רעיונות לפי אישים : אוגוסטינוס

אלוהים, דת

אלוהים הוא מושג מרכזי בדת, בפילוסופיה, בפסיכולוגיה ובתרבות. כוח רוחני שלמעלה מן האדם, הפורץ לתוך תודעתו ומגדיר את עולמו. ישות מופשטת המזוהה עם השלם והמוחלט, עם מידת החסד והרחמים, עם הסיבה הראשונית לקיום העולם והתהליכים המתרחשים בו. המחלוקת על קיומו ועל אופן קיומו של האל היא סוגיה מרכזית בתרבות. היא נוגעת לשאלה האם אלוהים הוא מושג אימננטי המצוי בתוך העולם, בתוך התודעה האנושית החושבת אותו (כפי שגורסות חלק מן הדתות של המזרח), או מושג אוטונומי וטרנסצנדנטי השרוי מחוץ לתודעה ולזמן (כפי שגורסות הדתות במערב). עליונותו המוחלטת של האל מגדירה את היחס בינו לבין האדם: הכרת דרכי האל היא מטרת האנושות, והיא גם אמצעי מרכזי לתיקון עולם. הדת יכולה להתגלות כחוויה אישית של היחיד הניצב מול האל או כחוויה חברתית המתבטאת בפולחן הדתי ובדת המוסדית. בתפיסה היהודית, הכרת האל מתממשת בתוך ההיסטוריה. שיאה של הכרה זו היא אהבת אלוהים. בניגוד לדת, העוסקת בהבנת השלמות והגאולה באמצעות הפולחן הדתי, הפילוסופיה עוסקת בהבנה עיונית ותבונית של מקום האל בעולם. אלוהים נתפס כמקור לסדר ולידיעת האמת. בפילוסופיה המודרנית, מעמנואל קאנט ואילך, מסתמנת נטייה לזהות את אלוהים עם הטוב המוסרי העליון. השקפה זו מתערערת בעקבות זרמים תאולוגיים, אקזיסטנציאליים ופוסטמודרניים המותחים ביקורת על האפשרות להגיע לאידאלים אלה ומציבים חלופה דתית שעיקרה הוא יחס דיאלוגי עם האחר. האל הוא ישות הנוכחת בכל התרבויות לאורך ההיסטוריה. כאן יידון המושג אלוהים כהיבט מרכזי של הציוויליזציה היהודית-נוצרית. … קיראו עוד

סימן

מונח מרכזי בתחום השפה והתקשורת. סימן יכול להיות טבעי או תוצר של הסכמה חברתית. במובנו הטבעי, הסימן הוא דבר או תופעה הגורמים לנו לזהות דבר אחר. לדוגמה, שמים אפורים מסמנים גשם מתקרב. ניתן לתאר את הסימן הטבעי גם כסימפטום, כחלק בלתי נפרד מן האובייקט המציאותי. כאן נוצר יחס של ייצוג ישיר והכרחי של התופעה: חום הוא סימן למחלה, אך הוא גם הייצוג הממשי של המחלה. סימן הוא גם אות (סיגנל) שנוצר במכוון כדי לייצג משהו. האדם שאליו מכוון הסימן אמור לדעת מה הוא מסמן. הסימן במובן זה הוא רצוני, מוסכם וברור. לדוגמה, אור אדום ברמזור. הסימן המוסכם יכול להיות גרפי (מילה כתובה למשל), קולי או חזותי. הסימן יכול להיות סמל, בדרך כלל חזותי, לרעיון כלשהו (למשל, מאזניים = צדק). על-פי הבלשן פרדינן דה סוסיר (de Saussure), הסימן-סמל איננו לחלוטין שרירותי, בעוד הסימן הלשוני, הסימן-האות, הוא לחלוטין שרירותי. ניתן להבחין בין סימנים ורבליים (מילוליים) לבין סימנים שאינם ורבליים. הדגל, למשל, אינו רק מילה אלא גם אובייקט; סימני הדרך נקראים כתבנית גרפית. הסימנים (המילוליים והלא-מילוליים) הם חלק ממערכת כוללת – השפה. משמעותם של הסימנים נוצרת בתוך מערכת עקבית של הבדלים, מתוך יחס אל סימנים אחרים בשפה. לדוגמה, דגל מסוים אינו מובן אלא רק בתוך שיטת סימון העוסקת בדגלים – סימנים אחרים. … קיראו עוד

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×