רעיונות לפי אישים : אפדוראי ארג'ון

אותנטיות

מושג מרכזי בפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית המזהה את המושג "מציאות" עם המושג "אדם". האדם מופיע כסובייקט פרטי על כל אופני ההתגלות שלו. האקזיסטנציאליסטים מבקשים למנוע קביעה מראש של תכונה מהותית, שאיתה מזוהה האדם, כגון שכל או תבונה, ורואים בו ייצור חסר הגדרה ופתוח לשינויים על רקע פעילותו היומיומית. פעילות זו מעניקה משמעות לעולמו, קובעת את חירותו של הסובייקט ומאפשרת לו להגיע לקיום אותנטי. … קיראו עוד

גבול

המילה גבול מציינת סימון ותיחום של המושא שאליו היא מתייחסת. הגבול מבחין את הגוף האורגני, הפונקציונלי או הטריטוריאלי מסביבתו הקרובה. ההבדל, או החלוקה בין שני גופים, מוגדרים על-ידי קו הגבול. גבול הוא קו החוסם ומכיל בתוכו דבר מה, ובה בעת מגדיר את הדבר האחר שמחוץ לו. מנקודת מבט פוליטית הגבול הוא קו תיחום שנקבע בהסכמה בין הצדדים. אפשר לדבר על גבולות גיאוגרפיים, על גבולות ההגדרה או על גבולות הגוף האורגני, המתבדל בדרכים שונות מגופים אחרים בחלל. המילה גבול קרובה למילים אחרות כגון סוף או התחלה. זהו מושג ביקורתי ומתודולוגי מרכזי בגיאוגרפיה, באדריכלות, בפילוסופיה, בתקשורת, בפוליטיקה, בפסיכולוגיה, באמנות, בלימודי תרבות, בשיח הפוסט-קולוניאלי ועוד. השיח של הגבול מכונן את התודעה הקולקטיבית הישראלית זה יותר מחצי מאה. במרכז השיח ניצב הגעגוע לגבול יציב ומוכר לצד ניסיונות מתמידים לפרוץ את הגבול, להעמידו במצב של צמיחה והשתנות ולהגדיר את משמעותו בכל פעם מחדש. … קיראו עוד

גלובליזציה/אנטי-גלובליזציה

נסיגתו של הגבול המגדיר טריטוריה לאומית, קהילתית ואחרת מפני כוחות ותהליכים כלל-עולמיים. תהליך האצה בהיווצרותן של רשתות כלכליות ותרבותיות בקנה מידה עולמי. הטענה כי חיי היומיום והשקפות העולם של בני אדם רבים יותר, במקומות מרוחקים ובארצות שונות, הופכים לדומים. תהליכי הגלובליזציה מאפיינים את התרבות מאז הרבע האחרון של המאה ה-20. הגלובליזציה מתאפיינת בתבניות של שעתוק, בתוך מערכת סבוכה ומסונכרנת, המבוססת על קישוריות, סטנדרטיזציה ודמיון הדדי. החשיבה הגלובלית, החוצה את גבולות מדינת הלאום, היא חלק בלתי נפרד מהקפיטליזם התאגידי של המערב. ההתנגדות לגלובליזציה לובשת לעתים אופי מיליטנטי ובאה לידי ביטוי בהפגנות נגד תאגידים ומוסדות פיננסיים בינלאומיים, במבצעים נגד צרכנות כפייתית ובמחאה נגד התקשורת הגלובלית, הפרסומות ועולם הדימויים שהן מייצרות. התנגדות אחרת עולה מקרב קבוצות פונדמנטליסטיות וטרוריסטיות דוגמת אל-קאעידה, הנושאות את דגל הג'יהאד העולמי וקוראות תיגר על האידאולוגיה הרציונלית, החילונית והקפיטליסטית העומדת מאחורי הגלובליזציה. … קיראו עוד

גלוקליות, עולמקומיות

השקפה הגורסת כי אחד המאפיינים הבולטים של זמננו הוא שילוב בין שתי מגמות סותרות לכאורה: גלובליות ולוקליות (Axford, 1995). מגמות מנוגדות אלה מופיעות בגרסאות אחרות כגון ביזור ומרכוז (Hall, 1991) או הומוגניות והטרוגניות (Appadurai, 1990). … קיראו עוד

