ניכור

Alienation

פס ייצור - ניכור

www.citelighter.com

תחושת זרות ומרחק נפשי שחווה הסובייקט כלפי סביבתו. תיאוריה חברתית המזוהה בעיקר עם כתיבתו המוקדמת של קרל מרקס (בקובץ כתבים כלכליים ופילוסופיים, 1844). במשטר קפיטליסטי, האדם חש מנוכר לעצמו משום שהוא משרת רק את הפונקציה האינסטרומנטלית של הייצור. הפועל מנוכר למוצר שייצר משום שאינו בעליו. המוצר לובש צורה של סחורה ומתחיל בחיים מנוכרים וזרים משל עצמו. תהליך העבודה אינו נחווה כאקט של הנאה ויצירתיות, אלא כהליך של אובדן וניתוק מעולם המציאות. רק ביטול הבעלות הפרטית על אמצעי הייצור, וכן ביטול השיטה המבוססת על הקסם הפטישיסטי של הסחורה, יובילו למחיקת הניכור וישיבו את האדם למעמדו כסובייקט בעל תודעה, המתחבר מחדש למציאות האנושית שנותק ממנה. המושג "ניכור" מופיע גם בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה החברתית, שם הוא משמש לתיאור חוויית החיים בעולם האורבני: עבודה, מגורים, סביבה, סטרס וכדומה.

השימוש הנפוץ ביותר במושג מופיע בתיאוריה המרקסיסטית. על-פי מרקס (Marx), הפועל, במשטר הקפיטליסטי, אינו מצליח להפיק הנאה מעבודתו, משום שהמוצר שנוצר אינו שייך לו. הפועל חש אפוא ניכור כלפי עבודתו, משום שתוצרהּ ניטל ממנו. יוצא אפוא כי הסובייקטיביות האנושית אינה יכולה ליצור אובייקטיביזציה של עצמה באמצעות המוצר. תהליך זה – הפטישיזם של הסחורות – יוצר ניכור בין האדם למציאות. האדם חווה את קיומו רק כפונקציה של קו הייצור. כך הוא מוצא את עצמו מנותק מקיומו האנושי כסובייקט שלם בעל תודעה, הקשור לטוטליות של הקיום האנושי. כל שנותר לו לעשות הוא לשרת את פס הייצור. תיאור קומי לתחושה מנוכרת זו נמצא בסרטו הקלאסי של צ'ארלי צ'פלין זמנים מודרניים (1936) (ע"ע פורדיזם/פוסט-פורדיזם).

לתיאוריה המרקסיסטית שורשים בפילוסופיה האידאליסטית של הגל (Hegel). בספרו פנומנולוגיה של הרוח מוצג המושג ניכור (או התנכרות) (Entfremdung). ההתנכרות היא "אופן קיצוני יותר של היות-לאחר, שבו צורת הקיום לא רק מנוגדת למהות […] אלא בולמת ומסלפת אותה (למשל, שעבוד עצמי המתחפש לחופש)" (ירמיהו יובל, אצל הגל, [1806] 1986: 85). האדם מנוכר מן הממד האוניברסלי המהותי שלו, ומשום כך מופיע כאחר לעצמו, בלתי כשר לחיות את קיומו כסובייקט.

מרקס רותם את המודל האידאליסטי של הגל למסגרת המטריאליסטית של כתיבתו הביקורתית: רק בהתגברות על מעגל הניכור, שהוא התוצאה המובהקת של שיטת הייצור והסחר בקפיטליזם, אפשר להחזיר את האדם למכלול העולם האנושי ולהגדיר מחדש את מעמדו כסובייקט בעל תודעה ובעל אחריות (Meszaros, 1986; Rotenstreich, 1989). ממשיכיו של מרקס, ובייחוד חוקר הספרות גיאורג לוקאץ' (Lukács), מאזרחים את המונח במסגרת המרקסיזם המערבי ונוטעים אותו בתוך תנועות ביקורתיות. תנועה מסוג זה היא אסכולת פרנקפורט; חבריה נוטים  להשתמש במושג קשור – ראיפיקציה (חִפְצוּן) – כדי לתאר את מצב הדיכוי של הסובייקט בקפיטליזם. בספרו חברת הראווה מתאר הפילוסוף הפוסט-מרקסיסטי גי דבור (Debord) מרחב קפיטליסטי הנשלט בידי עולם החיזיון עתיר הדימויים. אלה מתפקדים כסחורות לכל דבר. הם יוצרים רטוריקה פטישיסטית, "דתית", המפקיעה את הסובייקט מן המציאות ונוטעת אותו בעולם של חלומות הרתום לעקרון הצריכה (דבור, [1967] 2001).

המושג "ניכור" מופיע גם בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה המודרניות. שם הוא משמש מטאפורה כללית לחוויית חיים בסביבה האורבנית העכשווית. הסוגיות המרכזיות הנבחנות:

א. חוסר האונים של הסובייקט להשפיע על סביבתו.

ב. חוסר המשמעות שהסובייקט חווה משום שאינו מצליח לזהות את עצמו במוצר שהוא מייצר.

ג. תחושת הבידוד של האדם המודרני, פרי הניתוק בינו לבין הארגון שבו הוא פועל.

ד. היעדר התגמול הפסיכולוגי שהעובד מצפה לשווא לקבל מעבודתו (Blauner, 1964).

כמטאפורה מרכזית בתרבות, המושג משרטט את גבולותיה של התודעה המודרנית בעולם של ביורוקרטיה וסטרס. המודרניות נחווית אפוא כסוג של גלות שבה נגזר על הסובייקט לחיות חיי אכזבה ותסכול. באופן דומה, ישנו דמיון בין המושג לבין מושגים אחרים כגון היעדר אותנטיות, חרדה, אנומיה (מונח המזוהה עם מקס ובר [Weber]) ועוד.

מקורות

דבור, ג' [1967] 2001: חברת הראווה, תרגום: ד' רז, תל אביב: בבל.

הגל, גו"פ [1806] 1986: פנומנולוגיה של הרוח, מבוא תרגום וביאור שיטתי: י' יובל, ירושלים: מאגנס.

יובל, י' 1986: "מבוא", בתוך:  הגל, גו"פ, פנומנולוגיה של הרוח, ירושלים: מאגנס, עמ' 41-13.

 

 

Blauner, R. 1964: Alienation and Freedom, Chicago: Chicago University Press.

Marx, K. [1867] 1976: Capital 1, trans. B. Fowekes, Harmondworth: Penguin

Meszaros, I. 1986: Marx: Theory of Alienation, London: Merlin Press.

Rotenstrich, N. 1989: Alienation: The Concept of its Reception, Leiden: Brill.

 

 

 

 

 

תאור / מקור התמונה:

פס ייצור – ניכור

www.citelighter.com

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×