מטאפיזיקה של נוכחות
Metaphysics of Presence
מטבע לשון שבו משתמש הפילוסוף ז'ק דרידה (Derrida) כדי לתאר באופן ביקורתי את נטייתה של הפילוסופיה המערבית להניח את קיומו ואת נוכחותו של מרכז מטאפיזי וטרנסצנדנטלי המקנה משמעות לשיח. דרידה רואה במהלך זה מעין געגועים נוסטלגיים לנוכחות מטאפיזית שאפשר לראות בה אמת, מקור, סימן, אלוהים וכדומה.
ביקורתו של דרידה מופנית כנגד ההנחה בדבר הנוכחות הטוטלית של המרכז, שאותו הוא מזהה עם האמונה הטרנסצנדנטית של השפה בעצמה וביכולתה לתאר את האמת. הסטרוקטורליזם זיהה יכולת זו עם הממד המטאפיזי של הסימן. הפוסט-סטרוקטורליזם כפר במעמד האונטולוגי של הסימן, ביכולתו לתאר את "נוכחותו" של המסומן. הדקונסטרוקציה– שיטת ניתוח מבית היוצר של דרידה – מפרקת את הסימן מלכידותו המטאפיזית ומציבה במקומו את המשחק האינסופי של מסמנים והבדלים. משחק זה יוצר "דחייה" של הנוכחות המקורית, פיצול והגליה מן המרחב של האמת, וכן פיצול בזמן הליניארי (Derrida, [1967] 1978) (ע"ע גלות). על-פי דרידה, ההיסטוריה נחווית בממד המפורק והחידתי שלה, ולא בממד הקוהרנטי שיצר אותה כשיטה מטאפיזית. במובן הרחב, ההיסטוריה לעולם אינה קיימת או "נוכחת", אם נוכחות היא אופן של מודעות מיידית של הסובייקט לעצמו. הנוכחות כתודעה היודעת את עצמה נידונה לדחייה מתמשכת. המשמעות המטאפיזית של האני, של הסימן או של ההיסטוריה שרויה תמיד בזרם החומק של שינויים, הבדלים וגעגועים (ע"ע מטא-היסטוריה).
מכאן לאן?
Derrida, J. [1967] 1976: Of Grammatology, trans. G. C. Spivak, Baltimore and London: The Johns Hopkins University Press.
— [1967] 1978: Writing and Difference, trans. A. Bass, Chicago: University of
Chicago Press.
תאור / מקור התמונה:
Jacques Derrida chez lui, en 1989.• Crédits : Anne Selders – Sipa