דאדא, דאדאיזם
תנועת אוונגרד בינלאומית באמנות, שנוסדה בציריך ב-1916. השם דאדא נועד לציין שפה ילדותית, אקראית, המתריסה נגד הארגון הלוגי וה"משמעותי" של החיים. הדאדא הציגה אסתטיקה של "אנטי-אמנות", ששיקפה ערכים ניהיליסטיים ואנטי-בורגניים. המחאה הופנתה נגד התפיסה של אמנות אוטונומית, המותירה מחוץ לטווח ההתבוננות שלה את זוועות הקיום האנושי – זוועות שלבשו צורה מוחשית ומאיימת לאחר מלחמת העולם הראשונה. בין האסטרטגיות שננקטו היו שימוש בבידור ובשערורייה מתוקשרת כמכשיר פוליטי לקידום רעיונות, יצירת אמנות באמצעות "רדי מיידס" (Ready Mades, חפצים מצויים), ביקורת על הפולחן הבורגני של המוזיאון, חיבור דיאלוגים אבסורדיים, הקראה סימולטנית של שירה בשפות שונות ושימוש בקולאז' ובפוטומונטז' כטכניקות חתרניות המערערות על הממד האחדותי והאותנטי של יצירת האמנות. המורשת הדאדאיסטית הזינה רבים מן היוצרים האוונגרדיים בתחילת המאה ה-20, והשפעתה ארוכת הטווח ניכרה בתחומים שונים גם בסוף המאה. זרמים רבים באמנות, כגון הפרפורמנס, ה"פלוּקסוּס" (Fluxus) ואמנות פוסטמודרנית בת ימינו, מושפעים מן האסטרטגיות הדאדאיסטיות.
… קיראו עוד
אישים: אולדנבורג קלאס, אונו יוקו, אליס פרנסיס, אקונצ'י ויטו, ארמאן פייר פרננדז, ארנסט מקס, ארפ האנס, באל הוגו, בנימין ולטר, ברטון אנדרה, ג'ונס גספר, גוס גאורג, דאלי סלבדור, דה-וינצ'י לאונרדו, דושאן מרסל, הילזנבנק ריכרד, וורהול אנדי, יוז רוברט, פיקביה פרנסיס, צארה טריסטן, קונס ג'ף, קליין איב, קפרו אלן, ראושנברג רוברט, ריינהרט טניה, שוויטרס קורט
