החברה ברגע היסטורי נתון עשוי לחשוף קונפליקטים גלויים וסמויים בין המעמדות.

הדומיננטיות של המעמד הקפיטליסטי נשמרת במגוון של דרכים, שרק מיעוטן מתבטא בהפעלה ישירה של כוח פיזי שנועד לדיכוי הפרולטריון. בעזרת מנגנונים אידאולוגיים של המדינה (תרבות, חינוך, השכלה, משפט, תקשורת, דת) מצליח המעמד השולט לשמר את עליונותו באמצעות הטמעת האינטרסים שלו בקרב שכבות רחבות של הציבור (אלתוסר, 2003; Lukács, [1923] 1971). במילים אחרות, המעמד השולט מצליח להטביע את האמונות שלו בקרב המעמד הנמוך, וכך ליצור לגיטימציה רחבה להמשך ההגמוניה השלטונית שלו (איגלטון, [1991] 2005). יחסי הכוחות המעמדיים משרטטים את דיוקנה של התרבות כמרחב של אי-שוויון (Edgell, 1993).

הסוציולוג מקס ובר (Weber), המושפע מן המסורת המרקסיסטית, הציע תאוריה מעמדית שונה. לפי תאוריה זו, מקורו של אי-השוויון אינו טמון רק בשליטה על אמצעי הייצור, אלא קשור גם בתנאי השוק. אלה נקבעים על-פי כישוריו של הפרט, ההון התרבותי העומד לרשותו ומשאבים סימבוליים נוספים, שוובר מכנה בשם "סיכויי חיים" (Life Chances). אלה מתווים את האפשרויות ואת דרכי הפעולה של הפרט בשוק קפיטליסטי תחרותי. הם גם מנחים את סגנון החיים שהוא בוחר. הסבר זה מבליט את הממד התרבותי של הפערים המעמדיים ואינו מבוסס על הסבר כלכלי בלבד (Weber, [1921] 1946).

גישות המבוססות על פמיניזם סוציאליסטי עורכות אנלוגיה בין יחסי גברים-נשים לבין הקונפליקט המעמדי. לדידן, הקונפליקט בין גברים לנשים הוא גם קונפליקט מעמדי: הגברים הם הכוח הקפיטליסטי ההגמוני ואילו הנשים הן הפרולטריון המנוצל. את האנלוגיה הזו מדגים, בין השאר, השכר הנמוך, באופן יחסי, שמקבלות הנשים בהשוואה לשכרו של גבר המבצע תפקיד דומה (Barret, 1980). הפוליטיקה המעמדית עומדת מול הפוליטיקה של הזהויות, המאפיינת את הגישה הרב-תרבותית. היא יוצאת מנקודת מבט טוטלית ומהותנית ומדברת על ניגוד בינארי בין המעמדות; הפוליטיקה של הזהויות, לעומת זאת, מפרקת את הקבוצה הרחבה של המעמד למיקרו-קבוצות ולאינטרסים מקומיים היוצרים שוני והבדלים בתוך המעמד (Giddens & Held, 1982; Giddens, 1973; Bernnet et al., 1981) (ע"ע גזע-מעמד-מגדר (ניתוח של -)).

 

מקורות

איגלטון, ט' [1991] 2005: אידאולוגיה: מבוא, תרגום: א' מוקד, תל אביב: רסלינג. 

אלתוסר, ל' 2003: על האידאולוגיה, תרגום: א' אזולאי, תל אביב: רסלינג.

Barret, M. 1980: Women's Opression Today: Problems in Marxist Feminist Analysis, London: The New Left Books.

Bernnet, T., Martin, G., Mercer, C. and Woollacott, J. (eds.) 1981: Culture, Ideology and Social Process, London: Batsford in association with the Open University Press.

Edgell, S. 1993: Class, London: Routledge.

Giddens, A. 1973: The Class Structure of the Advanced Societies, London: Hutchinson.

Giddens, A. and Held, D. (eds.) 1982: Class, Power and Conflict: Classical Contemporary Debate, London: Macmillan.

Lukács, G. [1923] 1971: History and Class Consciousness: Studies in Marxist Dialectics, Trans. R. Livingstone, London: Merlin Press.

Marx, K. and Engels, F. [1848] 1985: The Communist Manifesto, Harmondsworth: Penguin.

Weber, M. [1921] 1946: "Class, Status, Party", in: From Max Weber, Essays in Sociology, London: Routledge & Kegan Paul

 

 

 

 

תאור / מקור התמונה:

צילום: אוריה תדמור

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×