הומוגניות/הטרוגניות

מיוונית: Genos=מוצא; Homo=אחד; Hetro=אחר. שם התואר "הומוגני" מציין ישות ממוצא אחד, למשל כיתה הומוגנית, משפחה הומוגנית, חברה הומוגנית. בניגוד לכך, שם התואר "הטרוגני" מציין ישות לא אחידה המורכבת מחלקים שמוצאם שונה או מיסודות זרים שאינם מתיישבים ומתלכדים בתוכה. התבנית ההופכית הומוגניות/הטרוגניות משמשת במדעי הטבע, במדעי האדם ובלימודי תרבות. … קיראו עוד

לאומיות/פוסט-לאומיות

לאומיות היא תחושת זהות המאחדת קבוצה גדולה של אנשים, התופסים עצמם כקשורים זה לזה על בסיס קהיליית דם או קהיליית גורל המאמינה בסיפור-על מכונן. הסיפור המשותף יוצר מערכת של סמלים, מנהגים, זיכרונות קולקטיביים ואייקונים תרבותיים, התורמים לתחושה של סולידריות ושל אחדות גורל בקרב חברי הקבוצה. הלאומיות נתפסת כיחידת שייכות וזהות מעין זו. על-פי התפיסה הקלאסית, שנוסחה במאה ה-19, כל עם מבקש לעצמו קיום אוטונומי בטריטוריה מסוימת – מדינת לאום (Nation State) – מסגרת שבה יובטח עתידם של חברי הקולקטיב. על-פי תפיסה אחרת שמנסחיה הבולטים הם ארנסט גלנר (Gellner) ובנדיקט אנדרסון (Anderson), הלאומיות אינה מענה לצרכי הקולקטיב אלא הבניה של צרכים אלה: הלאומיות היא המצאה אידאולוגית שנועדה לברוא ולכונן את הקולקטיב עצמו. היחלשותה של מדינת הלאום בסוף המאה ה-20 פילסה את הדרך למציאות פוסט-לאומית, הנשלטת על-ידי תהליכי הגלובליזציה. תגובת הנגד למציאות זו היא עלייה ברגש הזהות הלאומית ובכוחן של ציוויליזציות אנטי-מערביות. המציאות הפוסט-לאומית מעודדת פוליטיקה של זהויות המתבססת על הדגשת ההבדלים בין הקבוצות האתניות המרכיבות את החברה. … קיראו עוד

רב-תרבותיות

אף שגבולותיו של המונח אינם קלים להגדרה, מקובלת ההנחה כי הוא מציין דיאלוג בין זהויות תרבותיות שונות או בין זהויות אתניות המרכיבות תרבות נתונה. בניגוד לתיאוריות המתמקדות ביחידות לאומיות הומוגניות, ההתבוננות הרב-תרבותית חוצה את גבולות מדינת הלאום ובוחנת את התרבויות השונות החיות בתוכה ומחוצה לה. בניגוד למושג "תרבות", יציר רוחה של הנאורות, המנוסח בלשון יחיד ומציע דגם אוניברסלי ומהותני, הרב-תרבותיות דוברת בלשון רבים. היא מציעה מצבי הטרוגניות וריבוי כחלופה לתרבות הומוגנית, היררכית באופייה ודכאנית בפוליטיקה שלה. השקפת העולם הרב-תרבותית חוקרת כיצד מאבקי כוח והקשרים היסטוריים מַבְנים זהויות מגדריות, מעמדיות, גזעיות ולאומיות. מונחים כגון אחרוּת, שוליות, הבדלים ופוסט-קולוניאליזם משמשים מקור להעצמה ולהתחדשות. מבחינה פוליטית, ההשקפה הרב-תרבותית מבקשת להגן על זכותם של מיעוטים לדבוק בנורמות ובאורחות חיים ייחודיים, תוך בידול אידאולוגי מתרבות הרוב. נשאלת אפוא השאלה: האם הרב-תרבותיות היא תחום מחקר אקדמי או סדר יום פוליטי המכתיב חלוקה מחדש של נכסים חומריים וסמליים? … קיראו עוד

תרבות, מחשבה, תקשורת
דוד גורביץ' דן ערב

“אנציקלופדיה של הרעיונות” הינה חיבור אנציקלופדי מקורי וביקורתי על תרבות, מחשבה ותקשורת בנות זמננו; מדריך תיאורטי ושימושי למסע בין תחומי דעת מרכזיים של חיי הרוח והיומיום, הכולל יותר מ-600 ערכים על הרעיונות המעצבים את חיינו. עוד על התרבות

סמן דף זה

×